העתיד? לא מה שהיה פעם…על עתידנות

(איור: נועם קופרשטיין)

תמלל: יוני שטרן

בפרק הנוכחי ננסה לכוון את הפנס אל החשיכה, ולגלות מה מסתתר בהמשך המנהרה: מה צפוי לנו בעתיד? אמנון כרמל, עתידן וטכנולוג (ובלוגרמצליח ביותר) מסביר מהי בכלל 'עתידנות' וכיצד יכולים חוקרי תחום זה לנסות ולחזות את הטכנולוגיות שישנו את חיינו.-על ההבדל בין עתידן לבין סופר מדע בדיוני.
-מדוע האמינה חברת 'פלאפון' שיהיו לה רק חמשת אלפים לקוחות?
-על האפשרות שהמהפכה הגנטית תביא להתפצלותו של המין האנושי לשני מינים נפרדים שאינם יכולים להביא צאצאים משותפים לעולם.
-וכמה התפתחויות מדהימות בתחום קריאת המחשבות על ידי מחשב. תחזיקו חזק בכסאות…

שלום. ברוכים הבאים. הפרק הזה עוסק בעתידנות: חקר העתיד. בדרך כלל, ב"עושים היסטוריה", אנו עוסקים בעבר, אבל הפעם אנחנו נפנה את המבט אל הצד השני; אל מה שצפוי לנו – אולי – בעתיד. וכשמדובר בעתידנות, יש שם אחד שמיד קופץ לי לראש:

  • שלום לכל המאזינים. שמי אמנון כרמל. אני חוקר בתחום העתידנות, הטכנולוגיה, הפילוסופיה של המדע ועוד כל מיני תחומים אחרים. עובד למחייתי בתחום ההייטק, ומתגורר באוסטרליה, כך שלמעשה, אנחנו עושים כאן שיחה בין-יבשתית, אינטרנטית – כמעט אמרתי 'אינטרגלקטית' – ראשונה.

לאמנון יש בלוג פופולרי מאוד – אלפי כניסות ביום – שעוסק בעתידנות ובחיזוי העתיד. הוא מפרסם מאמרים בעיתונות הישראלית – בדפוס ובאינטרנט – ולכן, הוא כנראה האדם המתאים ביותר לענות על השאלה – מה זה בכלל 'עתידנות'?


קנה את הפרק (mp3) •  הרשמה לעדכונים בדוא"ל על פרקים חדשים


  • עתידנות זה תחום שזוכה לחוסר הערכה באופן די קבוע. ההגדרה הרשמית שלו זה 'הלימודים הרשמיים של העתיד'. הרעיון הוא לקחת – באמצעות כלים מדעיים, כל מיני טכניקות שונות שלא נפרט אותן כאן – לבוא ולהסיק מה עומד לקרות במגמות, כל מיני מגמות וכל מיני כיוונים שאנחנו עומדים לראות בעתיד הקרוב יותר – וגם הקרוב קצת פחות. העובדה היא שזה מאוד קשה לעשות כשמדובר על טווח ארוך, אבל בהחלט ניתן להגיע למגמות וכיוונים לעשר או עשרות השנים הקרובות, ויש הצלחות לא מעטות בתחום. חשוב לזכור – כשמדובר על עתידנות – שלמרות כל הכלים וכל התחזיות וכל מיני דברים אחרים, מדובר עדיין בכלי מאוד לא מדויק. בעבר הלא-רחוק, לפני כמה עשרות שנים, התחזיות התממשו בערך ב-40% מהתחזיות, שזה די משעשע. כלומר: רוב התחזיות נכשלו. היום המגמה היא הפוכה, ואנחנו רואים בערך 60% מהתחזיות שמתגשמות – כלומר, עברנו לרוב התחזיות שמתגשמות – אבל עדיין זה אחוז שהוא לא מאוד גבוה; הרבה מאוד מהתחזיות לא מתגשמות, וגם הרבה מאוד מהדברים שאנחנו נגיד לכם היום כאן, סביר להניח שחלק גדול מהם לא יקרה. אז את זה צריך לקחת בחשבון ולשים פרספקטיבה כשאנחנו מדברים על כל מיני דברים לעתיד.
  • כשאנחנו חושבים על לחזות את העתיד קדימה, אז אני מניח שאם אנחנו רוצים לחזות את העתיד שנה – או אולי שנתיים – קדימה, אז אפשר, פחות או יותר. אבל נראה לך שלחזות משהו כמו 15 שנה קדימה זה משהו שהוא בכלל אפשרי באופן עקרוני?
  • 15 שנה בהחלט כן. לדוגמה, אני אקח את חוק מור – שזה באמת הדוגמה הכי פשוטה – שמדבר על הכפלת כוח המחשוב כל שנה וחצי, שזה כאמור משהו שכבר קיים הרבה מאוד שנים. אם אתה לוקח בחשבון את המספרים הפשוטים האלה אתה מגיע לרעיון שבשנת 2020, מחשב יוכל להיות בערך – פחות או יותר – בעל כוח המחשוב של המוח האנושי.

אז לחזות מגמות וטכנולוגיות זה טוב ויפה, אבל גם אם אפשר לחזות כמה טרנזיסטורים יהיו על השבב בעוד 10 שנים מהיום, עדיין אף אחד לא הצליח לחזות – למשל – את עלייתה המטאורית של רשת האינטרנט! אמנון מודע לבעייתיות הזו, ומסביר שעתידנות חוקרת מגמות טכנולוגיות; היא לא מנסה לנחש את הטכנולוגיות עצמן. אפילו לחברות הטכנולוגיה קשה לחזות את העתיד של המוצר שלהן עצמן.

  • בשנת 1989, חברת פלאפון עשתה סקר בארץ – שבארץ אז הייתה חברת פלאפון היחידה – והם עשו סקר ובדקו מה פוטנציאל השוק של מכשירים; כמה מכשירים סלולריים אפשר יהיה למכור בארץ. והם הגיעו למסקנה – אם אני זוכר נכון – מדובר על 5000 מכשירים בארץ. זה היה פוטנציאל השוק. היום זה נשמע מצחיק, כי 5000 מכשירים יש בבניין שלך…
  • כנראה שרק בדירה שלי כבר יש 5000 מכשירים…
  • כן, כנראה שרק בדירה…אני זוכר שבתור ילד, בכל מיני סרטים וכל מיני ספרים שקראתי על העתיד – איך ייראה העתיד – אז הדבר הכי אינטגרלי היה שיהיו שיחות וידאו בין אנשים; שאנשים ידברו בווידאו. והטכנולוגיה לזה הייתה קיימת כבר – פחות או יותר – בשנות השישים, זה לא היה משהו כל-כך מסובך לעשות. והיום בוודאי, עם כל הדור 3, אין שום בעיה – רוב המכשירים היום תומכים בשיחות וידאו – אבל העובדה היא שרובנו לא משתמשים בזה. כי וואלה, אתה לא צריך את זה בשביל לתקשר עם אנשים, אתה לא חייב שיראו בדיוק אתה נראה כשאתה יוצא מהמקלחת או כשקמת בבוקר או כשאתה תוך כדי דיבור רוצה לעשות דברים אחרים; אתה לא חייב שיראו בדיוק כל דבר שאתה עושה. זו דוגמה אחת של איך הטבע האנושי בעצם משנה את הכול.

כיוון אחר: אחת הדוגמאות החביבות עליי זה שבשנת 1939, המגזין 'ניו-יורק טיימס' עשה איזו כתבה על הטכנולוגיה החדשה שנקראת טלוויזיה, והוא אמר שהבעיה עם הטלוויזיה היא שאנשים צריכים לשבת מול המסך ולצפות בה כל הזמן, ולמשפחה האמריקאית הממוצעת אין זמן לעשות דברים כאלה, אז הוא אמר – זה לא יצליח; זה שטויות, כי לאף אחד אין זמן לשבת ולראות טלוויזיה. אבל אנחנו בטטות-כורסה בנשמתנו, אנחנו אוהבים את הדברים האלה, אנחנו צריכים את זה…אני חושב שלפחות רובנו יסכים עם התפיסה הזאת…עובדה שזה הצליח בסופו של דבר.

מה שמעלה שאלה נוספת: מה ההבדל בעצם בין עתידן אקדמאי לבין סופר של מדע-בדיוני. לאמנון יש תשובה מעניינת:

  • ההבדל הוא הבדל מעניין: העתידנות – בגרסה הנוכחית שלה – היא בעצם לבוא ולקחת את כל הטכנולוגיות האלה ולנסות להסיק על מגמות. בניגוד למה שעשו סופרי המדע-הבדיוני –בצורה הקלאסית שלהם – וזה לבוא ולחזות מה רוצה האדם. אז אדם – למשל – נורא רוצה לעבור ממקום למקום באופן מיידי, כמו ב 'beam me up, Scottie' – כמו במסע בין-כוכבים, כשאנשים עושים טלפורט – זה רצון אנושי מאוד ברור, לעבור ממקום למקום. אבל הטכנולוגיה לזה – מה לעשות – היא לא כל-כך פשוטה. גם הסיפור של מסע בזמן זה דוגמה כזאת, שסופרי המד"ב כבר – מאז ה.ג. וולס, אני חושב – עברו כבר לפחות מאה או מאה וחמישים שנה, ובעצם הטכנולוגיה הזאת אפילו לא ממש קרובה לאיזושהי התקדמות מסוימת.
  • אתה יודע מה: בוא נדבר עכשיו על הדברים…בוא ניגש לבשר האמיתי של העניין. בוא ננסה עכשיו לדבר על תחום אחד מסוים ולחזות מה – לפי דעתך ולפי דעתם של האורים-והתומים בתחום העתידנות – הולך להיות העתיד: גנטיקה, רפואה; מה אומרים על זה?
  • המהפכה הגנטית נמצאת פה בעיצומה, מכיוון שאנחנו כבר הצלחנו להשלים מיפוי של חלק – כמעט אפשר להגיד כל – הגנום האנושי. זה לא ממש מדויק, אבל באופן פשטני אפשר להגיד שאנחנו די מבינים מה נעשה אצלנו בגנים. אנחנו יודעים גם איך לקרוא את הגנים ויודעים לנסות להסיק מהם הרבה מאוד דברים. עדיין יש לנו דרך ארוכה ללמוד – למשל, איזה שילוב של גנים נותן אילו תוצאות. כי זה לא שיש לך – בניגוד לדעה הרווחת – זה לא שיש גן אחד לשיער כזה, וגן אחד למחלה כזו – זה קצת יותר מורכב מזה, זה שילוב של גנים. אבל אנחנו בהחלט מתקדמים, אנחנו בהחלט יודעים היום המון, בטח הרבה יותר ממה שהיה פעם – בין היתר באמצעות כוח המחשוב והטכנולוגיה של מיפוי הגנים וקריאת הגנים, שהופכת להיות יותר ויותר יעילה.

לאן אנחנו מתקדמים מכאן הלאה? אז השלב הראשון שאנחנו יכולים לדבר עליו זה משהו שכבר קיים היום – זה הבאה של ילדים לזוגות עקרים, לזוגות הומוסקסואליים, נשים, גברים, וזה דבר שכבר טכנית ניתן לבצע היום. גם שיבוט של חיות זה משהו שכבר קיים. כולנו  זוכרים את דולי – הכבשה המשובטת – שמתה בטרם-עת, ועדיין לא ממש 100% יודעים למה. השלב הבא יהיה לשבט גם בני-אדם. נשאלת השאלה 'למה תרצה לשבט בני-אדם? והאם זה באמת כדאי?' אז יש פה שאלות מוסריות מאוד מעניינות, אבל אני כרגע אשאיר אותן בצד. אחרי שנצליח לשבט חיות ובני-אדם…בעצם אנחנו יכולים כבר היום, הטכנולוגיה לזה קיימת, אבל היא לא מושלמת, היא מאוד פרימיטיבית – אבל הטכנולוגיה לשיבוט, לפחות של חיות, קיימת כבר היום, ולשבט אדם לא שונה מהותית מלשבט – נאמר – פרה, כלב או קוף. אז אני מניח שזה לא ייקח עוד הרבה זמן. סינון עוברים זה רעיון מדהים. והוא לא כל-כך רחוק מאתנו היום. הרעיון של סינון עוברים הוא לבוא ולקחת זרע וביצית מזוג הורים, ובעצם ליצור איזושהי הרכבה של עוברים פוטנציאליים, ואז אתה אומר – אוקיי, יש לי מתרומת זרע וביצית אני יכול להרכיב – למשל – פוטנציאלית, 1000 ילדים, לא משנה כרגע איך נעשה את זה טכנית. אני יכול עכשיו לסנן אוטומטית כל מי שיש לו מחלות או כל מיני פגמים מולדים. אני יכול לבוא ולהתמקד – נאמר – בבן או בת, זה כמובן מאוד קל כבר היום, אבל אני יכול גם לבוא ולהגיד – אוקיי, בוא נסנן את כל מי שיש לו נטייה להשמנה ונטייה להקרחה ונטייה להתמכרויות ונטייה לכל מיני דברים אחרים שהם שליליים. ואני רוצה מישהו שיש לו נטייה למוסיקה, ואני רוצה מישהו שיש לו נטייה לתחרותיות. אני יכול גם ממש להרכיב – ככל שאנחנו מבינים יותר איך בנוי הגן האנושי ומה עושה כל גן, או מה התפקיד של גנים שונים בשילוב – אנחנו יכולים לבוא ולהיות יותר ויותר מפורטים ביכולות שלנו לסנן את העוברים שלנו.

כל כך הרבה מהפכות, אבל ברור שלא לכל אחת מאותן ההתפתחויות תהיה השפעה על האנושות. בעולם של התוכנה יש מושג בשם 'killer up' – זו תוכנה שמחוללת מהפכה בתחום מסוים; מהרגע שהיא מופיעה, כולם רוצים אותה ורוצים משהו כמוה. 'חלונות', למשל, חוללה מהפכה שכזו בעולם המחשב, ולכן אפשר לקרוא לה killer up. אז מה יהיה ה- killer up של המהפכה הגנטית?

  • אני יכול להגיד לך, בתור הורה צעיר בסה"כ – וגם אתה, אני חושב, תסכים אותי בעניין הזה – אין דבר יותר חשוב מהילדים שלנו. הילדים שלנו זה הדבר הכי טוב ואנחנו – עוד לפני שהם נולדים – אנחנו כבר מוציאים עליהם אלפים רבים של שקלים או דולרים בשביל לדאוג לעתיד שלהם, שיהיה כמה שיותר טוב. לכן אני די בטוח שהסיפור של סינון עוברים, ואחרי זה שיפורים גנטיים לעוברים – שזה השלב הבא אחרי זה – יהיו בעצם המהפכה האולטימטיבית, כי מה שהם ייצרו זה פשוט גזע אנושי עליון – אין לזה שום מילה אחרת – גזע אנושי עליון; אנשים שיהיו יפים יותר, חכמים יותר, בריאים יותר – טובים יותר, בכל מובן. הם יוכלו לעשות הכול יותר טוב מאשר בני-האדם ה"רגילים". וההשלכות של הגזע האנושי העליון הזה שייווצר, הן די מפחידות, אולי – חלק יחשבו מדהימות – הכול תלוי כמובן באיזה צד של המתרס אתה נמצא. אם יש לך כסף, ויש לך יכולת לגרום לילדים שלך להיות משופרים-גנטית – ואגב, לא מדובר על מאות מיליוני דולרים לילד, אלא בסך-הכול תהליך שאמור לעלות אלף או אלפיים דולר, שזה סכום שרוב ההורים מוציאים היום בהינד-עפעף על הילדים שלהם. אז אני חושב שההשלכות של זה יהיו מדהימות; זה ה- killer up. פרופסור לי סילבר כתב ספר מאוד מעניין שנקרא 'לברוא את עדן מחדש', ושם הוא סוקר את כל הטכנולוגיות הגנטיות ואת כל השלבים השונים, עד אותו פיצול אנושי של גזע מתקדם וגזע "סטנדרטי". הוא חוזה שבני-האדם ייפרדו מבחינה גנטית כמו שסוס נפרד גנטית מפרד. פרד זה בעצם שילוב של סוס וחמור, ופרד הוא תמיד עקר, אין לו יכולת להביא ילדים. חוזה פרופסור סילבר שהשוני הגנטי יהיה כל-כך משמעותי, שבטווח של ממש מאות שנים נהיה שני גזעים נפרדים לחלוטין של בני-אדם, ואולי יותר משני גזעים, שיובילו לכך שגם אם מאוד ירצו, גנטית פשוט לא תהיה התאמה בין המינים.
  • זאת אומרת, הגזעים ממש לא יוכלו לעשות…זה יהיו ממש שני מינים אנושיים נפרדים, הוא אומר? הומו-ספיאנס ואיזשהו 'הומוס-מיראביליס' כזה?
  • 'הומוס-מיראביליס'. זה בדיוק הרעיון. אהבתי…'הומוס-מיראביליס'. כן, זה בדיוק הרעיון.
  • מפחיד!
  • מפחיד, כן. מפחיד. הטכנולוגיות האלה – כמו בטכנולוגיות אחרות, אגב – הן מאוד לא הוגנות, הן מאוד מטרידות. אתה אומר 'רגע, מה! אבל…זה לא פייר!'. אז כמו שאתה אומר, 'זה לא הגיוני! מה יהיה, אנשים שיהיו יותר טובים? אז איפה הצדק בעולם?' התשובה היא שאין צדק בעולם…והתשובה היותר נכונה – עצובה – לא יודע איך תקרא לזה: אם הייתה לך היכולת באלף דולר לגרום לבן שלך להיות חכם יותר, יפה יותר, טוב יותר, בריא יותר – לא היית עושה את זה? כולם היו עושים את זה.

מהגנטיקה המשכנו אל עוד נושא שמסקרן מאוד את אמנון. מי שמבקר בבלוג של אמנון, יכול לראות אותו בתמונה שבה הוא מחייך למצלמה, ועל ראשו מונח מין מתקן שנראה כמו כתר פלסטיק משונה. התמונה הזו הובילה אותנו לתחום נוסף של חקר העתיד – חיבור המחשב אל המוח:

  • חיבור של המוח למחשב זה באמת משהו שהוא…אין, אין מילים. זה דבר מדהים. זה דבר שפשוט – אותי אישית – לא רק מרתק אלא פשוט מדהים. החיבור של המוח למחשב אומר בעצם שאנחנו יכולים להבין את המוח ברמה כזו שאנחנו יכולים לבוא ולהתממשק אליו. בצורה הבסיסית, מה שזה אומר, זה אומר – למשל – כמו שבניסיון האישי שלי שאותו הזכרת קודם, לקחת משחקי מחשב ולשלוט בהם באמצעות המחשבה. אני התנסיתי בטכנולוגיה של חברה שנקראת 'אימוטיב'; מה שחברת אימוטיב פיתחה זה טכנולוגיה של א.א.ג. אלחוטי. זה היה מעין כתר כזה שאתה לובש על הראש ומודד את גלי-המוח שלך, ומעביר אותם למחשב. הטכנולוגיה של EEG זה משהו שהוא מאוד-מאוד בסיסי, קיים כבר עשרות שנים, אבל הם לקחו והפכו את זה למשהו קל-משקל ופשוט שאתה יכול לשים על הראש וזה ישר מודד את הגלים החשמליים שעוברים לך בראש. מה שזה מאפשר…הם יצרו משחקי מחשב, שבהם אפשר לשלוט באמצעות המחשבה. אז המשחק שאני התנסיתי בו –הייתי איזשהו נינג'ה כזה באיזשהו כפר יפני עתיק, והלכתי ככה באמצעות השלט של ה X-Box – ההליכה והתנועה עצמה נעשות עדיין באמצעות השלט של ה X-Box. הגעתי לאיזשהו מין מקדש כזה, ושם היה סנסיי – המורה היפני, ואמר – 'Oh, you! I big master. You take and lift the rock' – ובעצם הוא אומר – 'תרים את הסלע בעצמך באמצעות המחשבה'. ואז אתה חושב על הסלע שיזוז, ובהתחלה הוא רק זז קצת ולא ממש זז הרבה, אבל אחרי קצת אימון – אחרי, נאמר, דקה או שתיים של אימון – אתה מצליח לגרום לו להתרומם ולרדת. ואתה ממש מרגיש כמו יודה ב'מלחמת הכוכבים', שאתה חושב על הסלע זז – והסלע זז, ועולה ויורד. זה דבר מדהים!

כיוון אחר שאנחנו רואים היום זה כיוון של עיניים ביוניות. וכאן באמת מדובר על חיבור יותר ישיר אל למוח. בעצם, לוקחים מצלמת וידאו ושמים אותה בתוך משקפיים, ומצליחים להעביר את האותות מהמצלמה אל-תוך האותות שקולטים את הראייה במוח. בעצם, מדלגים על השלב של העין עצמה. זה פשוט הופך אנשים עיוורים לאנשים שרואים, זה משהו שהוא מדהים. והטכנולוגיה הזו אמנם נמצאת בשלבים ראשוניים, אבל הזינוק האדיר שהיא עשתה בשנתיים-שלוש האחרונות הוא כמעט בלתי-נתפס. לפני שלוש שנים מדובר היה על מחשבי ענק שאתה צריך לסחוב בחגורה על המותניים, ומעין מצלמת וידאו מגושמת שהייתה תקועה על משקף. והראייה עצמה הייתה – פחות או יותר – ארבעה או שמונה פיקסלים. כלומר, בסך-הכול היה אור וחושך באופן כללי. לעומת זאת, היום אנחנו כבר מדברים על 64 פיקסלים, כלומר, על רזולוציה הרבה יותר גבוהה. זה עדיין, כמובן, שחור לבן, אבל מדברים על להפוך את זה לרזולוציה הרבה יותר גבוהה ממש בשנים הקרובות, ויותר מזה, מדברים גם על השתלה של מצלמת הווידאו – במקום בתוך משקפיים – בתוך העין עצמה, כלומר, ליצור איזושהי עין תותבת מלאכותית, שבתוכה תהיה מצלמת וידאו.

בשלב זה, אמנון הראה לי סרטון, שהמילה היחידה שמתארת אותו היא 'מדהים'. את הקישור לסרטון הזה תמצאו בפוסט של הפרק הזה באתר הבית; מה שרואים בו הוא שני מסכים קטנים יחסית, באחד מוצג סימן כלשהו, כמו סימן '+', למשל, ובשני רואים תמונה מטושטשת, קצת מבולגנת – לא כל כך ברורה – אבל עדיין ניתן להבחין בבירור באותו סימן '+'. עד כאן, לא משהו. אבל כאן מגיעה הנקודה הקריטית: התמונה המטושטשת-יחסית היא למעשה תמונה שנקראה מתוך מוחו של אדם!

  • מכון מחקר יפני הצליח ליצור חיבור שבו הוא מתחבר לנוירונים שבמוח והוא מצליח להתחבר לאזור שמפענח את הראייה, וע"י כך הוא בעצם מצליח – באמצעות האותות שהוא מקבל מאותו אזור במוח שאחראי על הראייה – הוא בעצם מצליח לראות מה רואה המוח. לא מה רואות העיניים אלא מה המוח מפרש שהוא רואה; וזה דבר שהוא די מדהים. זה כמובן עדיין בסיסי, אבל הצליחו להראות לאדם שורות בשחור-לבן והמחשב בעצם מציג מה המוח רואה מהצורות האלה. ואם תסתכלו בסרטון תראו שיש שם ארבע ריצות שבהם מריצים את אותן צורות, וזה הולך ומשתפר כל הזמן: אם מראים לנבדק ריבוע, אז בעצם המוח – או התמונה שהמוח מייצר – היא תמונה של ריבוע, וכולי וכולי. המחקר הזה פורסם במגזין שנקרא 'נוירון', שזה מגזין אמריקאי שמתעסק במדעי-המוח – באופן מפתיע – הצליחו להציג לנבדקים את כל האותיות של המילה 'נוירון', ובעצם הראו תמונה של איך נראית האות ואיך נראה הפענוח של מה שהמוח רואה מהאות הזה, וזה די ברור – כלומר, אפשר ממש לקרוא את האותיות האלה. זה, לדעתי, מהפכה מעניינת: אם נצליח לראות מה המוח רואה; זה לא בדיוק מה המוח חושב. כי בשביל להבין…לשים דברים בקונוטציה, צריך הרבה יותר מזה: צריך להבין בדיוק איך נמצאים הזיכרונות, וכל אחד זה נהיה שונה אצלו. אבל אם נצליח בכל זאת לראות מה רואה המוח, ונצליח – למשל – לראות מה רואים במהלך החלומות, ונצליח להפוך בעצם גלאי-שקר, או מכונת-אמת אולטימטיבית שכזו, אין ספק: ההשלכות של זה יהיו מאוד-מאוד מעניינות.
  • בוא ניתן עוד פעם את גזר-הדין שלנו כמומחים-מטעם-עצמנו לעתידנות, מה לפי דעתך יהיה ה- killer upשל התחום הזה?
  • ה- killer up- אני חושב – עוד לפנינו. הנקודה היא שאנחנו רק עכשיו מתחילים עם הטכנולוגיה הזאת. הסיפור של החיבור של המוח למחשב הוא הרבה יותר מאשר עיניים ביוניות או ידיים ביוניות או אפילו משחקי-מחשב, תאמין או לא…היכולות הן הרבה יותר גבוהות מזה. הנקודה היא באמת לבוא וליצור ממשק ישיר למוח, מה שיאפשר לנו להרחיב את יכולות החשיבה שלנו; כלומר, כמו שאתה היום מוסיף הארד-דיסק בשביל להגדיל את הזיכרון של המחשב, תוכל להגדיל את הזיכרון של המוח. תוכל לגבות את המוח; תוכל לגבות את הזיכרונות של המוח…זה דברים שנשמעים הזויים לחלוטין, אבל אני מדבר על זה באופן ישיר לחלוטין. תהיה יכולת…בעצם נהפוך להיות סייבורגים – שזה שילוב של אדם ומכונה, שזה שוב משהו שמגיע אלינו בספרות המדע-הבדיוני. נהיה אנשים שיש להם כל מיני אמצעים טכנולוגיים בשביל לשפר את עצמם.

"איך עשית את זה?"

"עשיתי מה?"

"זזת כמו שהם זזים"

תהיה לנו אולי ראייה יותר טובה, יהיו לנו יכולות של ידיים יותר חזקות.

"מעולם לא ראיתי מישהו זז כל-כך מהר"

תהיה לנו יכולת לשפר את המוח כך שנוכל ללמוד מידית; זוכרים את ה'מטריקס'? 'I know Kung-Fu'? אז יהיה לך – 'הנה הדיסק של הקונג-פו. שלינג! הנה, קח תלמד'.

"את יכולה להטיס את הדבר הזה?"

"עדיין לא"

(מוציאה טלפון, מחייגת)

"מרכזייה"

"טאנק, אני צריכה תוכנת טייס עבור מסוק B-212. מהר!"

(צליל של תוכנה נטענת)

"בוא נזוז"

אתה שואל אותי מה ה- killer up? ה- killer up- לפחות השאיפה האישית שלי – מציאות-מדומה שהיא אמיתית לחלוטין.

"האם אתה מאמין שהעובדה שאני חזק יותר או מהיר יותר קשורה איכשהו לשרירים שלי במקום הזה?"

זה, לדעתי, הולך להיות שוס.

"אתה חושב שזה אוויר שאתה נושם כרגע?"

(מתוך הסרט 'מטריקס', 1999)

זו הולכת להיות מהפכה שהיא הולכת להיות באמת משהו מטורף. מציאות-מדומה, או virtual reality, זה משהו שכבר מדברים עליו כבר מאות שנים. אני לא יודע אם יצא לך להתנסות; אני אישית…בשנות השמונים, אולי תחילת שנות התשעים, היה בדיזנגוף-סנטר כזה מרכז של Virtual reality, שבו היה לך כל מיני קסדות כאלה כבדות ומגושמות עם דבר שיותר מכל היה מעורר אפילפסיה מאשר מציאות-מדומה. אז הרבה אומרים – 'רגע, איפה המציאות המדומה נעלמה? זה לא הצליח" אז אולי לא הצליח היום, אבל זה קצת נסוג אחורה כי מבינים שצריך משהו קצת יותר טוב מזה, אבל הטכנולוגיה היא בהחלט בדרך לשם. תהיה לנו מציאות-מדומה שהיא תרגיש אמיתית לכל דבר, שזה אומר שאני יכול לשבת פה באוסטרליה וכאילו לשבת אתך באותו מקום ביחד, ואנחנו יכולים לטייל במאדים, או צדק, או חורים שחורים או לעשות כל מה שבא לנו – שלא לדבר על כל מיני דברים אחרים שאפשר לעשות אם הטכנולוגיה מאפשרת…אני חושב – אישית – שזה הולך להיות סוג הסמים הכי קשים שידעה האנושות אי פעם; לדעתי, אין שום סיבה שמישהו ירצה לצאת מהבית כשיש לך יכולות כאלה. בטח לא ללכת לחיים האפורים והמשמימים שלך כפקיד בנק או עובד בהייטק, או כל דבר אחר, כשאתה יכול באותו זמן לשבת ולשכב עם 20 נשים ממאדים בתוך בריכה של ג'לי על פני ונוס – או משהו בסגנון הזה – או כמה שלא תהיה הפנטזיה היותר-ויותר הזויה שלך…

  • זה נשמע לי נחמד מאוד. מה שאמרת נשמע לי נחמד מאוד…כן, אני מסכים אתך לחלוטין מהבחינה הזו. אני גם אפילו ארחיב ואני אגיד שמי שמכיר את World of Warcraft – משחק מרובה-משתתפים שזוכה להצלחה אדירה, והוא הרבה יותר פשטני מבחינת עד כמה הוא מאפשר לשחקנים שלו להיכנס – כביכול – לתוך העולם הווירטואלי, ועדיין 10 – כבר 11 – מיליון איש, מבלים ימים, לילות, חודשים ושנים מהחיים שלהם בעולם הזה, אז זה רק דוגמה – באמת – לכמה מין עולם וירטואלי-מציאותי שכזה ימשוך אותנו. רואים את זה כבר היום. אתה יודע, מה שיקרה בסופו של דבר זה שבעוד 10 שנים מהיום, ישבו הילדים של העתיד – או 20 שנה מהיום – ויקשיבו לתוכנית הזו…
  • הילדים שלנו…
  • …הילדים שלנו – ויגידו – 'אחחח, כמה טיפשים הם היו! איך הם לא שמו לב שהמהפכה…' – שאנחנו לא יודעים, כמובן, מהי – '…המהפכה הזו הייתה רק מעבר לפינה והם מדברים שטויות, והם באותו קנה מידה של אלה שאמרו שלונדון עומדת לטבוע בקקי של סוסים' – כי קצב גידול הסוסים היה גדול מאוד בתקופתו…

טוב, אמנון. אנחנו בזאת נסיים את תכניתנו. תודה רבה-רבה שהצטרפת לפרק הזה – היה פרק מעניין מאוד.

  • תודה לך. תמיד תענוג.

קרא עוד בנושאים דומים:

אודות:

ספריו של רן:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *