Tagged: תנ"ך

[עושים תנ"ך] הנאים השכנים בעינייך? השכנים ההיסטוריים בתקופת המקרא

שכנות טובה היא עניין חשוב – אך מי היו השכנים שלנו בתקופת המקרא? באיזו שכונה גדלנו וצמחנו? מי היו הדיירים בבניין שנקרא "ארץ כנען" ואילו עמים שכנו מסביב?
האם כל העמים הנזכרים בתנ"ך הם אכן עמים שיש להם תימוכין היסטוריים-מחקריים? האם היו עמים שהתנ"ך לא מזכיר כלל? מי הם העמלקי? הפריזי? היבוסי והפלישתי ומה הקשר שלהם אלינו?בפרק הראשון מבין השניים, אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים ואת חוקר המקרא שחר ענבר לדיון חוצה גבולות ועמים על השכנים המקראיים וההיסטוריים של כולנו.

[עושים תנ"ך] סיפורי האבות – בין אגדה ומיתוס למציאות היסטורית

הסיפורים אודות האבות והאמהות כפי שמופיעים בספר בראשית הינם סיפורי הצלחה מסחררים מכל הבחינות- הצלחה ספרותית, רוחנית ותיאולוגית כאחד. מדובר בסאגה משפחתית שהיא סיפור אוניברסלי אודות התכונות הבסיסיות של האדם, ויותר חשוב- על היחס של אבות האומה עם אלוהיהם.

אבל האם מחזורי הסיפורים הללו מהווים תיעוד היסטורי של ראשית עם ישראל? האם אפשר בכלל להתייחס לאבות האומה בפן המחקרי-היסטורי? מתי התגבשו הסיפורים הללו והאם סדר האבות, כפי שיכול כל ילד לדקלם אברהם-יצחק ויעקב, הוא הסדר האפשרי הנכון של התרחשות הסיפורים,במידה והתקיימו?

בפרק זה, של "עושים תנ"ך" אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, לשיחה סביב השאלות הללו בניסיון לברר מתי והאם סיפורי האבות ייתכנו ברצף ההיסטורי של התהוות עם ישראל הקדום.

[עושים תנ"ך] "ההיסטוריה של ההיסטוריה", עם פרופ' ישראל פינקלשטיין

שנים רבות נטו החוקרים להאמין כי סיפורי התנ"ך מתארים מציאות היסטורית גרידא. כתיבת סיפורי התנ"ך יוחסה, כמעט באופן טבעי לגיבורי המקרא בעצמם. בשחר העת החדשה, עם תחילת הכלת ההיגיון, התבונה והרצון לגשת לסיפורי התנ"ך בעין מדעית וביקורתית – חל גם שינוי בתפיסה זאת והתגלה כי הנושא אינו פשוט כלל. לקראת פרק היובל של "עושים תנ"ך" אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, לשיחה על ההיסטוריה של חקר ההיסטוריה התנ"כית. ננסה לברר "איך הכל התחיל" מבחינת המחקר המדעי של הטקסט התנ"כי, מתי ואיך החלו בכלל לחקור את המקרא ואת המזרח הקדום ואיך מחקר זה השתלב עם התחום החדש יחסית – ארכיאולוגיה מקראית.
נעמוד על הקרע שמאחורי חקר המקרא ועל ההיסטוריה של ההיסטוריה.

[עושים תנ"ך] פאם פאטאל – על נשים מפתות וקטלניות במקרא: סיפורה של יעל בספר שופטים כמייצג נשים הרוצחות את גיבור האוייב במלחמה

סיפורי כיבוש ומלחמה הם סיפורים כוחניים, אלימים וגבריים מובהקים, שלנשים יש בהם תפקיד שולי, אם בכלל.
יהיה אולי מפתיע לגלות שיש די הרבה נשים, ומפתיע עוד יותר לגלות שיש נשים המתוארות כנשים ההורגות את גיבור האויב, כלומר נשים אלימות וקטלניות לא פחות מהגברים שיצאו לקרב.

בפרק מיוחד זה אני מארח את את ד"ר אהובה אשמן, ד"ר למקרא מאוניברסיטת ת"א, חוקרת תנ"ך,מחברת ספרי לימוד בתנ"ך ומחברת הספר "תולדות חוה", העוסק בייצוגים של נשים במקרא מנקודת מבט מיגדרית ופמיניסטית.
יחד, נעיין בסיפורה הכפול והפחות מוכר של יעל אשת חבר הקיני, נעמוד על ההבדלים בין המיתוס למציאות האפשרית, כפי שמשתקפת בשירת דבורה, וכן ננסה לבחון את סיפורה של יעל מנקודת מבט אחרת – פמיניסטית, אודות נשים במלחמה, מה שיוצר סיפור שונה מזה שהשתרש בזיכרוננו הקולקטיבי.

[עושים תנ"ך] "וְהָיְתָה נִבְלַת אִיזֶבֶל, כְּדֹמֶן עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה": משחקי הכס בתנ"ך, חלק ג' – על מרד יהוא ומות איזבל

בפרק זה, האחרון בטרילוגיה, אני משוחח עם ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים על הסיפור הסוער והעקוב מדם של מרד יהוא ומותה של איזבל. אם אתם בטוחים שאתם מכירים את הסיפור, כדאי לכם לחכות עד הסוף. גם הפעם נצליב מקורות, נראה שיש כמה הפתעות, והסיפור בכלל לא ברור כפי שהוא נראה במבט ראשון. בלי ועם קשר – מבטיחים שיהיה "שמח" והרבה דם יישפך, כראוי לפרק סיום של משחקי הכס שמתרחש בתנ"ך.

בסיומו של הפרק, שיהיה כאמור רווי דם ואלימות, כיאה לתסריט שהתפתח בשני הפרקים הקודמים, נעלה גם שלוש חידות למחשבה. נשמח אם תענו להן בעמוד הבית של עושים היסטוריה או בקבוצה בפייסבוק.

By Andrea Celesti - Web Gallery of Art:   Image  Info about artwork, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=15385169

[עושים תנ"ך] "וילוקו הכלבים את דמו והזונות רחצו": משחקי הכס בתנ"ך, חלק ב' – על מות אחאב

בפרק הזה נדון במותו של אחאב בן עמרי, כחלק מתחילת הגשמת העונש שקיבל מלך ישראל בשל פרשת כרם נבות היזרעאלי, בה דנו בפרק א'.  נשוחח גם על נוסחת הסיום הדויטרונומיסטית, האובליסק השחור והמונולית מכורח, ומה שלושת אלה יכולים ללמד אותנו על הפער האפשרי שבין התיאור בתנ"ך למציאות הההיסטורית.

[עושים תנ"ך] "הרצחת וגם ירשת?": משחקי הכס בתנ"ך (חלק א') – על כרם נבות היזרעאלי (ד"ר בעז סתוי)

"משחקי הכס" הינה סידרת פנטזיה – תסריט מדומיין המבוסס על ספרים מומצאים. שהרי המציאות,קרי העולם שבו אנו חיים- שונה לחלוטין. או שמא…כבר היו דברים מעולם?
כמה "עושים תנ"ך" דומה לסיפור המתרחש בווסטרוז? בסדרת פרקים זאת של "עושים תנך", בהשראת הסדרה "משחקי הכס", אני משוחח עם ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים, על מלכות אחאב, איזבל ומרד יהוא- אירועים שהיו דרמטיים יותר כמעט מכל תסריט הוליוודי אפשרי.

נשוחח על מלכים ומלכות, בתי מלוכה ואצולה הנלחמים בניהם ובתוך עצמם, סיפורים על כוח,שררה ופוליטיקה, בגידות, בריתות, רציחות ודמויות בלתי נשכחות. האם העלילה של משחקי הכס היתה יכולה להתקיים פה באזור שלנו בתקופת המקרא? או שמא הפוך- הייתכן שכותבי התסריטים שאבו רעיונות מסיפורי התנ"ך?

[עושים תנ"ך] הדוד הרשע, האמנם? – על היחסים המורכבים של עשיו עם תאומו יעקב

עוד קודם ללידתם של עשיו ויעקב אנו קוראים על הפרידה בניהם: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" 
ואכן לפנינו שתי דמויות שונות בתכלית- האחד חלק והשני שעיר, האחד איש תם יושב אוהלים והאחר איש ציד.

מדוע הפך עשיו להיות שחור משחור? האם בתנ"ך עצמו מתואר עשיו כאיש רע ומרושע?

בפרק זה של "עושים תנ"ך" אני משוחח עם ד"ר חיים חיון ממכללת סמינר הקיבוצים על דמותו של עשיו בראי יחסיו המורכבים עם יעקב אחיו התאום וכן על דמותו בספר בראשית ועל הסיבה שבתקופה מאוחרת יותר הפך לעשיו הרשע.