עושים תנ"ך

עושים תנ"ך: פודקאסט על ההיסטוריה של התנ"ך והמזרח הקדום

מסע היסטורי אל תקופת המקרא.

רשימת הפרקים המלאה:

[עושים תנ"ך] הנאים השכנים בעינייך? השכנים ההיסטוריים בתקופת המקרא

שכנות טובה היא עניין חשוב – אך מי היו השכנים שלנו בתקופת המקרא? באיזו שכונה גדלנו וצמחנו? מי היו הדיירים בבניין שנקרא "ארץ כנען" ואילו עמים שכנו מסביב?
האם כל העמים הנזכרים בתנ"ך הם אכן עמים שיש להם תימוכין היסטוריים-מחקריים? האם היו עמים שהתנ"ך לא מזכיר כלל? מי הם העמלקי? הפריזי? היבוסי והפלישתי ומה הקשר שלהם אלינו?בפרק הראשון מבין השניים, אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים ואת חוקר המקרא שחר ענבר לדיון חוצה גבולות ועמים על השכנים המקראיים וההיסטוריים של כולנו.

0 comments

[עושים תנ"ך] סיפורי האבות – בין אגדה ומיתוס למציאות היסטורית

הסיפורים אודות האבות והאמהות כפי שמופיעים בספר בראשית הינם סיפורי הצלחה מסחררים מכל הבחינות- הצלחה ספרותית, רוחנית ותיאולוגית כאחד. מדובר בסאגה משפחתית שהיא סיפור אוניברסלי אודות התכונות הבסיסיות של האדם, ויותר חשוב- על היחס של אבות האומה עם אלוהיהם.

אבל האם מחזורי הסיפורים הללו מהווים תיעוד היסטורי של ראשית עם ישראל? האם אפשר בכלל להתייחס לאבות האומה בפן המחקרי-היסטורי? מתי התגבשו הסיפורים הללו והאם סדר האבות, כפי שיכול כל ילד לדקלם אברהם-יצחק ויעקב, הוא הסדר האפשרי הנכון של התרחשות הסיפורים,במידה והתקיימו?

בפרק זה, של "עושים תנ"ך" אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, לשיחה סביב השאלות הללו בניסיון לברר מתי והאם סיפורי האבות ייתכנו ברצף ההיסטורי של התהוות עם ישראל הקדום.

4 comments

[עושים תנ"ך] "ההיסטוריה של ההיסטוריה", עם פרופ' ישראל פינקלשטיין

שנים רבות נטו החוקרים להאמין כי סיפורי התנ"ך מתארים מציאות היסטורית גרידא. כתיבת סיפורי התנ"ך יוחסה, כמעט באופן טבעי לגיבורי המקרא בעצמם. בשחר העת החדשה, עם תחילת הכלת ההיגיון, התבונה והרצון לגשת לסיפורי התנ"ך בעין מדעית וביקורתית – חל גם שינוי בתפיסה זאת והתגלה כי הנושא אינו פשוט כלל. לקראת פרק היובל של "עושים תנ"ך" אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, לשיחה על ההיסטוריה של חקר ההיסטוריה התנ"כית. ננסה לברר "איך הכל התחיל" מבחינת המחקר המדעי של הטקסט התנ"כי, מתי ואיך החלו בכלל לחקור את המקרא ואת המזרח הקדום ואיך מחקר זה השתלב עם התחום החדש יחסית – ארכיאולוגיה מקראית.
נעמוד על הקרע שמאחורי חקר המקרא ועל ההיסטוריה של ההיסטוריה.

2 comments

[עושים תנ"ך] פאם פאטאל – על נשים מפתות וקטלניות במקרא: סיפורה של יעל בספר שופטים כמייצג נשים הרוצחות את גיבור האוייב במלחמה

סיפורי כיבוש ומלחמה הם סיפורים כוחניים, אלימים וגבריים מובהקים, שלנשים יש בהם תפקיד שולי, אם בכלל.
יהיה אולי מפתיע לגלות שיש די הרבה נשים, ומפתיע עוד יותר לגלות שיש נשים המתוארות כנשים ההורגות את גיבור האויב, כלומר נשים אלימות וקטלניות לא פחות מהגברים שיצאו לקרב.

בפרק מיוחד זה אני מארח את את ד"ר אהובה אשמן, ד"ר למקרא מאוניברסיטת ת"א, חוקרת תנ"ך,מחברת ספרי לימוד בתנ"ך ומחברת הספר "תולדות חוה", העוסק בייצוגים של נשים במקרא מנקודת מבט מיגדרית ופמיניסטית.
יחד, נעיין בסיפורה הכפול והפחות מוכר של יעל אשת חבר הקיני, נעמוד על ההבדלים בין המיתוס למציאות האפשרית, כפי שמשתקפת בשירת דבורה, וכן ננסה לבחון את סיפורה של יעל מנקודת מבט אחרת – פמיניסטית, אודות נשים במלחמה, מה שיוצר סיפור שונה מזה שהשתרש בזיכרוננו הקולקטיבי.

3 comments

[עושים תנ"ך] "וְהָיְתָה נִבְלַת אִיזֶבֶל, כְּדֹמֶן עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה": משחקי הכס בתנ"ך, חלק ג' – על מרד יהוא ומות איזבל

בפרק זה, האחרון בטרילוגיה, אני משוחח עם ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים על הסיפור הסוער והעקוב מדם של מרד יהוא ומותה של איזבל. אם אתם בטוחים שאתם מכירים את הסיפור, כדאי לכם לחכות עד הסוף. גם הפעם נצליב מקורות, נראה שיש כמה הפתעות, והסיפור בכלל לא ברור כפי שהוא נראה במבט ראשון. בלי ועם קשר – מבטיחים שיהיה "שמח" והרבה דם יישפך, כראוי לפרק סיום של משחקי הכס שמתרחש בתנ"ך.

בסיומו של הפרק, שיהיה כאמור רווי דם ואלימות, כיאה לתסריט שהתפתח בשני הפרקים הקודמים, נעלה גם שלוש חידות למחשבה. נשמח אם תענו להן בעמוד הבית של עושים היסטוריה או בקבוצה בפייסבוק.

11 comments
By Andrea Celesti - Web Gallery of Art:   Image  Info about artwork, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=15385169

[עושים תנ"ך] "וילוקו הכלבים את דמו והזונות רחצו": משחקי הכס בתנ"ך, חלק ב' – על מות אחאב

בפרק הזה נדון במותו של אחאב בן עמרי, כחלק מתחילת הגשמת העונש שקיבל מלך ישראל בשל פרשת כרם נבות היזרעאלי, בה דנו בפרק א'.  נשוחח גם על נוסחת הסיום הדויטרונומיסטית, האובליסק השחור והמונולית מכורח, ומה שלושת אלה יכולים ללמד אותנו על הפער האפשרי שבין התיאור בתנ"ך למציאות הההיסטורית.

0 comments

[עושים תנ"ך] "הרצחת וגם ירשת?": משחקי הכס בתנ"ך (חלק א') – על כרם נבות היזרעאלי (ד"ר בעז סתוי)

"משחקי הכס" הינה סידרת פנטזיה – תסריט מדומיין המבוסס על ספרים מומצאים. שהרי המציאות,קרי העולם שבו אנו חיים- שונה לחלוטין. או שמא…כבר היו דברים מעולם?
כמה "עושים תנ"ך" דומה לסיפור המתרחש בווסטרוז? בסדרת פרקים זאת של "עושים תנך", בהשראת הסדרה "משחקי הכס", אני משוחח עם ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים, על מלכות אחאב, איזבל ומרד יהוא- אירועים שהיו דרמטיים יותר כמעט מכל תסריט הוליוודי אפשרי.

נשוחח על מלכים ומלכות, בתי מלוכה ואצולה הנלחמים בניהם ובתוך עצמם, סיפורים על כוח,שררה ופוליטיקה, בגידות, בריתות, רציחות ודמויות בלתי נשכחות. האם העלילה של משחקי הכס היתה יכולה להתקיים פה באזור שלנו בתקופת המקרא? או שמא הפוך- הייתכן שכותבי התסריטים שאבו רעיונות מסיפורי התנ"ך?

2 comments

[עושים תנ"ך] הדוד הרשע, האמנם? – על היחסים המורכבים של עשיו עם תאומו יעקב

עוד קודם ללידתם של עשיו ויעקב אנו קוראים על הפרידה בניהם: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" 
ואכן לפנינו שתי דמויות שונות בתכלית- האחד חלק והשני שעיר, האחד איש תם יושב אוהלים והאחר איש ציד.

מדוע הפך עשיו להיות שחור משחור? האם בתנ"ך עצמו מתואר עשיו כאיש רע ומרושע?

בפרק זה של "עושים תנ"ך" אני משוחח עם ד"ר חיים חיון ממכללת סמינר הקיבוצים על דמותו של עשיו בראי יחסיו המורכבים עם יעקב אחיו התאום וכן על דמותו בספר בראשית ועל הסיבה שבתקופה מאוחרת יותר הפך לעשיו הרשע. 

1 comment

[עושים תנ"ך] מלוכה VS כהונה: על החיבור המאתגר בין הדת והשלטון בתנ"ך – שחר ענבר

כולנו מכירים את המלכים הגדולים של המקרא: שאול, דוד, שלמה, וחזקיהו, ומצד שני כמובן גם את הכהנים ואנשי הדת המפורסמים ובניהם שמואל, אלישע או אליהו.

אבל מה הם יחסי הגומלין בין שני המוסדות האלו?  האם הם יכולים "להתחבר"? איך יכולה להשפיע ולהתערב הדת בקבלת ההחלטות השילטוניות?  האם המלך ואיש הדת יכולים לגור בכפיפה אחת בארמון-מקדש משותפים?

בפרק זה של "עושים תנך" ניסיתי לענות על השאלות האלו יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, ושוחחנו על המתח והאיזונים שבין המונרכיה, התיאוקרטיה והמוסדות הדתיים דרך סיפורם של המלך יהואש והכהן יהוידע.

0 comments

[עושים תנ"ך] המלכה עתליה: סיפורה המרתק של המלכה הנשכחת אשר שלטה בממלכת יהודה

מלכים רבים מככבים במקרא. בממלכות ישראל ויהודה שלטו מעל ל -40 מלכים כמו שאול,שלמה וה"מלך של התנ"ך" – הלא הוא דוד. במקרא מוזכרות הרבה נשים חזקות כמו דבורה, יעל, חולדה – אך הן אינן מלכות. לעומת זאת, בעולם העתיק אנו דוקא מוצאים מלכות רמות מעלה: אם רק נביט דרומה למצרים נמצא את המלכות קליאופטרה וחתשפסות וישנן עוד דוגמאות רבות…
ואצלנו? האם לנו לא היתה מעולם מלכה חזקה? מלכה אם? "המלכה אליזבת הראשונה" היהודיה?
בפרק זה של "עושים תנ"ך" , שוחחתי עם חוקר המקרא שחר ענבר על המלכה עתליה – מלכת יהודה אשר רבים לא זוכרים את סיפורה המרתק וניסינו לתהות על יחסו של התנ"ך למלכוּת נשים.

6 comments

[עושים תנ"ך] השירה בתנ"ך

שירות בתנ"ך ובכלל זה גם ברכות שהן מבחינת סוגה דומות מאוד לשירה, נחשבות לטקסטים העתיקים בתנ"ך מבחינת זמן חיבורן והן מייצגות ברוב המקרים טקסטים ומסורות קדומות יותר לחלקים הסיפוריים. 
בפרק המיוחד הזה,  ד"ר בעז סתוי ואנוכי דנים בשירה התנ"כית כמייצגת את אותן תפיסות עתיקות, אנו בוחנים את ההשתקפות הראשית של ישראל בשירה וכן מנסים לראות אילו רמזים, שאלות וחידות מתחבאים בין השורות של השירות הללו?

פרק מיוחד שהוקלט במסגרת מפגש המאזינים השנתי של רשת עושים היסטוריה אשר היה כולו סביב נושא המוזיקה.

0 comments

[עושים תנ"ך] "בארץ ישראל קם העם היהודי" – האמנם? פרופ' ישראל פינקלשטיין על ראשית ישראל (חלק 3)

בארץ ישראל קם העם היהודי, העם היהודאי, העם הישראלי, העם ה….?
לאחר שדנו בישראל הקדום הארכיאולוגי ובממלכת ישראל נשוחח בפרק זה אודות "ישראל המקראי" כפי שמשתקף בתנ"ך וננסה לבחון היכן ומתי התגבשה התפיסה אודות "עם ישראל" כפי שאנו מכירים אותו כיום.

בתכנית, ד"ר בעז סתוי ואנוכי מארחים פרופ' ישראל פינקלשטיין, חוקר מוביל בתום הארכיאולוגיה של הלבנט, ראש הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, בין פרסומיו הרבים של פרופסור פינקלשטיין הספרים: "ראשית ישראל ארכיאולוגיה מקרא וזיכרון היסטורי" ו- "דוד ושלמה בין מציאות היסטורית למיתוס" אשר עוררו הדים רבים בעולם המחקר וכן בציבור הכללי.

2 comments

[עושים תנ"ך] "בארץ ישראל קם העם היהודי" – האמנם? פרופ' ישראל פינקלשטיין על ראשית ישראל (חלק 2)

ההמושג  "עם ישראל" נראה לכולנו כיום כדבר מובן מאליו. הרי הדברים לכאורה מאוד פשוטים- אנחנו זה "עם ישראל"! מה יותר ברור מזה…האמנם?
בפרק זה, שני מתוך שלושה נמשיך לבחון לעומק את המושגים "עם ישראל" ו"ראשית ישראל" כיחידה תרבותית-דתית הטוענת להיסטוריה משותפת – והפעם נדון בממלכת ישראל – ממלכתם של עשרת השבטים.
מיהו "עם ישראל" ההיסטורי? מה יש לארכיאולוגיה לומד בנדון? מיהו העם ומי היא ישראל? מתי נוצר העם ואיך התהווה? מה בין עם ישראל וממלכת ישראל העתיקה? ועוד…

בתכנית, ד"ר בעז סתוי ואנוכי מארחים פרופ' ישראל פינקלשטיין, חוקר מוביל בתום הארכיאולוגיה של הלבנט, ראש הקתרדה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, בין פרסומיו הרבים של פרופסור פינקלשטיין הספרים: "ראשית ישראל ארכיאולוגיה מקרא וזיכרון היסטורי" ו- "דוד ושלמה בין מציאות היסטורית למיתוס" אשר עוררו הדים רבים בעולם המחקר וכן בציבור הכללי.

7 comments

[עושים תנ"ך] "בארץ ישראל קם העם היהודי" – האמנם? פרופ' ישראל פינקלשטיין על ראשית ישראל (חלק 1)

הכרזת העצמאות נפתחת במילים "בארץ ישראל קם העם היהודי…" ברור לכולנו כיום, כי מדינתנו קמה על בסיס הקשר הזה שבין הארץ-לעם-ל"ישראל"-ליהדות.אנו יודעים גם לדקלם, מתוך שינה כמעט, את הכרונולוגיה הידועה- מהאבות, דרך משה ויציאת מצרים ועד כיבוש הארץ ותקופות השופטים והמלכים. לאורך רובה של הדרך הזאת שעברנו כעם מוזכר המושג "עם ישראל" כאילו כדבר מובן מאליו. הרי הדברים לכאורה מאוד פשוטים- אנחנו זה "עם ישראל"! מה יותר ברור מזה…
האמנם?
בשלושת הפרקים המיוחדים האלה של "עושים תנ"ך", נבחן לעומק את המושגים "עם ישראל" ו"ראשית ישראל" כיחידה תרבותית-דתית הטוענת להיסטוריה משותפת. מיהו "עם ישראל" ההיסטורי? מה יש לארכיאולוגיה לומד בנדון? מיהו העם ומי היא ישראל? מתי נוצר העם ואיך התהווה? מה בין עם ישראל וממלכת ישראל העתיקה? ועוד שאלות מעניינות

בתכנית, ד"ר בעז סתוי ואנוכי מארחים פרופ' ישראל פינקלשטיין, חוקר מוביל בתום הארכיאולוגיה של הלבנט, ראש הקתרדה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באונ' ת"א, ראש המשלחת לחפירות אתר מגידו, זוכה פרס דן דוד היוקרתי לשנת 2005, בין פרסומיו הרבים של פרופ' פינקלשטיין הספרים: "ראשית ישראל ארכיאולוגיה מקרא וזיכרון היסטורי" ו- "דוד ושלמה בין מציאות היסטורית למיתוס" אשר עוררו הדים רבים בעולם המחקר וכן בציבור הכללי.

5 comments

[עושים תנ"ך] בית המקדש (חלק 2) – שחר ענבר

בית המקדש- המקום אשר היה המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, הבית  שחרב פעמיים. שהיה ביתו הפיזי של האל הרוחני,את זה כולם יודעים. אבל מה בין המיתוס, למציאות והטקסט המקראי עצמו?
בפרק הקודם סיפרנו על מקורות הציווי של האל לבניית בית לעצמו, על המיקום האפשרי של הבית הראשון ואולי גם השני,וכן שוחחנו על המלך דוד ועונשו בנוגע למקדש וגם על שלמה בנו אשר בנה את המקדש,כך לפי הכתוב בתנ"ך. 
דיברנו גם על שני הבתים –  צורת המבנה וגודלו של הבית הראשון וכן על הבית השני לאחר התמ"א 38 שביצע בו המלך הורדוס- לכדי אחד המבנים המפוארים והמרהיבים של העת העתיקה.
בפרק זה, חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי, נפסע ביחד על כנפי ההיסטוריה ונכנס לבית המקדש עצמו, ונביט סביבנו כ-2500 שנה אחורה.

8 comments

[עושים תנ"ך] בית המקדש (חלק 1) – שחר ענבר

בזיכרון הקולקטיבי שלנו כעם, מאמינים אדוקים, אתיאיסטים או חסידיה של מפלצת הספגטי – נתקבעו מספר תמונות, ספק היסטוריות ספק מיתולוגיות ובית המקדש הוא אחת מהן. 
הו, בית המקדש – המקום הקדוש ביותר בו לפי המקרא שוכן האל יהוה בקרב בני עמו – עם ישראל. 
בצמד פרקים אילו אני מארח את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה על מה שבין המיתוס-המציאות והטקסט המקראי עצמו. אנו יודעים שהיו שני בתים והם נחרבו אבל היכן עמד בית המקדש? מה היה גודלו? מה היה בו? איך הוא היה בנוי ומה בעצם עשו שם? ואולי לא פחות חשוב –  האם הזיכרונות והמיתוסים מתאימים למציאות ההיסטורית? לטקסט התנ"כי עצמו ? 

2 comments

[עושים תנ"ך] חיי יעקב, והיה ה(י)עקב למישור – ד"ר חיים חיון

בין גיבורי האומה המיתולוגיים שלנו ניתן למנות רבים- אברהם, יצחק, יוסף, משה, דוד ועוד ועוד…
אבל אחרי כלות הכל אנחנו נקראים "עם ישראל" – עמו של יעקב. מדוע דוקא יעקב? מדוע העם שלנו לא נקרא "בני אברהם" או "צאצאי דוד בן ישי"? מה יש בו בגיבור המקראי הזה שהוא הפך לאב הנבחר של "העם הנבחר"?
האם מדובר בגיבור קלאסי? האם מדובר בגיבור טראגי? אילו רמזים פיזר לנו הסופר המקראי על דמותו של יעקב, בטקסט עצמו? ומה אנו יכולים ללמוד מרמזים אילו?
בפרק זה של "עושים תנ"ך" אני משוחח עם ד"ר חיים חיון ממכללת סמינר הקיבוצים על דמותו של יעקב, הוא ישראל.

0 comments

[עושים תנ"ך] יאשיהו וגילוי ספר התורה: הקונספירציה ששינתה את תולדות העם היהודי (חלק 2)

בחלקו הראשון של פרק זה סיפרנו על השיפוץ אשר נעשה בבית המקדש ובספר התורה שהתגלה במהלכו. בעקבות גילוי הספר פצח המלך יאשיהו ברפורמה פולחנית, שבמהלכה הוא חיסל את מקומות הפולחן לעבודה זרה ואת מקומות הפולחן לאלוהים מחוץ לירושלים.
בסוף הפרק נותרנו עם שתי שאלות: מהו הספר שהתגלה בבית המקדש? והאם יתכן שגילוי הספר והרפורמה שבאה בעקבותיו הם תוצאה של מזימה אדירה?
בפרק זה ננסה ד"ר סתוי ואנוכי לקרוא את הטקסט המקראי בקפידה, ונבדוק מדוע חוקרים שונים הציעו שהספרים נכתבו על ידי אסכולות שונות, בזמנים שונים ותוך תפיסות עולם שונות על האלוהות? ננסה גם לפצח את הפרשה כולה ונחשוף מעט מהמסתורין סביב הקונספירציה הגדולה אשר הביאה ליצירת הבסיס עליהן נשענות כיום כל הדתות המאמינות באל אחד- המונותאיזם.

4 comments

[עושים תנ"ך] אליהו הנביא: סבאל'ה חביב עם זקן לבן או קנאי כעוס ורצחני?

מי לא מכיר את אליהו הנביא? התשבי, הגלעדי, זה שפותחים עבורו ברוב רושם והדר את הדלת בליל הסדר? אליהו מצטייר בדמיוננו הקולקטיבי כדמות "סבאית", בעלת זקן לבן, דמות טובה שחוץ ממתנות, מביאה גם טוּב וחסד לעולם, פתרון מחלוקות ושלום. מעין "סנטה קלאוס" עם כיפה במקום מצנפת…
האם זאת דמותו האמיתית של אליהו בטקסט המקראי? האם באמת מדובר בסבאל'ה חביב שליבו טוב ביין? או שאולי הטקסט יספר לנו על דמות שונה לגמרי…
כידוע התנ"ך מלא בהפתעות ואנו ב"עושים תנ"ך" אוהבים לצאת מהמיתוס ולרדת למישור הטקסטואלי-הארצי ולבחון את הדברים מנקודת המבט הזאת.
בפרק מיוחד זה של "עושים תנ"ך" אשר הוקלט בשידור חי מול קהל מועדון המאזינים, נשוחח ד"ר בעז סתוי ואנוכי על דמותו של אליהו הנביא וננסה לברר אם כדאי לנו לפתוח את הדלת לאליהו הנביא בליל הסדר הקרוב…

1 comment

[עושים תנ"ך] יאשיהו וגילוי ספר התורה: הקונספירציה ששינתה את תולדות העם היהודי (חלק 1)

מה מקור המונותיאיזם? האמונה באל האחד- יהוה? האם ייתכן שמדובר בכלל בקונספירציה? ברעיון ממוחו הקודח של מלך יהודה? או אולי כהן גדול וסופר מבית המקדש חברו להם לקשר מתוחכם והביאו לרפורמה דתית שתשנה את תפיסת האדם את אלוהיו למשך יותר מ 2000 שנה?

במקרא הוראות, ביטויים וחוקים רבים האוסרים את האמונה באלים רבים ומחייבים את האמונה באל האחד- יהוה. אברהם, אבי האומה המיתולוגי, מתואר במקורות רבים כאבי המונותיאיזם. אפילו שני הדיברות הראשונים מתייחסים לייחודיות האל ובלעדיותו. אבל מהיכן הגיעה, החלה והושרשה התפיסה מונותיאיסטית?

0 comments

[עושים תנ"ך] הצדדים האפלים של מגילת אסתר – ד"ר חיים חיון

כולנו מכירים את סיפור מגילת אסתר.קל, לא? רק נדמה לכם שאתם מכירים את הסיפור. למגילה יש צדדים חידתיים, אפלים וסודות לא פתורים.
***
היה היה מלך, ולו אישה סרבנית שאת מקומה תפסה אישה נאה ויהודיה בשם אסתר ולה דוד אמביציוזי בשם מרדכי. היה גם את המן- הוא היה רשע. הרשע ניסה להשמיד את כל היהודים אך מזימתו סוכלה ע"י אסתר היפה. הרשע נתלה ודודה של המלכה זכה בהדר ותפארת על סוס לבן…
****
לכאורה מדובר  בסיפור אגדת וולט דיסני קלאסית, פשוט וברור. אבל, מסתבר, כמו בדרך כלל ב"עושים תנ"ך", שהסיפור אינו פשוט כפי שהוא נראה במבט ראשון. בפרק זה אני מארח את ד"ר חיים חיון מהחוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים, ובו נדבר על  הסודות, הדמויות המיסתוריות, המסכות וננסה להאיר את הצדדים האפלים של המגילה.

0 comments

[עושים תנ"ך] "פייק ניוז" בתנ"ך: על שלטון מנשה (ד"ר בעז סתוי)

התנ"ך בבסיסו הינו יצירה תיאולוגית שמטרתה האדרת האל יהוה ותיאור מערכת היחסים שלו עם עמו הנבחר. האם ליצירה הזאת שעל פי חקר המקרא נאספה במשך כ 400 שנה בידי אנשי בית ראשון, חדרו גם השפעות אחרות- כגון פוליטיקה? סגירת חשבונות? גירסאות ששונו על פי צרכי המנהיגים או בכדי לקדם אג'נדה דתית או אישית? האם כבר בתנ"ך היו "חדשות שקר"- "פייקניוז"?
בפרק הזה אני מארח את ד"ר בעז סתוי –דוקטור לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת ת"א ומרצה בחוג למקרא במכללת אורנים לשיחה על שלטון מנשה ורדיפה תקשורתית בימי המקרא.

5 comments

[עושים תנ"ך] השמות בתנ"ך-שחר ענבר

לשם של כל אחד ואחת מאיתנו יש משמעות והקשר. אנו מקבלים את השם בתחילת הדרך והוא מלווה אותנו, ברוב המקרים כל חיינו. בהקשר ל"עושים תנ"ך" – עולה השאלה המתבקשת מה מקור השמות המופיעים בתנ"ך? האם אנשי קדם ייחסו משמעות כה רבה לשם כמו שהורים בני ימינו מתלבטים טרם נתינת השם לרך הנולד? האם השמות בתנ"ך באמת מייצגים אנשים אמיתיים או שמדובר בשמות בדויים?  אולי בכלל בשמות שנתן המחבר המקראי על מנת להדגיש נושאים מסויימים? ומאיפה קיבלו גיבורי התנך את שמותיהם ומה המשמעות של השמות הללו? על כך אני משוחח בפרק הזה עם חוקר המקרא שחר ענבר, חוקר המקרא.

17 comments

[עושים תנ"ך] מיהו או מי הם האלוהים? חלק 2

התנ"ך הינו יצירה תיאולוגית, מטרתו הברורה היא להאדיר ולרומם את שמו של האל. אבל מי זה ה"אל" הזה? מיהו או מי הם האלוהים?
ד"ר בעז סתוי – דוקטור לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום מאונ' ת"א ומרצה בחוג למקרא במכללת אורנים, עימו אני משוחח על דמותו של יהוה- אלהי ישראל.
בפרק השני נדבר על בני בריתו של האל, על האפשרות שיש לו בת ועל האלה שהיא גם אשתו של האלוהים. נקפוץ ונחפור באדמת מדבר סיני  ונגלה כתובות עם תוכן מדהים המגלות לנו עוד פרטים על יהוה, משפחתו ודמותו.

5 comments

[עושים תנ"ך] מיהו או מי הם האלוהים? חלק 1

התנ"ך הינו יצירה תיאולוגית, מטרתו הברורה היא להאדיר ולרומם את שמו של האל. אבל מי זה ה"אל" הזה? מיהו או מי הם האלוהים? לאל מסתבר, הרבה פנים ושמות, אך האם האלים הקדומים של עם ישראל הם אותו האל בו מאמינים היהודים כיום, המאה ה 21? האם מאפייניו של האל עצמו ומאפייני האמונה בו זהים לכל אורך התנ"ך? מהו החומר המקראי שהמחקר המודרני מעריך כי הוא קדום יותר ומה ניתן ללמוד ממנו על דמותו של האל? האם ליהודים יש פנתיאון של אלים? האם האל הוא בודד או שיש לו גם אויבים אך גם עוזרים? האם לאלוהים יש משפחה ואפילו אישה?
בפרק הזה אני מארח את ד"ר בעז סתוי –דוקטור לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום מאונ' ת"א ומרצה בחוג למקרא במכללת אורנים, ומשוחח עימו על דמותו של יהוה- אלהי ישראל.

8 comments

[עושים תנ"ך] המפץ הגדול : סיפור הבריאה השני שבספר בראשית (חלק 2)

בפרק הקודם דיברנו על כך שבני העמים הקדומים הותירו מאחוריהם מאות מיתוסים ששואלים כיצד נברא העולם.הבאנו דוגמאות שמעידות שסיפורי הבריאה נוצלו גם כדי להשיב על מספר שאלות יסוד, כמו כיצד נוצרו בני האדם הראשונים, הרי לא היה מי שהוליד אותם. תשובה חוזרת ונשנית היא שהאלים, כמו קדרים, יצרו את בני האדם הראשונים, מטיט, מבוץ או אדמה, ואח"כ הפיחו בהם חיים.מיתוסים רבים מתמודדים עם השאלה מה מקור הרוע בעולם? מהיכן מגיע מקור הידע של האדם?  מדוע האדם יותר חכם מכל החיות האחרות שבראו האלים? ושאלת השאלות : מדוע האלים הנצחיים יצרו את בני האדם למרות שהמוות מחכה בסוף הדרך לכל אחד מאיתנו?

1 comment

[עושים תנ"ך] המפץ הגדול : סיפור הבריאה הראשון שבספר בראשית (חלק 1)

שני סיפורי בריאה פותחים את ספר בראשית. הראשון מספר כיצד ברא אלוהים את העולם בשישה ימים ונח בשבת.את סיפור הבריאה הראשון, שבו נתמקד בפרק זה, הכתרנו בתואר המחייב ה"מפץ הגדול".הטעם לכך הוא ששת ימי הבריאה שמגיעים לשיאם ביום השבת, מהווים בסיס לשורה ארוכה של חוקים חברתיים שנועדו להיטיב עם כולם, ובעיקר השכבות החלשות בחברה: עם של עבדים ושפחות שהם אנשים משוללי כל זכות אזרחית; עם האביונים, שהם אזרחים חופשיים שנקלעו לחובות כבדים,שבפועל ירדו למעמד של עבדים, עם בהמות העבודה.

הם חיו במציאות של עבודה קשה יום אחר יום, אחר יום, עד שמתו מאפיסת כוחות.סיפור הבריאה שימש עבורם בסיס משפטי בכדי לחלק את רצף הימים האין סופיים לקבוצות בנות שבעה ימים: שישה ימי עבודה, שנחתמים ביום מנוחה.וביום שבת, נחים כולם.בנוסף לשעבוד אדמתם היה עליהם לשעבד גם את כוח העבודה שלהם, ופעמים רבות גם את של אשתו וילדיו – וכאן, בנקודה הזו נכנס סיפור הבריאה בשנית.

מה המשמעות של "שנת שמיטה"? מהי "שנת היובל"? מה קורה לאדמות בשנים האלו? ואיך כל זה עזר לשקם משפחות שקרסו?

11 comments

[עושים תנ"ך] עולם החלומות (חלק 2 מתוך 2)

כותבי התנ"ך, שלרוב כתבו חומרים כבדים ורציניים, השתמשו בחלום גם כסאטירה – או בורלסקה – פוליטית, מושחזת ועוקצנית כלפי מלכים גדולים וחזקים. בפרק הזה נבין איך הסאטירה הפוליטית הזו נועדה להראות לבני ישראל, שגם מלכים גדולים נופלים, ושהאמונה באלוהים שומרת עליהם מכל רע.

6 comments

[עושים תנ"ך] עולם החלומות (חלק 1 מתוך 2)

עולם החלומות העסיק את הקדמונים ומעסיק גם את החוקרים בימינו. בספר בראשית מסופר שאברהם ראה בחלומו תנור אש, ולפיד בוער שעובר בין חלקי חיות שאותן ביתר קודם לכן, כשהיה במצב של ערות; יעקב ראה בחלומו סולם שמגיע עד פתח ביתו של אלוהים בשמים, ומלאכים שעולים ויורדים בסולם; יוסף חלם חלומות – ופתר חלומות; אלוהים נגלה לשלמה בחלום; ובספר דניאל, פתר דניאל את חלומותיו של נבוכדנצר, המלך שהחריב את בית המקדש הראשון שבנה שלמה. בפרק הזה מנסים ליאורה יותם להבין את משמעות החלומות ומה שעומד מאחוריהם.

15 comments

[עושים תנ"ך] על מיסטיקה יהודית ומלאכים, הסלבריטאים של עולם המקרא

ישנו איסור לראות את פני האלוהים או את הנוכחות שלו לפי הדיבר הראשון אבל מצד שני, יש לא מעט תיאורים מפורטים שלו בתנ"ך. בפרק הזה, ליאורה רביד מארחת את פרופסור מאיר בר אילן, המלמד באוניברסיטת בר-אילן במחלקה לתלמוד ובמחלקה לתולדות ישראל. מהי מיסטיקה? ומהי המיסטיקה המקראית? למה חנוך, ראש המלאכים, קיבל "פולסא דנורא"? ומהי התפתחות הלכתית?

0 comments
אמנון ותמר - הפודקאסט עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] הכל בגלל מסמר קטן – אונס תמר ומרד אבשלום, חלק א' (ש.ח)

לאמנון, בכורו של דוד המלך, הייתה תשוקה אסורה שהטריפה את דעתו: הוא חשק בתמר, אחותו הצעירה. האונס של תמר היה הטריגר לשרשרת אירועים טרגית שהובילה, בסופו של דבר, למרד של אבשלום כנגד אביו, דוד.

3 comments

[עושים תנ"ך] חזון המרכבה – ספר יחזקאל (חלק 3 מתוך 3)

זהו חלקו האחרון של סיפור חזון המרכבה המסכם שלושה מסעות משולבים המסבירים אחד את השני. מסע היסטורי, מסע בעקבות עולמם של כותבי התנ"ך שאלוהים לא נגלה אליהם אבל הם ביטאו את תפיסת עולמם הדתית והתאולוגית – ומסע נוסף שפתח צוהר לתופעות שנקראות נבואה והתנבאות החושפות בפנינו את העולם האלוהי שנסתר מעיני כל אדם.
מדוע בחר יחזקאל לשנות את ה-DNA של עם ישראל? מה קרה ברגע שאלוהים נכנס לבית המקדש? ומה היא התפישה היחזקליאנית?

2 comments

[עושים תנ"ך] חזון המרכבה – ספר יחזקאל (חלק 2 מתוך 3)

יחזקאל הוא הנביא היחיד מבין נביאי ישראל שלא חי בישראל, אלא בבבל שבתחום עיראק של ימינו. בחלקו השני של המסע אל עולמם של הנביאים נבין מהן נבואות הנחמה? מה קרה לעשרת השבטים?
ומה היתה המכשלה הגדולה?

6 comments

[עושים תנ"ך] חזון המרכבה – ספר יחזקאל (חלק 1 מתוך 3)

יחזקאל הוא הנביא היחיד מבין נביאי ישראל שלא חיו בישראל, אלא בבבל שבתחום עיראק של ימינו. בשלושת הפרקים הקרובים נצא למסע אל עולמם של הנביאים ונכיר מושגים חדשים כמו 'נביא', 'נבואה', 'התנבאות', ועוד.
מה ההבדל בין הנביאים שמכונים "ראשונים" לבין אלה שמכונים "אחרונים"? האם הנביא היה יכול להתהפך על דעת עצמו ולהיכנס מרצונו אל המרחב האלוהי ולשוחח איתו ? ואילו עקרונות השפיעו על כותבי התנ"ך, ובכללם הנביאים? 
האזנה נעימה,
ניר.

6 comments

[עושים תנ"ך] חלק 3 (מתוך 3) – האם יציאת מצרים התרחשה באמת?

הנה הפרק השלישי והמסכם של שחזור סיפור יציאת מצרים, שבמרכזו עומדת השאלה הגדולה: היה או לא היה? האם מדי שנה אנחנו מתכנסים אל שולחן החג ומדברים בשבחו של מאורע, שמסורת ארוכת ימים הפכה אותו אמת, למרות שמעולם לא התקיים?

6 comments

[עושים תנ"ך] חלק 2 (מתוך 3) – האם יציאת מצרים התרחשה באמת?

בחלקו השני בסדרת סיפור יציאת מצרים, דוקטור ליאורה רביד ויותם שטיינמן בודקים מי היו גויי הים, מדוע לא היה גומא בישראל, איך היוותה החלשות השלטון המרכזי חלון הזדמנויות כדי לצאת מעבדות לחירות – ומדוע נתיב המילוט היחיד שנותר לבני ישראל היה דרך מדבר סיני?

6 comments

[עושים תנ"ך] חלק 1 (מתוך 3) – האם יציאת מצרים התרחשה באמת?

סיפור יצירת מצרים הוא הסיפור המכונן שלנו כעם, שאותו אנחנו חוגגים בכל שנה. גם בעיני הנוצרים התנ״ך נחשב לאמת מוחלטת וישו – כפי שמסופר בברית החדשה – קיים את סעודתו האחרונה בליל הסדר. מדוע, אם כן, עומדת יציאת מצרים במרכזה של מחלוקת גדולה בין חוקרי התנ״ך? האם סיפור יציאת מצרים הוא המצאה או עובדה היסטורית? ומהן הסיבות שבגללן לא נמצאו לסיפור עדויות ארכיאולוגיות?

13 comments
חנה, שמואל ועלי הכהן - הפודקאסט עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] חלק ב' – הנדר האיום של יפתח הגלעדי

הבסיס לשבועת הנדר הוא פולחן שבו היו מלכים מקריבים את ילדיהם למען הצלת הממלכה. בפרק זה נספר על הנדרים של אחז ומנשה אשר לא הצליחו להציל את ממלכת ישראל מכליה בידי האשורים, על הנדר של חנה – אימו של שמואל – ולבסוף נגלה מה ההבדל בין נדר של אישה ונדר של גבר.

6 comments

[עושים תנ"ך] חלק א' – הנדר האיום של יפתח הגלעדי

יפתח הגלעדי היה שופט בשבט מנשה – אך לאחר מות אביו התדרדר אל תחתית החברה והפך למנודה וחסר בית. כשתוקפים העמונים את בני ישראל מציעים זקני השבט ליפתח לעמוד בראש הצבא. יפתח, שעבורו הצעה זו היא הזדמנות שלא תחזור – עושה את הבלתי-יעשה, ונודר להקריב את אחד מבני משפחתו אם ינצח בקרב.

4 comments

[עושים תנ"ך] חלק ב' – מסע אברהם מאור כשדים לכנען: מיתוס, או מציאות?

בפרק השני ננסה לענות על השאלה הגדולה האם התנ"ך מציג סיפור מסע ריאלי או שבעצם מחזק את הטענה שמדובר במיתוס? כיצד נערכה משפחתו של אברהם למסע כל כך ארוך?

4 comments
מסע אברהם לארץ כנען - הפודקאסט עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] חלק א' – מסע אברהם מאור כשדים לכנען: מיתוס, או מציאות?

המקרא מספר לנו שתרח, אברהם ובני משפחתם עזבו את אור כשדים והלכו – ברגל! – מרחק של כ 3240 ק"מ. ליאורה ויותם מנתחים את הגיאוגרפיה של המזרח התיכון ואת מצבה הסוציואקונומי של משפחת אברהם כדי לבחון את סיפור המסע הבלתי יאמן בעיניים מודרניות.

5 comments
תמר ויהודה - הפודקאסט עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] מדוע עגינות גרועה מגילוי עריות? על המארב שטמנה תמר ליהודה

תמר הייתה בצרה צרורה: בעלה נפטר לפני שהביאה לו צאצאים, אך יהודה – אבי בעלה – סירב להשיא לה את בנו הקטן ולשחרר אותה מעגינותה. במעשה ייאוש קיצוני מתחזה תמר לזונה, מפתה את יהודה ובכך עוברת על איסור גילוי העריות. מה היה גורלה המפתיע של תמר, ומה דעתם של כותבי התנ"ך על נשים עגונות שחייהן נעצרו?

7 comments
אמנון ותמר - הפודקאסט עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] הכל בגלל מסמר קטן – אונס תמר ומרד אבשלום, חלק ב'

חלקו השני של הסיפור הטרגי של אונס תמר בידי אחיה אמנון, וההשלכות הקשות של אי פעולתו של דוד, האב הרחמן: מרד אבשלום באביו.

3 comments
אמנון ותמר - הפודקאסט עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] הכל בגלל מסמר קטן – אונס תמר ומרד אבשלום, חלק א'

לאמנון, בכורו של דוד המלך, הייתה תשוקה אסורה שהטריפה את דעתו: הוא חשק בתמר, אחותו הצעירה. האונס של תמר היה הטריגר לשרשרת אירועים טרגית שהובילה, בסופו של דבר, למרד של אבשלום כנגד אביו, דוד.

14 comments
לאה של מיכאלנג'לו - הפודקאסט עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] סיפור סמוי, סיפור גלוי – על משמעותם החבויה של השמות בסיפור יעקב, רחל ולאה

פירוש שניים עשר שמות בני יעקב הם שתיים עשרה תחנות בחיי הנישואין של לאה ורחל, שביחד יוצרים סיפור סמוי שמקעקע את הסיפור הגלוי והמוכר לכולם…. הפרק שלפנינו הוא אחד השיאים המרשימים ביותר באומנות הכתיבה המקראית, על סודותיה וקסמיה.

16 comments

[עושים תנ"ך] רחל ולאה – על קנאת נשים בעולם המקרא

יעקב, כידוע, נשא שתי אחיות שקינאו זו בזו ונאבקו זו בזו על מקומן בביתו. כל אחת חסרה משהו שהיה לאחותה, והדבר שחסרה, מירר את חייה. לאה ניתנה ליעקב במחיר מוהר הנישואים ששילם ללבן כדי לשאת את רחל היפה והאהובה – ויעקב לא סלח לה על כך. ליאורה ויותם מנתחים את יחסי הכוחות בין שתי הנשים בבית יעקב, ותרים אחר מקורותיו של ה'שיימינג' שעשו פרשני המדרש ללאה רכת-העיניים.

5 comments
יעקב ורחל - הפודקאסט עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] בלתי מספיק בחשבון – יעקב ושתי נשותיו

ליאורה ויותם דנים בסיפור אהבתו של יעקב לרחל, עבורה עבד – כמסופר – ארבע עשרה שנים בבית לבן. אך כמו תמיד בעושים תנ"ך, הסיפור הרומנטי מקבל נופך שונה לחלוטין תחת סכין הביקורת ההיסטורית. מהי עסקת 'חילופי כלות', מה ההבדל בין פילגש ואישה בכירה – והאם באמת נאלץ לעבוד יעקב בפרך ארבע עשרה שנים תמורת רחל?…

9 comments
שרה מציגה את הגר לאברהם - הפודקאסט עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] שרה והגר – מי הגבירה, ומי השפחה?

ד"ר רביד ויותם דנים במערכת היחסים המורכבת שבין שרה אימנו והגר, שפחתה, ובמלכוד המשפחתי שלתוכו נקלע אברהם אבינו – ונעזרים בהם כדי לשפוך אור על מעמדם של עבדים ושפחות בימי המקרא.

0 comments
שרה מאזינה לאברהם והמלאכים - הפודקאסט עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] סוד עקרותה של שרה אימנו

לשאלת עקרותה של שרה, שהיא עונש על אברהם, אין פתרון תיאולוגי – אך בפרק זה ליאורה ויותם תרים אחר פתרון אלטרנטיבי לפרשיה סתומה זו בספר בראשית. המסע בעקבות פתרון זה ייקח אותנו אל שאלת תוחלת החיים של גיבורי המקרא, גיל הנישואים בתקופות קדומות אלו ועוד נושאים מרתקים לרוב.

12 comments
מסע אברהם - הפודקאסט עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] מדוע הפר אלוהים את הבטחתו לאברהם?

כשהורה אלוהים לאברהם לעזוב את אור כשדים אל ארץ כנען, הבטיח לו פריון רב. אך אחרי שצלח אברהם את המסע המפרך, הרעב הכבד וכל שאר הקשיים – נותרו בכל זאת אברהם ושרה עקרים וערירים. דוק' ליאורה רביד ויותם שטיינמן משוחחים על רעיון הפריון במקרא, ומי באמת אשם בעונש שקיבל אברהם.

19 comments