Category: פסיכולוגיה ומדעי החברה

[התשובה] מה נעשה כשייגמר המקום לקברים?

תושבים חדשים מגיעים לבתי הקברות כל הזמן, אבל אף אחד אף פעם לא עוזב. האם אנחנו עומדים בפני פיצוץ אוכלוסין של מתים, ומה אפשר לעשות בעניין, חוץ מלא למות?

[עושים טכנולוגיה] האוטומציה מגיעה לפודקאסטים: Auxbus

בשנים האחרונות פודקאסטים זינקו לתודעה הציבורית ונכון לאמצע 2019 היו כ-700 אלף ערוצי פודקאסט פעילים ברחבי העולם שהכילו כ-29 מיליון פרקים במאה שפות שונות. ועדיין, יצירת פודקאסט היא תהליך ארוך ומורכב שמצריך שימוש במספר רב של טכנולוגיות שונות, חלקן יקרות ומסובכות. חברת סטארט-אפ אמריקאית בשם Auxbus מנסה לפתור את הבעיה באמצעות השקת שירות חדשני שהופך את תהליך יצירת הפודקאסט לכמעט אוטומטי. שוחחנו עם מייסד החברה, דן ראדין, כדי להבין עם אילו בעיות מתמודדים יוצרי הפודקאסטים וכיצד ניתן לפתור אותן, האם יש בשוק הזה כסף וכיצד הוא עתיד להשתנות בשנים הבאות.

[התשובה] ספינת החלל חגית: משבר במרחבי הזמן

בפרק הנוכחי של קורות ספינת החלל חגית, קפטן הספינה נודד אל העבר והעתיד בכדי להשיג חפץ יקר ערך שגורל היקום, או לפחות הקינוח, תלוי בו.

[עושים טכנולוגיה] ממליך המלכים של עמק הסיליקון

מיהו האדם המשפיע ביותר בעמק הסיליקון? מארק צוקרברג, סרגיי ברין, אולי ג'ף בזוס? לא. בימים אלו האדם המשפיע ביותר על עתיד הטכנולוגיה, על החברות שינצחו בתחרות ועל התחרות עצמה הוא לא מנכ"ל של חברת טכנולוגיה, לא יזם ואפילו לא אמריקאי. הוא מסיושי (מאסה) סון, מנכ"ל חברת האחזקות היפנית סופטבנק, שבשנים האחרונות מפזר מיליארדי דולרים על חברות טכנולוגיה בעמק הסיליקון ובעולם כולו. הוא גם זה שהשקיע 11 מיליארד דולר בחברה אחת שמשכירה משרדים לטווח קצר: WeWork. זהו סיפורו של עלייתו והשאלה שנוגעת לנפילתו.

[עושים טכנולוגיה] שוד הפרטיות הגדול: תגידו "צ'יז"!

הפנים שלנו העסיקו אותנו מאז ומתמיד. לאורך ההיסטוריה הפנים של השליטים הופיעו על מטבעות, אנשים עשירים ביקשו מציירים לצייר פורטרייט שלהם, שוטרים התעניינו בקלסתרונים – בקיצור, אי אפשר להכחיש – פנים זה דבר חשוב. ואולם נראה שהטכנולוגיה הדיגיטלית העבירה את העיסוק בפנים שלנו לאובר-דרייב: מהסלפי ועד דיפ-פייק, הפנים של כולנו נמצאים במרכז.
בפרק השלישי והאחרון בסדרת "על הפנים" המוקדשת לטכנולוגיות לזיהוי פנים, נעקוב אחר האופן שבו יזמי ההייטק וחברות הטכנולוגיה זרעו בתוך התרבות רעיון ("מעקב אחר הפנים זה מגניב!") ואז הפכו אותו למקובל ונורמלי ונבדוק מדוע מכל המקומות בעולם דווקא לונדון הפכה לזירת הניסויים הגדולה ביותר במדינות המערב של טכנולוגיות לזיהוי פנים.

[התשובה] איך הפופקורן הגיע לקולנוע?

כשאנחנו הולכים לסרט אנחנו אוכלים פופקורן. אבל למה, בעצם? מה הקשר בין קולנוע ופופקורן, איך הם הגיעו אחד לשני? איך בעצם עובד העסק הזה של התירס המתפוצץ, ולמה, לעזאזל, זה כל כך יקר?

[התשובה] הצורה של העולם

האם העולם שטוח? התשובה, תתפלאו לשמוע, היא לא. אבל זאת לא באמת השאלה; השאלה היא למה אנחנו צריכים בכלל, עדיין, לשאול את השאלה הזאת, ומיהם האנשים שלא יודעים את התשובה. הצורה של כדור הארץ היא, מתברר, לא העניין האמיתי פה.

[עושים טכנולוגיה] זיהוי רגשות

חברות רבות בתחום הטכנולוגיות לזיהוי פנים טוענות שהן לא מציעות רק כלי שבאמצעותו ניתן לגלות את זהותו של אדם אלא גם כלי שבאמצעותו ניתן לגלות מה המצולם מרגיש וזאת באמצעות ניתוח של מיקרו הבעות פנים. חברות ענק כמו אמזון, יבמ ומיקרוסופט לצד חברות המתמחות בתחום, פועלות בשוק זיהוי הרגשות שמגלגל מדי שנה 20 מיליארד דולר אך האם זיהוי שכזה בכלל אפשרי?
בפרק השני של סדרת "על הפנים" המוקדשת לטכנולוגיות לזיהוי פנים, נבדוק האם ניתן לזהות פדופילים, עבריינים ואפילו חוקרים באקדמיה באמצעות ניתוח תווי הפנים שלהם ומדוע קל לזהות עצב אבל קשה לזהות תדהמה.