fbpx

Category: עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] דוד המלך – סופרסטאר נולד

דוד. דוד המלך… דוד שם פרטי, שם משפחה: "המלך". בכל מובן המילה. דוד הוא אחת הדמויות הפופולאריות ביותר בתנ"ך, אולי הכי פופולארית. אחרי הכול- דוד זוכה ללמעל מ- 1000 אזכורים בטקסט.סיפורו של המלך, כוכב העל, משתרע על פני שלושה ספרים – חצי משמואל א', כל שמואל ב', ושני פרקים במלכים א'.לקראת מפגש המאזינים של "עושים תנ"ך" שייערך בתחילת אפריל בעיר דוד ירושלים, נקדיש את הפרקים הבאים לדוד ולעירו- ירושלים. היות וסיפורו של דוד נרחב ומפורט כאמור, נתמקד בהתחלות- של המלך ושל עירו ירושלים. נדון בטקסטים עצמם, בארכיאולוגיה, בטופוגרפיה, בגיאוגרפיה. ננסה לענות על השאלות שהתחילו את הכול- מדוע בכלל נבחר דוד להפוך למלך? מדוע לסיפור המפגש הראשוני של דוד ושאול יש מספר גרסאות בטקסט? מדוע ירושלים, שכמאמר כוורת נמצאת "בין רחוב מזא"ה לרחוב למה" הפכה מעיר נידחת בהרים, לבירה הבלתי מעורערת של ממלכת דוד, לעיר הנצח של העם היהודי לאורך הדורות?בפרק זה ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים ואנוכי מתמקדים בקריאת הסיפורים הראשונים אודות דוד. בניגוד למנהגנו, השאלות 'היה או לא היה' ו'מהן מטרות הכותבים' פחות יעסיקו אותנו. פשוט ננסה להבין את ההיגיון של הסיפורים כפי שהם מופיעים כיום, בתנ"ך שלפנינו -בגרסת המסורה.האזנה נעימהיותם

[עושים תנ"ך] משה רבנו – גדול הנביאים – הסיום

בפרק הקודם שוחחנו על לידתו הפלאית של משה וההקבלות בין סיפור לידתו של "חצי האל" לכאורה לבין סיפור לידתם של ישוע וגיבורים מיתיים נוספים בעולם הקדום. הפעם חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדבר על סוף חייו ומותו של גדול הנביאים. פרק ל"ד בספר דברים, הפרק שחותם את התורה, סוגר את סיפורו של משה רבנו, ומתאר באופן מפורט את מותו. אך למרות עושר התיאור, הטקסט שמתאר את המוות של משה עטוף מסתורין.מה באמת היה החטא של משה שבעקבותיו נאסר עליו להכנס לארץ כנען? מדוע דבר מותו של משה נזכר פעמים כה רבות? למה חשוב לכותב המקראי להדגיש כי מקום קבורתו של משה רבנו לא נודע? אלו אלמנטים שמצביעים על היות משה חצי אל על אנושי שולבו במותו? ולמה מיכאלנג'לו הצמיח למשה רבנו קרניים?האזנה ערבה,יותם

[עושים תנ"ך] משה רבנו – גדול הנביאים – ההתחלה

בפרק הראשון בסדרה אודות גדול הנביאים משה רבנו, יותם והחוקר המקראי שחר ענבר סוקרים את תקופת חייו הראשונה של משה. האם הוא חצי אל? כיצד השפיעה עליו ילדותו בבית המלוכה? ומה הקשר בין ישו הנוצרי למשה רבנו?

[עושים תנ"ך] סיפור אהבה בשלושה חלקים – חלק ג': שמשון ודלילה

מעצם היותו יצירה תיאולוגית התנ"ך אינו כתוב כ"רומן רומנטי", אך למרות זאת ניתן למצוא בו לא מעט סיפורי זוגיות, או אם תרצו – סיפורי אהבה ויחסים.
האם בשם האהבה והאינטימיות, ממליץ המקרא לחשוף את הסודות שלנו? האם כדאי לגיבור להתחבר לנשים נוכריות ואם לא, מדוע הגיבור שלנו כל כך חושק בהן ומתפתה אליהן?
בחלק השלישי של סדרה אודות מערכות יחסים בין המינים בתנ"ך, אני מארח את ד"ר אהובה אשמן מאוניברסיטת ת"א, לשיחה על שמשון הגיבור – על סודותיו, נשותיו הפלישתיות וכמובן אהובתו דלילה – האישה אשר הביאה גם לקיצו המר.
האזנה נעימה,
יותם

[עושים תנ"ך] סיפור אהבה בשלושה חלקים – חלק ב': דוד ומיכל.

התנ"ך אינו כתוב כרומן וגם לא כתסריט טלנובלה. למרות זאת, ניתן למצוא בו לא מעט סיפורי זוגיות, או אם תרצו – סיפורי אהבה ויחסים.
האם יכולה בכלל להתקיים אהבה במערכת המבוססת על השיטה הפטריארכלית? כיצד המקרא מציג את האהבה ומערכות הזוגיות?
בחלק השני בסדרה אני מארח את ד"ר אהובה אשמן מאוניברסיטת ת"א, בפרק נבחן את הזוגיות בין שאול למיכל.

[עושים תנ"ך] סיפור אהבה בשלושה חלקים – חלק א': אדם וחווה

התנ"ך אינו כתוב כרומן וגם לא כתסריט טלנובלה. למרות זאת, ניתן למצוא בו לא מעט סיפורי זוגיות, או אם תרצו – סיפורי אהבה ויחסים.
האם יכולה בכלל להתקיים אהבה במערכת המבוססת על השיטה הפטריארכלית? כיצד המקרא מציג את האהבה ומערכות הזוגיות?

בחלק הראשון בסדרה אני מארח את ד"ר אהובה אשמן מאוניברסיטת ת"א. בפרק נשוחח ונבחן את הטקסט שהגדיר את מבנה האנושות בכללותה: האבן הראשונה בחומת מבנה המגדר – סיפורם של אדם וחוה.

[עושים תנ"ך] הנאים השכנים בעינייך? השכנים ההיסטוריים בתקופת המקרא, חלק ב'

"אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני" אמרה היונה בסופו של הסיפור הקלאסי "דירה להשכיר" שחיברה לאה גולדברג.
שכנות טובה היא עניין חשוב – אך מי היו השכנים שלנו בתקופת המקרא? באיזו שכונה גדלנו וצמחנו? אילו עמים שכנו מסביב?
בחלק השני נצא מהבניין שלנו ונתחיל לדבר על העמים בשכונה. 
בפרק אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים וחוקר המקרא שחר ענבר לדיון חוצה גבולות ועמים על השכנים המקראיים וההיסטוריים של כולנו.

[עושים תנ"ך] הנאים השכנים בעינייך? השכנים ההיסטוריים בתקופת המקרא

שכנות טובה היא עניין חשוב – אך מי היו השכנים שלנו בתקופת המקרא? באיזו שכונה גדלנו וצמחנו? מי היו הדיירים בבניין שנקרא "ארץ כנען" ואילו עמים שכנו מסביב?
האם כל העמים הנזכרים בתנ"ך הם אכן עמים שיש להם תימוכין היסטוריים-מחקריים? האם היו עמים שהתנ"ך לא מזכיר כלל? מי הם העמלקי? הפריזי? היבוסי והפלישתי ומה הקשר שלהם אלינו?בפרק הראשון מבין השניים, אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים ואת חוקר המקרא שחר ענבר לדיון חוצה גבולות ועמים על השכנים המקראיים וההיסטוריים של כולנו.