Category: עושים תנ"ך

[עושים תנ"ך] מרים הנביאה

ברשימת הנביאים המפוארת בתנ"ך, הכוללת שמות כמו משה, שמואל וישעיהו, אין כמעט נביאות. אחת הדמויות הבולטות בקרב "נביאות ישראל" היא מרים הנביאה. בפרק זה של "עושים תנ"ך" אני מארח את הסופרת יוכי ברנדס לשיחה על הפער בין המותג המסורתי "מרים הנביאה" לבין הדמות שזוכה לפסוקים בודדים בלבד בסאגה המקראית.

[עושים תנ"ך] שופטים קטנים גדולים

לסיפור המקראי יש מבנה ונרטיב ברור – מתקופת האבות הכוללת סיפורים ומיתוסים כמו יציאת מצרים, מסע מפרך בן 40 שנה במדבר, דרך כיבוש הארץ, תקופת השופטים ועד להתגבשות מלוכה חזקה בארץ כנען. עד כאן הכל נשמע הגיוני.
הפעם נשוחח עם פרופ' ישראל פינקלשטיין על תקופת השופטים ונבין האם היא התקיימה בכלל? אם כן, האם היא באמת נמצאת על הרצף הכרונולוגי של הנרטיב התנ"כי – בין כיבוש למלוכה? עוד בפרק מה בדיוק התרחש בימים שלפני הקמת המלוכה? ומה הוא אותו מהלך שהתרחש בתקופת השופטים שייתכן והוביל לכינון המקרא?

[עושים תנ"ך] מתחת לסכך – סוכות

חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדון בחג שאפילו התנ"ך טורח לציין שהוא נחוג לציון אירוע שלא התקיים.
אז למה באמת יושבים בסוכות? מדוע נצטוונו ליטול ארבעה מינים? מהי שמחת בית השואבה ואיך היא קשורה לג'גלינג? והאם ייתכן שבכלל מקורות החג הינם פגאניים-כנענים?
אז בין שרשראות ממגזינים לאושפיזין ולשלומית – פרק מיוחד לחג הסוכות.

[עושים תנ"ך] בצום – יום הכיפורים

חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדבר על היום הקדוש ביותר לעם היהודי. נפתח בשאלות העקרוניות קרי האם במקור היה מדובר ביום אחד? האם בתחילת הדרך היה אכן מדובר ביום קדוש? והאם מקורו בכלל ביהדות או בעמים סביב לנו? נמשיך ונדון בשאלה האם מדובר בכלל ביום האהבה היהודי המקורי ואילו טקסים היו נהוגים בבית המקדש ביום זה?

[עושים תנ"ך] עושים את ראש השנה

חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדון בשאלות חשובות סביב החג שכולנו אוהבים: האם השנה באמת מתחילה בא' בתשרי כמו שלימדה אותנו הגננת? האם לפי התנ"ך יש לתקוע בשופר? מדוע חוגגים את החג במשך יומיים? והאם מדובר בכלל בחג יהודי מקורי?
אז בין ראש של דג, גרעיני רימון ותפוח בדבש – פרק מיוחד לשנה חדשה הבאה עלינו לטובה.

[עושים תנ"ך] מסע סנחריב: גירסת העורך – עם ד"ר בעז סתוי

מסע סנחריב לכנען היה אירוע היסטורי חשוב במהלכו יצא המלך סנחריב למסע צבאי על מנת לטפל בקואליציית מרד שהתגבשה בצד המערבי של ממלכתו, שאחת החברות בה הייתה יהודה.
למרות שמדובר באירוע היסטורי, המידע אודותיו מגיע אלינו ממקורות שונים, ולפעמים גם סותרים. אז למי ניתן להאמין? איזה "עיתון" של התקופה מתאר את אשר התרחש קרוב יותר למציאות ההיסטורית: זה התנ"כי או זה שבאנאלים האשוריים? האם בכלל יש אמת היסטורית אחת? או שמא הכל בראי המתבונן, הכותב, העורך ובעל האינטרס? מה ניתן ללמוד מהבדלי הגרסאות של הדיווח על מסע המלחמה של סנחריב, על ממלכת יהודה ועל האימפריה האשורית ומלכה? מדוע בסופו של קרב לא נכבשה ירושלים, בירת יהודה? ומה היה ההסבר של כל אחד מהצדדים בעימות הצבאי לתוצאות המערכה?
מתארח: ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים

[עושים תנ"ך] יוסף הנרקיס עם יוכי ברנדס

יוסף, בנו האהוב של יעקב, אבי ישראל, היפיפה והחכם אשר מצליח להרגיז את כולם.
על פי הסיפור המקראי עולה יוסף לגדולה בזכות הכריזמה והחוכמה שלו. דרכו אל הפסגה רצופת מכשולים ואתגרים.
הפעם ננסה להבין האם ניתן להשוות בין יוסף "שלנו" לנרקיסיוס היווני-רומי? מה מייצג מוטיב הנפילה בסיפורו של יוסף ואיך הוא תמיד מצליח לצאת מהבור? מדוע לכל אורך הסיפור מוזכרים בגדים אותם לובש ופושט יוסף? וגם, למה דמותו הוצגה בכוונה תחילה כנשית? על שאלות אלה ואחרות ננסה להשיב יחד עם הסופרת יוכי ברנדס.

[עושים תנ"ך] מה בין מלחמה, כיבוש וטריטוריה? – עם פרופ' ישראל פינקלשטיין

בפרק ההמשך ליהושע וכיבוש הארץ פרופ' ישראל פינקלשטיין ואני נמשיך לדון בשאלות כמו: אם המיתוס נועד לשרת את יאשיהו מדוע הגיבור של הכיבוש אינו יהודאי? למה בסיפור הכיבוש אין התייחסות לשטחי הליבה של ממלכת ישראל? מה הם אותם שטחי ליבה ומדוע הם חסרים בסיפור יהושע? בסוף, ננסה להבין איך ההיסטוריה וסיפור כיבושי כנען מסתדרים (או לא…) האחת עם השני.