[עושים תנ"ך] עושים את ראש השנה

פודקאסט עושים תנ"ך

 



הורדת הפרק (mp3)

חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדון בשאלות חשובות סביב החג שכולנו אוהבים: האם השנה באמת מתחילה בא' בתשרי כמו שלימדה אותנו הגננת? האם לפי התנ"ך יש לתקוע בשופר? מדוע חוגגים את החג במשך יומיים? והאם מדובר בכלל בחג יהודי מקורי?
אז בין ראש של דג, גרעיני רימון ותפוח בדבש – פרק מיוחד לשנה חדשה הבאה עלינו לטובה.

חג שמח,
יותם.

 


דף הבית של התכנית
רשימת תפוצה בדואר האלקטרוניiTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

 


 

You may also like...

2 Responses

  1. GC הגיב:

    Dear madam/sir,
    Your guest speaker on the Rosh Hashannah podcast said that Rosh Hashannah is not in the Torah, & likely became a thing only during the Second Temple. But Vayikra (Leviticus) 23-25 clearly talks about the 1st of Tishrei as a holiday. It doesn't call it Rosh Hashannah, but it's clearly marked as an important holiday in the Torah. I can see how it evolved into the beginning of the year once Jews started reading the Torah on that day, started with Ezra, as your guest explained, but it's clearly not a holiday that was created by/after Ezra & Nehemiah. It was there before them, if we go by the Torah at least.

    • שחר הגיב:

      שלום GC
      מטעמי נוחות אענה בעברית (וגם על מנת שקוראים שאינם דוברי אנגלית יוכלו להבין)
      תודה על תגובתך.
      כפי שהסברנו בפרק, התנ"ך לא נכתב על קו כרונולוגי ישיר. לא נכתבו חמשת חומשי תורה, ואחר כך יהושע-שופטים שמואל מלכים, ואחר כך ספרי כתובים.
      זה לא היה ככה.
      אפילו חמשת החומשים שמרכיבים את התורה נכתבו בזמנים שונים ונערכו בזמנים שונים, ורק בימי בית שני הם היו סגורים וחתומים.
      זאת מסקנת המחקר, ויש לה ראיות להוכיח את המסקנה הזו, כפי שתיכף אראה.
      במילים אחרות: למרות שעל פניו נראה שהתנ"ך מספר סיפור שתחילתו בבריאת העולם וסופו בימי בית שני, ממצאי חקר המקרא העלו שאף ספר לא נכתב בזמן אחד ולא נחתם בזמן אחד. כל ספרי התנ"ך, ובוודאי ספרי החומש, נכתבו ונערכו פעמים רבות לאורך מאות בשנים, ונוספו ונגרעו מהם חלקים רבים לאורך מאות בשנים.
      אם לתת את הדוגמא שנתתי בפודקאסט: הפרק שפותח את התורה, פרק א' בחומש בראשית, שלכאורה אירע ראשון, הוא נכתב בימי שיבת ציון. פרק ב' שמופיע מיד אחריו, הוא נכתב מאות של שנים קודם לכן.
      אם תרצה הרחבה למה זה ככה ואיך אנחנו יודעים, התשובה היא ההבחנה והשוני בין השפה השונה של הפרקים, התאולוגיה השונה, תפיסת האלוהות השונה, המגמות השונות בפרק, סגנונות הכתיבה וכו'.
      לעניינינו: אמנם הצווי על החג שחל בא' בתשרי נמצא בתורה, אבל הוא נכתב בימי שיבת ציון, באיזור ימי עזרא. זה שהוא מופיע בתורה לא הופך אותו לצווי קדמוני. דווקא בספרים שהמחקר מצא שהם מוקדמים יותר כמו יחזקאל וחלק מספר דברים, שם החג לא מופיע, וזה אפילו עקבי וקונסיסטנטי עם הפרקים בתורה שבהם כן מופיע הצווי על החג, פרקים אלו הוכחו ככאלה שנכתבו בתקופה מאוחרת, וזה אפילו בלי קשר לכך שא' בתשרי לא הופיע בשום מקום בתנ"ך (למעט בצוויים הנ"ל) כיום חג כפי שפירטתי בפרק.
      אתן לך דוגמא נוספת שתמחיש זאת: בפרק שבו יש את הצווי על א' בתשרי, יש צווי על חג הסוכות, ושם נכתב שאותו יש לחגוג כי בני ישראל ישבו בסוכות כשיצאו ממצרים.
      אבל בשום מקום לא נכתב שהם ישבו בסוכות. להיפך- עשרות פעמים נכתב שהם ישבו באוהלים, וזה גם הגיוני: נוודים יושבים באוהלים, לא בסוכות (מקסימום כתוב שאחד ממקומות החניה שלהם נקרא "סוכות"). ואכן, בכל המקומות בתורה שבהם יש צווי על חג הסוכות סיבת החג היתה אך ורק חקלאית ('חג האסיף-תקופת השנה', 'חג האסיף-בצאת השנה', 'חג הסוכות- באספך מגרנך ומיקבך'). פתאום בנחמיה ח' נכתב שבקריאת התורה של עזרא מצאו שבסוכות ישבו בני ישראל כשיצאו ממצרים ולכן עזרא צווה לחגוג את חג הסוכות. לכן, ההנחה במחקר שהסיבה שסוכות נחגג כי ישראל ישבו בסוכות כשיצאו ממצרים, הסיבה הזו נוספה *לתורה* בימי עזרא. זה בולט ביותר: אם תקרא את הפרק הרלוונטי (ויקרא כג) תראה שיש אזכור מפורט של כל החגים כולל סוכות, ואז כביכול מסתיים הנושא ונחתם הפרק, ומיד אחר כך פתאום שוב יש צווי ספציפית רק על חג הסוכות (!) ושם נכתב שסיבת החג היא שבסוכות ישבו ישראל כשיצאו ממצאים, שוב- טעם שלא נמצא בשום מקום אחר בתורה לחג, וגם לא נכתב בשום מקום בתורה- כי שוב, בני ישראל לא ישבו בסוכות אלא באוהלים. נראה כאילו מישהו הוסיף "בכוח" את הפסוקים האלה, ועוד שלא במקומם הטבעי כביכול, לתורה. הנה דוגמא להוספה מאוחרת מימי שיבת ציון ל"תורה". בקרוב יעלה פרק על סוכות ושם תראה עוד הוכחות למה שכתבתי כאן ואולי זה יעזור לך להבין את כוונתי טוב יותר.
      כפי שנאמר בפרק: התנ"ך הוא לא ספר. הוא ספריה, שמורכבת מהרבה מאוד חלקים ומסורות שנכתבו ונתערבבו זה בזה גם ובעיקר ספרי החומש שבתורה. או אם לסכם: זה שמשהו נכתב בתורה לא הופך אותו לקדום. והעבודה שלי, המייגעת והמרתקת, היא לסדר את הפאזל ולראות מה היה קדום ומה מאוחר ולמה.
      מקווה שעניתי:)
      חג שמח!
      שחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.