[התשובה] האם אפשר להגיע מירושלים לת"א במגלשת מים?


הורדת הפרק (mp3)

זה יכול להיות פתרון מצוין לפקקים, וגם הרבה יותר כיף. אז האם כדאי להשקיע את תקציב התחבורה במגלשת מים ענקית שתחבר את ירושלים ות"א? ואם לא שם, איפה כן כדאי?

 


https://soundcloud.com/flauschgau/visions-of-madness

https://www.youtube.com/watch?v=9OPc7MRm4Y8

https://www.youtube.com/watch?v=IVBi7_UsbWM

 

You may also like...

7 Responses

  1. שילה כהן הגיב:

    תודה דורון! פרק חמוד ביותר:)
    שאלה: האם אוכל אורגני אכן בריא יותר? ומה זה בכלל 'אוכל אורגני'? לא כל צמח ןבעל חיים הם אורגניים?!

  2. רפאל הגיב:

    היי דורון
    בכל אופן, זה יכול להיות שירות למשלוחים קטנים, לא?
    חוץ מזה, שאלה, מי הגאון שחשב להניח פרורים קטנים במרק והמציא את השקדי מרק?

    • מיכל בן שבתאי הגיב:

      האמת שאני כל הזמן חיכיתי שתדבר על מגלשת המים עם אבובים צפים שבה החיכוך קטן עוד יותר ואולי מצריך פחות שיפוע , ובנוסף מגלשות בכללי כמו המגלשה שבנויה מהמון גלילים אחד אחרי השני והשיפוע שם קטן מאד . חיכיתי שיגיע אך לא באה ההתייחסות לנושא

  3. יוביוב הירוק הגיב:

    דורון, אני מתפלא עליך. שואלים על מגלשת מים, והתשובה שלך נשארת במגבלות "מגלשת מים"?
    הרי כל העניין של מגלשת מים, הוא לנצל את אנרגיית הגובה לצורך תנועה אופקית, תוך מזעור החיכוך. אם כך, מדוע להגביל את עצמנו להגלשת הגוף על מים? מדוע לא קרונית על מסילה (או מנגנון אחר)? היא תוכל לצבור מהירות רבה בחיכוך נמוך מאוד. לנוע במישור אופקי, ואפילו לטפס על גבעות.

    ואם כבר מתפרעים בפנטזיות – אני מזכיר את קרוניות הכבל של סן פרנסיסקו – שתי קרוניות נעות על מסילת רכבת, ומחוברות לכבל הנע לאורך המסילה, בדומה לרכבל. כאשר קרונית אחת יורדת במורד ההר, הקרונית השניה עולה בעליה. וכך שתיהן מאזנות זו את זו, ונדרשת מעט מאוד אנרגיה כדי להניע את כל הקרוניות.

  4. יצחק הגיב:

    יש לי שאלה:
    למה פנדה לא שולחים מחוץ לתחומי הקו הירוק, דבר שלא חוקי אגב?
    ועוד שאלה: מי הגאון שעבד על כולם שכרוב אדום הוא כרוב אדום כשהוא בברור סגול?

  5. ערן הגיב:

    היי דורון, פרק מדליק ביותר.
    אני חושב שיש מקום לתיקון אחד. בגלישה מירושלים לאילת ציינת שהמהירות תהיה כ-20 קמ"ש (על פי חישוב אורך מגלשה של 200 מטר) שזה מניח שהמהירות תישאר קבועה לאורך כל הדרך. בעוד שמה שקבוע זו התאוצה כיוון שמופעל כוח קבוע על הגולש ועל כן המהירות תלך ותגדל ולאורך 50 ק"מ זה יהיה משמעותי. מעניין יהיה לחשב כמה זמן אכן תימשך הגלישה ומה תהיה המהירות בנקודת היציאה ואיזו חבטה יקבל הגולש ברגע שיפגוש את מפלס הים התיכון.

    • דורון פישלר הגיב:

      מצד שני יהיה גם חיכוך לאורך כל הדרך, שיאט את הגולשים. בדרך כלל במגלשת מים ארוכה המהירות היא פחות או יותר אחידה – אתה לא גולש יותר מהר בסוף מאשר בהתחלה, אז אני מניח שגם כאן המהירות לא תשתנה בהרבה. בכל מקרה לחשב את זה במדויק אי אפשר, כי זה כולל המון משתנים שאנחנו לא יודעים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.