fbpx

[התשובה] כל הכסף בעולם

הורדת הפרק (mp3)
אילו היינו מחלקים את כל הכסף והרכוש שיש בעולם שווה בשווה בין כל האנשים בעולם – כמה בדיוק הייתם מקבלים? שאלה קלה. כל מה שצריך זה לדעת כמה אנשים יש בעולם, וכמה כסף יש בעולם, ומה זה בעצם כסף, וכמה זה בעצם טריליון. אוקיי, אולי זה לא באמת כל כך קל
האזנה נעימה,

דורון.

 

You may also like...

6 Responses

  1. אהרון שחר הגיב:

    פישלר, הפעם פישלת. אני משוגע עליך, אהבתי מאוד את המובן מאליו והשאלה שהכי מסקרנת אותי היא איך לעזאזל אתה מוצא את התשובות? מה, אתה גאון? כנראה שיש לך תחקירנים… ידידי היקר, מכל מלמדך השכלת, הפעם תשכיל ממני. הפעם עשית דמגוגיה, לזכותך יאמר שלא בזדון. פשוט החלוקה שעשית שגויה. זה לא 317 טריליון דולר לחלק ל 7.7 מיליארד אנשים, אלא 32 טריליון דולר לחלק ל 600 מדינות. חפש באינטרנט "עשירי העולם משקשקים 32 טריליון" ותגיע לכתבה של כלכליסט שמספרת לנו שהחזירון העליון בעולם כולו מחביא 32 טריליון דולר במקלטי מס. כל מיני איי בתולה כאלו וכו. אנחנו ניקח להם רק 30 טריליון. נשאיר להם 2 לצורך תזרים מזומנים, כדי שהם לא ירגישו שגנבנו להם (את הכסף שהם גנבו לנו). זאת נעשה מחר השכם בבוקר, ונחלק את הכסף ל 600 מדינות. כל מדינה תקבל שי צנוע, חבילת שי עם סרט אדום ופרח ובתוכה 50 מיליארד דולר. 30 כפול 10 בחזקת 12 לחלק ל 600, זה כמו 30,000 כפול 10 בחזקת 9 לחלק ל 600. נמחק 2 אפסים, 300 לחלק ל 6 זה 50. אמרנו: כל מדינה תקבל 50 מיליארד דולר. ניקח את ישראל לדוגמה, מה היה קורה אם היה נופל עלינו 200 מיליארד שקל (בהנחה שזה לא ילך שוב על שחיתות)? כל הבעיות החברתיות במדינה יעלמו. 10 מיליארד לחינוך, 10 לבריאות, 50 מיליארד לתחבורה, 10 מיליארד לרווחה, עדיין היו נשאר לנו עוד יותר מחצי ספייר. קח בחשבון שיש בעולם פחות מ 600 מדינות, הרבה פחות. קולט? פתרנו את כל הבעיות החברתיות של האנושות בעולם מבלי שאיש ירגיש! החזירונים העליונים ימשיכו לנגב את ישבנם הענוג בנייר טואלט מזהב ולא ידעו אפילו שכל מה שהם גנבו מאיתנו חזר לבעליו, וכל העולם יראה בין לילה גן עדן עלי אדמות! קולט? אפשר מחר בבוקר להציל את כל האנושות מבלי שאיש ירגיש! זה יתכן, זה אפשרי, זה מעשי! קולט? אין פתרון קסמים יותר נפלא מזה אפילו בדימיון. הצלתי את האנושות! בכיף, אין צורך להודות, פרס נובל כרגיל במייל.

  2. עמרי הגיב:

    והנה עוד שאלה:
    מה היה קורה לו כל האנשים בעולם היו מקבלים את 40 אלף הדולר?
    שניה אחרי, יום אחרי, שנה אחרי? איך היה מתנהג השוק?

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ערך של בית נקבע קודם כל ע'י המיקום שלו ורק במקום שני כמה השקיעו בבניתו.

  4. יוביוב הירוק הגיב:

    לדעתי יש טעות מובנה באופן ההתייחסות למושג "ערך": החישוב בפרק התבסס על *שערי חליפין*. אחת התוצאות היתה שהנכסים של אדם במאלאוי, שווים משהו כמו אלפית מאלו של אמריקאי (אולי אני לא מדייק, אבל זה הכיוון), מפני שזה מה שיוצא משער ההמרה *לדולר*.
    שימו לב, שכאשר מדברים על ערכים כספיים מלפני עשרות ומאות שנים (נניח מחיר מכונית או תקציב מדינה), בד"כ מציגים גם "כמה זה שווה ערך כיום". מפני שאין משמעות לדבר במושגים נומינליים, אלא בשווי הראלי המקומי, או ב-*כח קניה* על פי מכנה משותף כלשהו. ומה המכנה המשותף הסביר ביותר בין כל הזמנים והמקומות? יום עבודה. כלומר – כמה ימים צריך לעבוד כדי לקנות מוצר X? זה בעצם השווי שלו.
    אותו דבר גם בעניינינו. נניח שלבניית בית ממוצע נדרשות 5 שנות עבודת אדם. זה נכון בכל מקום. "עשיר" במלאוי יבנה לעצמו בית ששווה 10 שנות אדם. זה יהיה בית גדול ונוצץ, ולא משנה שלפי שערי החליפין, בדולרים, הוא שווה למלונה ביפן. השווי האמיתי הוא של 10 שנות אדם.
    על בסיס חישוב כזה, הערך העולמי, ומשמעות החלוקה שלו, מקבלים תוצאה שונה לחלוטין.

    • משתמש מזוהה הגיב:

      אם נכנסים לרמות הללו, אז עדיף לדייק עד הסוף: לאותו פריט יכול להיות ערך שונה בעיני אנשים שונים. לדוגמא, סטייק עסיסי לא יוערך באותה צורה על ידי אוכל בשר ועל ידי צמחוני. כלומר, הבית המפואר ששווה 10 שנות אדם אמנם עלה 10 שנות עבודה של בני אדם, אך אולי הוא שווה יותר לבעלים (היה מוכן לשלם עבורו גם 12 שנות עבודה) ושווה פחות לאחרים (גדול מדי בשבילי ולכן הוא שווה רק 8 שנות עבודה עבורי). אז איך מתמחרים את הבית? לפי העלות (10 שנים), כמה שהבעלים יסכים לקבל עבור מכירתו (12 שנים) או כמה שאני הייתי מסכים לשלם עבורו (8 שנים)? לכל אפשרות יש טיעונים בעד ונגד ומלחמות פרצו על פחות. לכן, לתרגם הכל למטבע אחיד (דולר, מכוניות, פוסטרים חתומים של מדונה) זו אפשרות לגיטימית מכו האפשרות שאתה העלית, ושתיהן לא יעריכו נכונה את השווי האמיתי של כלל הרכוש בעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.