fbpx

[עושים פוליטיקה] טרוף סקרי הסמסים

הורדת הפרק (mp3)

האם כבר קיבלת סקר פוליטי לנייד בבחירות 2019?
1. כן
2. לא
3. להסרה
כבר עכשיו ברור שבחירות 2019 יעמדו בסימן הסקרים שמגיעים לנייד.
בפרק הזה נגלה מה השימוש האמיתי שעושים בהם הפוליטיקאים, האם כדאי לשתף עם זה פעולה, ואיך זה משנה מהיסוד את המערכת הפוליטית.
ילווה אותנו מנהל הקמפיינים צוריאל שרון, בעלים משותף עם שלמה פילבר בחברת הסקרים “Direct polls”.
נשמע גם את עמרי ברק כתב הטכנולוגיה של חדשות 12 על האזהרות של מומחי אבטחת המידע וגם, הח"כ מיקי רוזנטל יוזם חוק הספאם שיסביר למה פוליטקאים יכולים לשלוח כמה סמסים שהם רק רוצים.

האזנה נעימה,
דפנה.


דף הבית של התוכנית
רשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

טירוף סקרי הסמסים

תמלול: חן בןדוד

דפנה: שלום לכם, אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה. יריית הפתיחה כבר נשמעה, בחירות 2019 יצאו לדרך, היום נקדיש את הפרק למבול ה-SMSים, שוודאי הבחנתם בו כבר בבחירות לרשויות המקומיות, ועכשיו גם מתחיל בפריימריז, יהיה איתנו צוריאל שרון, מי שניהל את תוכן הסלולר של הליכוד בשנת 2015, היום שותפו של מומו פילבר, אם זה נשמע לכם מוכראחד מעדי המדינה נגד נתניהו, מיד נשמע על הדברים שהוא עושה היום. צוריאל יספר לנו על הסקרים שמטריפים את העולם הפוליטי אלה שמתבצעים דרך סמסים ודוגמים תוך שניות אלפי אנשים, זה נשמע כמו כלי שנועד להכיל את המפלצת התקשורתית שלא יודעת שובע מסקרים, אבל למעשה זו גם הפיכה של ממש, כי הסקרים המיידיים האלה מאפשרים לפוליטיקאים לעצב את הקמפיין שלהם תוך כדי תנועה. נשמע גם מעמרי ברק, כתב הטכנולוגיה של חדשות 2 על ההזהרות של מומחי אבטחת המידע, מתי כדאי לשתף פעולה, וחבר הכנסת מיקי רוזנטל יוזם חוק הSPAM, שיסביר למה הוא חושב שפוליטיקאים יכולים לשלוח לכם כמה סמסים שהם רק רוצים גם אם מדובר במאות, דוגמה קלאסית למקרה שבו נתנו לחתול לשמור על השמנת, בהמשך הסיפור המלא.

אז שלום צוריאל שרון, יועץ אסטרטגי, היי, מי שחתום על הצלחת הליכוד ב2015 במידה לא מבוטלת מה שלומך?

שרון חלק מההצלחה, בוקר טוב, מתנצל כבר מראש על הצרידות, הבטחתי!

דפנה: כן אני גררתי אותך לפה למרות שסימסת שאתה כולך צרוד וחולה והכל אמרתי שמע, הקמפיין מתחיל, אין מה לעשות, אין שחרורים.. אז תודה רבה שבאת אלינו. זה אמנם רדיו אבל אני רואה שאתה צעיר מאוד, איך בכלל הגעת לכל העולם הזה?

שרון טוב בואי נתחיל את הסיפור מ2015 כי נראה לי שלפני זה כבראבל מי שבאמת נתן את ההזדמנות הראשונה זה באמת שלמה פילבר שניהל אז ב2015 את מטה הבחירות של הליכוד, באתי עם רעיון יחד עם שותף שמתבסס על עולמות הBIG DATA, שאולי פעם ראשונה להכניס את זה לעולמות הפוליטיים. חצי שעה, 40 דקות של שיחה אני חושב ששלמה קלט מה יש לו ביד, הוא עצמו היו לו תכניות בהקשר הזה, החיבור היה מידי, הוא המוח, אנחנו אז ככה היינו קבלני ביצוע טובים, וככה באמת זה התחיל. פה זה התפתח והגיע מן הסתם למוניציפלי, ומן הסתם ל'19..

דפנה: מי שזוכר את הכתבה המפורסמת של עמית סגל על הקמפיין של הליכוד 2015, גם הערבים נוהרים לקלפיות שהסיט את הספינה, כך טוענים לפחות, ברגע האחרון, … שם טוענים שזה לא בדיוק מה שקרה, אבל מה שעשיתם שם זה שימוש מאוד נכון בטירגוט של אנשים דרך SMSים.

שרון בגדול כן, העיקרון בישראל, ועוד מעט ניגע גם בדברים מתקדמים, אבל בישראל בעיקרון ההצבעה היא מאוד שבטית, והיא די מחולקת גאגוגרפית. במרכז הארץ יש ערים ספציפיות, הערים האדומות, ת"א, רמת השרון, הוד"ש, כפ"ס וכולי, מכירים את זה כבר, ובסוף הפריפריה יותר או מה שמחוץ לכל הגוש הזה יותר צבוע בכחול של ימין, ליכוד או איך שלא תרצי לקרוא לזה, ולכן בישראל הקווים הם מאוד מאוד דיכוטומים, זה בגדול התבסס רק על הקווים האלה, בניגוד לכל מיני ספקולציות

דפנה: למרות שיש שכונות שבטח לדוגמה, אני ירושלמית במקור, שהן מאוד מפולגות, מאוד מפוצלות ברמת הבית לפה בית לפה

שרון נכון, אמר יפה אז עמית בכתבה, הפער בין רחוב בן זכאי שככה מפצה בין קטמונים לבין קטמון הישנה, אנחנו מכירים את זה וזה נכון, הגענו גם לרזולוציות כאלה, אני חושב שהתפתחו גם המון סיפורים ככה בובמסטיים שזה סוג שאני ככה קצת אפילו הובכתי מזה, בסוף בסדר ניהלנו קמפיין מאוד מאוד מהיר, העסק פה עבד מאוד מאוד מהר וטוב, ושוב הוא היה חלק ממכלול של המון המון פעולות שהיו במהלך קמפיין, בסוף קמפיין זה קרוב ל-150 אנשים שמתנהלים, אגב אני חייב בהקשר הזה גם לציין שבעצם אחד השינויים הדרמטיים ב2015 היה ניהול דף הפייסבוק או כל הדיגיטל של נתניהו, שוב עם הכנסה של גורמים עם דם חדש, יונתן אוריך וטופז לוק שגם נכנסו כמעט באותה תקופה מקבילה לפעילות, עשו פעילות ככה משלהם, כל הדברים האלה ביחד..

דפנה: זה מה שעשה את השינוי..

שרון בעצם כן, אני חושב ש2015 היוותה סוג של נקודת מפנה ברמה של השרביט הועבר מדור של קמפיינרים ישראלים לדור חדש, צעיר יותר שמודע כבר לכלים החדשים, הליכוד, גם נתניהו, גם פילבר, נתנו לזה צ'אנס אמיתי, נתנו בידיים של אנשים מאוד צעירים, אני סה"כ הייתי בן 30, אוריך וטופז היו בני 25 אני חושב, פחות או יותר, והפקידו בידיהם שליטה על מה שבסוף הלקוח רואה בקצה זאת אומרת, יכול לדבר אחלה בחדרי ישיבות ואסטרטגיות, אבל בסוף מה שהלקוח רואה..

דפנה: מה שמגיע לו ישירות לSMS.

שרון מה שמגיע לו ישירות לנייד או הסטטוסים שאנחנו רואים בפייסבוק..

דפנה: אז אנחנו עשינו את השיחה המקדימה אז אמרתי לך אם 2015 היו בחירות שהתנהלו בסימן הSMSים אז בטח 2019 יהיה על אחת כמה וכמה אז אתה הסברת שאולי אפילו זה כבר פאסה כי זה כל כך בשימוש נפוץ, ראינו את זה במוניציפלי שעכשיו עוברים לדברים אחרים.

שרון תראי, אני תמידתמיד הסתכלנו גם הוא וגם אני, להקדים את כולם בצעד אחד ובישראל מה שנקרא כשמאמצים משהו אז מאמצים אותו עד הסוף. נכון בתחום האופנה, ב1001 תחומים, אז היה לי ברור שבמוניציפלי של 2018 כולם, כולם דיברו איתי "מה יהיה הערבים נוהרים שלנו?" ביום הבחירות לצורך העניין..

דפנה: כל ראש עיר רצה שמישהו ינהר לקלפיות.

שרון כן.. אז יש לי רוסים שנוהרים, וראיתי כל אחד הככה זה.. חרדים שנוהרים והכל זה

דפנה: וגם ערבים שנוהרים.

שרון את יודעת הערבים נוהרים כשם קוד היה נכון ספציפית לבחירות 2015 ששם היה התאחדות של רשימה משותפת וכולי.

דפנה: אולי אפילו להפך, ראינו בבחירות המוניציפליות שאסמסים הגיעו בכזו כמות אני לדוגמה בים שכבר לא הסתכלת על התוכן, לא יכולת לסבול את זה בכלל, לא פתחת אפילו.

שרון צפינו שזה מה שיקרה, בים היא באמת דוגמה מאוד בולטת בעיקר סביב הסיבוב השני, טען בצדק בזמנו ברקוביץ' על מסרונים בלי סוף ממשה לאון, עכשיו אנחנו די צפינו שזה מה שיקרה כי היה לי ברור שעכשיו יושבים 250 רשויות, כל רשות יש 4 מתמודדים בממוצע, מועצה כולל רשות וזה, סביבם עשרות או מאות יועצים אסטרטגיים, איך שלא תרצי לקרוא לזה, ובאים מסתכלים על קמפיין מאוד מוצלח מ2015 ואומרים טוב בואו נעתיק את השיטה ונעשה, אבל בסוף מוצאים רק איך לשחק, בסוף מה זה SMS, מה זה פייסבוק, מה זה יוטיוב, בסוף זה פלטפורמה, עכשיו אתה יכול להתנהל כמו שצריך ולהבין אותה, וזה הבסיס להצלחה שלה, הרי בליכוד הוצאנו קרוב ך-18 מיליון אסמסים בכל מהלך הבחירות, עכשיו זה כלום, בסוף אתה מסתכל על נקודת הקצה נגענו בכל מצביע פוטנציאלי בין 5 ל7 פעמים, בגדול זה הכל! עכשיו כשאתה שומע אנשים שומעים את הטיעון הזה הם בהלם, במוניציפלי אני חושב אנשים קיבלו כמות אסמסים כזאת ביום, לא במהלך כל הקמפיין.

דפנה: מצד אחד אם אני מתמודדת אז אני אומרת כולם עושים את זה אז אני לא יכול ה להרשות לעצמי לא לעשות את זה כי זה מאסט וכל מי שצועק יותר חזק ישמעו אותו יותר, אבל מצד שני זה מאבד מהאפקטיביות ויכול לעורר אנטיגוניזם.

שרון מאוד, וגם היום איך קוראים לזה, אנחנו יכולים באתרים לשים באנרים..

דפנה: עיוורון אסמסים.

שרון כן, עכשיו בסוף אתה רואה את יחס ההמרה, ז"א בנאדם שישתמש בפלטפורמות האלה וידע לעשות אותם חכם יראה, אוקיי, נתתי עכשיו קישור או לינק לכתבה או משהו ששיגע אותי באסמס, מה יחס ההמרה שהבאתי? אגלה לך סוד, הרוב מצליחים להביא 3-4-5% יחס המרה, אני מפרגן כשאני אומר את הנתונים האלה.

דפנה: וכמה לדעתך אתם הבאתם בליכוד?

שרון אני יודע, זה לא לדעתי, אני יודע לבחון בדיוק כמה זה. במוניציפלי היינו קרובים כמעט, לא סטינו לא ירדנו מהיחס המרה של 10%, ולפעמים גם, בהמון מקרים סביב ה-15 ובמקרים מופרעים גם סביב ה20, זה יחס מטורף.

דפנה: שהgame changer פה זה התוכן? זה אתה מכוון?

שרון זה התוכן, זה הטיימינג, זה המינון, זה המינון! זה אחלה של כלי וזה כלי מאוד זול אבל בסוף אתה צריך, זה, וכמובן גם טירגוט הקהל שלך!

דפנה: אני קיבלתי אסמסים מדימונה הלוו [צחוק] מטבריה, מבית שאן, אז שמחתי שיש לי כ"כ הרבה נכסים, אני לא יודעת איך הם הגיעו אליי….

שרון כן יש פה תמהיל מסויים שצריך, את יודעת, זה מרגיש שמשחקים במגרש הזה, אנשים זה כמו שסליחה אבל אם נקרא לזה דור ה40+ משחקים במגרש של הדיגיטל. לא תמיד זה עובד, אם נתניהו בנאדם בן קרוב ל70, רוה"מ המון שנים, נותן לשני ילדים במרכאות לשחק לו בדבר הזה, בלי מתווכים, בלי יועצי ביניים, בלי ספינולוגים בלי כלום, הם יודעים לתרגם הכי טוב בפייסבוק, זה עובד!

דפנה: טוב, גם יש לו הרבה ניסיון פוליטי שהוא מביא לעניין, אז בוא ננסה לחשוב על בחירות 2019 ואני כבר יכולה להגיד לכם שהם יעמדו בסימן הסקרים שמגיעים אלינו לטלפונים הניידים, אנחנו מקבלים בלי סוף הזדמנויות להביע את עמדותינו ברך הסמסים, ספר לי על המיזם שלכם איך הוא בנוי על מה הוא מבוסס.

שרון אנחנו מנהלי קמפיין, בעצם מנהלי הקמפיין היחידים שבנו לעצמם במשך השנה המוניציפלית מגרש ניסויים, קראנו לזה מגרש המשחקים של פילבר [צחוק] בכל מה שקשור לביצוע סקרים, מבוססי BIG DATA, לא אכנס לרזולוציות יותר מדי נמוכות, אבל עולים על חוק המספרים הגדולים. אין אף קמפיינר שהפעיל גם מערכות סקרים ברמה מאוד מאוד גבוה שדורשות ניתוח, הרי פילבר בסוף הוא בנאדם שמבין טוב סטטיסטיקה ואיך לקרוא סקרים ואיך לנסח סקרים ומה לשאול, זה הבנה שקיימת לאנשים מאוד מאוד מסויימים, ופה יש תמהיל מדהים של בנאדם שגם מבין בניהול קמפיינים וגם באיך לעשות את זה. עכשיו זה

דפנה: אז אתה אומר, מה ישכנע את האנשים והוא בודק את זה מבחינה סטטיסטית?

שרון היה לי בעצם כלי אדיר שנתן לי בזמן אמת לדעת פחות או יותר כן סביב אירועים כאלה ואחרים מה לעשות בזמן אמת!

דפנה: תן לנו דוגמה מהמוניציפלי.

שרון הדוגמה הכי מדהימה היה לנו מועמד הכי אנונימי שיש בעולם, בנאדם שבכלל לא מגיע מהפוליטיקה, בנאדם בן 69, בעלים של יקבי ברקן בעברו, שמואל בוקסר, מתמודד בעיר מנומנמת במרכז הארץ, נס ציונה, 50 אלף תושבים

דפנה: למה אתה אומר מנומנמת? אני עושה שם שבתות תרבות עוד לא ראית כזה קהל בחיים שלך.

שרון כן, קהל מדהים זה… [צחוק] אגב עיר צבועה עיר ככה צבועה ורוד אדום מבחינת דפוסי ההצבעה שלה בזירה הארצית, יושב שם ראש עיר 25שנה, ואז מחליט שהוא פורש, ומגיע בנאדם מחוץ לפוליטיקה מול 1001 עסקנים שנמצאים כבר לא מעט שנים במערכת, ומחליט שהוא מסתמך לחלוטין על המערכת שפיתחנו בלי אגב, בניגוד לראשי ערים אחרים שבדקו אותנו ומדי פעם נעזרו בשירותיהם של מכוני סקרים כדי לראות את ההתאמות, וזה בסדר גמור, אבל את המבחנים האלה צלחנו, ושמואל בוקסר יום אחד אנחנו מתעוררים לכפולה המפורסמת בידיעות אחרונות, צייד הזברות המפורסם מאפריקה

דפנה: למי שפספס, בוקסר בזמנו הפנוי אוהב לצוד חיות להצטלם ליד גופתן, והדבר הזה לפחות לשיטת יריביו אמור היה מאוד להרתיע את הבוחרים של נס ציונה ולהראות איזה בנאדם הם עומדים לשים

שרון בוקסר יצא בסדר מזה, השתתף פעמיים בצייד מאפריקה, חוקי אגב

דפנה: נחזור לעניינינו.

שרון המדינה כמובן רועשת וגועשת, ידיעות אחרונות זה לא שבאמת עשו תחקיר על מתמודד מנס ציונה, קיבלו חומרים מהמתחרים זה ברור איך העסק הזה עובד. קיבלנו אני חושב ברמה של אלפים או עשרות אלפים, זה היה בחול המועד סוכות, כל החג שלי נשרף רק על הסיפור הזה אני לאחייב את זה עד היום לאישתי, אנחנו מקבלים אלפי תגובות לדף בקללות, נאצות, פתחנו חזית עם קהילת הטבעונים, צמחונים, קהילה שכנראה, לא כנראה, אסור להסתבך איתה בסיפור הזה, ובעצם הופעל עליו לחץ לפרוש, זה, עיתונאים פונים לריאיונות, כל ערוצי הטלויזיה רוצים לדבר על הצייד מאפריקה, סיפור מגניב צהוב סקסי וכו', ואנחנו מוצאים למחרת ביו של פרסום הכפולה, סקר בסוף לתושבי נס ציונה, הרי עם כל הכבוד בוקסר לא מתמודד לרה"מ, שואלים מה אתה חושב על סיפור בוקסר? הוא צריך לפרוש כמו שדרשו הכותרות, להתנצל ולהמשיך, או לא להתנצל ולהמשיך כרגיל? ומקבלים אינדיקציה בזמן אמת ב10 בבוקר, ומבינים שאין משבר. קרוב ל60% מהעיר אומרים אתה יכול להמשיך בלי להתנצל, הרוב אומרים תתנצל ותמשיך ו35% חושבים שצריך לפרוש, אגב בהלימה די מוחלטת לאחוזי התמיכה של המתחרה שעומד מולו.

דפנה: ולפי זה אתם קובעים את המדיניות.

שרון עכשיו כן המדינה גועשת ורועשת, אף אחד לא מבין למה בוקסר לא מוכן להתראיין בערוץ 1, ולבוא להסביר את הדברים, איך לא אכפת לךאבל אנחנו מבינים שאין פה שום משבר! אם אין לך כלי שיודע לעשות את זה באופן מיידי, אוקיי? ולא להזמין סקר שעד שאתה מפעיל אותו גם העלויות שלו הן כמובן הרבה יותר גבוהות, ועד שתקבל את התוצאות, בוחן יכול לבוא כמעט שבוע בחלק מהמקרים, 10 בבוקר בוקסר ידע שאין סיפור.

דפנה: ואתם עבדתם עם הרבה רשויות נכון?

שרון עבדנו בעיקר, התחלנו אפשר להגיד ב12 קמפיינים, חלק נשרו.

דפנה: וכולם תוך כדי תנועה בודקים את עצמם עם סקרים, ככה זה עובד.

שרון בחלק יותר, אבל בעיקר נקרא לזה, לסרי מאשדוד הלך איתנו לאורך כל הדרך, פיירברג בנתניה, בוקסר כמובן ועוד קמפיינים אחרים שהיינו מעורבים בהם ברמה כזו או אחרת, נכון וחלקם בחנו את עצמם עם התוצאות לאורך זמן, הוצאנו קרוב ל250 סקרים במהלך השנה המוניציפלית, אין היום בטח לקראת 2019 מערכת או גוף, לא גוף סקרים ובטח לא מנהלי קמפיין שלא התעסקו בזה מעולם, שחולמים להגיע לרמת דיוק כמו שהגענו אליה.

דפנה: אגב, אני לא יודעת אם מותר לספר אני חושבת שכן במהלך היום עצמו הזנתם גם אותנו בחדשות 2 על נתונים בזמן אמת לאן זה הולך פחות או יותר לאן נושבת הרוח, נורא הסתקרנו כי בבחירות המוניציפליות אין סקרים, אז אתם עזרתם לנו בעניין הזה והייתם מאוד מדוייקים, תוך כדי היום עצמו ידעתם לומר מי ינצח איפה.

שרון נכון. אנחנו בעצם רצינו להביא את המערכת הזאת לרמה מבצעית מבחינתנו המבחן היה בעצם מבחן יום הבחירות, עד אז אתה יכול לפרסם סקרים ואף אחד לא יזכור מה היה אתמול, עד יום הבחירות בעצם הוצאנו מעבר לזה שאנחנו מנהלים קמפיין וצריכים לתפעל את הקמפיינים שלנו, פילבר הקים צוות שדגם קרוב ל20 רשויות בישראל, עם יחס אחוזי הצלחה ב2 וחצי בצהריים ו7 בערב, עשינו את המדגמים בעצם פעמיים, בערים כמו ת"א בת ים, נתניה, פתח תקווה, באר שבע, הוד"ש, אשדוד, לא נעבור כל הערים, 20 רשויות גדולות ובינוניות בישראל, המערכת בסוף דייקה ב93% דיוק, זה מדהים.

דפנה: בוא ננסה להבין, אני מנסה להבין מעבר מה זה נותן ולמה זה כזה גיים צ'יינג'ר? אם עכשיו אתם תיקחו את הטכנולוגיה הזאת ותשתמשו בה ברמה הארצית שזה כמובן מה שמתוכנן, מה זה אומר? שפוליטיקאי יכול בכל רגע נתון לעשות בדיוק מה שהציבור שלו רוצה בדיוק מה שהציבור שלו מצפה ממנו? ובאמת למה זה משמעותי כי הרי ברמה הארצית יש סקרים שבוחנים כל הזמן את המגמות, אז יש להם אינדיקציות על הרבה דברים

שרון קודם כל, זה משנה מבחינת העלויות. העלויות הרבה יותר נמוכות היום, מה שעולם הדיגיטל עשה לפרינט או לטלוויזיה זה מה שהסיפור הזה עושה גם בסקרים. כל אחד ברמת העלויות, דבר שני ברמת המהירות, אני לא חושב שיש מישהו שיכול להביא תוצאות ברמה של 2-3 שעות.

דפנה: אז לצורך העניין אם אתם עובדים ברמה הארצית אז עכשיו כשגבאי חתך את לבני והיא מכנסת מסיבת עיתונאים בין 11 בבוקר ל2 בצוהריים, אתם יכולים להגיד לה ב2 בצוהריים מה הקהל שלה רוצה לשמוע?

שרון לחלוטין.

דפנה: אגב אני השבוע פרסמתי שמתפקדי הליכוד מקבלים כל הזמן סקרים על ההצטרפות של כחלון, איך אתה רואה את העניין הזה? מי יכול לעמוד מאחורי זה?

שרון ראיתי את זה, שוב הסקרים הטיפשיים אנחנו לא נמצאים שם. יכול מאוד להיות, זה לא באמת סקר זה בעצם לייצר איזה סוג של לחץ בימין….

דפנה: זה לא שנתניהו באמת רוצה לבדוק האם כחלון יכול להיות ממלא מקום או לקבל 4 מקומות בעשיריה וכך זה יתקבל, יכול להיות לדוגמה שאפילו נתניהו בעצמו רוצה להחליש את כחלון כדי להכניס אותו לדוגמה במחיר נמוך, ואז הוא מפיק סקר שכבר מאותת למצביעים של כחלון שהוא בדרך לליכוד, יחליש אותו ויכניס במחיר נמוך. יכול להיות סיבוב מהסוג הזה.

שרון קודם כל, תמיד היתה שיטת הטמעת מסרים באמצעות סקרים, בסדר? דרך השאלה אתה יכול להטמיע מסרים כאלה ואחרים. אם שמעת שמועמד הוא ככה וככה, נאשם בעבירות כאלה וכאלה. אני יכול להוציא את זה גם באמצעות שאלה….

דפנה: "פייק סקר".

שרון אני בסוף גם חושב שהקהל הישראלי הוא קהל הרבה יותר חכם ממה שמנסים לצייר

דפנה: אני חייבת לשאול אותך, הרי אם אתם הוצאתם סקר לדוגמה שרוצה לבדוק באמת את ההצטרפות של כחלון לליכוד, נמשיך עם אותה דוגמה, אז כבר חשפתם לכמה אנשים שלא הוצאתם אליהם, אגב לכמה אנשים אתה מפיץ את הסקר?

שרון מספרים מאוד גדולים, עשרות אלפי אנשים.

דפנה: עשרות אלפי אנשים כבר יודעים שזה על הפרק? איך אתה מתמודד עם זה?

שרון לא מדוייק. לא מדוייק כי שוב, לא ניכנס פה לרזולוציות איך העסק הזה עובד, אבל רק משתתפי הסקר נמצאים שם ושוב אני אומר

דפנה: מה זה רק, הם יכולים לעשות צילום מסך ולהפיץ.

שרון אבל סקר מהסוג של כחלון, הוא סקר ניקח אותו שניה כדוגמה, כן, אני לא יודע אני רק יכול להעריך את מה שדיברנו מקודם, אנחנו לא עושים סקרים מהסוג הזה. בסוף אני מפעיל מערכת שהמטרה שלה היא לייצר תשובות אמינות ואמיתיות. יש מי שמזמינים דרכי סקרים ורוצים תשובות אמינות–כי בסוף אני חתום על הסקרים האלה.

דפנה: ברור! אבל אפילו אם נגיד הלקוח שלך זה גבי אשכנזי והוא רוצה לבדוק האם הציבור רוצה אותו בליכוד או בעבודה, שלחת את זה ל30 אלף איש, כולם יודעים שסביר להניח שהוא בודק את העניין.

שרון אגב, סקרים מהסוג הזה נבדקים הרבה פעמים על ידי קבוצות מיקוד עוד הרבה לפני שהם יוצאים לקהל הרחב, וכן הרבה פעמים מועמדים, את רואה שמות של מועמדים שמשתרבבים הרבה פעמים באיזה סקר חדש שאף אחד לא דיבר עליו, אתה הרבה פעמים יכול להעריך מי הזמין את הסקר. את שואלת אותי בקצה בסוף כמה האזרח בקצה מבין הרבה פעמים את הרזולוציות האלה, אנחנו חיים בביצה מאוד מסויימת מבינים ועושים 1+1 ומבינים את העולם ויותר מדי מתוחכמים בראש שלנו, אגב באותה מידה, חשבתי תמיד אמרתי למומו שמע, אנשים תמיד דיברו על אנשים שמשקרים בסקרים, איך אנחנו יכולים…. נכון שיש שקרנים, אבל יש שקרנים בשוליים בכל צד.

דפנה: השקרנים מתקזזים.

שרון הכל מתקזז, בסוף אנשים ישראלים מכורים לסקרים, הם אוהבים את הזה, היום הם מבינים שיכולת ההשפעה שלהם על מהליכים של פוליטיקאים הם אדירים, גבאי שעכשיו בא ומפטר את ליבני, הוא תוך דקות מקבל לפייסבוק שלו תגובות, אונליין.

דפנה: אגב, הוא לא פיטר אותה בלי שהוא בדק לפני זה והגיע למסקנה שזה אמור לא להחליש אותו

שרון נכון.

דפנה: אז בוא נשמע דברים שאמר השבוע עמרי ברק במהדורה שלנו בחברת החדשות, הוא מדבר על אותם סקרים והוא מזהיר שזה יכול להיות פתח לפרצות אבטחת מידע, בואו נשמע.

ברק: מומחי אבטחת מידע מזהירים–ההודעה הקטנה הזו יכולה לחשוף את הפרטים שלכם, לגרום לכך שתהיו נתונים למעקב. איך זה עובד? ההחלטה לענות, החלטתם לענות לאסמס הזה, הגבתם עם הספרה של המפלגה שלכם, המידע הזה עובר ליועצי התקשורת של לא מעט מפלגות, משם הדרך להשפיע על הקול שלכם קצרה במיוחד. למשל באמצעות תעמולה שלילית. תארו לעצמכם מצב שבכל יום ב2 בלילה המפלגה שאליה אם מתכוונים להצביע שולחת אליכם הודעה. לא תשקלו לשנות את ההצבעה כדי לנקום במי שהעיר אתכם באמצע הלילה? מאגר המידע הזה לא כולל את מספר הטלפון אלא ככל הנראה גם מקום מגורים, כך אפשר בקלות גם להגיע לעמודים שלכם ברשתות החברתיות, בבחירות בארה"ב ראינו כמה קל לשנות דפוסי הצבעה באמצעות פרסום ממוקד–רק אל בן אדם ספציפי. אל תופתעו אם בקרוב תראו על המסך שלכם הודעות של לא מעט פוליטיקאים, כאלה שלא בהכרח תראו אצל חברכם, כזה שמיועד רק לכם.

דפנה: צוריאל, איך אפשר לדעת שכשאנחנו עונים על סקר, אנחנו לא אחרי זה נכנסים לאיזה מאגר מידע שאחרי זה יעשה עלינו איזה מניפולציה?

שרון אני חולק על כל התפיסה הזו, שאגב בעיניי מונעת מפחדים, המיתוס סביב 2015 וכאילו פייק ניוז וכל המילים היפות האלה שאמרו על בחירות טראמפ בארה"ב, מנסים להפוך אותנו לאמריקה וזה לא שם. ישראל היא מדינה קטנה, זה אחד. והנבדלים פה מאוד מאוד קטנים.

דפנה: ז"א חלק מהביזנס שלכם זה לא לקחת את המידע, נגיד כל מי שענה לכם בסקר שיכול להצביע ליכוד ואחרי זה לעשות לו פרסום.

שרון את יודעת, זורם איתך. נגיד ועכשיו יש איזה קמפיינר שלח את האסמס שאל בעד מי אתה, נגיד האסמס הזה למיליון מצביעים. מה שבדר"כ לא קורהאין שיגורים בכמויות כאלה בטח בפעימה אחת. אני אומר לך שהוא לא מביא יותר מיחס המרה של 3-4%, עזבי הגזמתי, אולי אחוז וחצי-2 במקרה הטוב. דגם 20,000 טלפונים.

דפנה: זו לא השאלה, השאלה: נגיד אתם הוצאתם סקר על בוקסר ונגיד גיליתם ש60% מהאנשים שם הם פוטנציאליים להצביע בוקסר

שרון אין לי דרך לעקוב אחריהם. בניגוד לכולם בשיטות שלנו לא יכול לדעת איזה מספר ענה מה. ממש לא. אחרת הייתי….

דפנה: מיליונר [צחוק]

שרון לא, ממש לא! הייתי חוטא לעצמי לחלוטין. אני לא מחפש את המספרים, לא מאמין בדבר הזה, אגב באותה מידה שלא השתמשתי בבוט, פרופיל מזוייף אחד! במהלך כל הבחירות ובכלל, עולמות שאנשים משתמשים בזה בלי סוף וחושבים אגב שזה עוד יכול לעזור להם. בסוף התוכן מנצח. הישראלים לא טיפשים. מה שנכון בארה"ב לקהל אמריקאי לא נכון לישראלים. הקהל הישראלי יותר מתוחכם, החלוקה פה הרבה יותר דיכוטומית ממה שקורה שם, בסוף אנחנו מדינה מאוד מאוד קטנה.

דפנה: אתה לא רואה בעיה לענות על הסקרים האלה, שלא צובעים אותך

שרון כל אחד יעשה את בחירתו אבל להפחיד, לבוא ולהגיד מומחה סייבר מצ'ק פוינט על אסמס על כחלון, זה מחבר עולמות שחיים בסרטים דמיוניים וכאלה, מה שבאמת מתעסקים בתחום הסייבר לצורך העניין..

דפנה: אבל בדיגיטל כן צובעים אנשים–עשית לייק, נצבעת.

שרון אוקיי אבל נצבעת אבל את יודעת אני בא לאותו קמפיינר ואומר לו נו– כמה צבעת? ז"א, בסוף אני אומר לך שבאמצעות האסמסים האלה הקמפיינרים צבעו אלפים או עשרות אלפים גג של טלפונים, זה שווה מנדטשני מנדטים, עכשיו נתחיל להפעיל עליהם פרסומות. נו ו? מפלגה שתסמס ב2 לילה, שמעתי את הטיעונים האלה…. את חושבת שהליכודניקים מספיק טיפשים כדי לחשוב שהמפלגה שלהם סימסה ב2 בלילה? מחר יבוא נתניהו ויגיד חבר'ה, עשו עלינו פה, זה, נגמר הסיפור הזה! מי שמנהל קמפיין יודע מה גבולות הכוח וגבולות הגזרה שלי, אנחנו לא קוסמיםבסוף אנחנו סה"כ מלטשים מועמדים שבסוף מביאים את עצמם, אם המסר הוא מסר נכון וטוב אז אחלה, ואם המסר לא טוב אז לא יקנו אותו.

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXס

דפנה: אז מה שאנחנו צריכים להבין, שהפלטפורמה הזאת או השיטה הזאת שאני מניחה שכמו שאמרת שכמו שעם הSMSים כולם ראו כי טוב וזה הגיע לכל מקום, אז מניחה שגם בסקרים המידיים האלה, האם אנחנו באמת הולכים לעידן שבו במקום שהמנהיגים יבואו ויאמרו זו הדרך שלי, אני אשכנע אתכם אני אוביל אתכם, אז ההמון יוביל את הפוליטיקאים אפילו לא ברמת האסטרטגיה אלא ברמת הטקטיקה?

שרון שאלה מצויינת, מ2 נקודות שאמרת, קודם כל שאלה מי מקשקש למי, ושואלים את זה שנים מאז כניסת הפייסבוק והרשתות החברתיות בעולמנו, בסוף אני לא פוליטיקאי, נכון אני עובד איתם הרבה, זו שאלה פילוסופית שהציבור ישאל את עצמו. השאלה השנייה שהזכרת: מה משפיע יותר, החלטות אסטרטגיות או טקטיותאני קורא לזה האסטרטגיה של הטקטיקה. היום רוב ההשפעה היא החלטות טקטיות לחלוטין. אם פעם ישבו כל מיני אייל ארדים למיניהם, נקרא לזה דור המייסדים וישבו במגדל שן ושיחקו ככה בזה, דרך צינורות תיווך מאוד מאוד ספציפים, עיתונאים וכו' מה שככה הכרנו עד לפני עשור פחות או יותר – העולם הזה נגמר. היום הציבור מסתכל על פוליטיקאים מלמעלה, מחליט אם לתת להם לייק או לדלג עליהם ככה בהינף אצבע לצורך העניין, הכל הופך להיות מאוד מאוד מהיר, ואגב שימי לב, מאוד קלבעקבות הסיפור הזה ההחלטות היום הרבה יותר פרסונליות, לא בגלל אגו מנופח יותר של פוליטיקאים, בסדר הם מגלומנים, תמיד ישבו זה, כי מה לעשות בסוף מי שרוצה להגיע לשם צריך אגו לא קטן, אבל בסוף כי באמת בסוף הבחירה היא הרבה יותר פרסונלית.

דפנה: אני תוהה למה פוליטיקאים עושים כל כך הרבה שימושים בכלים האלה שלבוא נקרא לזה דמוקררטיה ישירה, אם אני צריכה לתת לזה שתי מילים, אבל אומר שהם מקבלים את ההחלטות בכנסתאנחנו רואים שהם הרבה פחות משתמשים בכלים האלה, המיידיים.

שרון למה הכוונה? מה למשל?

דפנה: לדוגמה אם הם רוצים לדעת מה הציבור רוצה בנוגע לחקיקה מסויימת אני לא רואה אותם משתמשים בזה בחוק הסיגריות, הפונדקאות או דברים אחרים. משתמשים בזה בסוף לתימרונים פוליטיים טקטיים כשכבר יש אמצעים שהציבור יהיה באמת יותר מעורב.

שרון תראי, לצערי רוב הפוליטיקאים, זה נכון, מסתכלים, מגיעות הבחירות ואז שלושה חודשים כולם נכנסים להיסטריה של מלחמה, שלושה חודשים תביא הכל. אף אחד לא יושב, בונה את עצמו, לאורך 4 שנים עושה מה שנקרא קשר עם הציבור, זה לא מילה של שמאלנים, קשר עם הציבור יכול להיות באמצעים מאוד ידידותיים לצורך העניין…. לא צריך לדבר עם כולם ולנתח עשרות שיחות בפייסבוק, וזה נכון, רוב המקומות לא משקיעים בזה זמן, זה נכון בזירה הארצית, זה בוודאי נכון, אגב, לצערי, בזירה המוניציפלית ששם אגב זה עוד יותר משפיע, כי בסוף זה החלטות שנוגעות לך ביום יום, לא חקיקה שנראית רחוקהאת צודקת.

דפנה: שולחת את כולם לפרק שעשינו על סקרים עם עדי תימור ומארק מלמן לפני כמה חודשים שמדברים על סקרי העומק, שעושים הפוליטיקאים שם אחד הדברים הבולטים שעולים שזה גם הרבה עניין של כסףמי שיש לו, יכול להשיג סקרים יותר טובים, ויכול להצליח יותר.

שרון זה נכון, אני אגיד לך משהו: סקרי עומק זה משהו אחד, קבוצות מיקוד זה דברים שעולים כסף ולא מעט, דברים שעולים מאות אלפי שקלים, כי ההפקה שלהם, הניתוח שלהם הוא סדר גודל אחר. אני כן אומר לך– אחת הבעיות הגדולות שזיהיתי של מכוני הסקרים זה שברובם הם לא מתחשבים בתהליכים חברתיים. בגדול, אני גוזר את זה שנייהבסוף צריך להבין מה קרהמה התהליך, למה יש פער של כמעט 8 מנדטים בין סקר של חדשות 2 לבין סקר של כאן 11 בשאלה שכולם עסקו איתה בתחילת שבוע. יש לזה הסברזה לא כי הם דגמו ככה והם ככה, בסוף סטטייסטיקה מתיישרת, ופה אני חושב שהגופים הממוסדים נקרא לזה, הוותיקים שיושבים איתנו שנים הם בסוף אנשים שיותר מחוברים, יותר סטטיסטיקאים מאשר אנשים שיודעים להבין תהליכים

דפנה: אני שואלת מבחינת העלות, כמה כל פוליטיקאי יכול לעשות בזה שימוש כמעט אין סופי? זה בכל זאת עניין של כמה אלפי שקלים, אני מניחה, לפחות לסקר.

שרון נכון, אנחנו מכירים את העלויותפחות או יותר בסקרים רגילים, יש תימחור פר שאלה, פוליטיקאים מכורים לסקרים, צריך לדעת איך לעשות את זה. שמעי, סקר חכם יודע לדגום כל כך הרבה שאלות בהצלבות, בסקר אחד, מאשר לעשות בכמה וכמה פעימות. אתה לא רוצה להתיש את הקהל, אתה רוצה שהקהל ימשיך לענות ולהיות מעורב, אתה לא יכול לשאול אותו על כל דבר. את שואלת אותי? יותר מנדטים זה אולי הדבר הכי פחות מעניין שיש.

דפנה: צוריאל שרון, איזה כיף שבאת! תודה רבה לך! אני מעריכה את זה שבאת למרות שאתה חולה, בכל זאת משמעת קמפיין [צחוק]

שרון תודה על האירוח.

דפנה: תודה ורק בריאות, מסר שאנחנו צריכים לקחת בכלי התקשורת זה לא להסתמך רק על הסקרים שהיינו עושים בעבר אלא אולי לעשות תמהיל, גם של סקרי סמסים, גם של סקרים אינטרנטיים, גם סקרים טלפוניים כדי שלא נמצא את עצמנו שוב מכתירים את בוז'י וקמים עם ביבי.

אז כאמור הסיבה שאתם יכולים לקבל מיליון סמסים לנייד בין אם זה מסוקרים, פוליטיקאיים או כל אחד אחר, היא שחברי הכנסת החריגו את עצמם מחוק הספאם, חברות מסחריות לא יכולות להטריד אתכם בלי סוף, אפילו עמותות לא יכולות, כי הפוליטיקאים חושבים שזה מטרד, אבל לגבי עצמם והקמפיין שלהם אין שום בעיה, הנה חבר הכנסת מיקי רוזנטל ממפלגת העבודה, לא עוד המחנ"צ, מספר לכם איך זה קרה.

אז הנושא שלנו היום זה בעצם חוק הספאם, התעלומה שאנחנו מנסים לפתור בעזרתך ח"כ מיקי רוזנטל, היא למה פוליטיקאים יכולים לשלוח לנו סמסים בלי הגבלה?

מיקי: חברי הכנסת הם גילדה סגורה שדואגת מאוד לעצמה.

דפנה: אי אפשר להגיד שאתם לא חרוצים, הרי העברתם חוק מאוד קפדני שנוגע לבעלי עסקים, מה מותר להם לשלוח ומה אסור להם, ואיך אנחנו יכולים לחזור אליהם למקרה שהם מציקים לנואיפה זה נפל בדרך?

מיקי: אז קודם כל התשובה היא שוועדת השרים לענייני חקיקה שאישרה את החוק הזה התנתה את הסכמתה בעובדה או בסייג שהחוק לא יחול על פוליטיקאים. והנימוק היה שפוליטיקאים צריכים לשמור על קשר עם הציבור, בלה בלה בלהמי שעבדתי מולו אז כשעשיתי פוליטיקה לרחוב זה היה גלעד ארדן והוא היה שר התקשורת, והבקשה שלו הייתה–החוק מצויין רק לא להחיל על פוליטיקאים. אמרתי לו תקשיב, זה כמו שתגיד לפרוץ לבית מותר, לפוליטיקאים, ואסור לשאר הציבור. אין הבדל! הטלפון שלנו היום הוא חצי בית שלנו, ואומרים ביתי הוא מבצרי, אתה רוצה להגן על הבית שלך, אתה לא יכול להגן על הטלפון מפני הפוליטיקאים, החוק שהעברנו אומר בפשטות את הדבר הבא: אסור לך לפנות לאדם אלא אם כן הוא נתן לך את אישור המוקדם לפנות אליו באסמס או בדרך אחרת, דיגיטלית, אם אתה גורם מסחרי דהיינו חברה מסחרית או אפילו אם אתה עמותה שאין לה שום כוונת רווח, ז"א אתה עמותה שעוזרת לעניים, מחלקת אוכלגם היא לא יכולה להציק, מפני שהטלפון הזה הוא…. מי יוחרג מהחוק? הפוליטיקאים!

דפנה: החוק בעצם עובד על עיקרון של כל ההטרדותאם פעם אחת פניתי וביקשתי שתפסיק, זה כבר נחשב הטרדה. זה בדיוק אותו עיקרון. אבל אצל פוליטיקאים כאמור ההכרזה היא טוטאלית, הם יכולים לשלוח גם 1000 אסמסים ביום.

מיקי: תלוי כמה, כן! כל פוליטיקאי יכול אלף, יש כמה אלפי פוליטיקאים, זה יכול להפוך את החיים לסיוט. וזה הופך את החיים לסיוט, אומר לך, אני חבר מפלגה, העבודה, וכל פעם שמתקרב איזה עונה חמה לוהטת, פריימריז לראשות המפלגה, פריימריז לכנסת, בחירות לוועידה, כלליות, זה הופך להיות מטרד יום יומי, כל שנייה! למה זה הופך מטרד? אתה אומר, אני יכול להשתיק את זהלא אתה לא יכול! אתה מקבל את זה בסמסים, אתה מקבל את זה במיילים….

דפנה: וכשפנית לאותם שרים שפנית לחברי הכנסת ודנתם על זה בועדה, איזה נימוקים הם נתנו לך?

מיקי: הם אמרו, תראו, פוליטיקאים צריכים לשמור על קשר עם הציבור. זה חשוב מאוד לא להגביל את זה. עכשיו, אני אומר לך שזה קישקוש. מה זה קישקוש, יש היום כ"כ הרבה אמצעים טכנולוגיים, שפוליטיקאי יכול לשמור על קשר עם הציבור, שהוא לא חייב לשלוח סמס, והוא לא חייב לשלוח הודעות, הוא לא חייב. יש לו רשימה של כל חברי המפלגה שלו, הוא עושה שלח, שולח גם למי שלא רוצה. עכשיו שבעתיים זה חמור משום שאתה מבקש ממפלגה שלנו, ממפלגת העבודה, אתה מבקש להסיר את השם, הפוליטיקאי אומר לך לא, תפנה למפלגה, זה לא אני, תלונות מועלות במפלגה. אתה אומר אבל אני כן רוצה לקבל מהמפלגה! זה לא עוזר.

דפנה: אין עם מי לדבר.

מיקי: אין עם מי לדבר.

דפנה: יותר מזה, פוליטיקאים יכולים גם לשלוח ממספר לא מזוהה אז בכלל אין למי לחזור

מיקי: יותר מזה, הציבור מממן להם את הסמסים שמטרידים אותו. ז"א זה אחד השיאים. את שואלת אותי מה קרה

דפנה: רק נסביר, הציבור מממן את כל העשייה הפוליטית, הקשר עם הבוחר.

מיקי: לא הכל, לא כל סנדוויץ' שאני אוכל אני מחייב את הציבור, אבל כן אני יכול לחייב אותו על חשבון הטלפון, הדואר וכו', וזה בסדר, אני לא מזלזל בערך הזה של לשמור קשר עם הציבור למרות ש…. תראו. מה קרה. הרי קרה משהו ב20 שנה האחרונות. בעבר פוליטיקאי כדי להגיע לציבור היה עומד בכיכר העיר ונואם.

דפנה: או שולח מכתב בדואר.

מיקי: או שולח מכתב בדואר. אחר כך המציאו כל מיני המצאות פטנטים אבל בעיקר הוא היה פונה דרך כלי התקשורת אבל היה שם מתווךאם המתווך אהב אותו הייתה לו הרבה תקשורת, אם פחות אהב אז הייתה פחות תקשורת, והיום יש בכלל, אתה לא צריך מתווך! אין מתווך יש פייסבוק, יש חברים, יש אינסטגרםיש המון המון אמצעים, אם אתה מעניין אז אנשים יבואו אליך, אתה לא צריך את המתווכים ואתה ודאי לא צריך להציק לאנשים. אם אנשים אומרים אני לא רוצה לשמוע אותך, אתה מבלבל את המוח, אין כוח כבר, במיוחד בתקופת בחירות, בתקופה כזו רוב הפוליטיקאים מדברים לביוב.

דפנה: שלא נדבר על זה שבעצמם אנחנו מממנים את הfake news שאתם שולחים אחד על השני. עד עכשיו יצאנו מנקודת הנחה שכל מה ששלחתם זה באמת העשיה הברוכה שלכם, אבל בוא, זה לא המצב.

מיקי: לפעמים זה בעיני המתבונן, אבל זה נכון שתראי. המילה "פרלמנט" היא באה מהמילה "parles"- לדבר. יש ערך לדיבור הזה, לפעמים דיבור סרק או פייק ניוז, אבל כל אחד יכול לראות את העולם ממקום….

דפנה: לאאני אומרת, ההודעות שגבאי הכפיש את הרצוג והרצוג הכפיש את אתלא יודעת מי, אראל מרגלית, גם היינו צריכים להתמודד עם זה למרות ששם זה באמת תרומות לפריימריז.

מיקי: אני אומר את הדבר הבא: חשוב וזה ערך חשוב ואני לא מזלזל בו, שצריך לשמור על קשר עם הציבור ופוליטיקאי צריך לשמור על קשר עם הרבה מאוד אנשים, ולכן צריך לתת לו איזה תיעדוף בעניין הזה על חברה מסחרית ואף עמותה, אבל אז ביקשתי בהצעת החוק אמרתי לארדן, יודע מה, בוא נגביל את זה, יש הבדל בין מינון סביר למטרד. אם אתה שולח 20 הודעות ביום סימן שאין לך מה להגיד. אם אתה שולח הודעה פעם בשבועיים או חודש, אז זה סביר. וגם לתנאי הזה לא קיבלנו

דפנה: אז לסיום, דווקא המפלגה שלך, העבודה, כן מנסה לעשות משהו בעניין, מנסים עכשיו לעשות איזה כלל פנימי שמגביל כל ח"כ בשלושה אסמסים, אגב יו"ר המפלגה לא יהיה מוגבל, יוכל לשלוח כמה סמסים שהוא רוצה על חשבון המפלגה, איך אתה רואה את זה? חושב שזה הגיוני להגביל אתכם לשלושה סמסים?

מיקי: תראי, זה וולנטרי הרי, זה לא בחוק, הרי אני יכול לשלוח 3 אסמסים

דפנה: מז"א? זה לא וולנטרי, הרי מכניסים את כולכם לאותה מערכת מפלגתית.

מיקי: תראי, התשובה היא שיש פה לקונה בהצעה הזו. מה הלקונה? הלקונה אומרת שאתה תשלח דרך המערכת המפלגתית שלושה אסמסים בתקופת בחירות, לא משנה. אבל אתה יכול לשלוח 3 סמסים לא דרך המערכת המפלגתית ועוד 100 סמסים! ולכן אין לזה באמת הרבה משמעות להצעה הזאת, נכון שזה מעביר את האחריות למפלגה, החשיבות העיקרית של ההצעה הזאת, היא שבאמת יהיה אחריות על הסרה, אדם מקבל סמס, קיבלת ואתה לא רוצה ואתה מבקש שיסירו אותך, לפחות זה יתקיים וזה גם חשוב כשלעצמו אבל במדינת ישראל..

דפנה: אתה אומר שזה לא יפתור את הבעיה?

מיקי: זה לא יפתור את הבעיה כיתראי. בתקופת הבחירות, אני לא יודע איפה את מתגוררת אבל אני גר בגבעתיים. אני קיבלתי הודעות ככה, ברשויות המקומיות, מדימונה, כל מי שאיתי בטלפון, שולח סמס קבוצתי לכל מי שבטלפון שלו, כי זה אפשרי. אומר, אני יורה כמו תותחים של צה"ל. אני יורה על שטח של 40 ק"מ, אני בסוף הורג את מי שאני רציתי אבל יכול להיות שבדרך נפגעים עוד כמה. יש המון נפגעים מהעניין הזה של הסמסים, צריך להסדיר את זה וגם את הפוליטקאים שחשוב שיהיה להם קשר עם הבוחר – צריך להגביל.

דפנה: אז מניסיונך, הולכים עכשיו לבחירות 2019 וגם אחריהן אין שום סיכוי שהדבר הזה יתוקן, אגב אני גם תוהה ביני לבין עצמי איפה ועדת הבחירות? אין גם גופים אחרים שיכולים לעזור בעניין הזה? לא רק חברי הכנסת על עצמם?

מיקי: נכון, אבל שמעי המחוקק הוא המחוקק, הוא הריבון, אין מעליו שום דבר, אולי אלוהים, כשזה נוגע להם עצמם, לשכרם, להטבות שלהם לתנאים שלהם, הח"כים לא נוהגים באצילות הראויה או בנורמות הראויות ומעבירים את הדבר הזה לוועדה חיצונית שתחליט בעניינם הם. כמו השכר, הסמסים, דברים נוספים שנוהגים לח"כים, ניגוד עניינים.

דפנה: אז רק לחץ ציבורי? שיימינג, להעניש את אלה שעושים את זה בצורה מוגזמת?

מיקי: לא שיימינגאני חושבתראי. אני אתן לך דוגמה מטכנולוגיה אחרת? זה יובל מיד גם למי שמאזין לשיחה שלנו. כשהתפתחו המכוניות לא היו שום אמצעים בטיחותיים כי אף אחד לא חשב, וואלה יש פלא שמעביר את האדם ממקום למקום בלחיצת דוושה. לאט לאט התחילו להיות פצועים והרוגים ואז אמרו אי אפשר ככה, התחילו לשים חגורותאותו דבר בטכנולוגיה של הטלפונים. אנחנו בתחילתה של המהפכה, בינתיים אנחנו נהנים מהיתרונות, אבל יש הרבה נפגעים.

דפנה: מה ז"א? אתה הראשון שהבנת את זה וחוקקת לחברות מסחריות, רק על פוליטיקאים כנראה זה לא יקרה לעולם, כי הנפגעים זה הציבור והמרוויחים הם הפוליטיקאים.

מיקי: נכון, אבל לחץ ציבורי יסדיר את זה. בסופו של דבר אני בטוח שאם תאזיני לפודקסט הזה עוד X שנים, את תראי שהבעיה נפתרת

דפנה: אנחנו משתדלים שהם לא יתיישנו… [צחוק]

מיקי: לא, אז אני אומר לך הדבר הזה הוא חשוב, ובסופו של דבר זה מאבקים בין אינטרסים, כל דבר שאנחנו עושים הוא מאבקים בין ערכים ואינטרסים, אני משוכנע שהאינטרס הציבורי בסופו של דבר ינצח.

דפנה: חבר הכנסת מיקי רוזנטל, תודה רבה!

 

You may also like...

2 Responses

  1. שי הגיב:

    פרק חלש ומאכזב. דווקא בגלל שזה לא בלייב צרם ממש חוסר הרהיטות (בלשון המעטה) של הדובר. מתפתה לא לספור את הכמות האינסופית של "וזה…" שנאמרו בפרק.
    ואחרי הכל – הפואנטה עדיין לא ברורה וכל השיחה נשארה במקום רדוד. חבל, כי בדרך כלל הפרקים מעולים.

  2. שי שלום הגיב:

    שלושת הפרקים האחרונים שמגיבים על אירועים אקטואלים הרבה פחות מוצלחים מהרגיל.
    יש ירידה מורגשת באיכות ההקלטה, אך גם בתחקיר ובהעמקה של הפרק.
    הצורך להגיב לקרקס הבחירות מובן, אך חבל אם זה פוגע באיכות. מבחינתי שיהיו רק שני פרקים על הבחירות, אבל שיהיו כמו שצריך.
    פרשנויות על אירועי השבוע יש מספיק. עושים פוליטיקה מביאה משהו אחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.