הוכחה דרמטית לעוצמתה של תופעת הטבע המסוכנת הזו קיבלנו רק לפני מספר שבועות, כששריפה אדירה ביוון השמידה עיירת נופש כמעט לגמרי בתוך שעות ספורות והותירה בעקבותיה קרוב למאה הרוגים. בפרק אני מספר על התופעה הזו גם מההיבט הפיזיקלי איך נוצרת סופת אש וגם מספר על כמה מהשריפות הגדולות בהיסטוריה: ברומא, לונדון, סן פרנסיקו ועוד. האזנה נעימה, רן. גיהנום בחורשת עצי הקוקוס על סופות אש כתב: רן לוי זה היה מראה מהסוג שלא שוכחים בקלות. השעה הייתה חמש אחר הצהריים, ואני הייתי בדרכי חזרה הביתה, לחיפה. בחדשות דיווחו על שרפה גדולה שמשתוללת ביערות הכרמל. מנקודת המבט שלי, על הכביש למרגלות הכרמל, זה נראה היה כאילו סוף העולם הגיע. עמוד עשן סמיך, מאות מטרים גובהו, התמר מעל ההר. השמש השוקעת העניקה לעשן גוונים עזים של אדום, ורוד וכתום כאילו ששערי הגיהנום נפתחו, וכל רגע שדים אוחזי קילשונים יעוטו על המכוניות בכביש. הייתי מודאג- ולא רק מכיוון שהבית שלי נמצא בכרמל, נושק ליערות. הייתי מודאג כיוון ששני קרובי משפחה שלי הם כבאים, וידעתי שברגעים אלה ממש הם נמצאים בין הלהבות. אחד מהם הוא ערן כהן, בן דודי. בתקופת הלימודים עבדתי במכבי אש כיומנאי, כך שידעתי ממקור ראשון עד כמה העבודה הזו מסוכנת, וזאת עוד בטרם שמעתי על האסון שבו נספו ארבעים וארבעה סוהרים, שוטרים וכבאים. למי שלא חי את האווירה ולא מכיר את הווי של התחנה והעבודה, קצת קשה להסביר לו מדוע בחרת בעבודה שאתה למעשה מה שנקרא הולך לכיוון הנגדי, במקום לברוח אתה חודר פנימה לתוך אזור הסכנה. מה שלא ידעתי, באותו הזמן, הוא שעמוד העשן שראיתי מעל ההר מרמז על כך שהשרפה בכרמל הייתה אפילו מסוכנת וחמורה יותר מכפי ששיערתי לעצמי. סופת  אש אוויר החם שנוצר מעל מדורה נוטה, באופן טבעי, להתרומם ולעלות, ואוויר קר שמגיע מהצד תופס את מקומו. תנועת האוויר הקר יוצרת רוח פרצים, 'דראפט' בלעז, שפונה לתוך מרכז המדורה. תופעה זו מכונה 'אפקט הארובה', והיא הבסיס לשימוש בארובות בבתים שיש בהם אח להסקה. האוויר החם שעולה בתוך הארובה יונק אחריו אוויר קריר וטרי מתוך הבית, ועובדה זו מונעת מהבית להתמלא בעשן מחד, ומסייעת לבעירה טובה וחזקה בתוך האח מאידך. אפקט הארובה מתרחש גם בשרפות המתחוללות באוויר הפתוח, אבל לרוב השפעתו על עצמת האש זניחה: רוחות חזקות שבדרך כלל נושבות בגובה רב 'שוברות' את עמוד האוויר החם שמתרומם מעל השרפה ומפריעות ליניקת האוויר הקר בתחתית. אך במקרים שבהם אין רוחות חזקות בגובה או אם השרפה חמה ומרוכזת במיוחד, האוויר הלוהט מצליח בכל זאת ליצור עמוד גזים לוהטים רציף המתרומם עד לגובה כמה קילומטרים: מעין 'ארובה טבעית'. התוצאה היא מה שמכונה 'סופת אש': שרפה כה רבת עצמה, עד שהיא יוצרת לעצמה את מזג האוויר שלה. רוחות הצד החזקות שנושבות אל תוך הלהבות בגובה פני הקרקע מלבות את הבערה עוד יותר, מה שמגביר את עוצמת הרוח, וחוזר חלילה. הטמפרטורה במוקד השרפה מזנקת לאלפי מעלות, והלהבות מתלכדות לקירות של אש בגובה עשרות מטרים וברוחב של מאות מטרים. כשרפה הופכת לסופת אש, היא בלתי ניתנ ת לכיבוי: זהו אסון טבע בעצמה ובפראות שניתן להשוות אותה לרעידת אדמה או צונאמי. עמוד העשן הגבוה שהיתמר מעל הכרמל מלמד על כך שהרוחות הערות ועצי האורן הדליקים, בשילוב הטופוגרפיה התלולה של ההר, הפכו את שרפת היער בכרמל לסופת אש. אחד המאפיינים הבולטים של סופת אש היא המהירות בה נעה חזית האש. העדויות של אנשים ששרדו שרפות כאלה מספרות על אש שדוהרת במהירות שעשויה להגיע עד למעלה ממאה וחמישים קילומטרים בשעה. המהירות שבה מתקדמת חזית האש עשויה להיות הפתעה קטלנית למי שאינו מוכן לה- כפי שארע, לרוע המזל, במקרה של אוטובוס הסוהרים. השריפה הגדולה ברומא, 64 לספירה 'כל הדרכים מובילות לרומא', אומר הפתגם הישן. במאה הראשונה לספירה, הדרכים המובילות לרומא הובילו אליה אוצרות וסחורות בהיקף שלא נודע כדוגמתו עד אז: שלל וביזה, מיסים, מזון, עבדים ומה לא. סוחרים ומחפשי עבודה התנקזו אל עיר הבירה של האימפריה בהמוניהם, וכשני מיליון איש הצטופפו במטרופולין ההומה. מתחת לפני השטח, מאחורי הדוכנים והקרקסים, בעבע מתח בלתי פוסק. רומא הייתה עיר שסועה ורוויית מתחים: האיבה בין העשירים והעניים, ובין עובדי האלילים והמיעוט הנוצרי הייתה מקור קבוע לחיכוכים והתנגשויות. בעיר כה גדולה והומת אדם, שרפות היו תופעה נפוצה: היו ימים בקיץ שבהן פרצו עשרות ואף מאות שרפות קטנות ברחבי העיר. הסיכוי שאחת מהשרפות הללו תצא מכלל שליטה ותתפשט בין בתי העץ הצפופים שבשכונות העניות היה משמעותי. ובכל זאת, לרומא לא היו כוחות ייעודיים לכיבוי אש. ליתר דיוק, היו מכבי אש אבל לא כפי שאנחנו מכירים אותם כיום. אחד מאנשי העסקים הבולטים והממולחים של רומא היה אדם בשם קראסוס (Crassus). לקראסוס הייתה שיטה. הוא היה שומע על בית שעולה באש במקום כלשהו, וממהר להגיע למקום עם כוח כיבוי שמנה מאות גברתנים עם סולמות, דליי מים וציוד נוסף. כוח הכיבוי היה מגיע אל הבית הבוער ו עוצר. כולם היו מניחים את הכלים, ומתיישבים. קראסוס היה פונה אל בעל הבית: אם תסכים למכור לי את הבית שלך בזיל הזול הבחורים המוכשרים שלי יכבו את השרפה במהירות. אם לא תמכור את הבית, כולנו נעמוד ונתבונן בזמן שהבית וכל הרכוש שנמצא בתוכו עולים בלהבות. זו, כמובן, הצעה שאי אפשר לסרב לה וקראסוס ידע זאת היטב. דורסנות זו, בשילוב חושים עסקיים חדים גם בתחומי מסחר אחרים, הפכו א… האוויר היה ממש מלא באש, ויציאה מהמחסה פירושה הייתה מוות ודאי, ובכל אופן לא היינו מסוגלים להציל את המפעל בשום מצבואז החלה סופה, יללה עזה של רוח מכיוון רחוב. הרוח התעצמה עד שהפכה להוריקן, ואנחנו איבדנו כל תקווה להילחם באש. היה זה כאילו שכל מה שיכולנו לעשות נגד האש, הוא לא יותר מטיפת מים בודדת על סלע לוהט. הכל סביבנו, עד להיכן שהצלחנו לראות, היה ים אדיר של אש. התיאור שסיפק הכבאי אודות רוחות בעצמת הוריקן שנשבו ברחובותיה של דרזדן הוא עדות ברורה לכך שבעלות הצליחו להוציא לפועל את תוכניתן: להצית סופת אש יזומה בדרזדן. לא אתאר בפניכם את הסיפורים והתיאורים של הניצולים מההפצצה. אלו תיאורים שמי שקרא אותם, כפי שקראתי אני כחלק מהתחקיר לפרק זה, לא ישכח אותם לעולם. סיפורים על אנשים שמנסים לברוח מהאש אבל שוקעים עד הקרסול בתוך הכביש שהאספלט שבו החל להינמס, וכשהם מנסים להשתחרר מהתופת גם הידיים שלהם נלכדות בתוך האספלט. סיפורים על טורנדו פתאומי של אש שמגיע משום מקום והופך בני אדם ללפידים בוערים בשבריר שניה. המילה 'גיהנום' אינה מצליחה לתאר את מה שהתרחש בדרזדן. לנו, כמי ששמעו את הסיפורים של הסבים והסבתות על השואה, קשה אולי לחוש אמפתיה לגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה, אבל מי שיקרא את הסיפורים של הילדים ששרדו את התופת הזו, לא יוכל להישאר אדיש. ההפצצה בדרזדן, והפצצות דומות בערים אחרות, הייתה מוקד למחלוקת בבריטניה ובארצות הברית כבר בזמן המלחמה. כארבעים אלף איש נשרפו בדרזדן בתוך פחות משלוש שעות. האריס המפציץ ותומכיו טענו כי רק הפעלת לחץ על האוכלוסיה תגרום להתמוטטות המורל הגרמני ותכריע את המלחמה, וחוץ מזה לנאצים לא היו בבירור שום סנטימנטים כלפי הרג אזרחים: הבליץ האווירי שלהם הרג קרוב לארבעים אלף בריטים בזמן המלחמה. המתנגדים טענו ובצדק, בדיעבד שלסבל האוכלוסיה אין כל השפעה על הנאצים, שבטירופם היו מוכנים לקחת עמם את כל העם הגרמני אל הקבר. המחלוקת לא הפסיקה את השימוש בסופות אש ככלי נשק: באותה השנה הפציצו האמריקנים את טוקיו שביפן באותה השיטה, והרגו קרוב לתשעים אלף איש- מספר דומה לזה שנהרגו בהפצצה הגרעינית בהירושימה, עובדה שמלמדת על עצמתה ההרסנית של סופת אש. מה מלמדים אותנו הסיפורים אודות סופות האש לאורך ההיסטוריה? אני חושב שסופות האש משקפות, במידה מסוימת, את האופי האנושי. מצד אחד, הם חושפות בפנינו את החולשות והתכונות הפחות חיוביות שלנו, כמו חשדנות כלפי זרים, כפי שבאה לידי ביטוי בסיפור על רומא ורשלנות ותאוות בצע, בהן נתקלנו בשרפה בקוקנט. מצד שני, הן מלמדות אותנו שאנחנו יכולים להשתפר: כל אסון הביא בעקבותיו שיפורים ושינויים בטכנולוגיה וכללי הזהירות, וכיום אנחנו מבינים טוב יותר מאי פעם את הסיבות הסביבתיות שמביאות לפרוץ סופות אש. סופות אש גם מדגימות לנו שלמרות אלפי שנים של ציוויליזציה, יש לנו לאן להתקדם. השליטה באש היא זו שהפכה אותנו, בימים הפרה-היסטוריים, מחיות אינטליגנטיות לבני אדם השולטים בגורלם ובסביבתם. היום אנחנו יודעים אולי להצית סופות אש ולהשתמש בה ככלי משחית- אבל אנחנו לא יודעים כיצד לשלוט בהן ולכבות אותן. דבר אחד בטוח: ביום שנדע כיצד להימנע מרשלנות שמביאה לסופות אש, ונפסיק להצית אותן ולשלח אותן אחד בשני- נהייה בני אדם טובים יותר. קרדיטים https://soundcloud.com/sepgil/silent-violence https://soundcloud.com/agcnf_media/haunted-illusions http://soundcloud.com/apoapsis/doodle http://soundcloud.com/joey-lee-taylor/the-future-aint-the-same http://soundcloud.com/dadoux-1/enya-boadicea-remix-by-dadoux ביבליוגרפיה ומקורות http://earthquake.usgs.gov/regional/nca/1906/18april/casualties.php http://www.historynet.com/the-great-1906-san-francisco-earthquake-and-fire.htm http://bancroft.berkeley.edu/collections/earthquakeandfire/index2.html http://www.sfmuseum.org/1906.2/arson.html http://books.google.co.il/books?id=Q_71JLwlm-kC&lpg=PP1&dq=san%20francisco%20fire%201906%20dynamite&pg=PA79#v=onepage&q=san%20francisco%20fire%201906%20dynamite&f=false http://books.google.co.il/books?id=xkOhwFzz1AkC&lpg=PA292&ots=pP3uj_iLkg&dq=rome%20fire%2064&pg=PA293#v=onepage&q&f=false http://www.pbs.org/wnet/secrets/previous_seasons/case_rome/clues.html http://www.eyewitnesstohistory.com/rome.htm http://books.google.co.il/books?id=S89TnkThXTgC&dq=the%20Great%20Fire%20Of%20Gateshead%20And%20Newcastle%201854&pg=PA121#v=onepage&q&f=false http://www.picturesofgateshead.co.uk/great_fire/index.html http://www.chron.com/CDA/archives/archive.mpl/1987_505981/main-suspect-in-42-nightclub-fire-recalls-boston-t.html http://www.archive.org/stream/reportconcerning00bost#page/56/mode/2up http://www.bostonfirehistory.org/firestory11281942.html http://www.boston.com/news/daily/21/archives_cocoanut_112292.htm http://www.bostonglobe.com/metro/2012/07/15/historians-mull-mysteries-cocoanut-grove-fire-anniversary-approaches/6unPyEyD1Kk5kB1ly9VYbI/story.html?camp=pm http://books.google.co.il/books?id=m_rUckiR62kC&lpg=PP1&ots=DsZREuAcgV&dq=ww2%20bombing%20firestorms&pg=PA111#v=onepage&q&f=false http://www-cs-faculty.stanford.edu/~eroberts/courses/ww2/projects/firebombing/websitetokyo1.htm http://www.historylearningsite.co.uk/bombing_of_dresden.htm http://www.eyewitnesstohistory.com/londonfire.htm http://www.museumoflondon.org.uk/Collections-Research/Collections-online/group.aspx?g=group-17548 http://www.bbc.co.uk/history/british/civil_war_revolution/great_fire_01.shtml …