[עושים היסטוריה] 211: אנשים חסרי מזל

אנשים חסרי מזל - הפודקאסט עושים היסטוריה
הורד את הקובץ (mp3) | (קרא)
הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במיילiTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

בפרק זה נשמע על אנשים שהיה להם מזל, או ביש-מזל, או חוסר במזל, או שהאלים החליטו להתנקם בהם או ש'סתם' היו במקום הלא הנכון בזמן הלא נכון – ונעזר בסיפוריהם העגומים כדי להכיר את ההיסטוריה של המזל, להבין למה אנחנו בכלל מתכוונים כשאנחנו מדברים על 'מזל' ולגלות אם אכן ניתן להשפיע על המזל האישי שלנו. ייתכן והתשובה תפתיע אתכם…

את התחקיר לפרק ערך יוני שטרן – תודה רבה, יוני!

האזנה נעימה,
רן

(תמלול הפרק) אנשים חסרי מזל

מהו 'מזל'? ומה משמעות 'להיות בר-מזל'? זו שאלה פשוטה שמסתירה מאחוריה מורכבות מרתקת.

הנה דוגמה. פעם, לפני מספר שנים, נכחתי בחתונה של חבר. הזוג המאושר עמד מתחת לחופה, ואני ושאר האורחים הצטופפנו מסביב לבמה. הרב הקריא את הברכות המקובלות, החתן אמר 'אם אשכחך ירושלים' וכו' – ואז הרים את רגלו ודרך בעצמה על כוס הזכוכית העטופה בנייר כסף. חתיכה של זכוכית קרעה את נייר הכסף, עפה כמו טיל מתוך הכוס השבורה – וחלפה סנטימטרים ספורים בלבד מעיני השמאלית. אני זוכר שראיתי בבהירות את הזכוכית מתעופפת לכיווני אבל הכול קרה מהר כל כך ולא הספקתי אפילו למצמץ.


 


לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.

התחברו אלינו ברשתות החברתיות: פייסבוק, גוגל+,טוויטר ויו-טיוב


אני חושב שתסכימו עמי שהייתי בר-מזל. שני סנטימטרים הצדה, ואולי הייתי מתעוור בעין אחת. אבל אתם מחשיבים אותי בר-מזל כיוון שאתם מכירים בי כיצור תבוני בעל מחשבות, רגשות ויצר עז להמשיך ולראות בתלת ממד. אם הייתי מספר לכם אותו הסיפור אבל מחליף אותי בעצם נטול-חיים כגון סלע גדול שבמקרה עמד בסמוך לחופה – נראה שלא הייתם אומרים על הסלע שהוא 'בר-מזל' כיוון שלא נפגע על ידי הזכוכית. לסלע אין רצונות ואין צרכים, ואין לו 'מזל' גם אם מדובר בסלע שעולה עשרים אלף שקל. בכל זאת – סלע דקורטיבי לחתונה, אתם יודעים.

במילים אחרות, עובדת היותו של מישהו 'בר-מזל' היא פחות עובדה אובייקטיבית מוצקה שנובעת מהתרחשות כזו או אחרת של העניינים, ויותר תחושה סובייקטיבית שלנו לגבי מהו מזל ומה נחשב 'מזל טוב' ו'מזל רע.' בפרק זה נשמע ארבעה סיפורים על ארבעה אנשים שהיה להם ביש-מזל, חוסר במזל, שהאלים החליטו להתנקם בהם’ או ש'סתם' היו במקום הלא הנכון בזמן הלא נכון. סיפורים אלו יסייעו לנו ללמוד משהו על טבעו של המזל – ואולי גם על נפלאות הפסיכולוגיה האנושית. המזל שלי, דרך אגב, הוא שאת התחקיר לפרק הזה ערך יוני שטרן, מאזין ותיק של עושים היסטוריה שעזר לי המון לאורך השנים. בואו נתחיל. שיהיה במזל.

רוי סאליבן – כליא הברק האנושי

רוי סאליבן היה פקח יערות בפארק הלאומי שננדואה (Shenandoah) שבארצות הברית. ב-1942 הוצב סליבאן, אז עדיין פקח טירון יחסית, במגדל תצפית גבוה. ערב אחד התחוללה סופת ברקים עזה וסאליבן היה אמור להתריע מפני שריפות שאולי תפרוצנה בעקבות פגיעות הברקים בעצים.

הברקים אכן פגעו – אבל בעיקר במגדל התצפית של סאליבן. פגיעה ראשונה, שנייה… שלישית! אחרי פגיעת הברק השישית במגדלו החליט סאליבן שהעניינים נעשים מסוכנים מדי ושהגיע הזמן לעזוב את העמדה. הוא הספיק לרדת רק כמה שלבים בסולם כשברק נוסף היכה במגדל – והפעם פגע בו ישירות. הזרם החשמלי ירד במורד רגלו של פקח היערות, עבר דרך כף רגלו ויצא מחור בסוליית הנעל שלו. סאליבן נפצע באורח חמור ואיבד את בוהן כף רגלו – אך באורח פלא שרד את הפגיעה. הוא החלים וחזר לעבודה.

רוי סאליבן - הפודקאסט עושים היסטוריה

רוי סאליבן

השנים חלפו, וב-1969 נהג סאליבן במשאית באחד משבילי הפארק בשעה שסופת ברקים השתוללה מעל. ברק פגע באחד העצים בצד הדרך, חדר למשאית דרך חלון פתוח, פגע בסאליבן ויצא מהחלון השני. הפגיעה היממה את סאליבן והוא איבד את הכרתו. כשהתעורר זמן מה לאחר מכן, הוא גילה שהמשאית התדרדרה לצד הדרך ונעצרה ממש על שפת צוק גבוה. הברק חרך את הגבות והריסים שלו – אבל למרבה המזל לא גרם לו נזק חמור יותר.

על פי הסטטיסטיקה המקובלת, סיכוי של אדם להיפגע מפגיעת ברק במהלך חייו הוא אחד לעשרת אלפים בערך. הסיכוי להפגע משתי פגיעות ברק, אם כן, הוא עשרת אלפים בריבוע – או אחד למאה מיליון. הסבירות שרוי סאליבן ייפגע מברק פעמיים נראית, אם כן, זעומה מאד – אבל מבחינה סטטיסית, במדינה שבה חיים שלוש מאות מיליון אנשים סביר להניח שיהיה מי שיתרע מזלו להיפגע מברק פעמיים. זאת ועוד, הפארק הלאומי שבו עבד סאליבן נמצא על רכס הרים שניחן במזג אוויר סוער למדי, כך שהסבירות שייפגע על ידי ברק גבוהה יותר מזו של האדם הממוצע.

אבל שנה לאחר מכן, ב-1970, נפגע סאליבן מברק שוב, בפעם השלישית: ברק פגע בעמוד חשמל סמוך וניתז אליו, ואף חרך את העור שבכתפו. חלפו שנתיים, וברק נוסף פגע בו. להבות אחזו בשערו של סאליבן ורק במזל הספיק לכבות אותן לפני שנכווה קשות. ארבע פגיעות ברק, באותו האדם?… מה הסיכוי שזה יקרה? סאליבן נעשה פראנואידי קמעה. הוא אפילו החל לשאת עמו דלי מים לכל מקום.

כאשר סאליבן שוב נתקל בענני סופה מתקרבים, הוא לא לקח סיכון ונכנס למשאית שלו כדי לברוח כל עוד נפשו בו. כשהתרחק מספיק מהסופה עצר את המשאית, פתח את הדלת, יצא החוצה – ואז פגע בו הברק החמישי, העיף אותו באוויר. השיער שעל ראשו התלקח שוב, וסאליבן מיהר לחזור אל המשאית. הוא שלף את דלי המים, שפך אותו על הראש וכיבה את הדליקה. הפארנויה משתלמת, לפעמים.

בפעם השישית שפגע ברק ברוי סליבאן, ב-1976, החליט פקח היערות שנמאס לו ויצא לפנסיה. שנה לאחר מכן, בעת שישב על גדת נהר ודג דגים – פגע בו ברק בפעם השביעית. ואולי בתור 'גרנד פינאלה', מעין הדרן של מזל רע, בזמן שזחל סליאבן אל רכבו, פצוע והמום, תקף אותו דב פראי. סאליבן שרד גם זה. הוא הלך לעולמו ב-1981, בגיל 71.

———

האם היה רוי סאליבן 'חסר מזל'? אני מניח שאחרי שבע פגיעות ברק ותקיפה של דב פראי אפשר בהחלט לומר שכן. אבל מצד אחר, אם ברק פוגע בך ואתה נשאר בחיים ואפילו בבריאות סבירה – אפשר לומר גם שהיה לך מזל גדול.

ובכלל, למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על "מזל"? אין זו שאלה שקל לענות עליה. לכל אדם יש פרשנות אישית משלו למושג 'מזל' והיא תלויה בהשקפת עולמו, בניסיונו האישי, באמונותיו או דתו, ובתרבות שבה גדל. יש כאלה שעבורם מזל הוא בסך הכל אירוע לא-צפוי שהסיכוי שיתרחש נמוך מאוד, דהיינו – עניין סטטיסטי גרידא. עבור אחרים, מזל הוא תכונה אישית שאדם ניחן או שלא ניחן בה באורח מולד, באותו האופן שבו הוא ניחן ביופי או באינטליגנציה. אחרים רואים במזל סוג של 'מתנה' שניתנת לאדם מידיהם של בריות על-טבעיות כאלה ואחרות, והם יכולים גם לקחת אותה ממנו אם אינו מתנהג כפי שמצופה ממנו. למרות שכולנו מבינים למה הכוונה כשאנחנו אומרים 'מזל' – לא בטוח שכולנו מתכוונים לאותו הדבר.

האטימולוגיה של 'מזל'

האטימולוגיה של מילה – דהיינו, המקורות הקדומים שלה – יכולים לספר לנו הרבה על האופן שבו פירשו אבותינו את רעיון ה'מזל', וכיצד השתנתה פרשנות זו לאורך השנים תחת השפעת תרבויות זרות.

במקרא, המילה מזל אינה מופיעה כלל – ולא במקרה. על פי היהדות – ודרכה גם בנצרות ובאסלאם – אלוהים שולט בגורל האדם ממש כפי שהוא שולט בכל שאר המאורעות ביקום. מכאן שאין מקום ביהדות למזל אקראי, וגם אי אפשר "לשלוט" או להשפיע על המזל בדרך כלשהי כמו נשיאת קמיעות, קבלת ברכות או השטתחות על קברי צדיקים – כל אלו הם רעיונות שהיו זרים ליהודי בית ראשון ושני.

המילה 'מזלות', עם זאת, מופיעה בתנ"ך בספר מלכים וככל הנראה הגיעה לעברית מאכדית. באכדית המילה "מנזז" מציינת עמודים הניצבים בצדי שער או פתח – וזהו מקור המילה 'מזוזה'. כוכבי השמים כונו באכדית 'מנזלת' כיוון שגם הם, כמו העמודים, עומדים במקום ללא תזוזה. המילה 'מזלות' היא ככל הנראה שיבוש של 'מנזלת', ובספר מלכים היא מופיעה בהקשר של אסטרולוגיה: עבודת כוכבים ומזלות. היהדות מתנגדת, כמובן, לעבודת הכוכבים והמזלות – אבל תחת השפעת התרבויות הזרות שכבשו את ארץ ישראל לאורך השנים השתרשה אצל היהודים הברכה "מזל טוב" – שמשמעותה 'מי ייתן והאירוע המשמח שלך יתרחש כשהכוכבים יהיו במקום הנכון בשמיים'.

רק מאות שנים לאחר מכן, אצל יהודי אשכנז באירופה, קיבלה הברכה 'מזל טוב' את משמעותה המוכרת לנו כיום, 'שיהיה לך מזל' – המקבילה לביטוי באנגלית "Good Luck" – ונותק הקשר בין המזלות שבשמיים והמזל האישי של כל אדם.

אגב, המילה Luck מגיעה מהמילה הגרמנית Gluck, ונכנסה לאנגלית רק בסביבות 1480. עד אז השתמשו במילה Speed (או Spede) שמשמעותה הייתה שפע, או רווחה – והיא קשורה אטימולוגית גם אל המילה Success. עד היום נפוץ הביטוי באנגלית 'Godspeed' – שמשמעותו 'אלוהים יברך אותך'.

ואם כבר אנחנו עוסקים בהיסטוריה: "פורטונה" הייתה אלת המזל הרומית, אחת האלות הפופולריות ביותר באימפריה: מקדשים רבים הוקמו לכבודה ברומא ובפרובינקיות השונות. פורטונה מיוצגת בפסלים על ידי אישה האוחזת בידה קרן חלולה שממנה בוקעים פירות וירקות לרוב – היא "קרן השפע."

בתקופות מאוחרות יותר, ובעיקר בימי הביניים, נתווספו לדמותה המפוסלת של פורטונה אלמנטים חדשים: למשל, כיסוי עיניים לראשה של האלה, וגלגל שמסמל הצלחה וכישלון שמתחלפים ביניהם. אלמנטים אלה מדגישים את האקראיות וה-"דו-פרצופיות" של המזל העיוור, במובן של מה שנדמה בתחילה כביש מזל יכול להתברר בהמשך כמזל טוב – ולהיפך. דו פרצופיות זו תעמוד במרכז הסיפור הבא.

ויליאם פוסט – הזוכה האומלל ביותר

בשנת 1988 זכה וויליאם "באד" פוסט בשישה עשר מיליון דולר בלוטו הגדול של מדינת פנסילבניה. קשה לדמיין אדם ראוי ממנו – או אולי נכון יותר לומר נזקק ממנו – לזכייה שכזו. אמו של פוסט נפטרה כשהיה בן שמונה, ואביו שלח אותו לחיות בבית יתומים. כשהתבגר, עבד בשורת עבודות מזדמנות: הוא היה טבח, צבעי ונהג משאית, ואף בילה כמה שבועות בבית כלא בעקבות צ'קים שזייף. הוא היה נשוי שש פעמים והוליד תשעה ילדים. בשלב מסוים נפצע בתאונה והפך תלוי בקצבת נכות זעומה. כשזכה בלוטו של פנסילבניה היו בחשבון הבנק של פוסט רק שניי דולר וחצי.

שלא כמו הלוטו בישראל, הזוכים האמריקניים מקבלים את דמי הזכייה שלהם בתשלומים שנתיים- כנראה כדי לסייע להם לעמוד בפיתוי שלא לבזבז את כל הכסף בבת אחת. פוסט היה בהחלט זקוק לסיוע הזה. שבועיים לאחר שקיבל את התשלום הראשון על סך חצי מיליון דולר – כבר היה בחובות של מאתיים אלף דולר… הוא רכש חנות אלכוהול, מסעדה בפלורידה, מגרש מכוניות משומשות, אחוזה גדולה ומטוס דו-מנועי – למרות שלא היה לו רישיון טיס. עורך הדין שלו תיאר אותו כאדם אימפולסיבי מאוד: "אני ואתה נקנה מחשב נייד אחד. באד ייראה אותו המחשב הנייד ויקנה שלושים כאלה."

זכייתו של פוסט סימנה את תחילתה של התדרדרות מסחררת. שנה לאחר הזכייה נעצר אחיו של וויליאם, ג'פרי, לאחר ששכר רוצח שכיר כדי שיחסל את פוסט ואשתו. בעלת הבית הקודמת של פוסט תבעה אותו בטענה שגם לה מגיע חלק מהזכייה. היא זכתה בשליש מהסכום – אבל פוסט סירב לשלם לה, ועל כן הורה השופט להקפיא את תשלומי הזכייה עד שיתרצה. ההשקעות בחנות המשקאות ובמסעדה כשלו, ופוסט מצא את עצמו מתמודד מול תשלומי המשכנתא הכבדים על האחוזה שרכש. עיתונאי שביקר בבית הענק בן שישה עשר החדרים מצא אותו במצב של תחזוקה ירודה, על סף ההתפוררות: אסלות שבורות, בריכה גדולה מלאה בזבל וגינה מוזנחת ומלאה בעשבים שוטים. פוסט אמר לעיתונאי שהוא מיואש, שכל מה שהוא רוצה זה שיעזבו אותו במנוחה והלוואי שלא היה זוכה. הוא סיפר שהחליט למכור את האחוזה ואת הזכויות על שאר התשלומים שהוא עתיד לקבל.

אבל שנה לאחר מכן, אחרי שהסכים לוותר על שליש מהזכיה לטובת בעלת הבית וקיבל את שאר הכסף – הוא בזבז אותו על שני בתים נוספים, משאית, שלוש מכוניות, שני אופנועי הארלי דווידסון, שתי טלוויזיות שישים ושניים אינץ' ויאכטה. חובותיו עמדו, בשלב זה, על כמיליון דולר.

ב-1998 הוא נידון לשנתיים מאסר לאחר שירה ברובה ציד על גובה חובות שהתקרב לאחת האחוזות שלו. פוסט ברח מביתו, אבל נתפס על היאכטה שלו. לאחר שהשתחרר מהכלא, הכריז על פשיטת רגל. הוא בילה את שארית חייו על קצבת נכות של ארבע מאות וחמישים דולר בחודש, והלך לעולמו ב-2006 כשהוא בן 66. על פי אחת העדויות, מילותיו האחרונות היו – 'הייתי שמח יותר כשהייתי תפרן.'

———

כיצד ניתן להשפיע על המזל?

אני מניח שרובנו חשים שאם היה מתמזל מזלנו לזכות בלוטו, היינו כנראה עושים עבודה טובה יותר עם הכסף שהיינו מקבלים מאשר וויליאם פוסט המסכן. אבל לפוסט לא הייתה יכולת להשפיע על זכייתו מלבד העובדה שקנה כרטיס להגרלה. מכאן עולה השאלה שהעסיקה אינספור בני אדם לאורך הדורות – שאלת 'מיליון הדולר', אפשר לומר – היא כיצד ניתן להשפיע על המזל?

אין צורך להכביר במילים על שכיחותן של אמונות טפלות. בישראל, למשל, התפתחה תעשייה שלמה של קמעות, ברכות ולחשים סביב שאיפתם של בני האדם להשפיע על מזלם: על פי תחקיר שערך האתר 'מאקו' ב-2016, רבנים ומקובלים שונים מגלגלים כמיליארד דולר בשנה סביב ברכות לזיווג, לפריון או לבריאות טובה, הילולות, הוצאת עין הרע וכהנה. ישראל אינה יוצאת דופן מבחינה זו. בתרבויות האסיתיות, למשל, מקובל מאוד לשלם סכומי כסף גדולים תמורת מספרי טלפון ולוחיות זיהוי לרכב שהמספרים שלהם נחשבים 'בעלי מזל.' לאמונות טפלות בתרבויות שונות יש היסטוריה עשירה ומרתקת שוודאי אקדיש לה פרק משלה בעתיד – אבל לצורך העניין שלנו אציין שהניסיון מוכיח שאמונות טפלות תופסות אחיזה חזקה במיוחד במוחותינו במקומות שבהם אנחנו חשים פגיעים במיוחד לאקראיות הגורל. ימאים, למשל, ידועים באמונות הטפלות שלהן: החיים בים, במיוחד בתקופות קדומות, היו מסוכנים ותלויים כל כך בגחמות מזג האוויר, עד שהימאים פיתחו אוסף עשיר במיוחד של אמונות טפלות שנועדו לאפשר תחושת שליטה מסויימת על גורלם: למשל, אסור לשרוק בים פן תתעורר סערה, אסור להכניס אישה לחדר המכונות, אסור לאכול שום ועוד ועוד.

אם יש אוכלוסיה נוספת שיש לה אינטרס מובהק להשפיע על המזל, הרי זו אוכלוסיית אוהדי הכדורגל בישראל. בעצם, במקרה שלהם, זה לא רק אינטרס מובהק – זה כנראה צורך חיוני.

הנאחס

נאחס, הגדרה: עוגמת נפש, הרגשה רעה, וגם תחושת דחיה וגועל. בערבית, נחס (نَحْس) הוא מזל רע; משהו מבשר רעות, מביא פורענות. נאחס עושים, ולפעמים נאחס נהיה מעצמו.

מתוך אתר הוויקי של אוהדי קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב:

"הנאחס מוכר בקהילת אוהדי הפועל כגורם המרכזי ואף היחידי להחטאות מצד שחקני הפועל […]. פעמים רבות לאחר החמצה של הפועל נשמעות הקריאות "מי צעק יש?!" ו-"חלאס עם הנו!"

תופעת הנאחס מורגשת כאשר אוהד אדום מסוים צועק "יש" לנגד עיניהם הפעורות והזועמות של אלפי האדומים ביציעים, רגע קט ממש לפני שהכדור מגיע אל קו השער של היריב.
הנאחס עלול להתקיים, לצערנו, לא רק על המגרש אלא גם בשיחת טלפון, בגלישה באינטרנט, בבית או סתם בהרהורים. לעתים גם משפטים שלמים יכולים לגרום לנאחס, כגון "מכבי בטוח מפסידה, אין מצב שלא." ההמשך ידוע לכולנו – מכבי מנצחת ולוקחת את הגביע.

אוהדי הפועל חסרי המזל - הפודקאסט עושים היסטוריה

אוהדי הפועל חסרי המזל

ישנם אנשים שלא מכירים בקיום הנאחס, והם מסתובבים חופשי בינינו. יש להוקיע את תופעת המתנגדים לנאחס. אך עם זאת, למזלנו, רוב האדומים מאמינים בנאחס. הציטוט הכי מוכר בנוגע לנאחס נשמע על ידי אוהד הפועל אהוב ומסור: "אין עשן בלי אש, ואין החמצה בלי יש". כמה עצוב, ככה נכון.

חלק מאוהדי הפועל מאמינים שהנאחס אינו קיים ואין להם שום בעיה לצעוק "יש!" או "הנה הגול!" ושאר דברים מנחסים, כיוון שהם חושבים שהנאחס הוא רק תירוץ להפסד ולא באמת משפיע על המשחק. בנוסף, זרם נוסף ביציעים מאמין כי נאחס אינו תקף על ילדים. כלומר, למרות שילד קטן יחזה שהפועל תבקיע שלישיה בדרבי, ייתכן מאוד כי הנבואה תתגשם.

כמו כן, אפשר לדון רבות על סוגיית הנאחס במשחקי הכדורגל , אבל כאמור, זה סתם עושה נאחס."

——

המדע המודרני שולל את האפקטיביות של אמונות טפלות והרעיון של 'נאחס' במובן האובייקטיבי שלו. אחד מעקרונות היסוד של החשיבה המדעית היא שחוקי הטבע פועלים באותו האופן בכל מקום ועבור כל אחד מאיתנו – או במילים אחרות, אין סיבה להאמין שבהינתן שכל שאר התנאים זהים ביניהם, הסבירות להתרחשות אקראית כלשהי תהיה גבוהה יותר עבור אדם אחד מאשר לאדם אחר. אבל שום דבר אינו שולל את האפשרות שאדם יחשוב את עצמו בר-מזל או חסר-מזל, למרות שסביבתו רואה אותו באור שונה. הסיפור הבא ידגים את האופן שבו אופיו של אדם קובע את האופן שבו הוא תופס את מזלו.

קוסטיס מיצוטאקיס (Mitsotakis) – האיש שלא זכה

הסיפור הקודם ששמענו היה סיפורו של הזוכה בלוטו, וויליאם פוסט, אבל בסיכומו של דבר הפסיד פוסט יותר משהרוויח. הסיפור הבא – באופן מילולי למדי – הפוך לחלוטין.

מאז 1812 מתקיימת בכל שנה בספרד הגרלת לוטו חגיגית בשם El Gordo (בתרגום מילולי – 'השמן', ההגרלה השמנה). אל גורדו מעוררות התרגשות רבה בקרב הספרדים, והספרדי הממוצע משקיע בהגרלה כארבעים ושבעה יורו. הפרט המעניין ב'אל גורדו' הוא שההגרלה מתוכננת מראש כהגרלה קבוצתית, והמארגנים מעודדים את הציבור לאגד את כספם יחד ולרכוש את כרטיסי ההגרלה בקבוצות. אחת מאותן קבוצות הייתה אגודת עקרות הבית של כפר קטן בשם סודטו (Sodeto). נשות האגודה עברו בית בית בכפר הקטן, ואספו כסף משבעים המשפחות שחיו בו כדי לרכוש כרטיס להגרלה.

בהגרלה שנערכה בפברואר 2012 עלה בגורל כרטיס מס' 58268: היה זה הכרטיס של סודטו. התושבים ההמומים יצאו לרחובות בצהלות ומזגו כוסות שמפניה לכל דיכפין: מאה מיליון יורו נפלו בחיקם של אנשי הכפר, רובם חקלאים עניים ופועלים פשוטים – כמעט חצי מיליון יורו לכל משפחה.

תושבי סודטו חוגגים את זכייתם - הפודקאסט עושים היסטוריה

תושבי סודטו חוגגים את זכייתם

אבל אז, בעיצומן של החגיגות, גילו תושבי הכפר שהם שכחו מישהו. קוסטיס מיצוטקיס (Costis Mitsotakis) היה סטודנט לקולנוע ממוצא יווני שהתאהב בנערה ספרדיה ועבר לחיות עמה. היחסים הרומנטיים לא החזיקו מעמד – אבל קוסטיס התאהב במקום הקטן והפסטורלי והקים את ביתו בפאתי הכפר סודטו. עקרות הבית שעברו מדלת לדלת ואספו כסף להגרלה, פספסו את ביתו. מבין כל שבעים תושבי סודטו – קוסטיס היה היחיד ללא כרטיס להגרלה.

תחשבו על זה. כולם מסביבך הפכו בין לילה למיליונרים. כולם! אפילו הקשישה הנחמדה מהמכולת והילד החמוד עם האופניים הסגולות. אפילו חברתו לשעבר של קוסטיס זכתה במאה אלף יורו. ורק הוא, מבין כולם, נשאר סטודנט תפרן. נשות אגודת עקרות הבית היו אחוזות רגשות אשם, ושכניו של קוסטיס הציעו לו בנדיבות לקנות את חלקת האדמה שלו בכסף טוב.

אך קוסטיס מיצוטקיס סירב להצעה. עושה רושם שביש המזל שחווה לא השפיע עליו. למעשה, כששמע על דבר הזכייה יצא עם מצלמת הוידאו שלו למרכז הכפר כדי לתעד את החגיגות. בראיון עיתונאי אמר –

"אני לא חושב שזה משנה משהו, למרות שבהתחלה לא הרגשתי כך. אני לא חושב על החיים במונחים של כסף, ואני אוהב את מה שאני עושה. אני אוהב את התחביב שלי, ועשיית סרטים עושה אותי מאושר."

בשנים האחרונות קוסטיס עובד על סרט תעודי שיספר את סיפור הזכייה הגדולה של סודטו וכיצד שינתה את חיי התושבים. הוא רואה בהגרלה שלא זכה בה דווקא סוג של הזדמנות. "זו מתנה משמים," הוא אומר – "כאילו מישהו נתן לי את התסריט המושלם."

——

אם יש משהו שאפשר ללמוד מסיפורו של קוסטיס מסודטו זה שמזל הוא גם עניין של פרשנות. ולפי פרויד, אם הפרשנות שלך היא חיובית – דהיינו, אתה נוטה לפרש התרחשויות אקראיות כמזל טוב, להבדיל מביש-מזל – אזי פרשנות חיובית זו תעודד אצלך חשיבה חיובית ותביא בעקיפין לשיפור באיכות החיים. כיצד?

האם החרדתיות גורמת לחוסר מזל?

הפסיכולוג פרופסור ריצארד וייסמן (Wiseman) חקר במשך עשר שנים את הקשר בין מזל לתכונות אופי של אנשים שונים. הוא עקב אחר כארבע מאות מתנדבים – צעירים ומבוגרים, אנשי עסקים ועד פועלים פשוטים – שהגדירו את עצמם כברי-מזל או חסרי-מזל במידה יוצאת דופן. במבחני אישיות שערך לנחקרים גילה וייסמן שאנשים שמגדירים את עצמם חסרי מזל, נוטים לחרדתיות ולדיכאון בשיעורים גבוהים בהרבה מאלה שרואים בעצמם ברי-מזל. השאלה המתבקשת היא – האם החרדתיות גורמת לחוסר מזל – או נובעת ממנו?

פרופ' ריצ'ארד וייסמן - הפודקאסט עושים היסטוריה

פרופ' ריצ'ארד וייסמן

ובכן, באחד הניסויים שערך ביקש וייסמן לבדוק את יכולת הנחקרים לזהות הזדמנות חיובית ולנצל אותה. הוא נתן לנבדקים עיתון וביקש מהם לספור כמה תמונות מופיעות בו. בעמוד השני של העיתון הוא הציב הודעה: "הפסק לקרוא: יש ארבעים ושלוש תמונות בעיתון הזה." אנשים שהגדירו את עצמם ברי-מזל נטו בסבירות גבוהה להבחין בהודעה וסיימו את המטלה בתוך שניות ספורות. אנשים שהגדירו את עצמם חסרי-מזל נטו לפספס את ההודעה. וייסמן משער, אם כן, שאנשים חסרי-מזל נוטים "לייצר" את חוסר-המזל שלהם בעצמם, כיוון שהחרדתיות והלחץ שבו הם נמצאים גורמים להם לפספס הזדמנויות אקראיות שיכלו אולי להטיב עמם. למשל, אדם פתוח ונינוח ייצור קשרים חברתיים במסיבה וכך יזכה אולי בהזדמנות חיובית בלתי צפויה – בעוד שאדם חרדתי ולחוץ יהיה סגור ומופנם יותר, ויפספס את ההזדמנות האקראית הזו.

פרופסור ריצ'ארד וייסמן מצא במחקרו אודות הקשר בין מזל לתכונות אופי ארבעה עקרונות, או התנהגויות אופייניות, המשותפים לאנשים שמחשיבים את עצמם כברי מזל. הנה תמצית העקרונות –

1. מקסם את ההזדמנויות האקראיות

אנשים ברי מזל, גורס וייסמן, מוכשרים בזיהוי הזדמנויות ממוזלות אקראיות וביצירתן. הם יוצרים לעצמם רשתות חברתיות גדולות ופתוחים לחוויות חדשות מסוגים שונים. חלקם אפילו משתדלים במודע 'להזריק' אקראיות שכזו לחייהם: למשל, משנים מדי פעם את המסלול שבו הם נוסעים יום יום לעבודה, או מכריחים את עצמם להכיר אנשים חדשים. העקרון הזה מהדהד, אצלי, עם הגדרה מוצלחת מאד ל'מזל' בה נתקלתי באחת ההזדמנויות: 'מזל הוא מה שקורה כשמוכנות פוגשת הזדמנות.'

2. הקשב לאינטואיציה שלך

אנשים ברי מזל מקבלים חלק לא מבוטל מההחלטות שלהם על סמך תחושות בטן. במבט ראשון, יש במסקנה הזו סתירה מסוימת לתפיסה המקובלת לפיה החלטות נכונות יש לקבל לאחר בחינת העובדות ושקילה רציונלית של אלטרנטיבות – אבל הסתירה הזו אינה כה חמורה כפי שנדמה, כיוון שרבות ממהחלטות שאנחנו מקבלים בחיינו – למשל, בחירות שמשפיעות על הקריירות שלנו באופן ארוך טווח – מתקבלות בתנאים של חוסר ודאות וחוסר מידע עובדתי מספיק. אם וייסמן צודק, אז אולי במצבים כאלה ייתכן והקשבה לתחושות הבטן שלנו היא אסטרטגיה מוצלחת. בנוסף, הוא מספר, אנשים ברי מזל נוקטים בצעדים מכוונים כדי לחזק את האינטואיציה שלהם, כגון מדיטציה וטכניקות אחרות שמחדדות את יכולת המחשבה.

3. צפה להצלחה

אם תאמין שתצליח, תצליח. נשמע פשוט, שלא לומר פשטני – אבל וייסמן טוען שאנשים שמאמינים שהם עומדים להצליח אכן יצליחו. מדוע מצליחות נבואות שכאלה להגשים את עצמן? אולי כיוון שאנשים שמאמינים בעצמם ימשיכו להתמיד גם אם פה ושם ייכשלו, ואולי כיוון שהאמונה הפנימית היוקדת שלהם מצליחה להשפיע ולסחוף אחריה אנשים אחרים.

4. הפוך מזל רע למזל טוב

פרופסור וייסמן הציב בפני נחקריו סיטואציה היפוטתית שבה הם עומדים בתור לדלפק בבנק, שודד חמוש פורץ למבנה ויורה כדור שפוגע להם ביד. האנשים שהגדירו אתם עצמם כחסרי מזל נטו לראות באירוע הזה הדגמה ברורה של חוסר מזל – שהרי מכל האנשים בבנק, דווקא הם חטפו את הכדור. האנשים שראו את עצמם כבעלי מזל, לעומת, הגיבו לסיטואציה באופן הפוך: איזה מזל שהכדור פגע לי ביד! הייתי יכול לחטוף אותו בראש. אחד מהנשאלים אפילו תיאר כיצד הוא מוכר את סיפור הפציעה לעיתון תמורת כסף, ומרוויח מכל העניין. במילים אחרות, אנשים ברי מזל מפתחים במודע או שלא במודע טכניקות פסיכולוגיות להתמודד עם אפיזודות של מזל רע, והם אינם מושפעים ממנו. הם נשארים בשליטה, או בתחושת שליטה, על האירועים המעצבים את חייהם.

אם כן, התחלנו את הפרק עם ניסיון להגדיר מהו מזל, מי הוא 'בר-מזל' ומי 'חסר מזל'. האם זו אנומליה סטטיסטית, תכונה מולדת או אולי ברכה שהאלים מעניקים לנו ברצותם? התשובה היא כנראה עניין של העדפה אישית – אבל כך או כך, נדמה שיש לנו שליטה מועטה מאד על האקראיות שעשויה לטלטל את חיינו מהקצה אל הקצה, כפי שלמדנו מהסיפורים ששמענו לאורך הפרק. אך עם פרופ' ריצ'ארד וייסמן ופסיכולוגים אחרים שמחזיקים בדעותיו צודקים, אז יש לנו יותר שליטה על המזל האישי שלנו מאשר נדמה לנו – או לכל הפחות, באותה המידה שבה יש לנו שליטה על תכונות האופי שלנו.

ביבליוגרפיה ומקורות

http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2608865

מזל שכבר אין סודות


http://www.mako.co.il/finances-magazine/Article-fe83da23931c251006.htm
http://www.theguardian.com/world/shortcuts/2012/aug/31/melanie-martinez-americas-unluckiest-woman
http://www.businessinsider.com/melanie-martinez-lost-her-fifth-home-to-hurricane-isaac-2012-9#but-as-the-flood-waters-closed-in-her-truck-broke-down-leaving-them-to-seek-refuge-in-their-attic-2
http://www.dailymail.co.uk/news/article-2095605/Spanish-town-celebrates-winning-600m-lottery–man-FORGOT-buy-ticket.html
http://www.telegraph.co.uk/news/newstopics/howaboutthat/7721985/Frano-Selak-worlds-luckiest-man-gives-away-his-lottery-fortune.html
http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/01/19/AR2006011903124.html
http://www.post-gazette.com/news/obituaries/2006/01/18/Obituary-William-Post-III-Lottery-winner-whose-wealth-brought-grief-troubled-times/stories/200601180181
http://www.etymonline.com/index.php?allowed_in_frame=0&search=speed

Luck


http://www.richardwiseman.com/resources/The_Luck_Factor.pdf

You may also like...

18 Responses

  1. ניר הררי הגיב:

    האם באים ילדים למיבגשים של המזינים

  2. Ran הגיב:

    רק עכשיו אחרי כ"כ הרבה פרקים אני מבין מה המתכון הסודי שלך-רן לוי שאין לכמעט אף פודקאסטר.
    למעשה, כך אני מבין את זה, אתה בעצם סופר שמספר את הטקסט שלו. הגישה לכל נושא שאתה בוחר לפודקאסט היא תמיד מבעד לעדשת המשקפיים של הסופר שמחפש את הסיפור החי של הגיבור שלו.
    זהו. עליתי עליך.

    • רן לוי הגיב:

      כן, יש בזה המון אמת! מכיוון שאני כותב את הפרקים, אני 'חי' אותם ולא רק מקריין אותם.. 🙂
      רן

  3. נעם הגיב:

    גם אני נהניתי לשמוע את הפרק. קליל וחביב.
    במשמעות של מזל, או משהו שקרה בלתי צפוי, מיד נזכרתי באחת מהתוכניות שהכי אהבתי של radio lab:
    אופס. http://www.radiolab.org/story/91721-oops/
    ספוליר – מה קורה שחוקרים את גיל העצים וכורתים את העץ הכי זקן על כדה"א. ועוד…

  4. שרון הגיב:

    מיכאל צודק: בר= בן; ״ברת״ לא ממש התקבלה ברוב הניבים הארמיים; האקדמיה מורה שאין להשתמש ב״ברת״ ו״ברי״. ראה כאן: http://hebrew-academy.org.il/2010/10/05/בר-מזל-בר-השגה-בנקבה-וברבים/
    תודה על פרק נהדר כרגיל.

  5. מיכאל רגב הגיב:

    פרק כיפי, והראשון שאני שומע בסמוך למועד הפצתו… רק דבר אחד שצרם לי מאוד, ואני בטוח שדינה תסכים.
    בר היא תחילת מיוחדת. היא הגיעה לעברית רק בצורת היחיד, במקביל ל"בן". צורת הנקבה היא "בת" (לא ברת) וצורת הרבים משתמשים היא "בנים". בת מצווה, בני מזל, בת השגה, בני מינן.
    בסוף תדע גם עברית

    • אני הגיב:

      אני די בטוח ש"בר" זה אומר בעל ולא בן. כך שצורת הנקבה היא "ברת".
      כלומר בר מזל הוא בעל מזל. אבל אולי אני טועה

  6. יצחק כהן הגיב:

    פרק נחמד וקליל מזכיר את הסגנון של הפרקים הראשונים של הפודקאסט כמו "זהירות עם הקמח", ההיסטוריה של הגלידה ו"לשרוף את המונה ליזה" טוב לשמוע פרק קצת יותר קליל. (לא ששאר הפרקים לא מצויינים ומעניינים)

  7. אני הגיב:

    לא. גד זה אומר מזל. הדמות המקראית נקראת כך בגלל ששמה אומר מזל. והסיבה לשם כתובה בפרוש בתורה. אתה יכול לחפש את המילה גד במילון. גם בארמית המילה "גדא" אומרת מזל.

  8. אני הגיב:

    דבר נוסף.
    המילה מזל לא מופיעה אומנם.
    אבל המילה "גד" שפירושה מזל כן מופיעה בתנך. (הדרדס ביש-גדא נקרא כך בגלל חוסר מזלו אבל זה לא מהתנך:))

    • רן לוי הגיב:

      למיטב ידיעתי, 'גד' מופיעה במקרא בהקשר של דמות מקראית ואל ארמי – ולא במובן המופשט של 'מזל'. תקן אותי אם אני טועה?
      רן

      • יוסי בן ארוש הגיב:

        מריפרוף מהיר לא נתקלתי ב"גד" מלבד בתאור המן "כזרע נגד הוא" שזה איזה זרע לבן וקטן שלא מתייחס לשבט גד
        ובאמת בהסבר התנ"כי למקור השם זה רק "בא גד" ללא שום הרחבה
        אז קשה להגיד מה המקור לשם
        אבל מאוד מקובל שזה מזל

  9. אני הגיב:

    פוסט יפה מאוד.
    אבל חבל שאתה מעודד את אחת הטעויות הנפוצות לגבי סטטיסטיקה. הטעות היא שכדי למצוא את הסיכוי להתרחשות 2 אירועים יש להכפיל את הסיכוי לכל אחד בנפרד. זה פשוט לא נכון אלא אם תוכיח קודם שהאירועים לא תלויים לחלוטין.

    • רן לוי הגיב:

      הי, איתמר! טוב, אני בהחלט יוצא מתוך נקודת הנחה ששני פגיעות ברק באותו האדם הן אירועים בלתי תלויים לחלוטין. נשמעת לי כמו הנחה סבירה, לא? 🙂
      רן

      • אני הגיב:

        ממש לא!
        אם כך אתה צריך להגיד שכל אדם יש לו סיכוי שווה לקבל מכת ברק.
        וברור שזה לא כך. אני בטוח שכמות האנשים שנפגעו פעמים מברק גדולה יותר ממה שיוצא בחישוב שלך. אפילו בין גברים ונשים הסיכוי לא זהה (גברים נפגעים יותר, כנראה יוצאים יותר הזמן סופות) בכל מקרה תסכים איתי שלא לכל אדם בעולם סיכוי שווה. כך שבכלל החישוב הראשוני של מה הסיכוי למכת ברק מוטעה. כי הוא מחלק את מספר מקבלי מכת ברק לכלל האנשים בעולם. כלל תושבי סהרה

        • רן לוי הגיב:

          צודק! אני מניח שאם מתחשבים בכלל הנתונים, כנראה שהסבירות שתושב ארה"ב ייפגע מברק גבוהה יותר מזה של תושב הסהרה. אגב, ציינתי בפרק שהסיכון של סאליוון היה גבוה יותר גם מזה של האמריקני הממוצע, בכל מקרה…
          רן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.