[עושים היסטוריה] 167: המפץ הגדול, חלק ב' – עלייתו ונפילתו של היקום

ראשית היקום - הפודקאסט עושים היסטוריה

הורד למחשב (mp3) • קרא את הפרק • הרשמה לעדכונים בדוא"ל על פרקים חדשים

בפרק זה נתמקד בשני קצוות מנוגדים של חיי היקום: השניות הראשונות של המפץ – ובמיוחד תקופת ה'אינפלציה הקוסמית' – ובאופן שבו יגיע היקום לסופו, תחת השפעתה של ה'אנרגיה האפלה' המסתורית.

  • 0430: אלן גות' (Guth) החל את הקריירה האקדמית כמדען מבטיח – אך 'התבזבז' ולא מיצה את הפוטנציאל שבו. עד היום שבו הגה את רעיון 'האינפלציה הקוסמית' – ושום דבר כבר לא יהיה כבעבר..
  • 3530: על התעלומה של 'אסימטריית הבריונים': מדוע יש ביקום יותר חומר מאנטי-חומר?
  • 4300: הפיסיקאי אדם ריס (Riess) מקבל מהמחשב שלו תוצאה בלתי הגיונית בעליל, ומבין שהיא מעידה על מהפכה מדעית כבירה. הבעיה? קבוצת מדענים נוספת גילתה אף היא את 'האנרגיה האפלה' באותו הזמן ממש – ושתי הקבוצות יוצאות למירוץ קדחתני אחת מול השניה, להיות הראשונה שתפרסם את המאמר המדעי הרשמי.

680x131_citi

 

את העריכה הלשונית של הפרק ביצעה דינה בר-מנחם, וניר סייג ערך את הקול והלחין את פס הקול. את התחקיר לפרק ערך נתן פוזניאק.

תיקון טעות

האסטרופיזיקאים דורון קושניר מפרינסטון ובועז כץ ממכון וויצמן הסבו את ליבי לטעות בהסבר שננתי בפרק לגבי סופרונובות מסוג 1a – טעות שמסתבר שהיא נפוצה למדי. זו ההזדמנות לתקן את המעוות 🙂 דורון, ובועז – רוב תודות!
רן

"הי רן, 

אנחנו אסטרופיסקאים (בועז ממכון וויצמן ודורון מהמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון) ומאזינים אדוקים ומרוצים של עושים היסטוריה. בפרק המפץ הגדול חלק ב׳ אתה מזכיר בקצרה סופרנובות מסוג 1a. ההסבר שתארת לתופעה, ננס לבן שמגיע למסה הקריטית, נתקל לאחרונה בקשיים רבים ורוב העוסקים בתחום לא מאמינים שהוא יכול להסביר את כלל הסופרנובות מסוג זה ואולי אינו תקף בכלל. מהו המקור לפיצוצים אלו הוא שאלה פתוחה. לנו ולחוקרים שעובדים איתנו יש תאוריה חדשה, שהפיצוץ נובע מהתנגשות ישירה של ננסים לבנים, במהירות של אלפי ק״מ לשניה, ללא כל קשר למסה הקריטית. יש לנו סיבות תצפיתיות טובות לחשוב שההסבר החדש הוא ההסבר הנכון.

בכל מקרה, יש אי דיוק חשוב בתאור שנתת שמוסבר ביתר פירוט למטה: עוצמת הקרינה הנפלטת מסופרנובה מסוג 1a איננה קבועה כפי שאמרת. למעשה, היא משתנה בכמעט סדר גודל בין סופרנובות שונות מסוג זה. מעניין ששגיאה זאת לגבי התכונה התצפיתית הפשוטה ביותר – עוצמת הקרינה, מופיעה במקומות רבים, כנראה בהשראת המודל התאוריטי הישן.

בפרק נתת את התיאור הבא,

״סופרנובה מסוג 1a מתרחשת כשכוכב מסוג 'גמד לבן' – כוכב ישן וכבוי – מושך אליו חומר מכוכב פעיל שנמצא סמוך אליו: הגמד הלבן 'שואב' את החומר, בולע ממנו עוד ועוד – עד שהמאסה שלו מגיעה לערך קריטי מסויים שמאפשר להצית מחדש את תהליך ההיתוך הגרעיני … הפרט המעניין בתהליך הזה, הוא שהוא אחיד למדי: הגמד הלבן צריך להגיע לערך קריטי מסוים מאוד של מאסה כדי להתחיל את שרשרת הפיצוץ, ולכן עוצמת הקרינה הנפלטת מסופרנובה מסוג 1a תהיה, כמעט תמיד, אותה עצמת קרינה.״

למעשה עוצמת הקרינה הנפלטת מסופרנובה מסוג 1a איננה קבועה והיא משתנה בכמעט סדר גודל בין סופרנובות שונות. העובדה הזאת הובהרה בפעם הראשונה כבר בשנת 1993, שהוא אחד המאמרים החשובים ביותר בחקר סופרנובות אלו (1113 ציטוטים נכון להיום), ולמעשה מדידת מרחקים מתבססת על תוצאה ממאמר זה (קשר פיליפס).[…] 

לאנשים רבים יש רושם מוטעה שעוצמת ההארה של סופרנובות היא קבועה, וטענה זאת מופיעה בתאורים פופולריים רבים. סביר להניח שהסיבה לטעות היא אמונה במודל התיאורטי שהיה נהוג עד לעשור האחרון. אם הסופרנובות האלו מתפוצצות כשננס לבן מגיע למסה קריטית, אז התחזית הפשוטה ביותר היא שעוצמת ההארה תהיה קבועה. על-פי התצפיות עוצמת ההארה איננה קבועה. עובדה זאת גרמה לעובדים בתחום לשנות את המודל של הננס הלבן המתפוצץ ע״י הוספת שלב בעירה איטית לפני הפיצוץ שמאפשר עוצמות שונות אם משחקים עם משך זמן הבעירה האיטית (משחק זה לא מבוסס על הבנה פיסיקלית). למעשה המצב הוא אפילו חמור יותר עבור מודל המסה הקריטית. הסיבה היא שתצפיות עדכניות מראות שסופרנובות חזקות יותר נוטות להתפוצץ בגלקסיות צעירות בעוד שסופרנובות חלשות יותר נוטות להתפוצץ בגלקסיות זקנות. אם הננס הלבן מתפוצץ תמיד באותה מסה קריטית, איך הננס הלבן יודע באיזו גלקסיה הוא נמצא? גם הסיבוך של הבעירה האיטית שהוסף בכדי להסביר את טווח העוצמות לא מספק שום הסבר לקשר בין העוצמה לסוג הגלקסיה. מדענים רבים מודים שהמודל הישן בעייתי. כפי שציינו למעלה, אנחנו חושבים שהוא פשוט לא נכון.

אז מה קורה כאן? מדוע ננסים לבנים מתפוצצים? זהו בדיוק נושא המחקר שלנו בשנים האחרונות (ביחד עם סובו דונג מאוניברסיטת בייג׳ין). אנחנו מאמינים שגילינו את התשובה לשאלה זאת שהטרידה חוקרים במשך עשרות שנים. התשובה כפי שהזכרנו היא ששני ננסים לבנים מתנגשים אחד בשני במהירויות של אלפי ק״מ בשנייה."

כתובת חדשה ל-RSS

הודעה חשובה למאזינים דרך iTunes, באייפון או במחשב: עקב תקלות טכניות בשירות אחסון הפרקים של התכנית, פתחתי ערוץ חדש לתוכנית ב-iTunes. אנא הרשמו לערוץ החדש כדי להנות מעדכונים שוטפים בעתיד: הערוץ הישן עדיין פעיל, אבל סובל מתקלות רבות ובעתיד הקרוב אפסיק לתמוך בו.

ההודעה תקפה גם למאזינים באמצעות מכשירי אנדרואיד: אנא חפשו את הערוץ החדש באפליקציה שלכם, או הזינו את כתובת ה-RSS ידנית. פרטים נוספים והסבר צעד-אחר-צעד, כאן.

האזנה נעימה,
רן

========================================

(פרסומות)

הפרק בחסות סיטי, ענקית בינ"ל בתחום הפיננסים – המגייסת עשרות עובדים במגוון רחב של תפקידים למרכז הפיתוח והחדשנות שלה בישראל.

סיטי היא לא רק אחד השמות הגדולים בעולם הפיננסים – אלא גם מובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה הפיננסית, 'פינטק'. סיטי מרחיבה את מרכז הפיתוח והחדשנות שלה בישראל ומגייסת מפתחים ומהנדסים מכל התחומים – החל מסטודנטים מצטיינים ועד ארכיטקטים ומהנדסים מנוסים – בעיקר בתחום המובייל, אך גם בענפים אחרים. הצטרפו לחוד החנית של תעשיית הפינטק בישראל, במרכז החדשנות של סיטי. שלחו את קורות החיים שלכם ל- innovate@citi.com או הקליקו על הקישור הבא.

הפרק בחסות מטיפיק, סטארט-אפ חדשני בתחום החינוך, המגייסת מפתחים במגוון תחומים.

מטיפיק מפתחת חווייה חדשה וייחודית של לימוד חשבון, עבור גילאי הגן עד כיתה ו: פעילויות אינטראקטיביות ויישומים שמנצלים את העוצמה של משחקיות והנאה, כדי לסייע לילדים לרכוש אינטואיציה מתמטית. מטיפיק נמצאת כיום בתנופת צמיחה, ומגייסת מפתחים מכל התחומים וכל הדיסיפלינות. אם חינוך, ובפרט חינוך מדעי ומתמטי, הוא נושא קרוב לליבכם, ואתם רוצים להיות חלק מהמהפכה שמתחוללת כיום בעולם החינוך בזכות האינטרנט, הטאבלטים והאפליקציות – מטיפיק היא החברה בשבילכם. הגישו את קורות החיים שלכם עוד היום.

הפרק בחסות Escape IT – משחק חשיבה מאתגר: חמישה אנשים, שישים דקות, חדר נעול. האם תצליחו לברוח?

Escapte IT הוא חדר בריחה – משחק שכובש את העולם בשנים האחרונות – בלב תל אביב, לא רחוק ממגדלי עזריאלי. הקונספט מזכיר קצת קווסטים – משחקי מחשב שאולי חלקכם זוכר מהילדות: נועלים אתכם בחדר, השעון מתחיל לספור – ואתם צריכים לפתור חידות הגיון, צפנים ולהפעיל מחשבה יצירתית כדי לברוח. escapte it מתאים גם לקבוצות וגם וזוגות, ואפילו אפשר לשחק בשני חדרים במקביל – ראש בראש, קבוצה מול קבוצה. הכי מגניב – espcate it מתאים גם לפעילות גיבוש של צוותים בחברות. כיף אדיר, מניסיון אישי. פרטים נוספים באתר הבית של escape it.

הפרק בחסות ד"ר טקסט, המספקת שירותי תיעוד וכתיבה טכנית, פיתוח תכנים שיווקיים ותרגום לחברות היי-טק ולתעשיות בטחוניות.

לד"ר טקסט יש ניסיון של כחמש עשרה שנה בתחום התקשורת הטכנית. לא פחות חשוב, החברה חרטה על דגלה חזון ברור של התנהלות עסקית הגונה, שקיפות, אחריות ואיכות בלתי מתפשרת. לכל פרוייקט שהחברה לוקחת על עצמה מוקצה צוות ייעודי מתוך החברה עצמה, שאנשיו הם בעלי השכלה וניסיון רחבים בתחום שעליו הם עובדים: תכנות, אלקטרוניקה, מכניקה וכו'. בין אם אתם עוסקים בציוד רפואי ,בתעשיה הבטחונית או בכל תחום אחר בהייטק – ד"ר טקסט מבטיחה לכם שירות מעולה ותיעוד איכותי. פרטים נוספים באתר של ד"ר טקסט.

הפרק בחסות מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, המגייס בימים אלו מהנדסים, חוקרים ומנהלי פיתוח למגוון תחומים: מנועי המלצות, personalization, חומרה, Machine learning, סייבר, Security ועוד.

משהו טוב מאד קורה במיקרוסופט בשנים האחרונות – בואו להיות חלק ממנו. אם אתם סטודנטים למדעי המחשב או להנדסת מחשבים, משוחררים מיחידות סייבר בצה"ל או מהנדסים וחוקרים בעלי נסיון,  מחכות לכם עשרות משרות מרתקות במרכזי הפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה ובחיפה. לרשימת המשרות המלאה ולמשלוח קורות חיים, היכנסו ל-careers.microsoft.com.

 

========================================

לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.

התחברו אלינו ברשתות החברתיות: פייסבוק, גוגל+,טוויטר ויו-טיוב

========================================

פרקים קודמים בנושאים דומים:

תחנת החלל 'מיר' (לקרוא)(mp3)

הדברים שהשארנו על הירח (לקנות)

ביבליוגרפיה:

http://www.astronomynotes.com/cosmolgy/s10.htmhttps://mukto-mona.com/science/physics/Inflation_lself_prod_inde.pdfhttps://www.bostonglobe.com/magazine/2014/05/02/alan-guth-what-made-big-bang-bang/RmI4s9yCI56jKF6ddMiF4L/story.html#http://www.symmetrymagazine.org/article/december-2004january-2005/the-growth-of-inflationhttp://www.physicsoftheuniverse.com/scientists_guth.htmlhttp://blogs.scientificamerican.com/degrees-of-freedom/alan-guth-interview/http://discovermagazine.com/2002/apr/cover/?searchterm=Guth%27s%20Grand%20Guesshttp://www.physicsoftheuniverse.com/topics_bigbang_inflation.htmlhttps://en.wikipedia.org/wiki/Inflation_(cosmology)http://csep10.phys.utk.edu/astr162/lect/cosmology/inflation.htmlhttp://www.astronomynotes.com/cosmolgy/s12.htmhttp://math.ucr.edu/home/baez/physics/ParticleAndNuclear/baryogenesis.htmlhttp://jwst.nasa.gov/firstlight.htmlhttp://www.space.com/13368-universe-dark-ages-survival-cosmos-evolution.htmlhttp://hetdex.org/dark_energy/discovery.phphttp://pages.jh.edu/~jhumag/0208web/riess.htmlhttps://www.aip.org/history/cosmology/ideas/journey.htmhttp://www.astronomynotes.com/cosmolgy/s12.htmhttp://www.astronomynotes.com/cosmolgy/s10.htmhttps://mukto-mona.com/science/physics/Inflation_lself_prod_inde.pdfhttps://www.bostonglobe.com/magazine/2014/05/02/alan-guth-what-made-big-bang-bang/RmI4s9yCI56jKF6ddMiF4L/story.html#http://www.symmetrymagazine.org/article/december-2004january-2005/the-growth-of-inflationhttp://www.physicsoftheuniverse.com/scientists_guth.htmlhttp://blogs.scientificamerican.com/degrees-of-freedom/alan-guth-interview/http://discovermagazine.com/2002/apr/cover/?searchterm=Guth%27s%20Grand%20Guesshttp://www.physicsoftheuniverse.com/topics_bigbang_inflation.htmlhttps://en.wikipedia.org/wiki/Inflation_(cosmology)http://csep10.phys.utk.edu/astr162/lect/cosmology/inflation.htmlhttp://www.astronomynotes.com/cosmolgy/s12.htmhttp://math.ucr.edu/home/baez/physics/ParticleAndNuclear/baryogenesis.htmlhttp://jwst.nasa.gov/firstlight.htmlhttp://www.space.com/13368-universe-dark-ages-survival-cosmos-evolution.htmlhttp://hetdex.org/dark_energy/discovery.phphttp://pages.jh.edu/~jhumag/0208web/riess.htmlhttps://www.aip.org/history/cosmology/ideas/journey.htmhttp://www.astronomynotes.com/cosmolgy/s12.htm

You may also like...

23 Responses

  1. יניב הגיב:

    https://www.forbes.com/sites/startswithabang/2018/07/27/there-was-no-big-bang-singularity/#a0e162a7d815

    אז תאוריית המפץ הגדול היא מקרה פרטי של תאוריית ה…..?

  2. טום הגיב:

    היי רן,
    יצא לי להאזין היום לפרקים קודמים של הפודקאסט ומצאתי פרק שעניין אותי במיוחד, בסוף הפרק כדי לקבל עוד מידע נכנסתי לויקיפדיה (העברית) וחיפשתי את הערך קווארק, אני ממליץ לך לראות מה רשום שם בקישורים חיצוניים…
    (אגב פרק 132 היה פרק מצוין!!!)
    קישור לעמוד:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%A7

  3. אופיר הגיב:

    היי,
    בנוגע לבקשתך לתצוגה יותר נעימה של המדריך לפודקאסטים. אתה יכול לקבל השראה מפה: http://www.roomescapeisrael.com/rooms
    עמוד מרכז עם תמונות (לוגואים של הפודקאסטים למשל), לכל תמונה עמוד נפרד עם סקירה/ביקורת קצרה (כ 500 מילים) וקישור לפודקאסט המדובר.
    ולמטה יש תגובות של המאזינים

    אופיר

  4. תורת אמת הגיב:

    כל תאוריית המפץ הגדול לא קיימת ולגבי הכוכבים וגרמי השמיים מה שרק היום מוצאים כתוב בגמרא וברמב"ם לפני מאות שנים.
    כמו שהוזכר בפרק הראשון שכמה מדענים חששו לפרסם תגליות מחשש שזה לא יתקבל בעולם בגלל אותה דעה שרווחה באותה תקופה, גם היום יש כמה מדענים שיודעים שהתורה אמת וכל מה שכתוב בה הוא נכון וקיים חוששים לצאת עם זה בפומבי כדי שלא ילעגו להם.
    יום יבוא וזה יקרה.
    מי שמעוניין בהרחבה וחושב אני ממציא מוזמן להיכנס לאתר הידברות לקטגוריית 'תורה ומדע'
    בהצלחה!

  5. אורי הגיב:

    שלום רן,
    הפרק מלחמת הזרמים הוא פרק מיוחד עבורי כיוון שהוא הפרק הראשון ששמעתי במסגרת הפודקסט עושים היסטוריה, ומאז אני מאזין אדוק.

    אני יכול לומר מה אהבתי בפרק, בשפה העברית ובכלל פודקאסט העברי ואולי תוכל להעזר בזה עבור הפודקאסט החדש שלך קיוריוס מיינדס:
    1. תוכן – נושא הפרק, המידע המעמיק, צורת הסיפור.
    2. הקול שלך – יש לך קול נעים ורגוע, ונראה ע"פ הטונציה שאתה מאוד מחובר לסיפור ומאוד מתעניין בתוכן שאתה מעביר (בדומה לסלמן קהאן).
    3. תבנית פרק קבועה – הדבר העיקרי שמשתנה בין פרק לפרק הוא נושא הפרק. וזה מצויין. בכל זאת אנשים חוזרים לשמוע את הפודקאסט שהם אוהבים, והם אוהבים אותו כפי שהוא.
    4. שיתוף הקהל – עדכונים, חידות, משוב וכד'.

    אם הייתי חוזר שנה אחורה, ושומע לראשונה את הפרק מלחמת הזרמים רק במסגרת קיוריוס מיינד, אני לא בטוח שהייתי אוהב את מה שאני שומע.

    מה שאני אוהב בעושים היסטוריה, זה את צורת ההגשה שלך, לצערי צורת ההגשה של שתי המגישות באנגלית איננה עובדת עבורי – היא רובוטית מדי, ונראה שהקרייניות אינן מתחברות לסיפור. ואם אני חושב כך, סביר להניח שגם המאזינים האמריקאים/אירופאים/כל אחד אחר יחשוב כך, זה פשוט בולט.

    דרך אגב, עבורי האנגלית שלך מצויינת, והייתי ממליץ לך להיות הקריין של קיוריוס מיינדס, אבל אם מסיבה כלשהיא אינך מעוניין להיות הקריין (אני יכול לדמיין שלבצע את אותו פרק פעמיים יכול להיות מתיש מאוד) אני מציע לחפש קריין אחר שישתווה לאיכויות שלך, אחרת הפודקאסט קיוריוס מיינדס יהיה חיקוי לא טוב של עושים היסטוריה .

    הנה רעיון שכדאי לשקול – לדעתי הפתרון היחידי לפודקאסט מושלם הוא פודקאסט שלך. עושים היסטוריה הוא פודקסט מושלם עבורי. אם ברצונך לפנות לקהל רחב יותר של אנשים, אין ספק שאנגלית זו השפה המושלמת לכך. כיוון שיכול להיות מתיש לכתוב, לערוך ולבצע פרק שלם בעברית ואח"כ לעשות את אותו הדבר באנגלית, אני מציע שתוותר על הפודקסט בעברית ותשדר רק באנגלית, אני מאמין שרוב המאזינים יודעים אנגלית היטב ולאחר מספר פרקים לא ישימו לב להבדל. כלומר קיוריוס מיינדס יהיה הפודקאסט היחידי בשפה האנגלית בלבד.

    בכל מקרה, זו דעתי
    אני מקווה שעזרתי.

    • רן לוי הגיב:

      הי, אורי,
      תודה על הפידבק!
      אין ספק שהפתרון המושלם הוא שאני אקריין את שני הפודקאסטים. אין לי בעיה עקרונית לעשות זאת, אלמלא המבטא שלי שאני חושש שלא יתאים לקהל. אני עובד על זה – אבל זה ייקח זמן…
      הקרייניות אינן מושלמות, אבל לדעתי עושות עבודה טובה מספיק כדי שאפשר יהיה להתחיל ולרוץ עם התוכנית. עם הזמן, נלמד איך לשלב אותי נכון יותר בפורמט 🙂
      רן

  6. ניצן שמואלי הגיב:

    שני פרקים מעולים. קלאסיקה של עושים היסטוריה. לא נורא לשמוע כמה פעמים ולחשוב על הרעיונות. הרבה זמן חיכינו לפרקים כאלה. תודה רבה

  7. איתמר הגיב:

    פרק מעולה! העברת נושאים לא פשוטים לתפישה בדרך מאוד אינטואיטיבית ונעימה, וזו לדעתי אחת מנקודות החזקה הבולטות ביותר בעושים היסטוריה.
    הפרק גרם לי להרהר עד כמה באמת אנחנו מבינים את העולם שסביבנו, שכן אין אף הבטחה שלא יבוא מדען שישנה את התאוריות המקובלות בימינו בעוד מספר שנים, כפי שכבר עשו אחרים לפניו.
    נושא מרתק, ואני מקווה לעוד פרקים כדוגמת הפרק הזה.

    • רן לוי הגיב:

      תודה, איתמר! התחושה האישית שלי היא שאנחנו עוד עתידים לגלות עד כמה אנחנו לא מבינים את היקום היום…
      רן

  8. ראל כהן הגיב:

    צהריים טובים
    1. הורדתי את האפליקציה – זה ממש תענוג לא צריך להוריד קבצים לא צריך לחפש מחשב הכל אצלי בכיס .
    2. הפרקים האחרונים על המפץ הגדול היו לא קלים הרבה פרטים הרבה נתונים בקיצור מורכב .
    3. בסיום פרקים על המפץ הגדול ועל כל הפרטי פרטים המדוייקים שברור שיד אדם לא יכלה ליצור ובקושי המוח האנושי יכול להבין חייב להיות שורה שאולי הפיתרון שלו (ניוטון ) לסתירה היה להניח שאלוהים הוא זה שמתערב באופן פעיל ביקום (או לפחות ביצירתו) מה דעתך ??

    תמשיך ללמד אותנו

    תודה רבה

    • רן לוי הגיב:

      הי, ראל!
      אכן, לא פרקים קלים: אפילו הפריסה לשני פרקים במקום אחד בודד לא הספיקה, לדעתי. בדיעבד, אולי הייתי מחלק לשלושה פרקים.. 🙂

      לגבי השאלה האם אלוהים הוא זה שמתערב באופן פעיל ביקום: בינתיים, לכל שאלה שעלתה בפיסיקה מצאנו תשובות שאינן מחייבות התערבות אלוהית. יכול להיות שבעתיד נגלה שאלות שאין להן פתרון אלא התערבות אלוהית – אבל
      אין סיבה לחשוב כך, לדעתי.
      רן

  9. אורי למד הגיב:

    תודה רן על פרק מרתק המוצג באופן יחסית בהיר לחומר הכבד, תרתי משמע.
    אהבתי מאוד את מוזיקת הרקע הקוסמית בפרק.
    אגב, אתה יודע שהתשובה למשמעות היקום היא: "42", מה לא? 🙂

    אני לא יודע אם, מתי ואיך נגיע לקצה היקום.
    אבל נראה שכבר יש דרך חדשה להגיע לכל רחבי מערכת השמש.
    אפילו לשכנינו הקרוב ביותר – מערכת השמש, שהיא גם כוכב כפול, אלפא סנטאורי:
    "EM Drive", שיטת הנעה חדשנית שפותחה ע"י ממציא בריטי.
    בעיקרון מדובר במיקרוגל, כן, חשמל המייצר גלי מיקרו,
    שבתהליך שלא ברור אם פיזיקאים לגמרי מבינים, יוצר תאוצה קטנה אך קבועה.
    אין חלקים נעים, והכי חשוב אין דלק – כל עוד יש חשמל אפשר להאיץ או להאט!

    הרעיון נהגה לראשונה לפני 40 שנה, חברה בריטית מסחרית קיימת כבר 12 שנה.
    הטכנולוגיה נמכרה לבואינג האמריקאית, נמצאת בבדיקות אצל נאס"א.
    מנוע אבטיפוס עובד נבנה בבריטניה, קיים לפחות אחד גם בארה"ב ויש אפילו צוות בסין!

    הנה מה שנאס"א כתבו על כך
    http://www.nasaspaceflight.com/2015/04/evaluating-nasas-futuristic-em-drive

    בשורה התחתונה, תחזיקו חזק:
    מפני כדור-הארץ לפני הירח, 4 שעות טיסה בלבד!
    מכדור-הארץ למאדים -רק 70 יום לכיוון(!) ואפשר אפילו לחזור, לא צריך לקחת דלק לטיסה חזרה!
    לחללית "אופקים חדשים" לקח כ-10 שנים להגיע לפלוטו,
    איטי מאוד יחסית לכ-1.5 שנים ב-EM Drive.
    לשכננו הקרוב ביותר, אלפא סנטאורי, 4.3 שנים במהירות האור.
    רק 92 שנה בטכנולוגיה החדשה אם מאיצים כל הדרך ובסופה מגיעים לכ-9.4% ממהירות האור!
    אם רוצים גם להכנס למסלול סביב הכוכב או לרדת לפניו, יש להאט, רק כ-130 שנה.
    יש אופציה למטוסים, רכבים ואוניות בכדור-הארץ ללא דלק, רק על בסיס חשמל.

    • רן לוי הגיב:

      הי, אורי! ברור ש-42…אבל אם הייתי מגלה, על מה הייתי עושה את הפרק?! 😉

      שמעתי על EM Drive, קונספט מרתק – עדיין לא ברור לי לגמרי אם מדובר במדע אמיתי או במשאלת לב בלבד…
      אני אחקור על זה עוד כשנקבל פרטים נוספים מהמפתחים 🙂
      רן

      • יוביוב הירוק הגיב:

        רן, אתה לא צריך ללכת רחוק – ראה את הספר שלך בעניין פרפטום מובילה…
        מדובר בפנטזיה בת עשרות שנים, שמכונה "Reactionless Drive" (וכן שמות נוספים). בגדול, הכוונה להנעה "רקטית", ללא מאסת תגובה. דהינו, בסתירה לחוק השלישי של ניוטון. היו "פטנטים" שונים בעניין, וה-EMdrive הוא רק אחד מהם.
        הנושא כולו מתנהג בדיוק כמו הפרפטום מובילה: תקווה ל-"אבן חכמים", למרות הסתירה לעקרון מדעי מוצק, ללא כל ראיה לכך שהעקרון שגוי. ממציאים מסתוריים והמצאות מהפכניות שבמשך עשרות שנים אינן מתקדמות לשום מקום, מלבד שאיבת כספים ממשקיעים.
        ולא להתרשם יותר מדי ממעורבות נאסא – הם בסך הכל מנסים לבדוק *האם* זה לא בלוף/טעות. ויש הרבה ספקות מבוססים, כגון שהכח נובע מאינטרקציה פיזית או מגנטית עם הסביבה.

  10. אמיר הגיב:

    החומר הוא חומר קשה שאולי מעבר לגבולות הפודקאסט. לי אישית היה קשה להתרכז ופעם ראשונה שאני נאלץ להקשיב מספר פעמים לפרק על מנת להבין. מחזיר אותי לאחור 20 שנה ללימודי בטכניון. חושף את הפרעות הקשב הלא מאובחנות שלי.
    מקווה שהבעיה היא שלי ולא מעידה על הפרק.

    • רן לוי הגיב:

      הי, אמיר – לא, זה לא אתה. זה באמת היה פרק מורכב וקשה יחסית לשאר הפרקים (הרגשתי את זה מצוין כשכתבתי אותו). האתגר הוא
      לדון בלא מעט רעיונות חדשנים ובלתי מוכרים, בלי לאבד את שרשרת המחשבה: זה משהו שפיזיקאים לומדים במשך שנים, ואנחנו ניסינו
      לדחוס לתוך שעתיים…
      רן

  11. Zak הגיב:

    רן, אמנם עוד לא הקשבתי לפרקים אבל בכל זאת רציתי להמליץ בחום על הספר "המפץ הגדול, התגלית המדעית החשובה ביותר בכל הזמנים" של סיימון סינג (מי שחיבר גם את הספר "המשפט האחרון של פרמה"). ספר מצויין שכתוב בצורה קלילה שמדבר לא רק על קוסמולוגיה ותיאוריית המפץ הגדול אלא בכלל מהו מדע ומהי תיאורייה מדעית. לטעמי ספר המדע הפופולרי הטוב ביותר שקראתי!

    http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=213723

    • רן לוי הגיב:

      תודה, זאק! מכיר בהחלט, ואפילו נעזרתי בספר זה כחלק מהתחקיר לשני הפרקים על המפץ הגדול.
      אגב, סיימון סינג הוא זה שבזכותו הפכתי לסופר: אחרי שקראתי את 'המשפט האחרון של פרמה',
      הבנתי איך אפשר להפוך חומר שנראה 'משעמם' על פני השטח, למעניין בצורה יוצאת דופן…
      רן

  12. מתן הראל הגיב:

    רן שלום
    בסרט ״שלושה גברים ותינוקת״ יש סצנה בה מקריא טום סלק (ההוא עם השפם) לתינוקת כתבה על איגרוף מעיתון ספורט
    וכל זאת בטונציה ילדותית ובעזרת הדיבור הילדותי והמרגיע הוא מסיק שהתוכן אינו חשוב רק הדרך בה הוא מוגש
    כך גם הרצאה על נושא המפץ, שהוא מפוצץ בנתונים ומושגים שרחוקים מהאדם הממוצע
    אפשר להקשיב (ואפילו להבין קצת) וליהנות.
    בהמשך לשאלת הגירסה האנגלית
    יש לדעתי דרך בה תגיע לקהל רב יותר
    שמקשיבים באוזניים ישראליות לקריינית ההרצאה נשמעת מרוחקת חסר את ״הדיבור בגובה העניים״
    למשל בכל מקום שאתה מכניס דעה אישית או סיפור מחייך צריך לתרגם סיפור דומה מהתרבות האמריקאית ובכך לייצר ולשמר את הייחודיות שלך
    מה עוד (כמו שאתה אומר) קול של גבר ישמע מתאים יותר להעביר את ההרצאה
    צורת הדיבור שלך העליות והירידות העצירות במקום הנכון וההתלהבות שלך נותנים את ההרגשה שאתה חי כל נושא וממש עכשיו גילת תגלית ואתה חייב לשתף.
    אני באופן אישי מאד נהנה מהיצירות שלך
    ולוקח את החוויה שלי למקומות האלו
    אז שוב פעם תודה ובהצלחה
    מתן

    • רן לוי הגיב:

      הי, מתן!
      תודה רבה – שמח שאהבת את הפרקים על המפץ.. 🙂
      לגבי הפודקאסט באנגלית: אין ספק שיש כאן אתגר. למרות שהקריינות מעולות, הן לא ה'יוצרות'
      של התוכנית, וזה בא לידי ביטוי גם בקריינות ובתוכן. אני מודע לזה, ומקווה להכניס בהמשך
      מימד יותר 'אישי' גם לקריינות שלהן. זה משהו שיווצר מאליו, אני מאמין, ככל שהתוכנית
      תתבגר.
      רן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.