[עושים היסטוריה] 162: משבר היין – על המגיפה הגדולה של גפן היין

הורד למחשב (mp3) • קרא את הפרק • הרשמה לעדכונים בדוא"ל על פרקים חדשים

 

 

בימינו, רק מעטים זוכרים עד כמה היינו קרובים, לפני קצת מעט ממאה שנים, לאבד את היין כפי שאנחנו מכירים אותו. כנימה זעירה בשם 'פילוקסרה' עמדה להשמיד את כל זני גפן היין – בכל העולם. צרפת, אומת היין הגאה, עמדה על סיפו של אסון כלכלי ותרבותי אדיר. כיצד הסתיימה מלחמת העולם כנגד הכנימה הזעירה?…

 

  • 0633: חקלאים בדרום צרפת מגלים כי הגפנים בכרמים שלהם נרקבות ומתות בהמוניהן – ושום פתרון לא עוזר…
  • 2545: חוקר צרפתי חושף כי הגורם למחלה הוא כנימה שהצליחה לחצות את האוקיינוס, ולעבור מאמריקה לאירופה. כיצד סייעה טכנולוגיית הקיטור לחרק הקטן?
  • 3840: הצרפתים נאבקים בכנימה, והמחלוקת בין 'הכימאים' וה'אמרקניסטים' מדרדרת את תעשיית היין החשובה לפילוג, מהומות ומלחמת מעמדות גלויה…

בפרק התארח יפתח מזור, מהפודקאסט 'פה ושם בא"י'. בהמשך השבוע יעלה לאוויר הראיון המלא עם יפתח, כ'מיני-פרקון' בפני עצמו. תודה לדינה בר-מנחם על העריכה הלשונית, ולניר סייג שערך את הפרק והלחין את הפסקול.

הודעות ועדכונים

בעוד כחודש, בתאריך 17.5.2015, נקיים הקלטה של פרק של 'עושים היסטוריה' – מול קהל בשידור חי! הארוע יתקיים באודיטוריום של מכללת שנקר, ברח' ידע עם 8, רמת גן, בשעה 1900. מספר המקומות באולם: 250.

לחצו כאן כדי לרכוש כרטיסים לאירוע.

כתמיד, הנושא שבו יעסוק הפרק מוגדר כ'סוד צבאי שמור'…אבל אני יכול לספר שיהיו אורחים מרתקים נוספים, שאלות ותשובות עם הקהל ועוד. כמובן, אשמח לפגוש אתכם לפני ואחרי האירוע, לשוחח, להצטלם וללחוץ ידיים.

החידה הקבועה

הפעם עליכם לזהות את שלוש נקודות הציון הבאות ב-Google Maps, ולנסות למצוא את הקשר בינן. גם הפעם המשחק יהיה שיתופי: אתם מוזמנים לעבוד יחד ולשתף פעולה בפורום שלנו, לתרום כל אחד מהידע והאינטואיציה שלו כדי להגיע לתשובה. בהצלחה!

נקודת ציון 1 – נקודת ציון 2נקודת ציון 3

כתובת חדשה ל-RSS

הודעה חשובה למאזינים דרך iTunes, באייפון או במחשב: עקב תקלות טכניות בשירות אחסון הפרקים של התכנית, פתחתי ערוץ חדש לתוכנית ב-iTunes. אנא הרשמו לערוץ החדש כדי להנות מעדכונים שוטפים בעתיד: הערוץ הישן עדיין פעיל, אבל סובל מתקלות רבות ובעתיד הקרוב אפסיק לתמוך בו.

ההודעה תקפה גם למאזינים באמצעות מכשירי אנדרואיד: אנא חפשו את הערוץ החדש באפליקציה שלכם, או הזינו את כתובת ה-RSS ידנית. פרטים נוספים והסבר צעד-אחר-צעד, כאן.

האזנה נעימה,
רן

========================================

(פרסומות)

פרק בחסות Linnovate, חברת פיתוח ווב המתמחה בפתרונות Open Source המתאימים במיוחד לסטארט-אפים.

Linnovate היא המפתחת והמתחזקת של MEAN.IO – אחד מפרוייקטי ה-open source הפופולריים ביותר בעולם. MEAN הוא ראשי התיבות של MongoDB, Express, Angular ו-Node, כולן טכנולוגיות Open Source שהמפתחים של לינובייט מכירים היטב – יחד עם טכנולוגיות חשובות נוספות כגון ElasticSearch, דרופל, ICONIC ועוד.

אם אתם סטארט-אפ הזקוק לפתרונות הן בצד השרת והן בצד ה-Front End, או אם אתם בכיוון של Angular או Note – כדאי לכם לפנות ל-Linnovate, היוצרת של MEAN.IO.

הפרק גם בחסות Akamai, ספקית שרותי הענן מהגדולות בעולם, המגייסת מהנדסים וחוקרים למרכז הפיתוח שלה בהרצליה.

Akamai, ספקית שירותי CDN, מחזיקה עשרות אלפי שרתים בכמעט כל מדינה בעולם, וכשליש מכלל תעבורת האינטרנט עוברת דרכה כדבר שבשגרה. כדי לפתח, לשכלל ולתחזק מערכת Content Delivery בהיקף שכזה, Akamai זקוקה לאנשים מוכשרים. בעמוד המשרות הפתוחות של החברה תוכלו למצוא משרות במגוון התחומים שבהם עוסקת Akamai: אבטחת מידע, ביג-דאטא, פיתוח למובייל, QA, פיתוח תוכנה ועוד. במרכז הפיתוח בהרצליה תמצאו סביבה כיפית, עם אנשים אינטליגנטיים ומעניינים ואווירה של סקרנות, שיתוף פעולה ולמידה אינסופית.

הפרק בחסות F5 Networks, המגייסת אנשי פיתוח בתחומי אבטחת מידע והגנת סייבר.

F5 Networks היא חברה בינ"ל, המובילה את עולם אבטחת המידע ומספקת פתרונות לארגונים וספקיות אינטרנט כנגד איומי סייבר שונים. במרכז הפיתוח של F5 בתל אביב מפותחות מערכות אבטחת מידע חדשניות ופורצות דרך המשלבות יכולות הגנה אקטיביות שיוצאות החוצה אל התוקפים בצורות שונות. אנשי הפיתוח של F5 מגיעים ממגוון מקצועות: Real time, אלגוריתמיקה, מחשוב ענן, ביג-דאטא, machine learning ועוד תחומים שנמצאים על הקצה 'המדמם' של הטכנולוגיה.
אם מתאים לכם לעבוד עם אנשים מדהימים ולעסוק בטכנולוגיות מדהימות– F5 Networks רוצה אתכם אצלה. לחצו כאן כדי ליצור קשר עם מחלקת הגיוס של החברה.

תודה ל-F5 Networks, Akamai ו-Linnovate על תמיכתן בעושים היסטוריה.

========================================

לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.

התחברו אלינו ברשתות החברתיות: פייסבוק, גוגל+,טוויטר ויו-טיוב

========================================

פרקים קודמים בנושאים דומים:

פרק 129: האיש שקטף לחם מהשמיים – על פריץ האבר (לקרוא)(mp3)

פרק 96: מפחיד יותר מהנוסע השמיני – על טפילים ותוכנות זדוניות (לקרוא)(mp3)

פרק 54: הסיוט הגדול ביותר של הכינים – על מגיפות קטלניות (לקנות)(לקרוא)

יצירות אשר הושמעו בפרק:

https://soundcloud.com/cody-aldrich/full-tangohttps://soundcloud.com/davedorgan/ambient-jazz-in-3-4-disquiet0126-nolaremeteredhttps://soundcloud.com/stevenobrien/slow-jazz-piece

ביבליוגרפיה:

https://books.google.co.il/books?id=f_unBQAAQBAJ&pg=PA113&lpg=PA113&dq=asa+fitch+wine+blight&source=bl&ots=M0YGhhn9Go&sig=TE8m9In1nWFXCX-Gix7-GRP8Y2Q&hl=en&sa=X&ei=1kQ1VYuQEZHWaoTugbAI&ved=0CBwQ6AEwAA#v=onepage&q=asa%20fitch%20wine%20blight&f=falsehttp://www.washacadsci.org/Journal/Journalarticles/V.90-1-Adding%20a%20Bit%20of%20Scientific%20Rigor%20to%20the%20Art%20of%20Finding%20and%20Appreciating%20Fine%20Wine.Kenneth%20J.%20Haapala.pdfhttp://cas.umkc.edu/philosophy/gale/proofs.pdfhttp://wampumkeeper.com/wineblight.htmlhttp://www.grape-man.com/articles.asp?NavigationID=197&ContentID=316http://www.wineroute.co.il/?tree=rightmenu&item=519&theme=he-ilhttps://books.google.co.il/books?id=hOsq8AXT3CAC&pg=PA36&lpg=PA36&dq=Phylloxera+blight&source=bl&ots=3-lvFCo2Bj&sig=dAITe6o1GdJD92MQnXj77YtKkGw&hl=en&sa=X&ei=WpwZVb_5D4nUao3agtgO&ved=0CEoQ6AEwCTgK#v=onepage&q&f=falsehttp://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2826248/

You may also like...

12 Responses

  1. גיא אברמוביץ הגיב:

    פרק מוצלח מאוד! נהניתי מאוד לשמוע (כרגיל).

    למרות שאני מכיר את סיפור הרקע על הכנימה, בביקור בכרם ראיתי בעצמי את הבניה של הגפן על השורש האמריקאי וקיבלתי על כך הסבר מהכורמים – עדיין הפרק נשמע מרתק, סגנון ההגשה מבריק ומרענן, כולל הפרסומות כמובן.

    נ.ב. נכון כיף לראות תגובה אוהדת מ-2017 על פרק שפורסם ב-2015?

    אני מאזין חדש יחסית, אבל מכור חזק חזק.

    אני שומע את הפרקים מהתחלה ורואה כיצד התוכנית משתפרת ומשתבחת עם הזמן.

    אני משתדל להתקדם לאט ולא לבלוע ארבע-חמש פרקים ביום – ע"מ לשמור על רמת עניין ומתח.

    לכן, באופן פרדוקסלי – בתור מעריץ, אין לי מושג איך התוכנית נשמעת עכשיו.

    אז שיהיה בהצלחה בהמשך בכל החזיתות!

    גיא

    • רן לוי הגיב:

      תודה, גיא! כיף גדול לשמוע… זה יפה שיפה בפודקסטים: פרק מ-2015 טרי ורענן כמעט כמו פרק מלפני שבועיים… 🙂
      רן

  2. נדב סמדגה הגיב:

    מעניית מאוד השפעתה של הפילוקסרה על מלחמת האזרחים בספרד, תוך כדי האזנה לפודקאס המשובח של קטעים בהיסטוריה -יובל מלחי פרק 78 (דקה 6:00-7:00). מדהים!

  3. יורם הגיב:

    הי רן. מאוד נהניתי מהפרק. אבל יש לי בעיה קצת עם הסיפור עם הגפן האמריקאית. להבנתי הגפן הגיעה לאמריקה מאירופה רק בסביבות המאה ה 16. כך שלא היו לה עשרות אלפי שנים לפתח התנגדות לפילוקסרה. לכן חייב להיות הסבר אחר למה הגפן האמריקאית עמידה יותר.

    • רן לוי הגיב:

      הי, יורם,
      תודה – כיף לשמוע שאהבת את הפרק!
      לשאלתך: לא, הגפן האמריקנית לא הגיעה לאמריקה מארופה – אלא התפתחה במשך מיליוני שנים באופן עצמאי ביבשת אמריקה (ברור שלשתי הגפנים יש אב קדמון משותף, אבל הוא מוקדם בהרבה מהמאה ה-16). מסיבה זו הייתה לגפן האמר' אפשרות לפתח עמידות לכנימה לאורך השנים.
      רן

  4. חתול הגיב:

    אם כבר מתחילים להביא סיפורי הכחדות מינים אז חייבים להזכיר את היעלמות הדבורים המפורסמת.

  5. שי הגיב:

    מעניין מאוד! ומזכיר לי את סיפור הבננות שנכחדו בתחילת המאה ה-20 כתוצאה מ"מחלת פנמה"
    http://en.wikipedia.org/wiki/Panama_disease

    • רן לוי הגיב:

      תודה, שי – שמח שאהבת! חבל שלא הכרתי את מחלת פנמה – הייתי מזכיר אותה בפרק, ללא ספק. מי יודע, אולי פוטנציאל לפרק המשך.. 🙂
      רן

  6. תמיר הגיב:

    כתמיד היה מרתק מאוד.
    פרק על יין וביולוגיה היה מפתיע ויוצא מהתחומים הרגילים שלך, ואולם אני דווקא שמחתי שיצא פרק בנושא זה. במסגרת לימודי בבית ספר חקלאי עלי לעשות גם יחידת בגרות בחקלאות; אני, בעקבות אחותי, בחרתי בענף הכרם-יקב ליחידת הבגרות הזו. מסיבה זו אני מתעניין וגם קצת מבין בנושא – שמחתי כמובן ללמוד הרבה מאוד דברים חדשים (כמו לדוגמה שכל זני הגפנים הם למעשה תת זנים של הרכבת הוויטיס ויניפרה עם הגפן האמריקאית).
    לראיון עם יפתח עדיין לא הקשבתי, אך אקשיב בקרוב ואני בטוח שהוא יהיה מרתק גם כן!

    תודה על החריגה מהרגלך,
    תמיר. 🙂

    נ"ב
    האפליקציה של התכנית פשוט נהדרת! היא מקלה עלי מאוד בהאזנה לפרקים, בעיקר כשאין לי ממש זמן לדאוג להעבירם מראש לטלפון. רק תהייה אחת: למה בכניסה לאפליקציה יש אפשרות לבחור "פייסבוק" – אין ממש צורך בכך…
    האם אתה מתכנן להעלותה לחנות האפליקציות? והאם תהיה גרסה לפלטפורמות אחרות?

    שוב תודה,
    תמיר. 🙂

    • רן לוי הגיב:

      הי, תמיר – תודה! שמח שאהבת את הפרק. אני בהחלט מרגיש שאני לא נותן מספיק תשומת לב לנושאים ביולוגיים – ולא
      בגלל שאני לא רוצה ,פשוט יוצא כך. אני אשתדל להכניס עוד פרקים בכיוון הזה בעתיד.
      לגבי האפליקציה: לאיזו אפליקציה אתה מתכוון? האפליקציה באנדרואיד זמינה להורדה בחנות האפליקציות, לדעתי.
      רן

  7. אורי למד הגיב:

    תודות לרן ולצוות על פרק מעולה ומעניין מאוד!
    אזהרת ספויילר!!!
    לא להמשיך לקרוא למי שלא שמע עדיין את הפרק!
    _____________________________________

    הפאנץ' ליין בסוף היה מצחיק מאוד,
    ומכובד מאוד בעיני שאדם מסוגל לצחוק על עצמו, בהומור עצמי נפלא.

    הפעם יש לי תוספת אישית לפרק: ההסבר המדעי של יפתח מזור אודות פייחת וכנימות,
    הזכיר לי נשכחות אודות עץ חולה בבית הוריי והאיר את עיני.
    בחצר הבית גדל מזה כ-40 או 50 שנה עץ מנגו המוקף בעוד כמה עצי פרי, גם בגפן.
    העץ סובל מזה שנים רבות מפגיעת כנימת המגן ומפייחת.
    אבי ניסה להלחם במזיק עם רעל חריף ששפך על האדמה מסביב לגזע,
    כדי שייספג בשורשי העץ ויהרוג את הכנימות.
    מספר חודשים לאחר טיפול כזה אסור לאכול מפרי העץ.
    אכן לאחר הטיפול מתחת לעלה בתוך האזור השקוף מופיעה נקודה שחורה, היא הכנימה המתה. קשה עד בלתי אפשרי להפטר מהפייחת הקיימת או לשטוף את העלים כדי להסירה.
    העץ עבר תקופות טובות יותר וטובות פחות, שנים בהם נתן יבול רב ושנים שכמעט לא היו פירות.
    עץ המנגו עדיין בחיים והכנימות חוזרות מדי פעם לביקור.
    ייעצו לו להביא כמות גדולה של עלים ממטה מסחרי של מנגו ולפזר על גבי העלים בעץ.
    בעלים הבריאים שוכן האויב הטבעי של הכנימה, אינני יודע מה הוא.
    אני חושב שהוא עשה זאת פעם אחת בהצלחה, אבל בשלב כלשהו המזיק חזר.
    מדהים לחשוב שכנימה התוקפת את עץ המנגו וכנימה אחרת הפוגעת בגפן האירופאית,
    מתנהגות באופן דומה כל-כך.
    אני מודה מאוד ליפתח על ההסבר המדויק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.