[עושים היסטוריה] 158: סודה האפל של הבחינה הפסיכומטרית

סודה האפל של הבחינה הפסיכומטרית

הבחינה הפסיכומטרית היא מבחן הכניסה למרבית האוניברסיטאות בישראל – וכנראה גם הבחינה השנויה ביותר במחלוקת מבין עשרות הבחינות והמבדקים שכל אחד מאיתנו עובר במרוצת חייו. אינספור הצעות חוק לביטול הפסיכומטרי הוגשו לאורך השנים, והדעות על הבחינות נעות בין זלזול בתוצאותיה ועד זעם יוקד על האפליה-לכאורה שהיא מייצגת. מה הופך את הבחינה הפסיכומטרית למאיימת כל כך, ומה מסתתר בשורשיה ההיסטוריים האפלים?…


הורד את הקובץ (mp3)

הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במיילiTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

תמלול הפרק: סודה האפל של הבחינה הפסיכומטרית

את מבחני הבגרות שלי עשיתי לפני למעלה מעשרים שנה, ואם לומר את האמת – אינני זוכר מהם דבר. ליתר דיוק – כמעט שום דבר. יש רק מבחן בגרות אחד שנחקק אצלי בזיכרון – וליתר דיוק, שאלה אחת מאותו המבחן. הייתי בן 16, וזה היה מבחן הבגרות בלשון. בשאלה הוצגו מספר משפטים, והייתי צריך לסמן את המשפטים שבהם מופיעה דו-משמעות: מילה או ביטוי שעשויות להיות להם שתי משמעויות שונות. אחד המשפטים היה: 'התלמיד הבין את העניין במבט שני.' זיהיתי מייד את דו-המשמעות המופיעה במשפט, ובכל זאת "נתקעתי" על השאלה הזו כמה דקות טובות.

'מבט שני' הייתה תכנית טלוויזיה בערוץ הראשון. התלמיד בשאלה יכול היה להבין את ה'עניין' לאחר שהעיף בו מבט שני – דהיינו, חשב עליו שוב – או לאחר שצפה בתוכנית הטלוויזיה 'מבט שני'. אבל משהו בי התמרד כנגד השאלה הזו. מה יקרה, חשבתי לעצמי, אם אחד הנבחנים האחרים מסביבי מעולם לא צפה בתכנית 'מבט שני'? מישהו שאין לו טלוויזיה בבית, או אם יש לו טלוויזיה – הוא מעדיף לצפות, נניח, בהיאבקות ("קצ'") עם קרי ואן-אריק בערוץ המזרח התיכון, במקום בחיים יבין? הרי התכנית 'מבט שני' אינה חלק מתוכנית הלימודים של משרד החינוך… נבחן שכזה יפספס לחלוטין את דו-המשמעות בשאלה. זו תהיה שאלה לא הוגנת לחלוטין, שאלה שמניחה שלכל התלמידים במדינה יש טלוויזיה, ושהם מכירים את התכנית 'מבט שני'.

להמשך קריאה: סודה האפל של הבחינה הפסיכומטרית


 


  • 0820: העליה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות במהלך שנות השבעים מכריחה את האוניברסיטאות ליזום את הקמתו של המרכז הארצי לבחינות והערכה, שאחראי על הבחינה הפסיכומטרית.
  • 1300: הפסיכולוג קארל בריגהאם (Brigham) יוצר את מבחן ה-SAT בארה"ב – אבל שיוויון הזדמנויות אינו בראש מעייניו, בלשון המעטה…
  • 4400: מהן האלטרנטיבות לבחינה הפסיכומטרית, והאם הסטודנטים היו מקבלים אותן בזרועות פתוחות? ייתכן ותופתעו מהתשובה….

תודה לדינה בר-מנחם על העריכה הלשונית, לניר סייג שערך את הפרק ואף הלחין את פס הקול שלו (קישור למוזיקה של ניר). תודה מיוחדת לד"ר יואב כהן, מנהל המרכז הארצי לבחינות והערכה שהתארח בפרק, ולאוריאל בן עמי מהמרכז שסייע בארגון הראיון.

הנה קישור לפודקאסט 'הסיפור שלנו', שקטע מתוכו שמענו בפרק.

חידתו של ניר דהן הפעם:

"כידוע לכולם, ניתן לדמיין את הגאות, בהגזמה, כשתי 'בליטות' באוקיינוס: כל אחת בצד אחר של כדור הארץ. כמה בליטות כאלה ייראו אם כדור הארץ אם כדור הארץ יפסיק להסתובב סביב עצמו?"

תשובות ופתרונות, כרגיל, בפורום התוכנית.

You may also like...

38 Responses

  1. matan הגיב:

    זו בדיוק אחת הסיבות לכך שהשוק של ההכנה לפסיכומטרי כל כך משתנה ואולי גם חלק מהטרגדיה של High Q

  2. מתן הגיב:

    דק : דקיק נשמע לי הרבה אנלוגי ל חם : לוהט מאשר בינוני : ענק
    השני הוא הגברה של הראשון
    אבל בינוני : ענק? כל האנלוגיה היא שהשני קיצוני יותר מן הראשון בתכונה כלשהי (באותו אופן: קר : בינוני)

  3. ת הגיב:

    אז בחרת את הכינוי הזה?

  4. ת הגיב:

    history in the making (הצעה)

  5. טוביה הגיב:

    רן שלום.
    נהנה מאוד להקשיב לפרקים השונים.
    שתי הערות לפרק הנוכחי:
    1. צרמה לי ההתייחסות ל"ססמאות המחליאות" של ארגון להב"ה.

    לא כל מי שמתנגד לנישואי תערובת הוא גזען. ההתנגדות שלי למשל היא מסיבות דתיות (אינני מכיר לעומק את ארגון להב"ה, אבל אינני חושב שהם יתנגדו לנישואין של יהודי/ה עם גיורת/ גר מכל גזע שהוא)

    2. אם אכן כפי שנטען בפרק, ההבדל בין מי שהתכונן לבחינה בעצמו לבין מי שנעזר במכון כלשהו הוא שולי , מדוע אתה ממליץ על המכון של יואל גבע ? האם שיפור שולי כזה מצדיק את עלות הקורס (בכסף, זמן ומאמץ)

    • Lev W הגיב:

      אני לא רן, אבל בכל זאת ארשה לעצמי להגיב:
      להערתך הראשונה:
      ההתנגדות שלך לנישואי תערובת אולי לא באה מטעמים גזעניים, אולם הסיסמאות של אירגון להב"ה אכן מבחילות. אתה מודה שאינך מכיר את האירגון לעומק, אולי אתה לא מכיר לעומק גם את הסיסמאות, אולי לא שמעת את ההתבטאויות שלהם התקופה האחרונה. לדעתי האישית המילה "מבחילות" מתאימה במדוייק ואותי לא קל להביא למצב של בחילה.

      להערתך השניה:
      לדעתי, לכל מי ששמע את הפרק האופציות ברורות. אם זאת, תמיד יהיו כאלה שזקוקים ל-20 הנקודות הנוספות האלו ולו כמשענת לתחושת בטחונם האישי. לאנשים האלו, שבכל זאת יחליטו לבחור באופציה של הכנה מקצועית, רן ממליץ על יואל גבע.
      לגבי השאלה של האם זה שווה את "עלות הקורס (בכסף, זמן ומאמץ)" הרי זה נתון לשיקול דעתו של כל אחד עם עצמו ולדעתי טוב עשה רן שלא הביע את דעתו בנושא שכן תמיד יהיה מי שיפעל על פי "עצתו" ואז יקלל אותו מעתה ועד הפנסיה. או שלא יפעל על פי עצתו ובכל זאת יקלל אותו אח"כ, גם כאלה לא חסר בעולם.

    • רן לוי הגיב:

      הי, טוביה,
      ברשותך, אגיב רק להערה השנייה: שים לב שהאזכור לגבי מכון יואל גבע בפרק הוא פרסומת (ולא פרסומת
      סמויה, כמובן – כי אם פרסומת ברורה שנכללת בתוך 'הפסקת הפרסומות' בסוף הפרק).
      כמו כל פרסומת בטלוויזיה וברדיו, יש להפריד בינה ובין תוכן התוכנית עצמה.
      רן

  6. Nachum Samet הגיב:

    שלום רן,
    כמי שעוסק בבחינות כל חייו המקצועיים, וכמי שנדרש לא פעם לשאלות הקשורות בבחינות הפסיכומטריות, אני מודה שהפעם התאכזבתי מהפרק.
    ראשית, נתת למנהל המרכז לבחינות להגן עליהן. ומה חשבת שיעשה מי שעומד בראש המערכת הזו מעל 20 שנה (כדבריך)? שלא יגן על מקום עבודתו?
    שנית, התעלמת מהשאלות הקשות באמת: לדוגמא: ציינת שממוצע הציונים של נשים נמוך מזה של גברים, וציינת במקביל כי ממוצע ציוני הבגרות של נשים גבוה מזה של גברים. עובדה זו דורשת בחינה מעמיקה יותר מאשר התגובה הטפשית (לדעתי) הטוענת שיש יותר נשים שנגשות למבחנים…
    הרי הקביעה שנשים וערבים מקבלים ציונים נמוכים יותר מגברים (יהודיים, מן הסתם) היא היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהמבחנים אינם הוגנים, שהרי קיימים מחקרים רבים טובים (שלא בוצעו "מטעם" מרכז זה או אחר) המוכיחים שאין הבדל ממשי בין האוכלוסיות האלה.
    אז מה המקור של ההבדלים בתוצאות – על זה היה צריך מר כהן לדבר… חבל שלא עשה זאת.
    כך גם לגבי ההכנה למבחנים… איך יכול מנהל המרכז להערכה לטעון שהכנה לבחינה אינה משמעותית כאשר ברור לכך בחור או בחורה שפנו להכנה כזו שהם מעליים את ציוניהם במהלך הלימודים (היקרים מאד) בעשרות נקודות אם לא למעלה מזה? (חברים של הבן שלי הצליחו לעלות מעל 80-100 נקודות, זהן קריטיות בעת נסיון להגיע ללימודים ברפואה, לדוגמא).
    ולומר שהלימודים האלה זמינים לכל אחד… נו, באמת…

    ולסיום, עוד דוגמא מרחוק. בארה"ב נהוגים מבחני רישוי לרפואת שיניים (לא לרפואה… כלומר: רופא שיניים אינו יכול לעבוד ללא מעבר של מבחן רישוי, בעוד שרופא יכול לטפל באנשים מיד לאחר סיום הלימודים). כמובן שמרכזי ההערכה האחראיים על מבחני הרישוי לרופאי שיניים (כמו המרכז להערכה בארץ) מציגים דוחות נפלאים וגדולים על חשיבות הבחינות… ואולם, מחקרים עצמאיים שבוצעו ע"י אוניברסיטאות נחשבות כמו PENN UNIVERSITY מצאו (אתה יושב?) שאין כל קורלציה בין הצלחה בבחינות הרישוי ברפואת שיניים לבין היכולת הקלינית והרפואית של רופא שיניים בוגר בית ספר לרפואת שיניים בארה"ב…
    אז מה – הבחינות בוטלו? לא!
    לא בגלל שיש להן ערך, לא בגלל שיש להן תוקף, אלא בגלל שהעוצמה הפוליטית של מרכזי ההערכה גדול משמעותית מזה של פרופסורים כאלה או אחרים באוניברסיטאות, חשובות ככל שיהיו…

    אז אנא, אם אתה בוחר לעסוק בתחום חשוב כזה, ראוי היה לשמוע את דעתו/דעתה או דעתם של מתנגדי השיטה או לפחות להקשות ולשאול שאלות שיאפשרו להבין טוב יותר האם מדובר על מבחן בעל ערך ממשי או על הגנה על מקום עבודתו של מנהל המרכז וצוותו.

    סליחה על הטון הכועס, אבל התשובות של מנהל המרכז להערכה בהחלט לא היו ראויות בחלק גדול מהדברים שאמר.

    שלך,
    נחום

  7. יוחאי הגיב:

    שלום רן,
    בתור מורה בתיכון, הקביעה שלך כי ציון ההגשה לבגרות הינו סובייקטיבי די מקוממת.
    ציון ההגשה וקביעתו אינם שרירותיים, אלא מורכבים, על פי הוראות משרד מחינוך, מ30% המייצגים את ממוצע מבחני המתכונת ו70% המייצגים את ציוני המבחנים, בחנים, מבדקים, שעורי בית לאורך השנה.
    לתלמיד המרגיש כי ציון ההגשה שלו לבגרות אינו מייצג את הישגיו הלימודיים באותה שנה שמורה הזכות להתלונן בפני הגורמים המוסמכים לכך.

    באומרך אמירה שכזו אתה מבזה מערכת ואנשי מקצוע שעושים ככל יכולתם, ומעבר, למען התלמידים ומציגה באור שאינו מחמיא, בלשון המעטה.

    • יוחאי הגיב:

      *ומציגם

    • רן לוי הגיב:

      הי, יוחאי – אני חושב שהבנת אותי לא נכון…
      איש לא טוען שציוני הבגרות הם שרירותיים: ברור שהם נקבעים על פי אמות מידה מקצועיות
      והוראות משרד החינוך. הטענה העקרונית היא שביחס למבחן הפסיכומטרי, ציוני הבגרות
      אינם מנטרלים די טוב השפעות חיצוניות כגון יחסי מורה-תלמיד, דרגת הקושי של הבחינה ביחס
      לשנים קודמות וכו' – ולכן הפסיכומטרי היא (לטענת אנשי המרכז הארצי לבחינות והערכה) בחינה
      הוגנת ואובייקטיבית יותר. אני גם חושב שהשכל הישר תומך בדיעה זו.
      בקיצור: אין כאן 'תחרות'. הפסיכומטרי והבגרויות הם שני סוגי מבחנים שונים לחלוטין, עם יתרונות וחסרונות לכל אחד.

      ובנימה אישית: אני האחרון שאבזה מורים (אני דווקא מקווה להיות מורה בעצמי, ביום מן הימים 🙂 ). הפרק
      גם לא מציג את המורים באור שאינו מחמיא. אם אומרים על משאיות שהם איטיות יותר ממכוניות מירוץ – האם
      אנחנו 'מציגים באור לא מחמיא' את המשאיות? ברור שלא. אנחנו מציינים תכונה של משאית ותו לא. אם מישהו
      בוחר להעלב מהשוואה בין פסיכומטרי לבגרות, זה כמו נהג משאית שייעלב כיוון שאמרו שהמשאית שלו
      איטית יותר מהפרארי של מישהו אחר.. 🙂
      רן

      • יוחאי הגיב:

        רן, תודה על תגובתך.

        אני מסכים במאה אחוז עם הנאמר בה, יחד עם זאת זה לא מה שנאמר בהקלטה:
        "ציון הבגרות כולל בתוכו את ציון המגן […] אם המורה שלך אוהב אותך יותר מאשר המורה שלי אוהב אותי ציון הבגרות שלך עשוי להיות גבוה יותר ולמידת החיבה שרוכש מורה בתיכון לתלמיד אין יכולת ניבוי.. "

        זה החלק שקומם אותי.. ציון ההגשה (המתקרא בפיך "ציון מגן") מוצג כציון המושפע מחיבת המורה לתלמיד..

        אגב, אם כבר בטרמינולוגיה עסקינן, הסיבה שלא קוראים לציון ההגשה "ציון מגן" היא מכיוון שהציון לא נועד להגן (או לפגוע) בשום צורה בתלמיד. תפקידו הבלעדי של ציון זה הוא לשקף את היכולות הלימודית של התלמיד לאורך שנת הלימודים.

        רק למען הסר ספק, אתה אדם מאוד מוערך ואני, באופן אישי, מעריץ אותך ואת התכנית שלך. זו פשוט הפעם הראשונה ששמעתי משהו בפודקסט שלך שקומם אותי כי הוראה זה לא רק מקצוע עבורי, זו דרך חיים..

        • Lev W הגיב:

          "זה החלק שקומם אותי.. ציון ההגשה (המתקרא בפיך "ציון מגן") מוצג כציון המושפע מחיבת המורה לתלמיד..

          אגב, אם כבר בטרמינולוגיה עסקינן, הסיבה שלא קוראים לציון ההגשה "ציון מגן" היא מכיוון שהציון לא נועד להגן (או לפגוע) בשום צורה בתלמיד. תפקידו הבלעדי של ציון זה הוא לשקף את היכולות הלימודית של התלמיד לאורך שנת הלימודים."

          "ציון ההגשה וקביעתו אינם שרירותיים, אלא מורכבים, על פי הוראות משרד מחינוך, מ30% המייצגים את ממוצע מבחני המתכונת ו70% המייצגים את ציוני המבחנים, בחנים, מבדקים, שעורי בית לאורך השנה.
          לתלמיד המרגיש כי ציון ההגשה שלו לבגרות אינו מייצג את הישגיו הלימודיים באותה שנה שמורה הזכות להתלונן בפני הגורמים המוסמכים לכך."

          ומורים בהחלט נתונים להשפעה ובהחלט מתחשבים בחיבתם לתלמיד או התלמידה כשהם שוקלים עד כמה (עם בכלל) להתחשב או בכלל לבדוק האם תלמיד\ה זה\ו עשו שיעורי בית אם לאו, כמה להוריד על טעויות שטותיות במבחנים והבחנים (אישית ראיתי התייחסויות שונות לשני תלמידים על אותה הטעות כגון טעות בסימן או עיגול לא נכון של התוצאה שהסתכמו בהפרשים של 3-4 נקודות לכל שאלה. במבחן של 5 שאלות זה עלול להגיע להפרש של 10-15 נקודות!)
          דוגמה טובה לכך היא הבת שלי: לא שאני מתלונן, אבל למרות שהיא החסירה הרבה מאד השנה ולהרבה מחיסוריה לא דאגנו בזמן להמציא אישורים מתאימים הציונים שלה לא נפגעו כלל. למה? כי היא נחשבת העיני המורים "ילדה טובה" חברה שלה פחות ברת מזל וציוניה הורדו בהתאם.

  8. י. גרין הגיב:

    היי רן, אהבתי מאוד את הפרק, רק דבר אחד הפריע לי והוא השפה הנלוזה שהחלה לחדור לפודקאסט לאחרונה, חבל להוריד את הרמה

  9. פיני הגיב:

    הפרק מעניין.

    אבל יש לי הערה את קטע הפתיחה שלך.

    את המשפט הדו משמעי שציטטת מהמבחן, אפשר להביו בשתי דרכים גם בלי להכיר את התוכנית "מבט שני"

    1. התלמיד הבין את המשפט במבט שני – מבט שני של התלמיד על המשפט.
    2. התלמיד הבין את המשפט: "במבט שני" – וכאן, "מבט שני" הוא המשפט שהתלמיד הבין.

    איזה ציון קיבלת?

    • רן לוי הגיב:

      הי, פיני,
      שמח שאהבת את הפרק!
      לדעתי, הפרשנות השניה שלך אינה אפשרית, אלא אם המילים "במבט שני" אכן נמצאות בתוך גרשיים (כפי שאתה כתבת) – ובמבחן עצמו (אם אני זוכר נכון, מגיל 16..) הן לא היו בגרשיים.
      הציון שקיבלתי היה משהו בסביבות ה-60, לדעתי… 😉
      רן

  10. יוביוב הירוק הגיב:

    למיטב ידיעתי, התפלגות ציוני הפסיכומטרי *אינה* אחידה לאורך השנים, וקיימות הטיות שונות:
    א. יחד עם תוצאות הפסיכומטרי שלי (מלפני כ-27 שנים) קיבלתי טבלת התפלגות. נכון לאז, האחוזון ה-98 היה בציון 700, ואילו כיום הוא בציון 730. הבדל משמעותי מאוד! (הטבלה עדין בידי למי שמעוניין).

    ב. אוכלוסיית הניגשים לבחינה משתנה עם השנים. לדוגמא – עם הקמת המכללות והגידול בהצע מקומות הלימוד, מועמדים "חלשים", שקודם לא היו רואים טעם לגשת לפסיכומטרי, עכשיו כן מנסים. אני מניח שיש עוד גורמי הטיה רבים. כך שאם מנרמלים את הציון לפי כלל האוכלוסיה הנבחנת באותה נקודת זמן, זו הטיה וטעות.

  11. יניב הגיב:

    היי רן,

    קודם כל ברצוני לומר כי הפודקאסט פשוט ממכר. איכותי, מעניין ושופע מידע.
    בקשר לפרק האחרון, לדעתי יש עוד סיבה אחת לרצון לבטל את המבחן, המבחן דורש שעות רבות של לימוד ותירגול. אנשים המחשיבים עצמם ככישרוניים, אינם רוצים "לבזבז" שעות ארוכות למבחן שכזה והיו מעדיפים מבחן בו לדוגמא אף אחד לא יכול להתכונן אליו וכך נקודת הפתיחה הייתה שווה לכולם, או כפתרון אחר שלא יהיה מבחן שכזה כיוון שהוא דומה (מבחינת ההשקעה הנדרשת) ללימודים בביה"ס… ואת זה כבר עברנו.
    תודה,
    יניב

    • רן לוי הגיב:

      תודה, יניב! 🙂
      עקרונית, אתה צודק – אם היה מבחן שלא היה צריך להתכונן אליו, זה היה עדיף. מה שטען ד"ר יואב כהן בפרק עצמו הוא שאין מבחן שאי אפשר להתכונן אליו – ולכן, גם אם נמצא מבחן שכזה כנראה שיהיו אנשים שיהיו מוכנים להשקיע את הזמן כדי להעלות את הסיכוי שלהם להתקבל לפקולטה כזו או אחרת.
      רן

  12. מאיר הגיב:

    אמנם לא הייתי איתך מההתחלה, אבל הקשבתי לכל הפרקים (דבר שכלל גם מרתון לא קצר להשלמת הפערים) ואני חייב לציין שאני נהנה בכל פעם מחדש.
    אבל ככל שיוצאים עוד ועוד פרקים והסטנדרט בהם עולה (לצערי זה כולל נותני חסות שפוגמים לדעתי בהאזנה, אבל זה חלק מהעניין וזה בסדר גמור) גם הסטנדרט שלי כמאזין עולה.
    המשמעות מבחינתי היא שאם יש צוות שמפיק את התוכנית ויש עורכת לשונית אז אין מקום לטעויות בהגייה. למשל מהפרק האחרון אנה קרנינה היא ANA KARENINA ו לא ANA KARNINA. או יש לאמר פסאודו-מדעי ולא פסואודו- מדעי (pseudo). ויש עוד דוגמאות מפרקים קודמים.
    אולי קטנוני, אבל בעיני קריטי וחבל שהעריכה הלשונית היא לא עד הסוף. כי כשהכל היה מאולתר וחובבני לא היתה בעיה. כשזה הופך להיות מערכת משומנת, זה נראה לי בסיסי.
    ועדיין אני נהנה מכל פרק אם זה לא היה ברור.
    תודה על כל הפרקים הנהדרים והמעניינים.

    • אחיה הגיב:

      אכן, פעם לא הייתי נתפס לזוטות שכאלו, אבל כשיש עורכת לשונית צורם לי לשמוע "שנים עשר שנות לימוד"..

      • רן לוי הגיב:

        הי, אחיה, מאיר, תודה על הפידבק!
        לצערי, זו אינה שאלה של השקעה כזו או אחרת בעריכה הלשונית. יש טעויות שקשה מאד לתפוס בזמן ההקלטה, כמו ההגייה הנכונה של 'אנה קרנינה', למשל. בעברית, בניגוד לאנגלית, קשה מאד לנחש את ההגייה הנכונה בלי ניקוד, אם אינך מכיר את המילה מראש (וגם באנגלית זה לא פשוט לעיתים..)
        בקיצור, אני מקווה שתלמדו להתעלם מהטעויות האלה: הן חלק בלתי נפרד ממני, כנראה 🙂
        רן

  13. אביטל שטייניץ הגיב:

    האם יש ראיות סטטיסטיות לטענות שההבדלים בממוצעי הציונים בין נשים לגברים ובין יהודים לערבים הם לא הטיה של הבחינה?
    למשל, האם נעשו השוואות בין ממוצעי הציונים של תלמידי בתי ספר יהודים/ערבים עם ממוצעי בגרויות גבוהים/בינוניים? השואה כזו אמורה לבטל את הפער בהשקה בחינוך ולכן להראות ממוצעים דומים.
    כמובן שניתן לעשות בדיקות דומות לבחינת הפער בין נשים לגברים ובין מי שלומד לבד ומי שלוקח קורס.

  14. חתול הגיב:

    שכחת להזכיר או שהתעלמת בכוונה מבעיה נוספת של הבגרות – ההעתקות ובמיוחד במגזר הערבי. האוניברסיטאות חוששות להזכיר את הנימוק הזה כשהן מתנגדות לביטול הפסיכומטרי אבל הן בהחלט מעוניינות במבחן שיש להן פיקוח על ההשגחה בו.

    בקשר לחסות, חששתי מאוד כשקראתי את נושא הפרק ואת נותן החסות אבל בסוף לדעתי מי שיתאכזב הם יואל גבע. אני קיבלתי מהפרק, מסקנה, והיא כמובן נתונה לוויכוח כמו כל הנושא , שהקורסים מועילים רק מעט.

    • רן לוי הגיב:

      הי, חתול! 🙂
      אכן, בחרתי להתעלם מעניין הטענות לגבי העתקות במגזר הערבי. למרות שנתקבלי באינספור אזכורים לטענות האלה, לא מצאתי מקור אמין שבדק אותן והוכיח אותן.
      ובכל אופן, גם אם התופעה הזו קיימת במגזר הערבי יותר מהיהודי – אין לזה שום משמעות לגבי התמונה הגדולה: אני מניח שגם אם היינו מונעים את ההעתקות לחלוטין, עדיין המבחנים עצמם לא היו 'מבוקרים' דיים מבחינת קושי יחסי משנה לשנה ומקצוע למקצוע, ולכן כנראה מוצלחים פחות מהפסיכומטרי מבחינה זו.
      רן

  15. סיון הגיב:

    מצטער שמצטרף לויכוח לא לי, אבל מה שקורה פה נראה בדיוק כמו ועדה פוליטית של הכנסת שעוסקת בכל תחום. כלומר- אנשים טוענים טענות ללא כל מחשבה להוכיח אותן. זהו פודקאסט מדעי ועל חובבי מדע לדעת שבכדי לסתור עמדה יש להציג מחקרים או נתונים שתומכים בעמדתך. סתם להעמד בכיכר העיר ולטעון שהכל בבל״ת- את זה נשמור לנבחרי עמנו כמו מירי רגב. עברתי על הביבליוגרפיה של רן והיא אכן מדעית ומוכחת. אם מישהו מהטוענים יראה אחרת- נוכל לנהל דיון ברמה הגיונית.
    משום מה מזכיר לי את גלילאו גלילי (ואף על פי כן נוע תנוע)- אבל בפיצפון.
    דברו במחקרים רבותי- לא ברגשות מתלהמים שפונים לאספסוף

  16. ערן הגיב:

    נאמר בפרק שבטווח שנים מסויים היו שינויים משמעותיים בהרכב האוכלוסיה שניגש לבחינות והתוצאה לכך היה שינוי משמעותי בממוצע הבגרות לעומת שינוי זניח בציון הממוצע בפסיכומטרי ולכן הבחינה הפסיכומטרי אמינה יותר.
    לפי הידוע לי ההבדל הזה נעוץ באופן מתן הציונים השונה בין הבחינות. בעוד שבבגרות הניקוד ניתן לכל תלמיד עבור תשובות נכונות לשאלות שלכל אחת מהן ניקוד משלה, בבחינה הפסיכומטרית הציונים "מתוכננים מראש", כלומר, נקבע מראש שאחוז מסויים מהנבחנים יקבל ציון מסויים. כלומר, הציונים מותאמים להתפלגות רצויה וזה לא שתמיד הציונים מתפלגים אותו דבר כי הבחינה יציבה לשינויים. הציון הממוצע לא יכול להשתנות כמעט כי הוא נקבע מראש והוא לא תוצאה.

    • רן לוי הגיב:

      הי, ערן,
      אתה צודק: התפלגות הציונים בפסיכומטרי אכן נקבעת מראש – אבל להבנתי (וגם אחרי התחקיר שערכתי אני לא מתיימר להיות מומחה בתחום, כמובן) זו בדיוק הסיבה לכך שהפסיכומטרי הוגן יותר.
      למשל: נניח שאני תלמיד מבריק וחכם. בבגרויות – הציון שלי תלוי בקושי של הבחינה: אם הבחינה סבירה, אקבל ציון טוב – אבל אם היא קשה מאד, אקבל ציון נמוך.
      לעומת זאת, בפסיכומטרי: הציון שלי נקבע ביחס ליכולת שאר הנבחנים באותה הבחינה בה אני נבחנתי. אם אני בעשרה האחוזים העליונים באוכולוסיה מבחינת היכולת שלי – אקבל ציון גבוה *בכל שנה* בה אגש לפסיכומטרי. כמובן שאם בשנה מסוימת כל הנבחנים הם מבריקים וחכמים כמוני – אקבל ציון נמוך יחסית: אבל זו אינה אפשרות סטטיסטית סבירה, אני מניח. תמיד יהיו נבחנים חלשים יותר או חזקים יותר.

      לרון:
      זו נקודה טובה. אין כאן הטייה מודעת שלי (ובטח ובטח שאין קשר לחסות) – אבל אחרי שקראתי עשרות מאמרים, כתבות ותחקירים על הנושא (ראו הביביליוגרפיה בסוף הפוסט) – אני מודה שהגעתי למסקנה שהטענות כנגד הבחינה הן ברובן טענות פופוליסטיות וחסרות כל שחר מבחינה מדעית. הטענה היחידה שמצאתי בה שמץ של אמת היא דווקא זו לגבי קורסי ההכנה לפסיכומטרי, שבאמת מוסיפים עשר עד עשרים נקודות למי שעובר אותם. מצד שני – גם קורסי הכנה לבגרות (כמו זה שאני עשיתי) תורמים המון נקודות למי שעובר אותם, כך שאני לא רואה פתרון לעניין הזה גם אם נבטל את הפסיכומטרי…

      בקיצור, אני אשם בכך שאחרי שחקרתי את העניין לעומק – ובפרק נתתי במה נרחבת לטענות כנגד הבחינה – הגעתי למסקנה שאולי אינה פופולרית במיוחד…אבל אני לא בכנסת, מותר לי 😉
      רן

  17. נדב הגיב:

    אני מעריץ גדול של התוכנית שלך.. אבל אולי תעשה הפרדה בין נותני החסות לבין נושא הפרק?

    • Dani Timor הגיב:

      נדב, אחד מ"מוצרי התוכנית" המוצעים לנותני החסות המאד נדיבים של התוכנית היא קביעת נושא התוכנית, ברגע שנקבע הנושא ניתק הקשר התוכני עם נותן החסות – כלומר אין לו שום השפעה על התוכן.
      בשנה וחצי האחרונות מתוך 24 פרקים שהפקנו רק ב- 8 פרקים קבע אחד מנותני החסות את הנושא, בפרקים אחרים בהם יש קשר תוכני כלשהו היתה סיטואציה הפוכה, בה אנו הצענו לנותני חסות לקחת חסות על פרק שתוכנן מראש על ידינו או נקבע על ידי אחד מהמאזינים (כחלק מקמפיין גיוס ההמונים).
      כשהתחלנו את דרכה העסקית של עושים היסטוריה, התלבטנו קשות בנושא, במבחן התוצאה החלטה נכונה, שכן היתה ביקורת רבה על רן והצוות כאשר היה נושא שנוי במחלוקת ללא קשר אם נותן החסות קבע את נושא הפרק או לא.

      בכנס המאזינים האחרון הצגתי את אופן עבודתנו בו יש הפרדה מבנית בין החלק המסחרי ובין החלק התוכני – שכן ברור לנו שביום שבו נחצה קו זה נאבד מאזינים.

      כפי שכתבתי בתגובה הקודמת, כדי שהתוכנית תצליח אנו זקוקים להכנסות שיניעו את המכונה. לא גבינו ואנו לא מתכוונים לגבות תשלום על פרקים חדשים ולכן לצד "מוצרים" (חולצות, DOK וכו') קמפיינים למימון המונים, אחת לתקופה הפרסומות/חסויות הוא מטה לחמנו.

      דני

  18. רון הגיב:

    הפרק מותה באופן מובהק לטובת התומכים בפסיכומטרי
    לכן קשה לי להאמין שאין קשר בין נותני החסות ולאופי הפרק.
    רן ממך ציפיתי ליותר!

    • Dani Timor הגיב:

      רון, מכיוון שהנושא בעייתי ויש דעות לכאן ולכאן, נערך תחקיר מקיף על ידי רן בעצמו. בין אם אתה מסכים או לא הפרק היא התוצאה של התחקיר ולא תוצאה של החסות.
      כמעט בכל נושא או פרק שעולה, אנו זוכים לתגובות של אולי כדאי ללא מפרסמים וכו' – בפועל בשנה החולפת הצטרפו למעגל מאזיני עושים היסטוריה יותר מחמישים אלף מאזינים נוספים, אנו מפיקים כמעט פי 2 פרקים ומכסים נושאים שונים ומגוונים, חלקם הוצעו או נקבעו על ידי מאזינים חלקם על ידנו וחלקם על ידי המפרסמים .

      ללא כסף לא נוכל להפיק פרקים, המקור העיקרי הינו פרסום – אלו הן עובדות החיים.

  19. דודי ביטרן הגיב:

    מעניין עם יש השפעה של המפרסם על בחירת הפרק?

    • רן לוי הגיב:

      הי, דודי 🙂
      בהחלט: נושא הפרק נבחר בשיתוף עם יואל גבע. כמו תמיד, לאף אחד מנותני החסות (שלושה כאלה בפרק) אין השפעה על תוכן הפרק. אין תוכן שיווקי בעושים היסטוריה, ולעולם לא יהיה. 🙂
      רן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.