[עושים היסטוריה] 153: אל תתנו להם בדידים! על חשבוניות, מחשבונים והדרך ה"נכונה" ללמד ילדים חשבון

banner

ninja_monkey_banerכמעט מהרגע שבו הומצא המחשבון האלקטרוני הראשון, מתווכחים ביניהם מורים, מחנכים ומתמטיקאים בשאלת אישור או איסור השימוש במחשבונים בבתי הספר היסודיים. אך בחינה מעמיקה יותר של שאלה זו מגלה שמאחוריה מסתתרת שאלה אחרת, מורכבת ומסובכת הרבה יותר…

Photo: Markus Spiske / www.temporausch.com

Photo: Markus Spiske / www.temporausch.com


הורד למחשב (mp3) • קרא את הפרק • הרשמה לעדכונים בדוא"ל על פרקים חדשים


  • 0640: מחשב אלקטרוני אמריקני וחשבונייה יפנית מתחרים זה בזה בטוקיו הכבושה…
  • 1525: הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן מתמודד כנגד רוכל ברזילאי – וזוכה בתובנה מעניינת..
  • 2425: בישראל, הבדידים עומדים במרכזו של ויכוח סוער…
  • 3540: ברית המועצות משגרת את 'ספוטניק 1' לחלל, ומשגרת את מערכת החינוך האמריקנית לסחרור מסוכן שנמשך כמעט כעשור…

את הפרק ערך כפיר נוח, ענת וייסברג סייעה בתחקיר ואת העריכה הלשונית עשתה דינה בר-מנחם.

מפגש המאזינים של עושים היסטוריה בפתח! התאריך המשוער הוא סוף ינואר, 2015, והארוע יתקיים ככל הנראה באזור הרצליה. פרטים מדוייקים בפרק הבא.
על פי ניסיון העבר, עושה רושם שמספר המאזינים שירצו להשתתף במפגש תהיה גדולה בהרבה מכפי שקיבולת האולם תאפשר לנו לארח. אי לכך, ההרשמה לארוע תעשה דרך האינטרנט מבעוד מועד – אנא עקבו אחרי העדכונים באתר, בפייסבוק, גוגל+, טוויטר וכו' כדי לשמוע על פתיחת ההרשמה. סביר להניח שהכרטיסים ייאזלו במהירות…
הדרך הטובה ביותר לקבל עדכונים היא באמצעות הצטרפות לרשימת התפוצה בדוא"ל: הזינו את כתובת המייל שלכם בטופס הבא.

למי שסקרנים לגבי 'מאחורי הקלעים' של עושים היסטוריה: לקראת סוף הפרק תוכלו לשמוע ראיון קצר עם דני טימור – שותפי לעשייה בשנה האחרונה, ומי שמופקד על הניהול העסקי של התוכנית. דני יספר קצת על החזון והניסיון שלנו להפוך את עושים היסטוריה מתוכנית איכותית אך חובבנית – לעסק שיש לו אופק ועתיד משמעותיים.

הודעות ועדכונים

הודעה חשובה למאזינים דרך iTunes, באייפון או במחשב: עקב תקלות טכניות בשירות אחסון הפרקים של התכנית, פתחתי ערוץ חדש לתוכנית ב-iTunes. אנא הרשמו לערוץ החדש כדי להנות מעדכונים שוטפים בעתיד: הערוץ הישן עדיין פעיל, אבל סובל מתקלות רבות ובעתיד הקרוב אפסיק לתמוך בו.
ההודעה תקפה גם למאזינים באמצעות מכשירי אנדרואיד: אנא חפשו את הערוץ החדש באפליקציה שלכם, או הזינו את כתובת ה-RSS ידנית.
פרטים נוספים והסבר צעד-אחר-צעד, כאן.

פינת החידה הקבועה

במירוץ ויקיפידיה הפעם, אבקש מכם להגיע מהערך על חינוך מתמטי לערך על 'הפני השחור' – הבול הראשון בהיסטוריה. פתרונות ודיונים – בפורום התוכנית.

האזנה נעימה,
רן

========================================

(פרסומות)

הפרק חסות NinjaMonkey המתמחה בפתרונות שיווק דיגיטליים וקידום ברשתות החברתיות במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים.

כיום כולם כבר יודעים שרשתות חברתיות כאן כדי להישאר, הן מהוות כלי תקשורת בין אישי ממדרגה ראשונה אך יותר מכך, כלי עסקי מעולה! חברת NinjaMonkey (נינג'ה מונקי) מתמחה בעסקים קטנים ובינוניים, בעלת ניסיון תפעולי ושיווקי של עשרות לקוחות מסקטורים שונים – ותחסוך לך את כאב הראש של ניהול הרשתות החברתיות.

לצוות ניסיון רב שנים במרחב הדיגיטלי:  גרפיקאית, כותבי תוכן,  מנהלת קשרי לקוחות ומתכנת אפליקציות. כולם מכוונים לתת לכם שירות מעולה עם המון אנושיות והבנת הצרכים שלכם. NinjaMonkey מספקת את האפשרות לOutsourcing מלא ובכך מפנה זמן ניכר וחשוב בכל יומו של בעל עסק אשר כעת "משתחרר" לעסוק בדברים חשובים אחרים. אפשרות נוספת הינה ליווי והדרכה פרטניים לשם הכשרת בעלי עסקים פרטיים או צוותי שיווק. צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ ראשוני חינם!

וגם בחסות קרן טראמפ, המארגנת את יום המורה ב- 15.12.14, ומזמינה אתכם לעשות לייק לעמוד הארוע בפייסבוק.

כולם יודעים שלהיות מורה זה לא קל: לעמוד מול כיתה במשך שש ושבע שעות בכל יום – זה יכול להיות מתיש. לעמוד מול כיתה יום שלם וללמד מקצועות כמו מתמטיקה או פיזיקה – זה כבר יכול להיות *ממש* מתיש… האנשים של קרן טראמפ לקחו על עצמם לעודד את המצוינות בחינוך למדעים בישראל, על ידי מתן פרסים למורים מצטיינים, סיוע מקצועי ועידוד מתמיד.

יום המורה הוא דרך נוספת להעניק זריקת עידוד ומוטיבציה למורים שלנו: יום שכולו מוקדש לאנשים שהעתיד שלנו מונח בידיהם. ב-15.12.14 יערכו סדרה של ארועים בכל רחבי המדינה כדי לחגוג ולהרים על נס את המקצוע החשוב הזה. הדרך הטובה ביותר להתעדכן לגבי האירועים האלה היא באמצעות פייסבוק: כנסו לדף של יום המורה בפייסבוק, עשו לייק, ותקבלו עדכונים שוטפים על הפעילויות המתוכננות ביום המורה באזור הקרוב לביתכם.

========================================

לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.

התחברו אל רן בפייסבוק וגוגל+

========================================

פרקים קודמים בנושאים דומים:

פרק 105: התמנון שניצח את הקוף – על שקרים, שקרים מתועבים וסטטיסטיקה (לקרוא)(mp3)

פרק 82: האדמירל שהלך לאיבוד – על ניווט ימי ומפות עולם (לקרוא)(mp3)

פרק 76: לשבור את האקסיומה החמישית: האם המתמטיקה היא תגלית או המצאה? (לקרוא)(לקנות)

ביבליוגרפיה ומידע נוסף

http://www.washmath.org/news/washmathNews_1.html
http://www.datamath.org/Story/War.htm
http://books.google.co.il/books?id=JiW3s0HuH2AC&lpg=PA188&ots=U8SYB3NniJ&dq=Edward%20Begle%20new%20math&pg=PA196#v=onepage&q=Edward%20Begle%20new%20math&f=false
http://stanford.dlconsulting.com/cgi-bin/stanford?a=d&d=stanford19720721-01.2.5&e=——-en-20–1–txt-txIN——-#
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/matiaasd/files/%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2%20%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%20%D7%A0%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8%20%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99.htm
http://www.sphere.bc.ca/test/howto.html
http://www.math.wichita.edu/history/topics/calculators.html
http://www.ee.ryerson.ca:8080/~elf/abacus/feynman.html
http://www.ieeeghn.org/wiki/index.php/Ancient_Computers
http://www.ee.ryerson.ca:8080/~elf/abacus/history.html
http://www.thecalculatorsite.com/articles/units/history-of-the-calculator-2.php
http://www.haaretz.co.il/misc/1.864351
http://en.wikipedia.org/wiki/Sputnik_crisis
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Matematika/KdamYesodiVeyesodi/TochnitLimudim/TochniyotLimudimYesodi.htm
http://highmath.haifa.ac.il/data/alle1-26/alle16/alle16-5.pdf
http://scimath.unl.edu/MIM/files/research/SheetsC.pdf
http://www.educationworld.com/a_curr/curr072.shtml

Pros and Cons of Allowing Kids to Use Calculators in Math Class


http://www.csmonitor.com/1986/0509/dcalc-f.html
http://www.csun.edu/~vcmth00m/AHistory.html
http://www.math.rochester.edu/people/faculty/rarm/smsg.html
http://www.nctm.org/resources/content.aspx?id=34828
http://www-history.mcs.st-and.ac.uk/Biographies/Begle.html

You may also like...

17 Responses

  1. חנן רוזן הגיב:

    חבל שאני לא יודע איך לצרף תמונה לתגובה, אבל אפשר גם בלי.
    הנה תרגום של משהו שקראתי היום ונזכרתי בסיפור שלך על פיינמן:
    "מספרים שבלוס אלאמוס אנריקו פרמי, ג'ון פון נוימן ופיינמן היו בודקים זה את חישוביו של זה.
    פרמי בעזרת סרגל חישוב, פיינמן בעזרת מחשבון סוחרים (מכני), ופון נוימן – בראש."
    מחשבון סוחרים מכני זה תרגום שלי למה שקראתי באנגלית. יכול להיות שפיינמן עבד עם חשבוניה ?

    • רן לוי הגיב:

      הי, חנן – סיפור מעניין! 'מחשבון סוחרים' נשמע לי מאד כמו חשבונייה…לא שמעתי על פיינמן שהוא אהב להשתמש בה במיוחד, בכל אופן.
      רן

  2. מושון הגיב:

    פרק מעניין מאוד
    וגם התגובות
    תודה לרן ותודה למגיבים 🙂

  3. מירי שפר הגיב:

    שלום רן
    אני יוצאת החינוך הישראלי מסוף שנות השבעים עד תחילת התשעים. אמא שלי היתה הולכת איתי ברגל לצד השני של תל אביב כמה פעמים בשבוע ולמרות מחאותיי הרמות הייתה שואלת אותי את לוח הכפל כל הדרך. היא כמובן היתה מורה ביסודי וטענה שאי אפשר להצליח בבית הספר בלי ל״שיר״ בעל פה את לוח הכפל.
    עם לוח הכפל או בלעדיו, דרכי במבוכי המתמטיקה לא היתה סוגה בשושנים וזה היה מקצוע שלא הצלחתי בו למרות שבתוכי קיננה הרגשה שיש לי גישה מתמטית. לימים הפכתי לעורכת דין (ולמרבה זוועתי הייתי חייבת לעבור קורסים של מבוא לכלכלה בכדי לקבל את התואר) ועדיין לא אהבתי מתמטיקה.
    אבל אז נולד בני הראשון וכשהוא היה עדיין תינוק שמעתי ביום השואה ברדיו ראיון עם פרופסור נדמה לי מהטכניון שסיפר שבזמן השואה הוא היה ילד ובילה מספר שנים מילדותו בתוך בור שחור באדמה יחד עם דודו כדי להתחבא מהנאצים ,בלילה הם יצאו מתוך הבור כדי לחלץ עצמות והאנשים שהחביאו אותם נתנו להם אוכל, אבל רב שעות היום הם היו כלואים בצינוק בעלטה מוחלטת. הדוד הבין מהר מאוד שהם לא הולכים לצאת מהבור תוך יום יומיים ובכדי להעביר את הזמן הוא התחיל ללמד אותו מתמטיקה. מחשבון, חשבונייה, בדידים, דף ועפרון או אפילו אור בכדי לספור אצבעות לא היה.
    אז הדוד לימד אותו להשתמש בדמיון, כל חישוב שהוא עשה הוא היה צריך לדמיין כאילו הוא רושם או ״שם בצד״ כדי לתקדם בתרגיל. זה היה הסיפור שלא יצא לי מהראש.
    את הבן שלי התחלתי ללמד מתמטיקה באוטו. אני נוהגת והוא מאחור. בלי דף, עפרון או כל דבר אחר. כשהוא הגיע לבית הספר (אז כבר עברנו לגור באוסטרליה) המורה לא הבינה איך הוא עושה חישובים מסובכים בלי לרשום את הדרך וחשבה שהוא מרמה. אחרי שיחות ארוכות איתה הבנו שאין טעם להסביר למישהו חסר הבנה מתמטית איך מחשבים בדרכי קיצור וביקשנו ממנו כשהוא גומר לתת את התשובות שיחזור אחורה ויכתוב עבורה את הדרך שהיא לימדה כדי שהיא לא תוריד לו ציון.
    מאז נולדו לו שני אחים. שלושתם מעולים במתמטיקה, הוא כיום בן חמש עשרה והשנה קיבל פרס מאוניברסיטת מלבורן על חשיבה מתמטית.
    אני עובדת היום בגן ומלמדת ילדים בני שלוש וארבע עברית אבל גם מתמטיקה (לא באופן רשמי) על ידי שאלות ״מגעילות״ או ״מצחיקות״ שכוללות דרקונים מקיאים עוגיות ופצצות עשן שיוצאות מסופר הירוז. בין השאר זה גם כולל חיבור חיסור, חילוק, כפל שבירת עשרת וכד׳. בשלב ראשון מותר להם להשתמש באצבעות ואחרי זמן מסויים רק בדמיון. כשיש להם בחירה בין משחק קבוצתי בסוף היום לבין חשבון כמעט כולם בוחרים חשבון. מה רציתי להגיד לך? שכמו שאני מקנאה כאן בילדים שהולכים בחולצה קצרה וכפכפי אצבע כשאני עטופה בדובון, כפפות וצעיף- ככה הם התרגלו מילדות ולכן אין להם בעייה עם זה, ככה אני ״מקנאה״ במי שגדל עם אהבה וכייף למתמטיקה ומשתדלת לחלק את זה לכמה שיותר ילדים.
    מירי

    • רן לוי הגיב:

      מירי, תודה על התגובה! מעניין לשמוע עד כמה הדימיון יכול להיות שימושי בלימוד חשבון: אני יודע על עצמי שתמיד הייתי מוכרח להעזר בדף ועפרון כדי לפתור תרגילים – אבל אולי זה רק עניין הרגל, ומעולם לא למדתי אחרת… 🙂
      רן

    • נעמי הגיב:

      מירי, תגובה ממש מעניינת, תודה!

    • שמואליק פרץ הגיב:

      מירי שלום,
      התרשמתי מאד מההסבה המקצועית שעליה החלטת בחייך וכן מהשינוי ב 180 מעלות ליחסך לעולם המתמטיקה. ריגש אותי במיוחד סיפורך על אותה דמות מהשואה. מדובר בדר' פיליפ זנדמן, המקים והבעלים של קונצרן VISHAY- מיצרני רכיבי האלקטרוניקה הגדולים בעולם. יהודי חם וציוני גדול שהקים מספר מפעלים בנגב. דר' זנדמן היה פורץ דרך בתחומו ועל שמו עשרות פטנטים. הוא זקף את יכולת המחשבה פורצת הדרך שלו לימיו באותו בור אפל, בהם למד מתמטיקה ופיזיקה בחשיכה מוחלטת ,שם פיתח יכולת חישוב בעל-פה גם של חישובים מורכבים. דר' רשם פטנט בנושא הולכת חום במתכות ותרם אותו למדינת ישראל. הפטנט סייע למערכת הירי של טנק המרכבה להיות המדוייקת בעולם, בזכול מבנה קנה פרי פיתוחו של דר' זנדמן. מצווה גדולה להזכיר אנשים אלו ואת פועלם למען מדינת ישראל.
      חג פסח שמח!
      שמואליק

    • אסף הגיב:

      הי מירי,
      התגובה שלך מאד סקרנה וענינה אותי – תודה רבה על הסיפור מאחורי הסיפור!
      האם תוכלי לפרט יותר על שיטת הלימוד שלך?
      אולי קישורים, או יותר בפירוט מה את עושה במכונית? אני מאד סקרן איך לעשות את זה גם.
      מזמן אני מאמין שהדרך הטובה ביותר ללמוד היא דרך משחק, ואפילו יש לי רעיון לפרק לרן בנושא,(אפרט יותר בקרוב). עוד לא הצלחתי ליישם בהצלחה לימוד מוקדם בחשבון.
      תוכלי לתת טיפים נוספים??

      תודה רבה מירי על הסיפור.
      רן, כרגילף תודה רבה על הפרק הנהדר, על כל מה שזה אומר.
      להשתמע בקרוב
      אסף

  4. אסא הגיב:

    נפלא!!!
    מה שם הספר של אסימוב המוזכר בהתחלה?

  5. עדי הגיב:

    אנקדוטה אישית על בדידים. כשעשיתי שיעורים בחשבון ביסודי אימא שלי שאלה אותי מה זה הבדידים ואיך עובדים עם זה. הראיתי לה שלמשל יש תרגיל, 3+7. אז אני מחשבת בראש שזה 10, ואז רק נשאר לי למצוא בדיד שחור ובדיד ירוק ולהראות שהם שווים לבדיד הכתום. היא שאלה אותי למה צריך את הבדידים אם אני יודעת לחשב בראש, ואמרתי שהמורה כנראה צריכה את זה.
    כעוזרת הוראה באוניברסיטה, עם זאת, אני חושבת שההכרעה בין שיטות לימוד היא כנראה לא נכונה משום שהאמת היא שאנשים פשוט לומדים בשיטות שונות, והכי מועיל היא להשתמש בשיטות מקבילות. סקרי הערכת הוראה תמיד מוכיחים לי את זה כשאני מקבלת משובים כמו "הדיונים בכיתה מאוד מועילים, אך סרטוני הוידאו הם בזבוז זמן" לצד "סרטוני הוידאו ממש תורמים להבנה, וחבל שאין זמן לעוד מהם כי כל כך הרבה זמן מוקדש לדיונים".

    • רן לוי הגיב:

      עדי, אני מסכים מאד. אם למדתי דבר אחד מארבע השנים שלמדתי בטכניון, זה שכל אחד לומד באופן שונה: אני לא הייתי מסוגל לשבת בשיעורים פרונטליים, ולמדתי מספרים וקלטות – אחרים היו בדיוק ההפך…זו הסיבה שאני חושב שנכון להיום, אין תחליף למורה טוב שיכול לזהות את ההבדלים בין התלמידים ולנצל אותם בצורה חכמה.
      רן

  6. רן לוי הגיב:

    תגובה שקיבלתי מרן מזר:

    "כמה הערות- מפי מורה לחשבון לילדים קטנים.

    כרגיל פרק מעולה.

    יש ,כאמור בפרק, יתרונות לבדידים. הם מוחשיים וטובים לילדים שזקוקים למתמטיקה המחוברת לחיים ולא מופשטת עדיין.
    הבעיה העיקרית בבדידים היא באמת הקיבוע.
    אפשר היה לעשות זאת אחרת למשל לתת לילדים ליצור את הבדידים בעצמם ואז היו רואים שזה מורכב מיחידות ולא משהו נוקשה ובלתי פריק. כמו כן אחרי תק מסויימת לזרוק לפח את הבדידים ולבנות בדידים מחומר אחר צורה אחרת צבע אחר (למשל מבלוטים..)

    אגב ,אני בשיעור ראשון עם תלמיד יצאתי לאסוף בלוטים (במקרה- נשבע!!. בביס באלוני יצחק ) אספנו 24 בלוטים לתוך שני שקים. ברור שבשיעור אחר השתמשנו במשהו אחר חלוקי נחל אבנים וכו…
    גם אהרוני השכיל להבין שיש להתחיל במוחשי. על כך הוא מדבר גם בספרו.

    לגביי פרופ גברת פטרישיה הציטוט מראה שלא נראה שהיא ממש לימדה ילדים חשבון.
    אין כמעט שום חסכון בזמן.
    ללמד חיבור 3 ספרות וחיבור 6 ספרות הוא היינו הך כמעט.

    חשבוניה- אין מה להשוות בין חשבוניה לבין מחשבון כיס!! בחשבוניה רואים את המספרים 5 חרוזים למשל בכל צד. זה מפתח הבנה כמותית והערכה כמותית.
    במחשבון נפלטת כמעט באקראי התשובה.

    משפט קטן אבל פותח לינק ענק – "קוגנייר בעצת אשתו וגו.." מעניין שמהפכת הענק הזאת התחילה בעצם ברעיון של אשתו. כמובן הוא קצר את השבחים.
    אני לא פמיניסט בהגדרתי את עצמי אבל אין ספק שזו נק מעניינת.

    מי שמתעניין עוד –
    הוראהמתקנת.Com"

  7. אורי למד הגיב:

    תודה לרן על פרק מעניין, מעורר מחשבה, בין השאר על מה שאנחנו עדיין לא יודעים.
    באופן אישי למדתי סטטיסטיקה לראשונה באוניברסיטה וכך למדתי על ההבדל בין השכר החציוני לשכר הממוצע, הבדל קטן אבל חשוב.
    בכל סקר ולעתים במחקרים המפורסמים בעיתון מצוינת טעות דגימה ומושגים רבים אחרים שאנשים אינם מכירים.
    שמעתי בזמנו ריאיון ברדיו בו טען המרואיין שאין היגיון ללמוד חשבון אינטגרלי בתיכון,
    למעט אולי תלמידי תיכון במגמות של מדעים מדויקים: כימיה, פיזיקה וכדומה.
    חשוב בהרבה שכולם ילמדו סטטיסטיקה.
    הוא ציין שבמשך מאות שנים לימודי לטינית, שפה קשה ללמידה, היו חיוניים וקריטיים להשלמת תואר באוניברסיטאות ברחבי אירופה. אינספור סטודנטים התקשו בכך.
    בסוף הבינו שאין טעם בכך והיום לא לומדים לטינית בלימודי התואר, למעט המעוניינים בכך.

    הנה עוד זווית מעניינת לסיבה שהיפנים, הסינים והקוריאנים כל-כך טובים במתמטיקה – השפה!
    באדיבות מוסף כלכליסט
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3415756,00.html
    "…
    דוגמה אחרת להשפעת השפה על יכולותיהם של המשתמשים בה היא ההצלחה יוצאת הדופן של הסינים, הקוריאנים והיפנים במבחני מתמטיקה בינלאומיים. בספרו "מצוינים" מנמק מלקולם גלדוול את ההצלחה הזו בדרך שבה הוגים מספרים בשפות האסייתיות. "בניגוד לאמריקאים, לסינים יש מערכת ספירה הגיונית. אחת עשרה נקרא 'עשר־אחת', שתים עשרה הוא 'עשר־שתיים' וכן הלאה", הוא מסביר. "ההבדל הזה לבדו גורם לילדים בסין ללמוד לספור מהר יותר ובגיל מוקדם יותר ממקביליהם האמריקאים. וזה גם אומר שילדים אסייתים יכולים לבצע פעולות כמו חיבור בקלות רבה יותר. בקשו מילדה בת שבע דוברת אנגלית לחבר שלושים ושבע ועוד עשרים ושתיים בראש, והיא תיאלץ להפוך את המילים למספרים, ורק אז לעשות את החשבון. בקשו ילד אסייתי לחבר שלוש־עשרות־שבע ושתי־עשרות־שתיים, והתוצאה הדרושה נמצאת במשפט עצמו. אין צורך בשום תרגומי מספרים: התשובה היא חמש־עשרות־תשע".

    "השיטה האסייתית שקופה", מסבירה קרן פיוסון, פסיכולוגית מאוניברסיטת נורתווסטרן שהתראיינה בספרו של גלדוול. "אני סבורה שהדבר הזה לבדו משנה את כל ההתייחסות שלהם למתמטיקה. במקום לשנן כמו תוכים, הילדים האסייתים יכולים להבין ולחשב. עוד דוגמה: שבר באנגלית הוא 'שלוש חמישיות'. בסינית המובן המילולי הוא 'מתוך חמישה חלקים קח שלושה'. זה אומר לך מבחינת התפיסה מהו שבר. הוא מבחין בין המונה למכנה. ומשום שהכל הגיוני ואינטואיטיבי, מתמטיקה גם מפחידה פחות וגם מזמינה הרבה יותר".
    "

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.