[עושים היסטוריה] 152: כרוניקה של מזון שנוי במחלוקת – על תחליפי חלב לתינוקות

Zerto Banner

banner

תחליפי החלב הצילו את חייהם של אינספור תינוקות, והופכים את חייהם של ההורים לקלים בהרבה – אך למרות שמדובר באחת ההצלחות המדעיות הגדולות של המאה ה-20, תחליפי החלב עומדים במרכזו של ויכוח סוער ואמוציונלי מאד.  מדוע החליפו תחליפי החלב את ההנקה במדינות המערב, והאם יכול חלב פרה להוות תחליף ראוי לחלב-אם?

 


הורד למחשב (mp3) • קרא את הפרק • הרשמה לעדכונים בדוא"ל על פרקים חדשים


  • 0445: המיינקות יוצאות מהאופנה במאה ה-19, ותחליפי חלב מסחריים – ונטולי כל ביסוס מדעי – תופסים את מקומן…
  • 1500: ג'וזף ברינמן, רופא ילדים, מגייס מקיא-סדרתי כדי לבדוק אם הרתחת חלב פרה הופכת אותו לנוח יותר לעיכול עבור תינוקות רכים.
  • 2950: חברת נסטלה עומדת במרכזו של חרם בינלאומי בעקבות עלון בשם 'רוצחי התינוקות'…
  • 4140: וכאן, בארץ, אסון רמדיה העלה את נושא ההנקה לכותרות ולמסדרונות הכנסת.

את הפרק ערך ניר סייג, ענת וייסברג סייעה בתחקיר ואת העריכה הלשונית עשתה דינה בר-מנחם. את הנושא לפרק בחרו שלמה ואביב יונה, ותוכלו לשמוע בו גם את קולותיהם של ליאור ויערה פרנקל.

בסוף הפרק – פינתו של יפתח מזור מהפודקאסט 'פה ושם בא"י': והפעם, יפתח יספר על הטקסונומיה הליניארית של לינאוס, ועל האופן שבו חשף המדען השבדי את הקשר האבולוציוני בין בני האדם והקופים – מאה שנים לפני דארווין.

הודעות ועדכונים

הודעה חשובה למאזינים דרך iTunes, באייפון או במחשב: עקב תקלות טכניות בשירות אחסון הפרקים של התכנית, פתחתי ערוץ חדש לתוכנית ב-iTunes. אנא הרשמו לערוץ החדש כדי להנות מעדכונים שוטפים בעתיד: הערוץ הישן עדיין פעיל, אבל סובל מתקלות רבות ובעתיד הקרוב אפסיק לתמוך בו.
ההודעה תקפה גם למאזינים באמצעות מכשירי אנדרואיד: אנא חפשו את הערוץ החדש באפליקציה שלכם, או הזינו את כתובת ה-RSS ידנית.
פרטים נוספים והסבר צעד-אחר-צעד, כאן.

פינת החידה הקבועה

הפעם שואל אתכם ניר דהן את החידה הבאה:

"דמיינו לכם שאתם מטיילים בנוף ציורי באלפים (הבאוורים, כמובן), מביטים לעבר האופק ורואים שני הרים כהים. אחד ההרים מעט מרוחק מהאחר. אחד ההרים ייראה מעט כהה יותר: איזה הוא, ומדוע?"

פתרונות ודיונים – בפורום התוכנית.

האזנה נעימה,
רן

========================================

(פרסומות)

הפרק בחסות Zerto, המפתחת טכנולוגיה להגנה, ניוד והתאוששות מהירה של מערכות קריטיות. זרטו מגייסת מהנדסי תוכנה במגוון תחומים.

זרטו, חברה ישראלית בינלאומית, כבר מותקנת אצל מאות חברות וספקי מיחשוב ענן, בהן חברות Fortune 500. המוצר של זרטו מאפשר לחברות אלו להגן על האפליקציות והשירותים באופן שתואם את העומסים והביצועים הנדרשים ממערכות קריטיות, ועל ידי כך מאפשר לנצל באופן טוב יותר את תשתיות הווירטואליזציה שלהן ולהוזיל עלויות. ההוזלה נובעת מניצול תשתיות מחשוב ענן ציבורי או ענן פרטי.

אם אתם מהנדסים ומפתחים מוכשרים ומבריקים – יש לכם כאן הימור בטוח. זרטו מגייסת מהנדסי תוכנה במגוון תחומים כדי כדי לפתח את הדור הבא של מערכות הגיבוי המתקדמות שלה. זרטו מחפשת מפתחי -Web, .Net, Open Source, מהנדסי תמיכה טכנית ואנשי בדיקות תוכנה. אם יש לכם את הכישורים המתאימים באחד מתחומים אלה, אתם מוזמנים לשלוח את קורות החיים שלכם אל הכתובת: leah@zerto.com, או להכנס לדף המשרות הפתוחות באתר של זרטו – ונציג מחלקת הגיוס יחזור אליכם בהקדם. סודיות מובטחת, כמובן.

וגם בחסות קרן טראמפ, המארגנת את יום המורה ב- 15.12.14, ומזמינה אתכם לעשות לייק לעמוד הארוע בפייסבוק.

אם אתם מאזינים לעושים היסטוריה, רוב הסיכויים שאני לא צריך לשכנע אתכם שחינוך טוב הוא חשוב ואפילו חיוני לעתידה של מדינת ישראל. יש הרבה דרכים לעודד חינוך מצוין בישראל, אבל רובן – מה לעשות – באחריות הממשלה. ובכל זאת, יש משהו שאנחנו יכולים לעשות לשם מטרה זו. יום המורה הקרוב הוא ההזדמנות שלכם להכיר תודה למורים שהשפיעו עליכם. אם נשים את החינוך על מדרגה גבוהה, נמשוך אל המקצוע הזה עוד ועוד אנשים טובים – אנשים שבאים מתוך שליחות ואהבה, ויאפשרו גם לילדים שלנו לגלות את התחום שישנה את חייהם. 

כנסו לדף של יום המורה בפייסבוק, עשו לייק, ותקבלו עדכונים שוטפים על הפעילויות המתוכננות ביום המורה באזור הקרוב לביתכם.

========================================

לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.

התחברו אל רן בפייסבוק וגוגל+

========================================

פרקים קודמים בנושאים דומים:

פרק 113: פטריות, חיידקי-על ודלעות קסומות: על ההיסטוריה הסודית של האנטיביוטיקה (mp3)

פרק 85: אלוהים נשוי למלכת בריטניה- תשובות לשאלות של ילדים (mp3)

פרק 73: עם מעט עזרה מחברים- כיצד שינו רנטגן והביטלס את עולם הרפואה (לקנות)

You may also like...

12 Responses

  1. אפרת הגיב:

    כתבה מענינת מאוד, תודה!
    רק בקשה קטנה – אם אפשר לדייק במונח "תחליף חלב". אין תחליף לחלב אם. ראשי התיבות של המילה תמ"ל הם תרכובת מזון לתינוקות. המחשבה שיש תחליף לחלב אם או שהוא מזון בלבד שאפשר להנדס במעבדה זה מסר שיווקי של חברות התמ"ל שאל לנו לאמץ.

    • רן לוי הגיב:

      אפרת – צודקת לחלוטין, ואני חושב שהנקודה הזו הועברה בצורה מודגשת גם בפרק עצמו. בחרתי שלא להשתמש במילה 'תמ"ל' מכיוון שהיא כמעט
      ולא מוכרת בציבור הרחב.
      רן

  2. nsh הגיב:

    עוד כתבה בהארץ על נסטלה ותחליפי החלב. ואפילו יש על זה סרט !
    http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/.premium-1.2493297

  3. ד. הגיב:

    למה אתה מבטא "מְיַנֶקת" ולא " מֵינֶקֶת" ?

    • יוני שטרן הגיב:

      צודק/ת, ככה צריך לבטא. גם לי זה קצת הציק…:-)

    • רן לוי הגיב:

      הי, דוב – תודה על התיקון! לא הייתי מודע לאופן הביטוי הנכון של המילה – נדיר להשתמש בה ביום יום, בתקופתנו… 🙂 למדתי משהו חדש.
      רן

  4. מאור הגיב:

    מאוד מאוד אהבתי שבפרק הזה (וגם בפרק על שתל השבלול) הבאת את הזווית הישראלית.
    מגמה מבורכת – המשך כך.

  5. נדב סמדגה הגיב:

    לא העלתי בדעתי שהנושא הזה כל כך יעניין אותי. עד כדי כך שמצאתי את עצמי מדבר עם חבר על תחליפי חלב (!). כל הכבוד! ותודה רבה.

    • רן לוי הגיב:

      🙂 כפי שאני תמיד טוען: אין נושאים משעממים…צריך רק לחפור לעומק ולמצוא את הפנינים 🙂
      רן

  6. אורי למד הגיב:

    תודה רן על פרק מרתק המוכיח שוב שההיסטוריה האנושית רצופה בכשלונות,
    אבל בטווח הארוך המדע משתפר, הידע גדל ובמקרה הזה תחליף חלב האם מתקרב לחלב האם.

    הנה עוד זווית מעניינת ודוגמא לידע רלוונטי שהתגלה רק בשנים האחרונות:
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3560740,00.html
    " מהסוכר בחלב אם עשוי מחומר שאף תינוק אנושי אינו מסוגל לעכל. "במשך שנים האמינו שזו טעות אבולוציונית", אומר גרמן בראיון ל"מוסף כלכליסט". "אבל זה לא ייתכן. חלב אם עוצב על ידי 200 מיליון שנות אבולוציה, תחת אילוצים אדירים. הוא חייב להיות חסכוני מאוד, כי הוא עולה לאם באנרגיות אדירות, וכל רכיב בו אמור להיות מדויק על שבריר האחוז, משום שכל מחסור עלול להזיק לתינוק. 21% מבוזבזים פשוט לא מסתדרים עם זה".

    "…רק ב־2009, שנתיים אחרי שהחלו את סדרת הבדיקות, אחד החיידקים הרים את ראשו. "
    ..
    "מה כה חשוב בחיידק הזה עד שהאם בעצמה מאכילה אותו. והתשובה נמצאה. הביפידו התגלה כשומר הראש הצמוד של התינוק. "זו עסקת החליפין הראשונה בחיינו, והיא נעשית לנו מעל הראש", אומר גרמן. "החיידק הזה מתרבה במערכת העיכול של התינוק ולזמן מה לא משאיר מקום כמעט לאף חיידק אחר. הוא היחיד שמסוגל לעכל את הסוכרים העודפים, וזה נותן לו יתרון על פני החיידקים האחרים, שנדחקים החוצה. ובאופן מעניין, זה קורה בדיוק בתקופה שבה לתינוק אין כמעט שום הגנה מפולשים. אין לו מערכת חיסון, נוגדנים או מיצי קיבה, ולמעשה הביפידו הוא שמגן עליו מבפנים, והוא ממשיך לעשות את זה כל עוד יש לו אספקה של חלב אם. חשוב על האסטרטגיה המבריקה של האבולוציה", הוא אומר, "אמהות מגייסות צורת חיים אחרת כדי שתעשה בייביסיטר לתינוקות שלהן"."

    • רן לוי הגיב:

      מ-ר-ת-ק! המחשבה על כך שהאם מזינה חיידק כדי להגן על התינוק היא לא פחות ממדהימה. הנה, כבר יש חומר לפרק המשך.. 🙂
      רן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.