[עושים היסטוריה] 146: ההיסטוריה שמאחורי הסדרה 'משחקי הכס'

היא נחשבת לסדרה אלימה ובוטה – אך שלושים מיליון איש ממתינים בשקיקה לכל פרק של סדרת הטלוויזיה 'משחקי הכס'. בפרק זה נתור אחר ההיסטוריה האמיתית שהיוותה את ההשראה לג'ורג' ר.ר. מרטין כשבנה במוחו את ווסטרוז המסוכסכת, את החומה האדירה והמפלצות המאיימות מצפון…

הורד למחשב (mp3)
הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במיילiTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

51648 680X130_z

באנר-עושים-היסטוריהhistory_680x130 (1)


ההיסטוריה האמיתית שמאחורי הסדרה 'משחקי הכס'

כתב: רן לוי

בעבודה שלי יש מסורת של 'מתיחות'. למשל, אם מישהו משאיר את המחשב פתוח, מישהו אחר יכול להחליף לו את הסיסמא, להעלים לו אייקונים משולחן העבודה… שיגועים שכאלה, אתם יודעים. הכל נעשה ברוח טובה, כמובן: כולם מודעים למסורת הזו ואף אחד אינו כועס או מתעצבן.  יש רק 'עבירה' אחת שאין עליה מחילה. אסור, בשום פנים ואופן, לעשות ספויילר לפרק הבא של משחקי הכס. זה כבר יותר מדי. אתה יכול לרצף למישהו את המשרד בפתקים דביקים על כל הקירות, כולל התקרה – אבל אם תספר לו מי עומד למות בפרק הבא של הסדרה, עברת את הגבול.

אני מניח שרבים מהקוראים מהנהנים לעצמם בהבנה. משחקי הכס היא אחת מסדרות הטלוויזיה המצליחות ביותר בשנים האחרונות: שלושים מיליון איש, ואולי יותר, צופים בכל פרק, והיא זוכה לביקורות מהללות ולפרסים. בפרק זה של עושים היסטוריה אספר על ההיסטוריה האמתית שמאחורי העלילה המפותלת והמרתקת של הסדרה. לפני שנמשיך, אקדים ואבהיר שאין חובה להכיר את 'משחקי הכס' כדי להנות מהפרק: אני יוצא מנקודת הנחה שרוב הקוראים אולי שמעו על הסדרה, אבל רק חלק קטן מהם צפו בכולה או בחלקה.

להמשך קריאה: ההיסטוריה האמיתית מאחורי 'משחקי הכס'


יצירות בהן נעשה שימוש במהלך הפרק

https://www.youtube.com/watch?v=UwIsfno0hsM
https://soundcloud.com/ramesesb/game-of-thrones
https://www.youtube.com/watch?v=gwRpdaZyldI
https://soundcloud.com/magkrieg/game-of-thrones-acoustic-cover
https://www.youtube.com/watch?v=llqZmuQUW6s
https://soundcloud.com/adl_za/adl-game-of-thrance
https://soundcloud.com/stevenobrien/tense-thriller-cue-rescore-of

You may also like...

18 Responses

  1. אפי הגיב:

    בפרק יש מספר אי-דיוקים משמעותיים.

    1. לאדוורד השלישי היה שישה בנים שהגיעו לבגרות, ולא שלושה.

    2. הבן הבכור אכן היה אדוורד "הנסיך השחור".

    3. הבן השני לא היה ג'ון דוכס לנקסטר, אלא ליונל מאנטוורפן, דוכס קלרנס. ג'ון דוכס לנקסטר היה הבן השלישי. אדמונד דוכס יורק היה הבן הרביעי.

    4. אחרי מות ריצ'רד השני לא היה שום ספק למי היה צריך ללכת הכתר. היות ולא היו לריצ'רד ילדים כלל, וגם לא אחים, מוצה הקו של הנסיך השחור, והכתר היה אמור לעבור לצאצאים של הבן השני, ליונל דוכס קלרנס.

    5. לליונל היתה רק בת, ולה היו שני ילדים: בן שהיה צריך להיות יורש הכתר, ובת שצאצאיה התחתנו לבית יורק. היות ובית יורק (מקו של הבן הרביעי) היה בכך יורש של ליונל (הקו של הבן השני), מכאן הטענה שלהם לכתר.

    6. הנרי בולינברוק טען שהוא היורש של כתר כי לא ניתן להעביר כתר דרך קו של בנות. אם כך אז לטענתו מוצה גם גם הקו של הבן השני (ליונל), והוא בקו של הבן השלישי, מכאן הטענה של בית לנקסטר לכתר.

    7. טענתם של בית יורק לכתר לא היתה "זהה לזו של בית לנקסטר". היא היתה חזקה יותר לפי שיטת Cognatic primogeniture אך חזקה פחות לפי Agnatic primogeniture, או האם יכול הכתר להיות מורש דרך קו של אישה.

    8. מלחמת מאה השנים בצרפת (שהוזכרה רק במעורפל בפרק) התחילה גם כן מאותה סיבה, והטענה של אנגלים לכתר הצרפתי היתה דרך אישה (איזבלה מצרפת, אמו של אדוורד השלישי). במילים אחרות, לא היה הגיון בזה שבית לנקסטר מולך באנגליה (תוך טענה לאי יכולת הירושה דרך אישה) ובו זמנית נלחם בצרפת (תוך טענה לירושה דרך אישה).

    9. לבסוף Leicester אומרים "לסטר" ולא "לייצ'סטר".

    • רן לוי הגיב:

      הי, אפי – תודה על התיקונים והארות! חלק מהנושאים שציינת היו מוכרים לי אך בחרתי לא לציין אותם כדי לא להכנס עמוק מדי להיסטוריה. עם זאת, אני מודה שלא ידעתי על עניין הירושה דרך בנות – בהחלט תוספת מאירת עיניים.
      רן

  2. דודי הגיב:

    בתור מעריץ של "שיר של אש וקרח" מזה שנים ושל עושים היסטוריה טיפה פחות ממש נהניתי מהפרק, היה איכותי ונהדר. למרות שהיו כמה חלקים שהרגישו לי קצת מאולצים כמו ההשוואה של הפלישה הויקינגית לIron Born. מצד שני ההיסטוריה של מלחמת השושנים ידועה בהחלט כאחד המקורות המרכזיים לסדרת הספרים. לא הכרתי את סיפור הצבים ומאוד אהבתי :).

    דרך אגב, אתה לא חייב לענות, אבל ג'ורג' באמת סיפר לך מה הוא הולך לעשות בהמשך ובספר השישי במעט? אולי הוא יידע אותך מתי הוא מתכוון לשחרר את השישי כבר? 🙂

    • רן לוי הגיב:

      הי, דודי! לא, לא באמת שוחחתי עם ג'ורג' מרטין…ולפי מה שקראתי עליו, אם הייתי
      לוחץ עליו בעניין הספר השני הוא כנראה היה משליך עלי את המיקרופון 😉
      רן

  3. רן גלוסשניידר הגיב:

    נראה לי זו פעם ראשונה שאני מגיב כאן ואני עושה זאת בלב כואב (טוב, אולי הגזמתי טיפה).
    אני לא מדבר על הפרסומות, זה ברור ומובן (ומציק, אבל ברור ומובן). רציתי להעיר על הפרק האחרון.
    בתור חובב נלהב של "משחקי הכס" ושל "עושים היסטוריה" מאוד ציפיתי לפרק הזה, אבל – אני מודה שזה היה הפרק הכי משעמם מבחינתי של הפודקאסט.
    זאת הפעם הראשונה שאשכרה לא שרדתי את הכל, לדעתי זה בגלל שבד"כ הפודקאסט מתעסק בענייני מדע וההיסטוריה של המדע והפעם זה היה פשוט פרק של היסטוריה "קלאסית". אולי אני במיעוט כאן, אבל נראה לי שיש מספיק פודקאסטים של היסטוריה שכזו – משום מה רוב הפודקאסטים הפופלריים יותר עוסקים בהיסטוריה.
    טוב, רק רציתי להעיר שזה היה נראה לי פרק שלא קשור כל כך לרוח הפודקאסט ואני מקווה שזו סתם חריגה מקרית.
    חוץ מזה, כמובן, אחלה פודקאסט, תכנית מושקעת ומעניינת (הפרק הקודם על השבלול הביא אותי לדמעות, אפילו שכבר בכרתי את הווידאוים שהשמעת). יישר כוח ויאללה בלאגן 🙂

    • רן לוי הגיב:

      תודה על הפידבק, רן! 🙂
      זה אכן פרק קצת שונה ו'חריג' ביחס לרוב הפרקים – כנראה מכיוון שהנושא
      לפרק נבחר על ידי מאזינה באופן בלתי תלוי לחלוטין… 🙂 אבל כפי שציינתי
      בעבר, החוזקה של עושים היסטוריה היא במגוון הנושאים שהיא עוסקת בהם. אני יכול
      להבטיח שהפרקים הבאים עומדים להיות שונים בתכלית 😉
      רן

  4. נמרוד הגיב:

    תיקון קטן
    הפכת את צבעי בית המלוכה במלחמת השושנים, דקה 37. בית יורק הם הלבנים ובית לנקסטר הם האדומים

  5. יונתן הגיב:

    היי רן,
    אני אתחיל קודם כל מהדברים הטובים-
    ראשית פרק נהדר, נהנית מאוד ואף המלצתי לאחרים,
    שנית אני אוהב מאוד את הפודקאסט שלך ובמהלך חצי שנה האחרונה השלמתי את כמעט כל הפרקים של הפודקאסט לאחר שגיליתי אותו בעקיבות הספר ״קרב המוחות״

    עם זאת,
    אני מוכרח לציין שאע״פ שאני מביו את המהות הכלכלית העומדת מאחורי השינוי בזמן החסויות של הפרקים הדבר יוצר אצלי את אותה ההרגשה שבגללה הפסקתי לצפות בשידורי הטלוויזיה ופניתי לאלטרנטיבות אחרות.
    הדבר לא נאמר כהטפה חלילה, רק משהו שהייתי שמח שתקח לתשומת לבך.

    המשך שבוע מצויין.
    יונתן.

    • יוביוב הירוק הגיב:

      יונתן הוציא לי את המילים מהמיקלדת.
      עם כל ההערכה העצומה שיש לי למפעל של "עושים הסטוריה", נוצרה אצלי תחושה לא טובה עם "הפסקת הפרסומות". מלבד עצם ההפרעה לרצף הסיפור, מרגיש שאנחנו נמצאים כבר באמצע של מידרון חלקלק להתמסחרות.

      תחושה שבמקום פעילות של אקדמיה וידע טהור, או-טו-טו יהיו לנו מלודרמות בספרדית והאח הגדול. במקום פעילות מתוך רצון, תבוא פעילות מתוך כדאיות. כמובן שכל זה מותר ולגיטימי, אבל לא בבית סיפרי.

      אני מודע לצורך בתמיכה לוגיסטית/תיפעולית שעולה כסף. חשבתי שפרויקט המימון ענה על כך, בפרט עם תוצאותיו היפות. אם בכל זאת נדרשת תמיכה מסחרית, אני מקווה שהיא תישמר במינימום ההכרחי ו-"עושים הסטוריה" לא תהפוך קרדום לחפור בו.

      אף אחד לא חייב לי כלום. זו רק תחושתי ותקוותי.

      • רן לוי הגיב:

        יונתן, יוביוב,
        אני מבין את המקום שממנו אתם מגיבים: דאגה כנה לעתיד התוכנית. אני מעריך את העובדה שהיא חשובה לכם.

        התחושה הלא נוחה מפרסום היא תגובה טבעית, אבל מוטעית. במשך יותר ממאה פרקים לא היו פרסומות בעושים היסטוריה, ואולי עובדה זו יצרה תחושה ש'אפשר להסתדר בלי פרסומות'. המציאות הקשה היא ש*אי אפשר*. כל תוכנית רדיו מקצועית בעולמנו, בעולם הפודקאסטים ומחוצה לו, נשענת על פרסום. כל תוכנית. זה נכון גם לגבי טלוויזיה ועיתונות. אם יש מדיה\תוכנית שאין בה פרסומות, זה מכיוון שיש לה ספונסר – כמו 'ישראל היום', למשל. לעושים היסטוריה אין ספונסר כזה (אם מישהו מהמאזינים מוכן להתנדב, אני אשמח לשמוע 😉 ), וקריאה נרגשת לתרומות היא פתרון מצוין לטווח קצר – אבל לא מודל כלכלי לאורך זמן.

        עושים היסטוריה עוברת תהליך טבעי של התבגרות, תהליך שהיא חייבת לעבור כדי לשרוד. אם לא יהיו חסויות, לא יהיה צוות – ואם לא יהיה צוות, לא תהיה תוכנית. אייזיק אסימוב כתב בערך 500 ספרים בימי חייו: כמה ספרים הוא היה מסוגל לכתוב אילו הוא זה שהיה צריך גם להדפיס אותם, לשווק אותם, לערוך אותם, לאייר אותם?… בכמה מסעדות טובות ראיתם שהטבח הוא גם המלצר וגם שוטף הכלים?…

        זה לא נורא שיש פרסומת של דקה וחצי באמצע הפרק, באמת. גם RadioLab, This American Life ו-This Week In Tech, שלושת הפודקאסטים הכי מצליחים והכי טובים (לדעתי) בעולם, מכניסים פרסומות באמצע הפרק. צריך להתרגל לזה: ככה דברים עובדים. ברור שהייתי מעדיף שלא להכניס פרסומת באמצע הפרק, אבל זה לא יקרה.

        סך כל הפרסומות בפרק הוא 5-6 דקות מתוך כמעט שעה, שזה הרבה הרבה פחות מהמקובל בעולם הרדיו. הקשבתם לאחרונה לרשת ב'? לרדיו האזורי? כמעט רבע שעה מתוך כל שעה מוקדשים לפרסומות. רבע שעה! עושים היסטוריה היא במצב טוב 🙂

        מצד שני, הפרסומות לא יפגעו באיכות התוכנית – וזו הבטחה ברורה מצידי. התוכן יישאר איכותי כפי שהיה עד היום: לא טלנובלות ולא ריאליטי…ובנוסף, פרק ייצא בכל שבועיים ולא בכל שלושה שבועות – שזה שיפור ממשי בתפוקה 🙂

        רן

        • אלעד הגיב:

          רן,
          אין לי בעיה עם דקה וחצי פרסומות באמצע הפרק.
          העיקר שתמשיך לרתק אותנו לאיזניות.
          תודה
          אלעד

        • יניב הגיב:

          תמשיך בדרכך ותמשיך ליצור תוכן איכותי.

          תמיד יהיו כאלה שזה יפריע להם ואני מבין מהיכן זה מגיע. אני חושב שבמשך זמן רב מדי, יצרני תכנים הרגילו את כולם למצב שמקבלים הכל בחינם. לאורך זמן זה פוגע בכולם – בפרנסה של היצרנים ובאיכות שמקבלים הצרכנים.

          לגיטימי לגמרי בעיניי לפנות לכיוון התוכן בתשלום וגם לכיוון הפרסומי, כל עוד הפרסום כמובן לא נכנס לשיקולי העריכה.

          תמשיך ליצור, שים פרסומות, רק תמשיך לתת את התוכן האיכותי שאתה יוצר.
          סיימתי להתחנף.
          🙂

        • עקיבא הגיב:

          תיקון קטן ולא לשם קנטור. אומנם "ישראל היום" מעורר תגובה פבלובית אצל רבים בתקשורת כאשר מדובר בגוף תקשורת שממומן על ידי ספונסר, אולם כקורא אדוק של העיתון, הוא מלא בפרסומות (כמחצית מעמודי העיתון).

        • יונתן הגיב:

          רן, כמו שאמרתי.. אני מבין את הסיבות שעומדות מאוחרי,
          אבל בדיוק מאותן הסיבות אני לא צופה יותר בטלוויזיה, לא מאזין לרדיו, וכיוצא בזאת…

          לי באופן אישי פשוט קשה לשמור על ריכוז באופיו של הפרק (ואני יכול להעיד שגם לאחרים) כאשר זה נקטע ע"י פרסומות,

          כאשר הפרסומות היו בסופו של הפרק לא הייתה לי שום בעיה עקרונית איתן (ולמעשה אפילו טרחתי להקשיב להן, ואפילו אודה שנהנתי מחלקן).

          מקווה שהבהרתי את הנקודה.
          ושבוע נהדר.

          יונתן.

          • רן לוי הגיב:

            הי, יונתן,
            אני אכן מתלבט לא פעם אם לשים את כל הפרסומות בסוף הפרק במקבץ אחד,
            או לפזר אותם על פני הפרק. יש לי תחושה שמקבץ פרסומות באורך 6 דקות הוא
            ארוך מדי עבור פורמט של פודקאסטים, אבל אשמח לפידבק מהמאזינים.
            רן

  6. דרור הגיב:

    הפרק כולל ספויילרים לספרים ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.