[עושים היסטוריה] 139: משבר הסאב-פריים ואנרכיה עות'מאנית – על הסודות שמאחורי המשכנתא

http://www.flickr.com/photos/reubeningber/


51648 680X130_z

להצטרפות לשירות 'משכנתא Live'


כולם יודעים שעל ריבית המשכנתא חובה להתמקח…אבל מעטים שואלים את עצמם מדוע מגביל בנק ישראל את גובה המשכנתא לאחוז מסוים משווי הנכס, או מדוע מכונה האגף לניהול מקרקעין במדינת ישראל בשם 'טאבו' – שמו של מוסד בירוקרטי עות'מאני בן למעלה מ-150 שנה. בפרק זה נדון בהיסטוריה המפותלת והכמעט ייחודית במינה של המשכנתא הישראלית. 


הורד למחשב (mp3) • קרא את הפרק • הרשמה לעדכונים בדוא"ל על פרקים חדשים


  •  0440: על 'אפקט ההדבקה' והטעות העסקית שהפילה את חברת 'האחים ליהמן', וכמעט שמוטטה את המשק האמריקני כולו.
  • 1810: על האנרכיה ששררה בא"י בתחום הנדל"ן בימי האימפריה העות'מאנית, וכיצד הצליח פקיד מכס דרום-אוסטרלי (שהפך לראש ממשלה לשלושים יום) לפתור אותה?
  • 3605: על מיפוי קרקעות, וכיצד יכולים הגיאודזים להעלות את ישראל לשלב הבא בגביע אירופה בכדורגל? (רמז: הם לא. אף אחד לא יכול.)

תודה לדינה בר-מנחם על העריכה הלשונית, ולנתן פוזניאק שסייע לי בתחקיר.

קמפיין מימון ההמונים של עושים היסטוריה עדיין בעיצומו: נכון לכתיבת שורות אלה, 320 משקיעים תרמו למעלה מחמישים אלף ש"ח, כשבעים אחוזים מסכום היעד שלנו: שבעים אלף ש"ח. תודה לכולכם! הכסף שאנו עושים יאפשר לי להעסיק עורך קול ותחקירן, וכך להשיג מטרה כפולה: לשדרג את איכות ההפקה של התוכנית מחד, ומאידך להוציא יותר פרקים – פרק חדש בכל שבועיים. אם גם אתם מעוניינים לתת יד ולתרום לקמפיין, אתם מוזמנים לבקר בדף הקמפיין באתר 'מימונה'. ישנם כמה וכמה מדרגות תרומה – מעשרים וחמישה שקלים ומעלה – וכל מדרגה מזכה את התורם בתשורה כלשהי. למשל, מי שיתרום מאה וחמישים שקלים יוזמן להרצאה מיוחדת שאערוך לכבוד התורמים – ומי שיתרום אלף ושמונה מאות שקלים, יוכל להצטרף אלי לאולפן בביתי, ולקחת חלק פעיל כשדרן לכל דבר בהקלטת פרק…  

========================================

(פרסומת) התוכנית בחסות אקסלנס, חברה לייעוץ משכנתאות.

51648 680X130_z

כל מי שלקח משכנתא יודע שחשוב להתמקח על ריביות, ולבחור את התמהיל הנכון של מסלולי ההלוואה. כשזה מגיע למשכנתא ארוכת טווח, החלטה שגויה יכולה לעלות לך עשרות אלפי שקלים…

אבל החתימה על המשכנתא היא לא סוף פסוק. התנאים הכלכליים סביבנו משתנים ללא הרף: ריביות עולות, ריביות יורדות, ומסלול הלוואה שפעם נחשב למועדף יכול להפוך למסלול הרבה פחות מוצלח עשר שנים אחרי החתימה, למשל. לי, אישית, אין זמן – ולמען האמת, גם לא ממש חשק – לעקוב באופן שוטף אחר המשכנתא שלי ואיך כל החלטה של נגיד בנק ישראל משפיעה עליה.

למרבה המזל, גם אין צורך: אקסלנס, חברה לייעוץ משכנתאות, תעשה את העבודה הזו בשבילכם – ובחינם. אקסלנס מפעילה את 'משכנתא Live'- מערכת מקוונת לניהול המ שכנתא, שתעקוב אחרי המשכנתא שנטלתם באופן שוטף ותבדוק כל העת אם המסלולים והריביות שבחרתם עדיין אופטימליים. אם המערכת תזהה מצב שבו שינוי יזום של המשכנתא יכול לחסוך לכם כסף – היא תשלח לכם מייל ותיידע אתכם! אין מה לומר: בדיוק בשביל זה המציאו את המחשב…תוכנה חכמה שתעשה עבורכם את העבודה הקשה, ותאפשר לכם להשאר עם היד על הדופק של המשכנתא ללא מאמץ.

השירות, כאמור, ניתן בחינם. להרשמה, ליחצו כאן. תודה לאקסלנס חברה לייעוץ משכנתאות על תמיכתם בעושים היסטוריה.

========================================

לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.

התחברו אל רן בפייסבוק וגוגל+

========================================

פרקים קודמים בנושאים דומים:

פרק 135: ההיסטוריה של הפנסיה.

פרק 98: להרוג את המפלצת – על ההיסטוריה של האינפלציה.

פרק 45: ועכשיו, כולם ביחד – על הפסיכולוגיה של קהל.

יצירות בהן נעשה שימוש במהלך הפרק



מקורות ומידע נוסף


http://congres.afse.fr/docs/2010/836939dp2010_lehman.pdf
http://www.imes.boj.or.jp/cbrc/cbrc-03
http://www.telegraph.co.uk/finance/recession/3917584/Lehman-Brothers-collapse-How-the-worst-economic-crisis-in-living-memory-began.html

http://www.bloomberg.com/news/2013-09-10/banks-seen-at-risk-five-years-after-lehman-collapse.html
http://www.austlii.edu.au/au/journals/UTasLawRw/1992/12.pdf
http://adb.anu.edu.au/biography/torrens-sir-robert-richard-4739
http://books.google.co.il/books?id=b_qdfmHlB6cC&pg=PA175&dq=robert+torrens+biography&hl=en&sa=X&ei=ifMIU_2OIsLOtAb2zYCQAQ&ved=0CFcQ6AEwCQ#v=onepage&q&f=false
https://www.isc.ca/About/History/LandTitles/TorrensSystem/Pages/default.aspx
http://www.dtpli.vic.gov.au/property-and-land-titles/land-titles
http://www.encyclopedia.chicagohistory.org/pages/1262.html
http://www.mass.gov/courts/courtsandjudges/courts/landcourt/lchist3.html
http://geography.huji.ac.il/.upload/STUDIES/TETVAV8Irit%20Amit.pdf
http://mauricioeretzisrael.wordpress.com/category/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94/21-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94/
http://www.icsm.gov.au/cadastral/Fundamentals_of_Land_Ownership_Land_Boundaries_and_Surveying.pdf

The Idea Of Owning Land


http://www.beki.org/landlaw.html
http://foundingdocs.gov.au/item-did-7.html
http://www.clb.ac.il/journal/aly_mishpat/b1&2/zandberg.pdf

The history of Australian Torrens Land Titles and Procedures


http://www.dtpli.vic.gov.au/property-and-land-titles/land-titles/150-years-of-torrens-title-in-victoria-1862-2012
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02012.pdf
http://www.hss.caltech.edu/~jlr/events/Briggs-EMGV.pdf
http://law.uoregon.edu/org/olrold/archives/87/knoll.pdf
http://www.themarker.com/realestate/1.2119841

You may also like...

25 Responses

  1. רועי הגיב:

    עוד פרק נהדר (אני עוקב אחריהם בדיליי של כמה שנים..).
    הסדר חוקי נוסף שמאפשר להתגבר על בעיות רישום מקרקעין הוא "תקנת השוק", שמצא דרכו מהמשפט העברי לחוק המקרקעין הישראלי. בתמצית, התקנה מגנה על "מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום", גם אם הרישום לא היה נכון. לאורך השנים הכביד בית המשפט את הדרישות על הרוכש בהקשר זה, כגון הקביעה כי הוא בבחינת "מונע הנזק הזול", שלו הכלים לבחון בזהירות הנדרשת את הרכישה ולוודא שאינה נגועה ברמאות או אי-תקינות אחרת.
    הסדר דומה קיים גם ביחס למטלטלין בחוק המכר, ולמתעניינים אציע לחפש את סיפורה של גב' כנען והציור המקורי של ראובן שהתגלגל לידיה..

    רועי

  2. שניר ד הגיב:

    לצערי זה הפרק שהכי פחות אהבתי בכל ההיסטוריה של עושים היסטוריה.
    הרגשתי כאילו אתה עושה פרסומת לממשלה ולרגולציה, וזה היה מגעיל.
    למה הצגת את מה שבנק ישראל עושה עם רגולציות על משכנתאות כדבר טוב? למה לא הצגת את הפתרונות החלופיים? למה לא הצגת את הנזקים הגדולים הנגרמים מהפיקוח הזה?
    וזה חזר גם בשאר הנושאים, הטאבו וכו'.

    או שהיית מציג את העובדות ההיסטוריות והופך את זה לפרק על ההיסטוריה של הרגולציה, או שאם כבר כמו שעשית הצגת את זה כבעיה ופתרונה, נדרשת במקרה הזה גם הצגה של הרע בפתרונות האלו, אילו נזקים הם גורמים ומה הם פתרונות חלופיים קיימים. כמו שזה הוצג בפרק, זו פרסומת לרגולציה ולביורוקרטיה, אני מצטער.

    • רן לוי הגיב:

      הי, שניר!
      בתור מאזין ותיק, יש לך הזכות לתת ביקורת נוקבת… 😉
      אני לא מרגיש שעשיתי פרסומת לממשלה ולרגולציה. למען האמת, מבחינה אישית אני בדרך כלל נוטה להתנגד לרגולציות וכו'…
      הפרק עסק, בגדול, בשאלה – 'מדוע תהליך לקיחת המשכנתא הוא כמו שהוא היום?'. תיארתי את הסיבות לכך ואת השתלשלות האירועים ההיסטורית עוד מימי האימפריה העותמאנית. המטרה שלי הייתה תיאור היסטורי, ולא דיון ביתרונות ובחסרונות של הרגולציה. דיון כזה ראוי לפרק בפני עצמו, כנראה.
      רן

    • נעם הגיב:

      שניר. רן לא הציג את הרגולציה כטובה. הוא אמר בפירוש שתפקיד הנגיד ובנק ישראל זה לשמור על הבנקים הגדולים ולא לדאוג לקוני הדירות. ולכן הוא למשל גם מגביל את המקס שניתן לקחת בריבית צמודת פריים. זו ההלוואה הכי טובה ללווה בתקופה האחרונה (כבר 5 שנים בערך) אבל הכי פחות טובה לבנק…

      • אורי הגיב:

        שלום נעם, צר לי אבל אני חולק עליך בנושא "ההלוואה הכי פחות טובה לבנק".
        למיטב הבנתי זה בדיוק הפוך! המשכנתא הכי טובה לבנק היא צמודה לפריים כי הריבית היא אפסית כבר 5 שנים, אבל המשכנתא נלקחת לרוב ל-20 או 30 שנה. בטווח כזה ובראייה היסטורית, הריבית רק תעלה ותהיה גבוהה בהרבה לאורך רוב חיי המשכנתא. המשמעות? ייקור משמעותי של המשכנתא וככל שהיא נלקחה ליותר שנים באפקט ריבית דריבית תשלום ההחזר החודשי רק יעלה מהתשלום הנוכחי, עד כ-50% בתסריט ריאלי ואף יותר מהתשלום דהיום!
        עלייה של הריבית לרמה "נורמלית" של 2008 קרי 5% ריבית בנק ישראל תייקר משכנתא כזו בריבית משתנה גם ב-50%. בעיני רבים המשכנתא הטובה ביותר לך ולא לבנק היא קל"צ קרי קבועה לא צמודה. למשכנתא זו 2 יתרונות משמעותיים:
        1) היא קבועה ולא צמודה כלומר סכום ההחזר קבוע בכל חודש, תמיד!
        לא משנה אם הריבית עולה או יורדת, אתה ישן בשקט ויודע בדיוק כמה תחזיר בכל חודש.
        2) אם יש אינפלציה משמעותית, בוודאי היפר-אינפלציה של עשרות או לא עלינו מאות אחוזים בשנה אחת סכום המשכנתא נשאר זהה אבל ערך הכסף נשחק דרמטית. בתחילת שנות ה-80 המשמעות היתה שחלק גדול מסכום המשכנתא נשחק ואנשים קיבלו דירה "ברובה בחינם" . אגב, משכנתא הצמודה למדד המחירים לצרכן תתייקר באופן דרמטי במקרה זה. גם משכנתא בריבית פריים תתייקר משמעותית כי במצב כזה בנק ישראל יעלה מאוד את הריבית כדי לנסות להלחם באינפלציה הגבוהה.

        יש חסרון אחד: היות והבנק יודע שהוא לא יקבל חזרה אגורה יותר ממה שהוסכם בתחילת ההלוואה, הריבית של משכנתא 100% קל"צ יקרה משמעותית מזו של משכנתא שנלקחה צמוד לפריים או למדד. לרוב האנשים זה מגדיל מעט את ההחזר החודשי ובעיקר מגביל משמעותית את סכום המשכנתא שהם יכולים לקחת.
        אם כולם היו לוקחים 100% קל"צ הבנקים עדיין היו מרוויחים אבל פחות והמחירים לא היו עולים כל-כך כי רוב האנשים לא יכלו לקחת משכנתאות גדולות של 700,000 ש"ח ולמעלה מכך.

        חומר למחשבה.
        אשמח אם יש מי שיחלוק עליי אבל שיכלול נימוק מפורט מדוע ולמה?

        • נעם הגיב:

          בלי להכנס לויכוחי משכנתאות שכמוהם יש ברשת בכמויות. הסיבות שאני אומר את זה:
          א. בבנק תמיד מזהירים, מה יקרה עם הפריים יעלה. אז נכון, התשלום יעלה אבל משכנתאות אחרות צמודות למדד + ריבית ושם זה תמיד עולה לא רק אולי בעתיד.
          ב.במשכנתא רגילה התשלום שלך (לפחות עד חצי חיי המשכנתא) הוא בעיקרו ריבית. כלומר הקרן קטנה קצת והיא צמודה. אז יוצא שאתה משלם 10 שנים וחייב לבנק יותר ממה שלקחת. בהלוואת פריים הקרן תמיד יורדת
          ג. אין "קנסות" על יציאה מוקדמת. תמיד, וללא תנאי ניתן לפרוע את ההלוואה. ברגילה אתה תשלם לבנק "קנס" על אובדן רווחים עתידיים (בתנאים מסויים אבל בכל זאת)
          ד. משכנתא קל"צ היא פשוט (בלי דיוקים יותר מידי) מניחה אינפלציה של 3% (נגיד) + 4% ריבית ואומרים לך תקבל קל"צ בריבית 7%. אם האיפלציה תעלה מעבר לצפי שי הבנק אז הוא "יפסיד" ולכן הבנק יקח מקדמי ביטחון כאלה שיבטיחו לו רווח.
          ה. כמו שאמרתי, אם תפקיד הנגיד להגן על הבנק והוא מגביל את האחוז של משכנתא פריים אז זה מגן על הבנק כלומר טוב לבנק. במושגים שלי מה שטוב לבנק לא טוב לי ולהיפך.

  3. יעל הגיב:

    הי רן,
    לפעמים אתה מוסיף פה את הטקסט המושמע. אשמח אם זה יהיה נוהג קבוע כי לפעמים מתפספס לי משפט או מילה במקרים לדוג' שאני עושה משהו במקביל ואז נוח להסתכל על הטקסט ולהשלים את החסר…(: (וחוץ מזה, זה מאפשר נגישות לאנשים נוספים בעלי לקויות שמיעה 🙂 )
    אני מאזינה קבועה ותרמתי בשמחה לקמפיין (אני עדיין בהלם שעברת את היעד כ"כ מהר! מחכה לפרק כל שבועיים!)

    תודה והמשך שבוע מעולה
    יעל

    • רן לוי הגיב:

      הי, יעל – תודה על התרומה! 🙂
      אני בהחלט אוסיף את הטקסט. כרגע אני מנסה לעשות שינוי באתר כדי שהטקסטים יקבלו מקום משל עצמם: ייקח לי קצת זמן, אבל הטקסט יעלה.
      רן

  4. אורי הגיב:

    ברכות לרן על רכישת הדירה ועל הפרק המצוין 🙂
    בתקווה שירבו עוד פרקים בנושאים כלכליים שונים.

    ראשית אומר שכל אחד יעשה את החשבון שלו או שלה בנוגע לרכישת דירה.
    בנוגע לבועה יש בועת נדל"ן בישראל, ליתר דיוק הבועה ה-3 ב-30 שנה האחרונות.
    צר לי שאין לי כוח כרגע לחפש את הגרף הרלוונטי מאתר "בועת הנדל"ן" .
    לפי עלות דירה ממוצעת כמספר או חודשי משכורות לחודש זאת הגרועה מכולם – כ-138 משכורות ממוצעות דהיום. לפי דירה חציונית ומשכורות חיצוניות מדובר על יותר מ-200..
    כלומר 138 משכורות ממוצעות או 200 חציוניות (כ-6,000 או 6,500 ברוטו לחודש) כאשר 100% מהמשכורת ברוטו מיועדות לרכישת הדירה, זה המדד המקובל בעולם. בישראל ב-30 שנה האחרונות המחירים נעו בין שפל של כ-80 משכורות ממוצעות לשיא ההיסטורי הנוכחי של 138. אגב ברוב העולם המערבי מעל 60 משכורות ממוצעות נחשב למספר גבוה.

    בשנות ה-90 היה מחסור אמיתי בדירות כי עלו קרוב למיליון עולים מחבר המדינות תוך מספר שנים.
    יש המכנים זאת בועה בעידוד הממשלה כי מברית-המועצות לשעבר עלו כמעט ללא חפצים ובוודאי ללא כסף. הכסף לרכישת הדירות ניתן ע"י הממשלה אבל היא גם בנתה כמות גדולה מאוד של דירות בזמן קצר.
    העלייה נעצרה לקראת סוף שנות ה-90 ולאחר פיצוץ בועת הדום.קום ומיתון האיניתיפאדה ה-2 המחירים קפאו ואף ירדו ריאלית, בסביבות 20% באזור המרכז ויותר מכך בפריפריה.
    בפועל משנת 1997 לערך עד שנת 2007 המחירים בישראל של דירות ירדו ריאלית (מחיר נומינלי בשקלים פחות האינפלציה).
    הסיבה העיקרית לגידול של עשרות אחוזים במחירי הנדל"ן מאז 2007 היא הריבית הנמוכה במשק וזאת לפי מחקר רשמי של בנק ישראל שפורסם בשנה האחרונה. לאנשים אין אפשרות לשים כסף בפק"מ ולקבל כמה אחוזי ריבית לשנה כפי שהיה לפני מספר שנים, זאת ללא כאב הראש של ניהול דירה: מציאת שוכר, תשלומים, תיקונים וכדומה.

    מתי ירדו המחירים בעשרות אחוזים כפי שצפוי?
    אם ריבית בנק ישראל תעלה ל- 4%-5% יהיה כדאי להחזיק פק"מ ולא דירה להשכרה.
    בנוסף משכנתאות משתנות כאשר חלק גדול ממנה הוא בריבית פריים יתייקרו בעשרות אחוזים. דוגמא לתרחיש גרוע במיוחד מבחינת תמהיל המשכנתא ובעלת משך ארוך של 30 שנה: דירה עם משכנתא של 4,000 ש"ח דהיום תתייקר אף להחזר משכנתא של 6,000 ש"ח בחודש.

    לחליפין מיתון שילווה באבטלה גדלה. כאשר מספיק אנשים לא יוכלו לשלם משכנתא, הם יאבדו את הבתים, שימכרו במחיר מוזל ע"י הבנק וכל השוק יצלול.

    מי שרוצה לקרוא עוד בנושא
    http://www.buat-nadlan.com

  5. מולי הגיב:

    לגבי החידה של ניר דהן… עד מחצית הדרך אין ממש שינוי בערכה של תאוצת הכובד. בגדול זה נובע מהסיבה שהגרעין של כדור הארץ מהווה את עיקר המסה של הכדור. בכל אופן, וכדי לא לגנוב זכויות הנה קישור אל הפתרון המלא לחידה של ניר דהן:http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%97%D7%96%D7%A7-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%97-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%90%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%95-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94

    • רן לוי הגיב:

      מולי – המקום המתאים לפתרונות של החידות הוא בפורום (שם קל לי יותר לעקוב אחר מי מפרסם ראשון את התשובה הנכונה 🙂 )
      רן

  6. אריה הגיב:

    בפרק אתה אומר שלא מזמן רכשת דירה… באמת עשית זאת בזמן שהבועה כל כך מתנפחת??
    אולי אני לא מבין משהו ובאמת שווה לקנות דירה עכשיו?

    • רן לוי הגיב:

      אריה – אני לא דוגמא מייצגת 🙂 אכן, קניתי דירה (למעשה, בית), אבל השיקול הכלכלי היה כאן משני: הדירה הקודמת כבר הייתה קטנה מדי למשפחה המתרחבת…
      רן

  7. נעם הגיב:

    איך הצליחו הבריטים למפות את הארץ בשנת 47 ללא הקו הירוק בשעה שהקו נולד ב 49 בסיום מלחמת העצמאות? היה להם גם ידע עתידי כלשהו פרט לאמצעי מדידה?

    • חתול הגיב:

      אכן, הבלגן ביו״ש קשור לשלטון הירדני שמצד אחד לא ניהל רישום מסודר ומצד שני חילק קרקעות כשוחד.
      היום הוא נגרם בגלל תערובת של חוקים ירדנים, צבאיים וישראלים וחוסר רצון להחליט החלטות.

    • רן לוי הגיב:

      הי, נעם, מה שלומך 🙂 טוב, תפסת אותי בניסוח קלוקל: ברור שהבריטים לא ידעו כלום על קו ירוק. הם העדיפו למפות קודם כל אזורים בעלי קרקע חקלאית פוריה – מישור החוף והעמקים. יהודה ושומרון נחשבו בעיניהם לאזורים בעלי פוטנציאל חקלאי נמוך (קרקע הררית), ולכן השאירו אותה לסוף – ולא הגיעו אליה.
      רן

      • הלל הגיב:

        שלום רן,
        קודם כל, פרק מאוד מעניין ועשית באמת עבודת תחקיר טובה (אני מהתחום)

        כמה דיוקים:
        1. הקרקעות באזור יהודה ושומרון בחלקים מסוימים הינם קרקעות מאוד איכותיות ופוריות כמו למשל עמק סנור, עמקי טמון, עמק דותן, אזור יריחו, אזור שכם המלא כולו בעצי זית ועוד.
        2. הבריטים כן מיפו חלקים גדולים מיהודה ושומרון.
        3. הירדנים המשיכו אחריהם את העבודה ובסך הכול הגיעו לכשליש משטח יהודה ושומרון במיפוי מדויק עם ספרי רישום מקרקעים מסודרים.

        את ההשלכות, ראינו למשל במקומות כמו מגרון וגבעת האולפנה, בהם שטח שהיה כביכול נטוש וללא ספק מעולם לא עובד, הוכח כאדמה פרטית על פי רישומי המקרקעין הירדנים.
        דוגמאות נוספות הינם אדמות שיהודים רכשו בגוש עציון לפני 1948 והיום הינם רכוש מדינה.

        4. לגבי השאלה על הטופוגרפיה, התיאודוליט מודד גם גבהים כך שבפועל, יודעים ומחשבים גם את גובה ההרים. הנקודות הנקראות נק' טריג (למי שמכיר מניווטים), לרוב יושבות על נקודות הטריג הבריטיות, לעיתים חידשו ולעיתים ניתן למצוא את הברזלים הבריטים עצמם.

        הלל

        • רן לוי הגיב:

          הלל – תודה על התוספות מאירות העיניים. יש לי תחושה שאפשר היה להמשיך לפרק נוסף רק על הקרקעות באזור איו"ש.. 🙂
          רן

        • חתול הגיב:

          כמו שכבר כתבתי, על הרישום הירדני לא בדיוק ניתן לסמוך. הם הפקיעו קרקעות של יהודים וחילקו קרקעות כשוחד.
          דוגמה ידועה לכך היא בית עזרא בחברון. אדמה שהייתה שייכת למשפחת עזרא והוחרמה בידי הכיבוש הירדני. לאחר מלחמת ששת הימים העבירה הממשלה את הבית לניהול אפוטרופוס, שהמשיך להשכיר את הבית לערבים, ולא החזירה את הבית לבעליו היהודים.

  8. שין שין הגיב:

    היי,
    שאלה בעקבות הפרק.
    בתהליך המיפוי קרקעות בימי המנדט כיצד התמודדו עם הטופוגרפיה? כלומר אני יכול לדמיין מדידה של שטחים במישור אך כיצד מיפו למשל איזורים הרריים וכו׳?

    בהמשך לכך, האם חלקים בלתי מיושבים בארץ מופו אף הם באמצעות שיטה זו, לדוגמא, מדבריות הנגב, יהודה וכו׳?

    תודה, פרק חמוד!

    • יוביוב הירוק הגיב:

      אני לא יודע מה בדיוק נעשה בתקופת המנדט, אבל עד לאחרונה (ואני מניח שכך גם לפני 100 שנה), מדידה נעשית ע"י שני פריטי ציוד: התאודוליט (מעין כוונת טלסקופית, עם מד זוית אופקית). וסרגל גדול (כמה מטרים). מדידת קו בין התאודוליט לנקודה מסוימת נעשית ע"י העמדת הסרגל באותה נקודה. מכוונים אליו את התאודוליט, ומקבלים הן את הזוית האופקית, והן את הגובה היחסי בין התאודוליט לנקודה. כך מתקבל מיפוי טופוגרפי מלא.

      חבר שלי עסק (לפני כ-20 שנה) בגאודזיה, והיה מטייל רבות באזורים הנידחים ביותר. הרבה מאוד קילומטרים ברגל, עם הציוד על הגב. לפני עידן המדידות באמצעות לווינים. מן הסתם כפי שהיה במנדט.

    • רן לוי הגיב:

      הי, שין שין. אני לא מומחה בתחום הזה, אבל להבנתי היו גם אז מכשירי מדידה ייעודיים למדידה מדוייקת של גובה.
      רן

    • נתי- אדריכל הגיב:

      השאלה שלך היא יותר רחבה, למעשה.
      כיצד בכלל ניתן למדוד גובה ללא ציוד אלקטרוני?..

      היה לנו קורס קצר קצר על שיטות המדידה כיום ובעבר- ואני מניח שרן יכול לעשות פרק מוצלח ביותר על זה…

      אני אישית לא זוכר כלום מהקורס, בכל מקרה:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.