[עושים היסטוריה] 138: מימון המונים, מיקרו-מימון ופילנטרופיה

איור: נעם קופרשטיין

קל להשיג מימון להקמת עסק רווחי – אבל מה לגבי מיזמים מעט יותר איזוטריים -למשל, פסל על אי נידח או בלון בצורת ראשו של ליונל ריצ'י?… בשנים האחרונות פורחות אלטרנטיבות לאשראי הבנקאי: מימון המונים ומיקרו-מימון, והן יעמדו במרכז פרק זה.

 

לחץ כאן כדי להוריד את הפרק למחשב (מקש ימני, שמור בשם…)
לחץ כאן כדי לקרוא את הטקסט המלא של הפרק.

  • 0820: הברון רוטשילד נחלץ לעזרתה של ראשון לציון – אך האיכרים דווקא מתמרדים…
  • 2250: מוחמד יונוס מנסה לעזור לכמה נשים עניות בבנגלדש, ומשיק את מהפכת המיקרו-מימון.
  • 3700: בעזרת מימון המונים, הכל אפשרי: מתא טלפון בחלל ועד בלון ענק בצורת ליונל ריצ'י….

תודה לדינה בר-מנחם על העריכה הלשונית, לנועם קופרשטיין על האיור (בקרו בגלריית האיורים שלו!) ולשי קאופמן על הסיוע בתחקיר. תודה גם לנתן פוזניאק. 

מי ששמע את הפרק הקודם, ודאי ניחש שבחירת נושא הפרק הזה לא הייתה מקרית. בעוד שבועות ספורים אני מתכוון לצאת בקמפיין מימון המונים עבור עושים היסטוריה: גיוס כספים שמטרתו לאפשר לי לבנות צוות מקצועי שיסייע לי בהפקת התוכנית.

שני מתנדבים כבר התגייסו לטובת הקמפיין, והם עובדים מאחורי הקלעים ברגעים אלה ממש: גד קולטון הוא גרפיקאי מוכשר שאחראי על הבאנרים והגרפיקות, ואסף בן עמי הוא איש הוידיאו המנוסה שיביים ויפיק את הסרטון שילווה את הקמפיין. תודה על העזרה! 🙂 

כאמור, נשיק את הקמפיין באופן רשמי בעוד מספר שבועות: פרטים מלאים לגבי האופן בו ניתן לתרום יופיעו באתר, בכל הרשתות החברתיות, במיילים וערוצי תקשורת אחרים.

הנה קישור אל חידת מירוץ ויקיפדיה שהופיעה בפרק: ממימון המונים אל משפחת המלוכה…פתרונות, בפורום

========================================

(פרסומת) התוכנית בחסות mimoona.co.il, פלטפורמת מימון ההמונים המתקדמת ביותר בישראל.

אז יש לכם רעיון מבריק, ועכשיו אתם רוצים להפוך אותו למציאות. אולי זו אפליקציה מגניבה, או סרט שתמיד חלמתם לביים או אלבום קונספט פורץ דרך: מימון המונים הוא, ללא ספק, ההזדמנות שלכם. אבל…באיזה אתר כדאי להשיק את הקמפיין? יש מגוון רחב של אתרי מימון המונים, אבל כמו בכל תחום בחיים – גם כאן יש טובים יותר, וטובים פחות. בחירה נבונה יכולה לעשות ההבדל בין חלום שהתגשם לקמפיין שכשל. האתר 'מימונה' הוא הבחירה הנבונה. מדוע? שלוש סיבות עיקריות.

ראשית, מימונה מאפשרים לכם לבחור את מודל הגיוס המתאים לכם: מודל 'הכל או כלום', או המודל 'הגמיש'. לא כל הפרוייקטים נולדו שווים, ולכל קמפיין יש את המודל המתאים לו. שנית, הפרוייקטים שמופיעים במימונה זוכים לחשיפה מכובדת מאד בתקשורת. בקרו בדף 'מן התקשורת' במימונה, ותמצאו שם שורה ארוכה מאד של קישורים לכתבות על פרוייקטים במימונה: מהארץ, דרך Walla ועד Ynet. חשיפה תקשורתית היא המפתח להצלחת קמפיין גיוס.

והסיבה השלישית, ואולי החשובה מכולן, היא היחס האישי שתקבלו מהח'ברה במימונה. לא מדובר כאן רק במענה זריז למיילים, אלא לייעוץ רציני ומקצועי שישים אתכם על הדרך הנכונה להצלחה, ויעזור לכם לוודא שכל ההשקעה בקמפיין אכן תשתלם.

מימונה מציעה למאזיני עושים היסטוריה הטבה בלעדית: עשרה אחוזי הנחה על העמלה שגובה השירות. לפרטים נוספים, ייעוץ וקבלת ההטבה, פנו ישירות למייל האישי של אריק, אחד ממייסדי מימונה: arik@mimoona.com. כן, כפי שאתם רואים, הם לא מתבדחים לגבי היחס האישי…כתובת המייל שוב: arik@mimoona.com.

תודה ל- mimoona.co.il  על תמיכתם בעושים היסטוריה.

========================================

לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.

התחברו אל רן בפייסבוק וגוגל+

========================================

פרקים קודמים בנושאים דומים:

פרק 135: על ההיסטוריה של הפנסיה.

פרק 98: להרוג את המפלצת – על ההיסטוריה של האינפלציה.

פרק 59: איך הכל התחיל (מתוך מפגש המאזינים)\שעון העכשיו הארוך.

========================================

יצירות אשר הושמעו במסגרת הפרק:


http://www.youtube.com/watch?v=u6TsYR9Mmbc



https://soundcloud.com/prsnt/tense

מקורות ומידע נוסף:

http://en.wikipedia.org/wiki/Bangladesh_famine_of_1974
http://www.israelcrowdfunding.org/%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94/
http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_highest_funded_crowdfunding_projects


http://kickfailure.com/2013/05/15/2173/
http://kickfailure.com/2013/03/20/strap-crap/
http://www.entrepreneur.com/article/229423

Irony at its finest: Kickstarter project explaining how to fund Kickstarter projects fails


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99
http://www.businesslaw.co.uk/Blog/business-as-usual/10-facts-about-crowdfunding.html
http://www.statista.com/topics/1283/crowdfunding/
http://mashable.com/2011/09/15/crowdfunding-history/
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9D
http://books.google.co.il/books?id=Sh6CxOxNEGwC&lpg=PA69&ots=D7ADLkuKos&dq=public%20fundraising%20history&pg=PA91#v=onepage&q&f=false
http://www.worldbank.org/en/news/press-release/2013/05/29/financial-inclusion-plays-vital-role-in-reduction-of-poverty-inequality-and-stimulation-of-job-creation
http://www.cgap.org/topics/credit
http://www.muhammadyunus.org/index.php/professor-yunus/nobel-peace-prize/the-nobel-prize-lecture
http://edition.cnn.com/2007/WORLD/asiapcf/11/05/talkasia.yunus/index.html?utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+rss%2Fcnn_latest+(RSS%3A+Most+Recent)
http://www.globalenvision.org/library/4/1051

http://books.google.co.il/books?id=9sFEdVbQ1MUC&lpg=PA124&dq=Prenumeration&pg=PA124#v=onepage&q=Prenumeration&f=false
http://www.fundable.com/crowdfunding101/history-of-crowdfunding
http://en.wikipedia.org/wiki/Funding
http://www.nytimes.com/roomfordebate/2012/11/27/are-charities-more-effective-than-government/voters-not-tycoons-should-set-priorities
http://www.nytimes.com/roomfordebate/2012/11/27/are-charities-more-effective-than-government/more-independence-greater-results
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4471
http://www.libertystatepark.org/statueofliberty/sol3.shtml
http://history1800s.about.com/od/immigration/f/statuelibertypaid.htm
http://avot.cet.ac.il/research.aspx?pid=6#S3,19275,22634,22635,22636,22638
http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_9.1.pdf

You may also like...

18 Responses

  1. אסף שלומי הגיב:

    תודה על הפרק הנפלא. בני וחבריו, כפרויקט בר המצווה שלהם, אספו מעל ל 150,000 ש"ח עבור שיפוץ מועדונית לילדים עם מוגבלויות דרך אתר מיומנה.
    בכל זאת, עם חיוך, רציתי לשתף את הלינק – https://www.youtube.com/watch?v=PHinmxK-tnE שמאוד רלוונטי 🙂

    • רן לוי הגיב:

      יוזמה מדהימה, שלומי – דוגמא טובה שהייתי יכול להכניס לפרק שעסק במימון המונים… 🙂
      רן

  2. Rom Weber הגיב:

    היי רן,

    האמת היא שהיה לי חסר בפרק סוג נוסף (אולי חדש עוד יותר) של מימון, ודווקא סוג המימון שלדעתי, באופן תיאורטי, מתאים הרבה יותר לפודקאסט מאשר כל צורה אחרת.
    האתר http://www.patreon.com/ הוא דוגמא לכזה מימון.
    בדיוק כמו שהם מציגים את זה, צורה זו הרבה יותר טובה לאנשים אשר יוצרים באופן קבוע, לעומת מימונה, למשל, אשר הרבה יותר מתאים לפרוייקט אחד גדול. הייתי מציע לך לחשוב על כזה דבר.
    צורה זו של מימון גם קיימת במקומות אחרים (לדוגמא באתר twitch.tv המיועד לאנשים שעושים streaming).

  3. קובי בר-שלום הגיב:

    רן שלום. הרצאה חשובה ומעניינת. דרך אגב, יש פעילות של מיקרופיננס גם בישראל בארגון שנקרא Microfinance Israel שאני נמנה על מייסדיו ואשר פועל מספר שנים. אנו עוסקים בהכשרה עסקית והעצמה לבעלי משפחות אשר חיות בקשיים כלכליים כדי שאלו יקימו עסקים זעירים וגם נותנים להם הלוואות ללא ריבית. ואנו נשמח לחשוב על שילוב של מימון המונים לטובת מימון של פעילות מיקרופיננס בישראל.

  4. אילן אסייג הגיב:

    היי רן,

    היה פרק ממש מצוין!

    נדמה לי שהיה מקום להתייחס לסוג נוסף של מיזמים כלכליים-חברתיים חדשים – הלוואת המונים (זה מושג שלי, אני לא יודע מה/האם יש לזה שם). הכוונה לאתרים שמחברים בין אנשים פרטיים שמחפשים דרך להשקיע כסף ולקבל תשואה יפה (קשה בימינו עם ריביות נמוכות) ומצד שני – אנשים שמחפשים הלוואה ולא רוצים לשלם ריביות רצחניות. הרעיון הוא שבמקום שהריבית מההלוואה תגיע לבנק – היא תגיע למישהו פרטי שנותן את ההלוואה (עם עמלה קטנה לאתר).
    חשבתי בעצמי על רעיון למיזם כזה, אבל בחיפוש מהיר מצאתי כמה אתרים שכבר עושים את זה, וזה נראה טוב מאד. ראה לדוגמא: https://www.lendingclub.com/
    אם מישהו תהה למה זה טוב – רק אתמול התבשרנו שויזה כ.א.ל לווה כסף מבנק ישראל ב-1.5% ומלווה אותו ללקוחות ב-11%. דרך אתר כזה, ניתן להגיע נניח להלוואה ב-5-6%, ושני הצדדים יהיו מרוצים (איזה פק"מ נותן משהו קרוב לזה?).
    עוד לא ניסיתי בעצמי, אבל זה בהחלט נראה מעניין.

    תודה!
    אילן

    • רן לוי הגיב:

      תודה על התוספת, אילן! אכן, לא הזכרתי את 'הלוואת המונים' (מעניין אם יש מונח 'רשמי' בעברית..) בפרק. בהחלט נראה כמו קונספט מעניין.
      רן

  5. יוביוב הירוק הגיב:

    רן,
    לדעתי זה לא מדויק שהעניים לא משתתפים בכלכלה. בעיקר כשמדובר במדינות ששיכבת ה-"עניים" רחבה מאוד (עד כדי רוב האוכלוסיה), כנהוג בעולם השלישי. הם משתתפים בכמה אופנים. בין היתר: הם מרכיב מרכזי בצריכת מוצרי היסוד (מזון, טקסטיל וכד') והם כח יצרני מרכזי בחקלאות, תעשיה ובניין. אם תגרום לתזוזה של המעמד הנמוך לכיוון מעמד הביניים (ע"י מימון חיצוני וכד'), תגרום לעליית שכר ועלויות היצור. בעקיפין כח התחרות של חברות ושל המדינה יפגע וכו' וכו'. זה רק אחד מערוצי ההשפעה האפשריים דרך ה-"עניים".

    ראה את הדוגמא שנתתי על מכונה להדפסת כסף. גם מי שלא "עובד עם הבנק" ישבש את הכלכלה. עוד דוגמא: נניח שניקח את עודפי היצור החקלאי מהעולם המערבי, ובמקום להשמיד נעביר כתרומה לאותם עניים. מה יקרה? מחיר התירס (ושאר מוצרי המזון) באותן מדינות ירד. חקלאים יפשטו את הרגל, ואיתם יפגעו מפעלי העיבוד, המפיצים והחנויות. כמובן שהאדוות ימשיכו אל הבנקים ושאר המשק. מן הסתם יש עוד המון השפעות ישירות, עקיפות והשפעות נגד. הנקודה היא שלעניות דעתי, כל פעולה פיננסית במדינה משפיעה על כלל המדינה.

    החשש שלי הוא שע"י אספקת מימון חינם, אנחנו עושים מעשה דומה לאספקת תירס חינם. אם מדובר בהיקפים קטנים ההשפעה לא משמעותית. אבל מטרת המיזם היא להתרחב ככל הניתן…

    שים לב לאפקט נוסף, דרך הדגמה סיפורית – היו היו שני אנשים. מומבה ובומבה, שיום אחד רצו לפתוח באסטה (בנפרד). בומבה היה מעט יותר חרוץ/מוכשר/מה-שלא-יהיה ממומבה, ולכן באותו יום, מצבו הפיננסי היה טוב יותר, והבנק הסכים לתת לו הלוואה *בריבית*.
    מומבה, לעומתו, קיבל הלוואה בחינם מיוביוב.
    מומבה, שלא היה צריך לשלם ריבית, יכול היה לפתח יותר את הבאסטה, עד שבומבה (היותר מוכשר) לא עמד בתחרות ובריבית וסגר.

    • ישראל הגיב:

      יוביוב,
      עדיף להשאיר את העניים באומללותם ובלבד שלא נזיק לחוקי השוק הקדושים. אולי חלילה מישהו עוד יצליח לצאת מהעוני רחמנא ליצלן, מה יעשו אז בעלי ההון? לאן נוביל את הבושה?

    • ישראל הגיב:

      יוביוב,
      וכמובן, בדוגמא שלך העני הוא הפחות מוכשר/חרוץ/מה שלא יהיה מהאחר, כי הרי העניים אשמים בזה שהם עניים כי הם עצלנים וחסרי כישרון. וואו, חשבתי שאנשים עם דעות כמו שלך קיימים רק בימין האמריקני.

  6. גיא סלע הגיב:

    פרק מרתק!
    תודה רן

  7. גלם פליישמן הצליח אולי לגייס רק 4000 דולר אבל לא הרבה לאחר מכן זכה ביותר מ30000 דולר ב״מלך הטריוויה״.
    http://glog.glennf.com/blog/2012/10/28/two_games

  8. יוביוב הירוק הגיב:

    שתי תהיות לגבי מיקרו מימון "פילנטרופי" – אני מתייחס למייזמים מסוג KIVA שהוזכר בפרק.

    1. האם (וזו שאלה. לא טענה) אין כאן *פגיעה* בכלכלת המדינות בהן ניתן הסיוע? בשיטה הכלכלית המקובלת, לכסף (מימון) יש מחיר. לסיכון יש ערך כספי וכד'. כשאני מלווה 25$ למומבה מסרי לנקה, בעצם נוצר בסרי לנקה ערוץ מימון ללא עלות, וללא תימחור הסיכון. ערוץ עוקף גם לבנקים, וגם להגיון של כל המערכת הכלכלית (היצע, ביקוש, תחרות, שירותי מימון, קביעת גובה הריבית במשק ועוד). נכון שמומבה שמח, אבל האם התהליך בגדול לא מזיק לכלל ניזקקי סרי לנקה?
    אם, לדוגמא, ניתן למומבה מכונה להדפסת כסף, נעזור לבעיות של מומבה בטווח הקצר. אבל בראיית כלל המדינה, נגרום לקטסטרופה כלכלית שמומבה וחבריו יסבלו ממנה שנים. האם מיקרו מימון כנ"ל אינו גם הוא בגדר "הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות"?

    2. כשהלוותי כסף דרך KIVA, נוצרה אצלי תחושה לא נוחה – מבקשי ההלוואה פנו אלי (דרך האתר) והסבירו כמה החיים קשים. הצטלמו במיטב מחלצותיהם כדי למצוא חן בעיני. רק שאסכים בבקשה לתת להם כמה דולרים. ואני יושב ליד המחשב, עם משכורת כמו כל הכפר ביחד, מחליט ומחלק מתנות למיסכנים.
    בקיצור, תחושה לא נוחה של "המערבי הנאור, שמאציל מטובו על הילידים היחפים".
    מזכיר בדיחה על מליונרית אמריקאית שהחליטה לתרום מליון דולר לצעצועים לילדים העניים באפריקה. אמרו לה "צעצועים? אבל הם לא אוכלים". אז היא הודיעה "לא אוכלים, אז לא יקבלו צעצועים!".
    ברור שלא זו כוונת המיזם. אבל התחושה לא נוחה.

    • רן לוי הגיב:

      הי, יוביוב, שאלות טובות.

      השאלה הראשונה היא כנראה הפשוטה יותר. על פי התיאוריה הבסיסית של מיקרו-מימון, העניים כלל אינם משתתפים כיום בכלכלה. הם לא מקבלים מימון מהבנקים, לא חוסכים כסף בחשבונות בנק וכו'. מכאן, שערוץ מימון אלטרנטיבי לא יכול לפגוע במוסדות הכלכליים של המדינה – מכיוון שהעניים 'לא משחקים על אותו המגרש' שבו פועלים אותם מוסדות.

      השאלה השניה היא יותר מורכבת: אני יכול להבין את תחושת חוסר הנוחות…כשטיילתי במדינות עולם שלישי, הרגשתי את אותו הדבר כשקניתי דברים בשווקים: אני מתמקח עם המוכרת על דולר או שניים שלי לא ישנו כלום, אבל אולי שווי ערך למשכורת השבועית שלה… בכל זאת, אני מניח שעדיף להתמודד עם תחושת האשם מאשר להתעלם מהבעיות שלהם. עשית טוב בכך שעזרת להם, וזה מה שחשוב.
      רן

  9. רועי הגיב:

    רן, שמתי לב שהתייחסת בפרק לאינטרנט בלשון נקבה.
    זו טעות שחוזרת על עצמה בעוד מספר פרקים.

    בדיוק ב-47:20 אמרת ״כוחה של האינטרנט״.
    אך יש להגיד ״כוחו של האינטרנט״ מפני שהאינטרנט הוא שם עצם זכר.

    פעם, הייתה טעות שהדביקה אנשים רבים, שאמרה כי אינטרנט הוא נקבה, מפני שאינטרנט הוא מרשתת, ומרשתת היא נקבה.

    כן, מרשתת היא נקבה.
    אבל אינטרנט הוא זכר, ומדברים על אינטרנט, לא על מרשתת.

    זה כמו שאגיד ״כלב גדולה״, כי כלב הוא חיה, והמילה ״חיה״ היא נקבה.
    אז לסיכום, אין לי אינטרנט מהירה, אלא אינטרנט מהיר.

    גם ויקימילון אומר שאינטרנט הוא זכר:
    http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98

    והפרק היה ממש מעניין וכיפי, תודה רבה!

  10. נעמי הגיב:

    זה מה שאני כ"כ אוהבת בעושים היסטוריה
    מעצמי אני לא ממש מקדישה זמן כדי להרחיב את ההשכלה שלי בכלכלה,
    והאזנה לנושאים כמו מיקרו מימון בפרק הנוכחי, פנסיה ואינפלציה סותמים לי כמה חורים רציניים…
    תודה!

  11. שלום הגיב:

    רן, תודה לך, עוד לא הקשבתי, אבל לפחות לא אצטרך לבדוק כמה פעמים ביום אם יש כבר פרק המשך.
    דרך אגב, האם ישנם זמנים קבועים להופעות הפרקים, כי הפעם זה ארך זמן מהרגיל, (אולי בגלל שמישהו הצליח להרגיז אותך בפרק הקודם, רק בדיחה), אחרי הכל הסבלנות שלנו הישראלים די מוגבלת. וכעת להאזנה.

    • רן לוי הגיב:

      הי, שלום! עקרונית, פרק אמור לצאת כל שלושה שבועות, ביום שישי או שבת (תאריך היעד מופיע בקוביית ה'הודעות' בפינת הדף הראשי). בשבועות האחרונים אני קצת מפספס בגלל אילוצים אישיים (בעיקר ענייני מעבר דירה) – אבל אני מקווה לחזור למסלול בקרוב 🙂
      רן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.