[עושים היסטוריה] 137: הקרב על האוקיינוס האטלנטי – צוללות גרמניות במלה"ע השניה

איור: נועם קופרשטיין
הורד את הפרק (mp3)
הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במיילiTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

הצי הגרמני פתח את מלחמת העולם השניה בנחיתות ברורה אל מול ציה האדיר של האימפריה הבריטית. אף על פי כן, הגרמנים היו קרובים מאד לנצח ב'קרב על האטלנטי' ולהכריע את המערכה כולה – בזכות שייטת הצוללות האימתנית, ו'להקות הזאבים'.

הערה: קיבלתי את התיקון הבא מהמאזין גבריאל – 

"צוללות דולפין אינן מדגם 209 והשונות המהותית שלהן מדגם זה, ע"פ דרישת הלקוח, גרמה תחילה למשבר תפיסתי/שיווקי אצל המתכנן הגרמני. עד שהצי הגרמני ביקש שצוללותיו הבאות תהיינה נגזרות שלהן – דגם 212 ודגם הייצוא 214 שבהמשך. דגם 209 אכן המשיך להימכר בעשרות בעולם, למעט ישראל. בתקופה מסוימת היה עניין ליצרן להציג את דולפין כגרסה שלהן וזה נוסח כך בפרסומים שגויים רבים."

תודה על התיקון, גבריאל!

(Note: This episode is also available in English. See: Wolf Packs & Floating Coffins – U-Boats in WWII in the podcast 'Curious Minds (CMPod)')


הקרב על האוקיינוס האטלנטי – צוללות גרמניות במלה"ע השניה

מלחמת העולם השנייה תפסה את הצי הגרמני לא מוכן.

כשהחליט היטלר לפלוש לפולין בשנת 1939, היו לצי הגרמני כעשרים וארבע ספינות מלחמה בלבד, תוצאת המגבלות שהוטלו על גרמניה במסגרת הסכמי הכניעה של מלחמת העולם הראשונה. לבריטניה, אימפריה חובקת עולם שהייתה יריבתה הראשית של גרמניה בשנים הראשונות של מלחמת העולם השניה, היה את הצי הגדול ביותר בעולם – למעלה משלוש מאות ספינות – ונמלים בכמעט כל פינה בכדור הארץ.

אף על פי כן, הצי הגרמני הקטן והחלש הצליח להנחית מכה כואבת מאד לבריטים במהלך המלחמה – ובדיוק בבטן הרכה שלהם. המטרה העיקרית של הלוחמה הימית – בכל התקופות וגם בימינו – היא לשלוט על דרכי המסחר בים: רובם המוחלט של הדלקים, חומרי הגלם והמוצרים התעשייתים שכל מדינה זקוקה להם מובלים בים על גבי ספינות סוחר. בריטניה, בפרט, הייתה תלויה במסחר הימי מעצם היותה קבוצת איים. הגרמנים היו קרובים מאד לנתק את האיים הבריטים ממקורות אספקת הדלק וחומרי הגלם שלהם. מי שהייתה אחראית להצלחה זו היא שייטת הצוללות הגרמניות: ה-Unterseeboots או Uboats באנגלית.

המערכה הימית הקשה שניהלו הבריטים ובעלות בריתם – בעיקר האמריקנים והקנדים -כנגד הצוללות הגרמניות, מערכה המכונה לרוב 'הקרב על האוקיינוס האטלנטי', היא דוגמא לחשיבות הרבה שהייתה לטכנולוגיה ולמדע על התוצאות הסופיות של המלחמה הגדולה. בפרק זה נספר את סיפורן של הצוללות הגרמניות, וכיצד השפיעו מהנדסים ומדענים משני צדי המתרס על מהלך הקרבות.

להמשך הטקסט המלא: הקרב על האוקיינוס האטלנטי – צוללות גרמניות במלה"ע השניה

plane-680x130

PensiaClick


יצירות אשר הושמעו במסגרת הפרק:

https://soundcloud.com/bjarke-tan
https://soundcloud.com/bjarke-tan/classical-ambient-theme-no-1
https://soundcloud.com/bluejooz/the-beasts-domain-final-mix

מקורות ומידע נוסף:

http://www.dolphin.org.il/?CategoryID=315&ArticleID=460
http://www.huffingtonpost.com/2012/07/28/world-war-ii-german-u-boat_n_1713401.html
http://www.u869.com/Eng/history.html
http://uboat.net/books/item/1557
http://cafe.themarker.com/post/342759/
http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=34831#.Unn2QnBJOdI
http://www.youtube.com/watch?v=KgjlbQtlT6Q
http://www.uboataces.com/tactics-wolfpack.shtml
http://jtmcdaniel.com/walter_turbine.html
http://en.wikipedia.org/wiki/U-boat
http://www.bbc.co.uk/history/worldwars/wwtwo/battle_atlantic_01.shtml#four
http://www.etymonline.com/index.php?term=snorkel
http://www.uboat.net/boats/u2511.htm
http://www.uboat.net/boats.htm
http://www.karl-doenitz.com/doenitzconductofwar.pdf
http://www.youtube.com/watch?v=0j9s87I0brc
http://www.youtube.com/watch?v=mm1_Xxr82ck
http://www.youtube.com/watch?v=4U4VqSviQbc

You may also like...

61 Responses

  1. יואב חבקין הגיב:

    למיטב זיכרוני, האנגלים ניסו לפתח את אותו הפתרון של הגרמנים מבחינת מערכת ההנעה של הצוללות, אבל סידרה של כשלים ותאונות הביאה אותם להחלטה לרדת מהנושא, ולקראת סיום המלחמה קצב ההשמדה של הצוללות הגרמניות חייב אותם להחליף טכנולוגיה, והטכנולוגיה החדשה לא היגיע לשימוש מסיבי עד כניעת גרמניה.
    צרציל היה שר הימיה לפני שהפך לראש ממשלה, והוא קבע את סידרי העדיפויות, ואין מספיק משאבים כדי לספק את כולם, כולל ולמרות הגאווה המקצועית.

  2. doref הגיב:

    אם הספינות הבריטיות כל כך התקשו לתת פייט לצוללות הגרמניות, מדוע הבריטים לא בנו בעצמם גם הם צוללות משלהם שיתקפו את הצוללות הגרמניות? זהו הפתרון הכי בסיסי ומתבקש לא כך?

  3. Raz הגיב:

    לרן,
    מעונין לקרוא עוד כתבות כאלו האם תוכל לשלוח קישור בבקשה.
    תודההיה מאד מענין.

    • רן לוי הגיב:

      תודה, רז! בקר בקישור 'כל הפרקים' בראש העמוד כדי להגיע לרשימה מלאה של נושאים,
      רן

  4. adi הגיב:

    היה מרתק מאוד ומעניינן. כל הכבוד!!

  5. Gabriel הגיב:

    Hi Ran
    Really enjoyed reading your podcast, and enriching my knowledge about the Second World War. Keep up the good work! The German movie "Das Boot" presents the life on an Uboat quite realistically, in my opinion, and is recommended for fans of the subject.
    Looking forward to your next podcasts,
    Gabriel

    • יוביוב הירוק הגיב:

      גבריאל, אתה באמת *קורא* את הפודקאסט? אם כך, אתה מפסיד בגדול כשאתה לא *מאזין* לו. זה כמו לקרוא תסריט במקום לראות את הסרט. ממליץ בחום שתעבור להאזנה.

    • רן לוי הגיב:

      Thanks, Gabriel! 🙂
      RL

  6. איתמר קלעי הגיב:

    לרן,
    לאחר שמיעת הפרק המצויין על הדגים מהברזל פעמיים וקריאת כל התגובות נראה לי שבאמת הפרק הזה נוגע במהות של טכנולוגיה ומלחמה בהיסטוריה.
    כיום אנו עדים למאבקים כאלו למשל עם סוללות ההגנה של ישראל מול הטילים.
    ישר כח לך ולצוות!!!
    ממאזין קבוע ואוהד.
    איתמר קלעי

  7. אריאל הגיב:

    יש סרט גרמני על צוללת במלחמת העולם השניה . לא רע עד כמה שאני זוכר
    Das boot
    http://www.imdb.com/title/tt0082096/

  8. יעקב הגיב:

    כתבה מעולה, תחקיר מצויין ומרתק.
    תודה רבה,

  9. שלומי הגיב:

    את מי שעניין הפרק הנ"ל (כמוני) המלצה על פודקאסט אחר
    יובל מלחי עשה פרק מעניין על הצי הגרמני במלחמת העולם הראשונה
    הנה הקישור
    http://tinyurl.com/o5m8cv6

  10. barlevi הגיב:

    הכותב כותב כך שקורא באופן טבעי מזדהה עם נאצים ולא עם בעלות הברית ( משמש בשמות וכנויים של גרמנים לתקופות ולא בל בעלות הברית. לדוגמה 'התקופה השמחה' שגרמנים הטביעו המון ספינות גרמניות היה שם שונה ועצוב אצל בעלות הברית. דוגמה אחרת טענה שמפקד צוללת גרמנית ששחה חזרה כדי לחזור לצוללת נורה ונהרג – תיאור הזדהות עם גביור מלחמה כמו כן איך יודעים בוודאות שהוא שחה חזרה? )

    • רן לוי הגיב:

      מזדהה עם הנאצים??? בר, אני מהמר על זה שאתה עדיין צעיר, והתגובה שלך נובעת מחוסר ניסיון וחוסר הבנה. אין יהודי שפוי שיזדהה עם הנאצים. אתה צריך ללמוד להפריד בין היסטוריה עובדתית ורגשות אישיים: היו צוללות גרמניות, והן הטביעו ספינות של בעלות הברית. הנאצים קראו לתקופה מסוימת בשם 'התקופה השמחה'. אלו לא טענות שנובעות מתוך 'הזדהות', אלא עובדות.
      יש עשרות אלפי ישראלים שההיסטוריה של מלחמת העולם השניה מרתקת אותם. מה זה אומר? שהם 'מזדהים' עם הנאצים?
      מבין 2031 התגובות שקיבלתי באתר עד היום, זו כנראה התגובה היחידה שהצליחה להרגיז אותי :-\
      רן

  11. אבי ג הגיב:

    פרק מעולה. האזנתי תוך כדי ריצה ולמשך שעה מצאתי את עצמי חי את הקרב על האטלנטי.
    תודה רן!

  12. ברוך הגיב:

    כתבה מעולה,
    בתור אחד שמתעניין במלחמת העולם
    הרבה תהיות במאבק הצוללות הגרמניות נענו לי
    עלה והצלח!!

  13. תודה על כתבה מעניינית מאד.

    שני תיקונים ברשותך:
    1. ההחלטה של היטלר לא לבטוח בבכירים נאצים לא נבעה רק מפרנויה, אלא מכך שהם היו בוגדניים. הרמן גרינג לדוגמה תכנן למנות את עצמו לפירהר לאחר מות היטלר. הדברים מתוארים בין היתר בספר "נפילת ברלין".
    2. עם כל הכבוד לבריטניה , עיקר מלחמת העולם השניה היתה בין רוסיה לבין גרמניה. רוב עצום של החיילים הגרמנים מתו בחזית הרוסית. לולי בריטניה ארה"ב היתה אולי כובשת לבסוף את אירופה, אבל רוסיה היתה מכניעה את הגרמנים עוד קודם. זה לא אומר שבריטניה אינה חשובה ויש לה חלק גם בהגנת רוסיה, וכמובן לנו. אבל צריך לשים את הדברים בפרופרוציה.

    • רן לוי הגיב:

      תודה על התוספות והתיקונים, דרור!
      אגב החזית הרוסית: דן קרלין, בפודקאסט Hardcore History, הקדיש סדרה של שלושה או ארבעה פרקים מדהימים (אני הייתי נותן לו פוליצר, באמת) על הקרבות חזית הרוסית. מאד מומלץ.
      רן

    • Gay הגיב:

      בלי הלחץ מכיוון מערב הרוסים היו נשברים בקלות. אסור לשכוח גם את הציוד שהאמריקאים העבירו להם. כולל אפילו מטוסים.

  14. אנדר הגיב:

    אשמח מאוד אם זה אכן ייקרה! 🙂

  15. אנדר הגיב:

    לא רק שאשמח מאוד להשקיע בגיוס לטובת מטרה נעלה כזו, אם תוסיף לזה את החזרת הפודקאסט 'כתיבה 101' עם זיו אני אשקול לפתוח קופות חיסכון (ואל תבנה על זה, אין בהן באמת כסף…).

    • רן לוי הגיב:

      הי, אנדר – דיברתי היום עם קיטרו, ושנינו 'מתים' לחזור ולעשות את התוכנית…אולי זה יקרה 🙂
      רן

  16. יעקב ש הגיב:

    אני יכול להעיד על הנאמר כאן אני יהודי יליד האיים הקנריים וכן מסופר שם שבאי פוארטונטורה נמצאת וילה בצורת ארמון על האחד החופים שמתחתיה נמצאת מנהרה שממנה היו יוצאים צוללות מלחמה גרמניות את הבית ראיתי ,ככה מסופר שמה בשנות הללו האי היתה שוממה מאדם רק כפריים בודדים.לא סתם הגרמניים ניסו את נשקם במלחמת האזרחים בספרד בצד פרנקו יצא טוב ליהודים שפרנקו לא השתתף ישירות במלחמה רק שלך חיליים ימנים הכחוליים .

  17. עירא הגיב:

    מצוין כרגיל, שמחתי ללמוד על מקור השנורקל, ואני מודה שממש לא הייתי מודע בכלל לגודל צי הצוללות ושיטות הפעולה. אני אוהב ללמוד אנקדוטות חדשות 🙂

    אז הנה שתי אנקדוטות על צוללות גרמניות:
    1. הקללה "צוללת גרמנית!" היתה נפוצה בארץ עשרות שנים אחרי מלחמת העולם השניה, או לפחות בירושלים של שנות ה50-60.
    2. לפי ידיעה שפרסמה השבוע סוכנות ידיעות אירנית, אדוארד סנודן מסר לרוסים שני מליון מסמכים שמוכיחים שהחייזרים "הלבנים הגבוהים" הינדסו את כל מערכת ההאזנה כדי להשתלט על הפלאנטה, והם גם שתרמו את המצאת ה־LEDים, הקוולאר במיגון ירי, ו…צי הצוללות של גרמניה במלחמת העולם השניה 🙂 מדובר למי שתהה, באותה "סוכנות ידיעות" דה-מי-קולו שמפרסמת מדי פעם אייטמים של "The Onion משל היו חדשות 🙂

    ולגבי קצב התכניות – אני גם ככה באיחור תמידי וצבורים לי בין 200-300 פרקי פודקאסטים מכל העולם על הטלפון בכל רגע נתון, אני תמיד אשמח להעדיף איכות על כמות!

  18. avi הגיב:

    תודה רבה על הכתבה המענינת

  19. rossbud הגיב:

    ממש פנינה , רק הערה והארה הנאצים היו מפלגה סוציאליסטית כלומר סמולנים לא ימנים קיצוניים כפי שקיוות לחשוב. אגב גם מלחמת העולם הראשונה ניגרמה על ידי סמולנים או יותר נכון התנקשות של אנארכיסט בקיסר כמו גם ההתנקשות בלינקולן… לאמור העולם היה טוב יותר ללא מוסלמים וסמולנים.
    מעבר לזה פנינה של אתר. ישר כוח רק תקשיב להיסטוריה ותלמד ממנה

    • המילה שמאל וימין לא אומרת הרבה – היא סידור המושבים בפרלמנט הצרפתי.
      שמאל – יכול להיות כמה אתה תומך בהתערבות ממשלתית בשוק בנוגע לניהול הכלכלה. ובזה הנאצים היו די שמאל (אם כי נתמכו על ידי בכירי הימין)
      – הנאצים גם ביטלו את ארגוני העובדים – לא בדיוק צעד שמאלי במיוחד.
      – הנאצים היו גם לאומנים קיצוניים – מאפיין ימני מובהק.
      – אנרכיסטים -הם שמאל או ימין? הרי הם גם מתנגדים לממשלה גדולה.

      בקיצור – במקום להגיד על מישהו שהוא ימני או שמאלי כדאי יותר לדבר על האידאולוגיה שלו – סוציאליזם, פאשיזם, ליברליזם, נאציזם , קפטיליזם וכו'.

    • פייר בזוקוב הגיב:

      הינך כל כך אכול שינאה חביבי, שרק נותר לרחם עליך…

    • uri sommerfeld הגיב:

      The Nazi flag was the RED flag. Uri

  20. רימון הגיב:

    היסטוריה זה מה שכבר היה, היסטוריה לא כותבים בלשון הווה.
    בהצלחה.

  21. דקלה הגיב:

    רק אני לא מצליחה להוריד את הקובץ?
    לא דרך הנגן המובנה, לא דרך שמירה בשם ולא דרך icast.
    🙁

  22. בני שוחט הגיב:

    מעולה!
    ושוב תודה לאלוקים (…) שהמציא את האינטרנט.
    קראתי בשקיקה- ולי יש קילומטראז' נאה על מלחה"ע II.

    מאמר מרתק וכתוב היטב
    כה לחיי!

  23. יהודה אלידע הגיב:

    כמה פרטים לחובבי היסטוריה צבאית:
    1. הקרובטות הקנדיות הוזמנו על ידי הצי הבריטי, משום שאפשר היה ליצרן במהירות, בזול ובמספנות אזרחיות. התכנון התבסס על ספינות דיג שהציעו יחס טוב במיוחד בין גודל קטן ויכולת הפלגה בים סוער. הן היו יעילות נגד צוללות של התחלת המלחמה, אבל כאשר הגרמנים פיתחו את הצוללות המהירות, הקרובטה לא יכלה יותר לרדוף אחרי צוללת מתחמקת.
    2. אניגמה היתה מכונה פשוטה למדי, אלקטרו-מכנית וללא אלמנט זיכרון שמאפשר ערבול. היא החליפה כל אות משודרת באות אחרת בשיטה מורכבת אבל מוכתבת על ידי המצב ההתחלתי – לכן בתשדורת הנקלטת סדר האותיות והמילים היה זהה לסדר המקורי. טיורינג, המתמטיקאי, זיהה את חולשות השיטה ופיתח אלגוריתמים שאפשרו פיצוח הצופן במספר קטן יחסית של ניסיונות. המהנדסים הגרמניים לא האמינו שמתמטיקאי בריטי יכול לנצח את המתמטיקאים הגרמניים שהכריזו על אמונם בשיטת ההצפנה. בישראל היו קוראים לזה "כשלון הקונספציה".
    3. מי שהחליט לשלוח את האוניות האמריקאיות ללא ליווי היה מפקד הצי האטלנטי, שהתייחס לשיטת השיירות כאסטרטגיה של "פחדנים" שלא מתאימה לרוח ההתקפית של ארה"ב. הוא שינה את דעתו אחרי חצי שנה וכמה מאות אוניות על קרקעית הים, שחלקן הוטבעו בטווח ראיה מהחוף האמריקאי.
    4. ה-Air Gap לא היה אילוץ טכני. הוא נבע מכך שחיל האוויר הבריטי סירב להעביר חלק ממכסות היצור של מפציצים כבדים לטובת הצי. מטוסים שהיו מסוגלים לסגור את ה-Gap נשלחו במקום זאת להפציץ את ערי גרמניה, בלי לגרום נזק משמעותי לתעשיית הנשק שלה, משום שגם מפקד פיקוד ההפצצה בחיל האוויר הבריטי האמין בהתקפה ללא חשבון כדאיות, גם כשהשקעה בהתגוננות יכולה להביא תמורה הרבה יותר חשובה.
    5. הדלק שפיתח וולטר היה ונשאר מסוכן בשל נטייתו להתפוצץ ספונטנית. הצוללת האטומית "קורסק" היא כנראה הקורבן האחרון של הדלק הזה, שמניע את הטורפדות הרוסיות המהירות. הצוללות "החשמליות" הגיעו לייצור מאוחר מדי להשפיע על גורל הקרב על האטלנטי, למזלם של אלפי מלחים בריטיים ואמריקאים.
    6. המכ"מ הבריטי החדש, שהתבסס על שפופרת מנגטרון, היה אורך גל קצר, ולכן "רזולוציה גבוהה. הוא איפשר לראות מהאוויר שנורקל מציץ מהים, מה שלא היה ניתן לראות במכ"מ המסורתי. שוב, לקח הרבה זמן למהנדסים הגרמניים להאמין שהבריטים פיתחו טכנולוגיה עדיפה על שלהם – אחרי שבמשך שנים הנשק הגרמני נחשב להכי טוב בעולם.
    7. אלמנט נוסף, פחות ידוע, בטקטיקה שהביסה את הצוללות היה הזרקור המוטס. הבריטים פיתחו שיטה בה – לאחר שהמכ"מ זיהה בלילה צוללת שאינה מודעת לחשיפתה – המפציץ צולל על פי הנחיות מפעיל המכ"מ ורק ברגע האחרון כמעט הטייס מדליק זרקור חזק, שמאיר את המטרה לצורך ביות סופי.
    8. אפשר היה לנצח את הצוללות מוקדם יותר אלמלא המנטליות "הבריטית", שמחפשת פתרונות "יצירתיים" וזולים, גם כשהמטרה מצדיקה להוציא הרבה כסף. במקרה זה מדובר לפיתוח טורפדו מתביית אקוסטית למלחמה בצוללות, בשיגור מהאוויר או מספינה. הטכנולוגיה היתה קיימת, ובל זאת הם המשיכו להשתמש בפצצות עומק "טיפשות" לא יעילות.
    9. מסקנה מ-8 הנקודות הקודמות: במלחמה מנצח מי שעושה פחות טעויות, ויש לו רזרבות כדי לתקן את הטעויות שנעשו. במלחמה על האטלנטי, הגרמנים עשו את הטעויות החמורות יותר (שכולן נבעו מהערכה עצמית מופרזת) והבריטים ניצחו למרות השגיאות בזכות הרזרבות האמריקאיות. לתשומת לב האסטרטגים הישראליים.

  24. אלעד הגיב:

    מלחמת העולם השניה לא מפסיקה לרתק אותי, שיא הטירוף של המאה המטורפת הקודמת.
    ועכשיו כששילבת עם החלק הטכני-מדעי, זה מרתק עוד יותר.
    היחסים הדו-כווניים בין המדע לבין המהלכים הצבאיים זה בעיניי החלק הכי מעניין
    אחד הפרקים הטובים ביותר (והאמת היא שכולם טובים)
    תודה רבה. נהניתי מכל רגע

    • רן לוי הגיב:

      תודה, אלעד! מלה"ע ה-II (וגם ה-I) מרתקת, ומכל כך הרבה זוויות: החוויה האנושית, הטכנולוגיה, הפוליטיקה ומה לא…יותר ויותר אני מבין כיצד נכתבו עליה אינספור ספרים, וכל אחד שונה מרעהו.
      רן

  25. אפי הגיב:

    שמחתי לשמוע על פרוייקט קיקסטארטר, התפלאתי שלא עשו את זה עד כה. אבל "פרק כל שבועיים" זה לא זה. אני אהיה מוכן לתת גיבוי לפרוייקט "חמישה פרקים בחמישה שבועות".

    • Dani Timor הגיב:

      אפי תודה מראש על תרומתך לפודקאסט.
      ההודעה בפרק 137 לגבי קמפיין גיוס ההמונים הינה "הכנת דעת הקהל". חשוב להבין שכדי להפיק תוכנית באיכות נדרשים לפחות שלשה שבועות. כיום רן מפספס את ה- dead line של עצמו לא אחת בשל סיבות טריוואליות – כמו צינון, ילד חולה או סתם לחץ בעבודה.
      אם תסקור את הקורה בארה"ב – שם סצינת הפודקאסטים מתקדמת בהרבה, אזי כדי להפיק תוכן איכותי מעסיקים הפודקאסטים מספר עובדים במשרה מלאה + מתנדבים + עובדים זמניים. פודקאסטים אלו משלבים לא מעט פרסומות וכן פונים לתמיכת קהל המאזינים מדי עונה.

      לאחר בדיקות והתלבטויות רבות הגענו למסקנה שכדי להוציא פרק אחת לשבועיים למשך עונה אנו זקוקים לעורך קול (כיום חלק זה בלבד לוקח לרן שבוע ברוטו) וסיוע של תחקירנים (לוקח כמעט שבוע ברוטו), שני חלקים עליהם רן לא מותר – כתיבת הפרק וקריינותו (וטוב שכך) לוקחים את שארית הזמן. לשם כך נצא בפרויקט זה ונשמח להעזר בכך כדי לקדמו

      דני

    • רן לוי הגיב:

      הי, אפי – גם אני אשמח לפרק בשבוע…אפילו שניים 🙂 סביר להניח שהספק כזה ידרוש לא פחות מצוות מוכשר של אנשי מקצוע שיעבדו על כל פרק כל הזמן. במילים אחרות: עבודה במשרה מלאה. במידה והפוטנציאל הכלכלי של הפודקאסט יצדיק זאת, אני לא אתנגד 🙂
      רן

  26. רביב הגיב:

    פרהידרול (Perhydrol) – זה מי חמצן

  27. ג'ורג' לסרי הגיב:

    הי רן, הרצאה מרתקת וכמו שאר ההרצאות שלך!

    כחובב (וגם מפצח חובב) של צפנים היסטוריים, חקרתי גם את הפיצוח של האניגמה על ידי הפולנים והבריטיים בהמשך, ולהלן כמה הבהרות. הנקודה העיקרית היא שתפיסת המכונה עצמה לא היה חלק בפיצוח התעבורה.

    1. האניגמה לא פוצחה בגלל תפיסת מכונה. למעשה הפולנים עוד בשנות השלושים הצליחו על ידי ניתוח תשדורות (וקצת חומר ממרגל) לשחזר בצורה אנליטית את מבנה המכונה. ב1939 הם אף מסרו לבריטיים ולצרפתיים מכונות שהיו שחזור מדויק של המכונה המקורית.

    2. מכונת האניגמה של הצי הגרמני היתה מסובכת יותר מהגרסה המקורית. עד לאמצע 1941 הבריטים כמעט לא הצליחו לפענח הודעות אלא אם קודם תפסו חוברות המכילות מפתחות לחודש נתון למשל תפיסת צוללת U110 וגם "אמובשים" שעשו לספינות גרמניות מבודדות.

    3. באמצע 1941 טיורינג וצוותו הצליחו לראשונה לפצח הודעות אינגמה ללא ידיעת המפתח, תוך שימוש במכונת גדולה המכונה TURING BOMBE. לצורך הפעלת המכונה נדרש היה לנחש חלקים מההודעה. בצוללת U110 נתפסה חוברת של "צופן הודעות מזג אוויר" ומתוך הודעות כאלו שיש להן תבנית מוכרת הצליחו לפצח מפתחות רבים ועקב כל לקרוא חלקים גדולים של התקשורת לצוללות.

    4. בתחילת 1942 הגרמנים מוסיפים רוטור רביעי והבריטיים מפסיקים לפענח הודעות עד לסוף 1942. בתקופה זו אבידות הצי הסוחר הבריטי מגיעות לשיא.

    5. לקראת סוף 1942 אכן נתפס חומר חשוב בצוללת U559. החלק החשוב איננו המכונה אלא גרסה חדשה של צופן הודעות מזג האוויר וכן טבלאות GRID לציון מיקום. עקב כך הבריטים שוב יכולים "לנחש" חלקי הודעות, וחוץ משבוע קצר במרס 1943 הם מצליחים לפצח כמעט את כל תעבורת האניגמה לצוללת עד לסוף המלחמה.

    6. מכת המחץ לכוח הצוללות מגיעה באמצע 1943, כאשר על סמך יירוטים של הודעות אניגמה האמריקאים משמידים את רוב ה UTANKERS – צוללת שהן גם מכליות – בנקודות המפגש עם הצוללות האחרות לצורך תדלוק – וכך לא מתאפשרת יותר שהייה ארוכה של צוללת באוקיאנוס האטלנטי.

    יש עוד הרבה פרטים טכניים (ומשעממים) אבל אלו עקרי הדברים הקשורים לפיצוח הגרסה הימית של האניגמה.

    תודה על כל ההרצאות המרתקות!

    ג'ורג'

    • Dani Timor הגיב:

      ג'ורג' היקר,
      נושא פיתוח הצפנים במלחמת העולם השניה, כפי הנראה, יכול לספק חומר לעונה שלמה של פודקאסטים בפודקאסט על הצוללות רן התמקד בצוללות ולא בצופן האניגמה מכונות הבומבה, שאגב לא הומצאו על ידי טיורינג אלא על ידי הפולנים (טיורינג רק שכלל אותן).
      הייתי מוסיף לסקירתך המעניינת (מהזכרון בלבד):
      1) את העובדה שטעות חוזרת של תחנת הקריגס מרין בנורווגיה סייעה לפענוח צופן הצי (שימוש חוזר באותו פתיח לפני קידוד) דבר שהסגיר את מיקום גלגלי הקידוד במכונה.
      2) העובדה שהצי אכן הוסיף גלגל קידוד רביעי אך לא השתמש בהיפוך (מה שהיה הופך את תהליך הפיצוח לכמעט אינסופי בשיטות של בלצ'לי פארק)
      3) לבסוף סיפור פיצוח האניגמה היה כמו בכל פרויקט מצליח שילוב של יכולות גבוהות של אנשי בלצ'לי פארק לצד מסירות ונחישות לאין קץ ובעיקר תהליך סדור שערב כמות גדולה של יודעי ושומרי סוד

      אלחץ על רן לעשות פרק בנושא בעונה הקרובה (כאשר נרד ל- שני פרקים בחודש)

      דני

    • רן לוי הגיב:

      תודה על התוספות הפנטסטיות,ג'ורג!
      רן

  28. רענן הגיב:

    מעניין מאד. תיקון – צוללות הדולפין אינן מבוססות על דגם 209.

  29. רביב הגיב:

    perhydrol‏ זה מי חמצן.

  30. רן לוי הגיב:

    תודה נעמי, מכור! 🙂
    רן

  31. נעמי הגיב:

    חיים שלמים לא יספיקו כדי להקיף את כל החומר על מלחמת העולם השנייה לבדה.
    מרתק, תודה!

  32. מכור הגיב:

    פרק מצויין!
    תודה רבה. הרעיון על פרויקט המימון הוא רעיון טוב לדעתי.

  33. דניאל דורון הגיב:

    ביטול ביטול. טעות

  34. דניאל דורון הגיב:

    עוד לא התעדכן ב iTunes..?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.