פרק 116: משה של עמק הסיליקון- על וויליאם שוקלי, וההיסטוריה של הטרנזיסטור

wikipedia
הטרנזיסטור, אותו רכיב חשמלי זעיר מבוסס מוליכים-למחצה שמיליונים רבים ממנו נמצאים בכל שבב, הוא קרוב לוודאי ההמצאה החשובה ביותר במאה השנים האחרונות. מדוע, אם כן, נחשבו המוליכים-למחצה למוקצים בראשית דרכם?

פרק חדש יצא לאור וניתן להאזין לו באמצעות הנגן שבראש הפוסט, או להוריד אותו למחשב (מקש ימני, Save As…).

לחץ כאן כדי לקרוא את הפרק במלואו

כל זאת ועוד, בפרק שלפניכם. תודה רבה לדינה בר מנחם על העריכה.

הנה קישור לשרשור פתרון חידתו של ניר בפרק.

***פרסומת***

פרק זה מוגש בחסות KLA Tencor ישראל, שמגייסת לשורותיה פיזיקאים ומהנדסים בתחומי האופטיקה, פיתוח אלגוריתמים, הנדסת מערכת או תוכנה. שלחו קורות חיים ל-KTI@cvwebmail.net (וציינו שהגעתם דרך 'עושים היסטוריה', זה יכול לעזור..)

חברת KLA היא המובילה העולמית בפתוח מכשירי בדיקה ומדידה לתהליכי ייצור שבבים. בחלקו השני של הפרק תוכלו לשמוע על הטכנולוגיה המדהימה המפותחת במרכז הפיתוח של החברה, במגדל העמק- ציוד המאפשר זיהוי של סטיות בתהליכי ליתוגרפיה המגיעים עד לאטומים בודדים…
זיהוי פגמים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ייצור השבב. בלעדיו, ההשקעה האדירה בהקמת מפעל הייצור (Fab) הנמדדת במיליארדי דולרים, עשויה לרדת לטימיון: לכלוך על הסיליקון, או סטייה של חלקי ננו-מטרים, עשויה להרוס וויפר (Wafer) המכיל עשרות שבבים אשר שוויו אלפי דולרים. יצרניות השבבים מותחות את הטכנולוגיה הקיימת עד הקצה, ובכל שנה ממזערות עוד יותר את הטרנזיסטורים שלהן כדי לעמוד ב'חוק מור' השאפתני. מכשירי המדידיה חברת KLA-Tencor הם החוליה הקריטית בשרשרת הייצור אשר יכולה לזהות, להתריע ולאבחן תקלות שונות. בלעדיהם, לא ניתן יהיה להמשיך ולמזער את השבבים.

הצטרפו אלי לביקור במגדל העמק: נשמע את קולו של קן לוי, מייסד החברה, ועל הקשיים של תחילת הדרך. נלבש את ה-Bunny Suit ונכנס לחדר הנקי, נפגוש את האיש שהמציא את הטטריס (טוב, לא ממש) ונגלה מדוע רוקדים המהנדסים של KLA מסביב למכונות שלהם…גללו לתחתית הדף כדי לראות תמונות מביקוריי בחברה.

========================================

לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.

התחברו אל רן בפייסבוק וגוגל+

========================================

פרקים קודמים בנושאים דומים:

פרק 109- באגים, מזוודות וסוכני FBI: על משבר התכנה.
פרק 99- ניצוצות של הבנה: על הקשר שבין אוטיזם והנדסה.
פרק 68- להכריח את ברית המועצות להשמיד את ארה"ב: על ההיסטוריה של האינטרנט.

יצירות אשר הושמעו במסגרת הפרק:

The Loss- Jptraven
Shurpi- She Be Expecting
Transistor Blues- Ran Levi
CAM07A2K12- Ainsite3
Primavera-Oscura-Bluszcz
HighWay- נמרוד טלמון, elektronaj@gmail.com
Nocturn-Inferi- Sagoth

You may also like...

12 Responses

  1. יוסי הגיב:

    היי רן, לצערי ב24 לאפריל אני במדריד…
    האם תהיה עוד הרצאה לילדים בקרוב?

  2. רועי הגיב:

    שלום
    הפרק היה מאוד מעניין, אך לא מצאתי את התמונות מביקורך בחברה
    תוכל להעלות קישור אליהן
    תודה

  3. אייל הגיב:

    מתי תהייה אפליקציה לאייפון?

    • רן לוי הגיב:

      הי, אייל,
      אני מקווה שבעוד מספר שבועות. בינתיים, יש אפליקציה מצוינת של אפל לפודקאסטים: אפשר למצוא שם את 'עושים היסטוריה'
      בקלות יחסית.
      רן

  4. רן הגיב:

    זו כבר הפעם החמישית שאני מאזין לפרק הזה ואני חושב שאני מתחיל להבין מה זה טרנזיסטור. ראשית הרשה לי להצרף לברכות: יצא לך פרק ענק!
    ושנית בקשות (בבקשה) ני מבין שהטרנסיטור בגלל שהחשמל זורם בו לכיון אחד יכול להגביר את האות שמגיע מאנטנה אבל איך מעבירים מידע על גל רדיו אתה יכול להרחיב (אולי בפרק נוסף) איך הגיעו מציפצופי מורס להעברת קול על קו טלפון או באלחוט ואיך היום מעבירים מידע דיגיטאלי בשידור/בכבל?

    ועוד הצעה לפרק – איך מדדו את מהירות האור ומה הקשר בין ניסוי מיקלסון מורלי לתורת היחסות?

    • רן לוי הגיב:

      תודה, רן! 🙂
      לגבי העברת מידע על גלי רדיו: יש כמה שיטות. הפשוטה ביותר היא AM ('רדיו AM')- שינוי גובה גל הרדיו לפי האות שרוצים להעביר.
      למשל, גל גבוה זה "קו", גל נמוך זה "נקודה", במורס. דיבור וכו' קצת יותר קשה לדמיין, אבל זה בדיוק אותו העיקרון.
      לגבי מהירות האור- אני בהחלט מתכנן פרק על תורת היחסות… 🙂
      רן

  5. נעם הגיב:

    מוליכים למחצה התחילו עם סלניום (34) ואח"כ עברו לגרמניום (32)
    משם ירדו שורה לסיליקון (14). שם "תקועה" הטכנולוגיה.
    צריך לשים לב שאפשר לרדת עוד שורה בטבלה. לפחמן !!!
    ואז נגיע למוליכים למחצה מבוססי פחמן.
    קריפי משהו

  6. רן לוי הגיב:

    אריאל- תודה! שמח שאהבת 🙂
    אורן- אתה צודק, ואוסיף שהזכרתי את ברדיין בפרק שעסק ב'אפס המוחלט'.
    רן

  7. אורן ש. הגיב:

    אני יכול (ורוצה) להעיד שהפרק מעניין מאוד גם למי שיודע מקרוב מהו טרנזיסטור (אהההם…) 🙂
    אוסיף כהערת שוליים שגם ג'ון בארדין לא טמן ידו בצלחת. ב-1972 הוא זכה בפרס נובל נוסף בפיזיקה על חלקו בפיתוח של התיאוריה עבור מוליכי-על, מה שנקרא מודל BCS – ראשי תיבות של ההוגים.

  8. אריאל הגיב:

    יופי של פרק! מזמן רציתי להכיר את ההיסטוריה והמדע מאחורי הטרנזיסטורים, כשאתה מספר על זה – זה פתאום נשמע פשוט, פחות מהפרטים ויותר מהעקרונות.

    הקטע עם זעקת הודף כדור הברזל לעומת קולות התינוק הוא מבריק, מאיפה לעזאזל אתה שולף את הרעיונות האלה?

    גם המקטע על חברת קי.אל.אי היה מעניין והתמונות נהדרות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *