[עושים היסטוריה] 115: טרולים, כרישים וציפורים עצבניות- על פטנטים בעידן טכנולוגיית המידע

פטנטים בתוכנה - הפודקאסט עושים היסטוריה
הורד את הקובץ (mp3)
הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במיילiTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

חוקי הפטנטים מלווים את המהפיכה הטכנולוגית מזה מאות שנים, ומסייעים לקידמה ולשגשוג. אך בשנים האחרונות הפכו הפטנטים לכלי נשק בידיהן של חברות ענק ועורכי דין ממולחים…האם הפטנטים יבלמו את הקידמה במקום לסייע לה?

תודה רבה לדינה בר מנחם על העריכה, לארי פרנק על הייעוץ המקצועי ולנמרוד טלמון שאת השיר 'Mud' שמעתם בפרק. תוכלו ליצור עם נמרוד קשר באמצעות המייל: elektronaj@gmail.com.


הפרק בחסות www.vpbx.co.il – המרכזיה הוירטואלית שלך!


טרולים, כרישים וציפורים עצבניות- על פטנטים בעידן טכנולוגיית המידע

כשהוציאה גוגל את 'אנדרואיד', מערכת ההפעלה לטלפונים 'חכמים', רתח סטיב ג'ובס מזעם. הסופר וולטר אייזיקסון תיאר את תגובתו של המנכ"ל המיתולוגי של אפל להצלחת הטלפונים מבוססי-אנדרואיד, אשר נגסו חל קים גדולים מנתח השוק של האייפון:

"…גוגל, אתם העתקתם את האייפון בלי בושה… .אני אלחם בכם עד נשימתי האחרונה, ואני אבזבז כל פני מ-40 מיליארד הדולר שיש לאפל בבנק כדי לתקן את העוול הזה. אני הולך להרוס את אנדרואיד, בגלל שזו סחורה גנובה."

סטיב ג'ובס היה ידוע כאדם נחוש שאינו מוותר בקלות. אם הכריז שהוא מתכוון 'להרוס את אנדרואיד', סביר להניח שהתכוון למה שאמר. מצד שני, ברור שאפל אינה יכולה להגיע באופן פיזי לכל טלפון חכם שכזה ולשבור אותו עם פטיש. היא גם אינה יכולה לגייס צבא פרטי ולהסתער על ה'גוגלפקס', משרדיה הראשיים של גוגל בקליפורניה. לאפל יש מעריצים רבים ומסורים, אבל בואו נודה על האמת – משתמשי אפל הם פחות סיירת מטכ"ל ויותר ציפורים עצבניות.

כלי הנשק במלחמתה של אפל נגד אנדרואיד הם הפטנטים. בשנים האחרונות הגישה אפל סדרת תביעות, בכמה מדינות, בגין הפרות פטנטים כנגד כמה וכמה יצרניות של טלפונים 'חכמים' כגון סמסונג, HTC ומוטורולה. אפל טוענת כי מוצריהן של חברות אלה הם העתקים בוטים של האייפון שלה, ודורשת מהן לא רק פיצויים בגובה מיליאר די דולרים – אלא גם הפסקה מוחלטת של שיווק המכשירים: דרישה שפירושה פשיטת רגל כמעט ודאית. סמסונג ו-HTC משיבות מלחמה שערה ותובעות את אפל על הפרת פטנטים שלהם, בסכומים דומים.

להמשך הטקסט המלא: טרולים, כרישים וציפורים עצבניות- על פטנטים בעידן טכנולוגיית המידע

יצירות אשר הושמעו במסגרת הפרק:

Don't Mess with the DeCSS (Feat. B-Rad)
The Grumpy Old Troll Dubstep (Nasty Nathan)
DeCSS music and dramatic reading

You may also like...

28 Responses

  1. יוסי הגיב:

    מגניב

  2. תודה מעמר מצויין

  3. Amir הגיב:

    רן שלום,
    שמעתי את הפרק בהנאה, אבל אני חושב שהחמצת בו נקודה חשובה מאד, אולי אפילו את הפאנצ -ליין של כל הפרק.
    טרול הפטנטים האמיתי איננו חברות לא יצרניות הרוכשות פטנטים. הטרול שאולי הוא גם מפלצת, נקרא ארצות הברית של אמריקה. המדיניות המתירנית של רישום פטנטנים מגוחכים היא מדיניות כמעט בלעדית של ארה"ב.
    כך למשל, במדינות כמו אנגליה, גרמניה וישראל לא ניתן היה בעבר לרשום פטנטים על תוכנות . תוכנה קיבלה הגנה כיצירה ספרותית {הסבר ארוך שנגעת בו בפרק] וככזו היא היא בד"כ קיבלה הגנה כיצירה בשלמותה [לכן לא יכולת להעתיק גם בארץ דיסק של חלונות או של אוטוקד]. אבל לא ניתן היה לרשום פטנט על פונקציות כמו הדוגמא שנתת על רישום קו ישר על מסך או דואר אלקטרוני. היום הנושא קצת התערער גם במדינות אלו בעקבות ההובלה האמריקאית בנושא.
    גם הדוגמא ההמצחיקה של ריב פטנטנים על מכשיר המרובע עם פינות מעוגלות ושחורות לא ניתן היה לרישום כמעט בשום מקום בעולם חוץ מארהב, אלא בדרך של הגנה על קנין רוחני שנקרא "מדגם" – גם כאן ההגנה ניתנת לצורה מדויקת מאד [דגם או צורה] ולכן לא ניתן כלל להתבלבל ולטעון שהמדגם של איפון הוא כמו של גלקסי. צריך העתקה זהה כדי לקבל הגנה.
    ארהב נוקטת במדיניות המרחיבה הזו כי היא יצרן הפטנטנים והקנין הרוחני הגדול בעולם. לכן, כל מדיניות מרחיבה שלה מגינה קודם כל עליה ועל החברות שבתחומה, גם אם הדבר יוצר לא אחת עיוותים שונים בינהן.
    גנדי אמר פעם שהמדינות שבהן קיימים עונשים הכי כבדים על גניבות הן המדינות שבהן יש הכי הרבה עשירים שיש להם הכי הרבה מה להפסיד. זה בדיוק המקרה.
    ארה"ב מסוגלת להכתיב מדיניות מגוחכת כזו כי יש לה כוח וכי שום פטנט בעולם איננו אפקטיבי באמת אם לא נרשם בשוק הגדול בעולם – ארה"ב. לכן, לא מדובר כאן בבעיה של פקידי פטנטנים טפשים ולא בבעית תמריצים שגויה אלא במדיניות מכוונת שנובעת מדומיננטיות ושליטה. מדיניות זו קיימת גם בפטנטנים בנושאי רפואה שם הנושא מכעיס עוד יותר כי הוא מגיע למצב של פגיעה בחיי אדם במחיר של בצע כסף. החטא הקדמון.

    • רן לוי הגיב:

      הי, אמיר,
      תודה על התוספות והמחשבות המרתקות. אני מודה שלא חשבתי על עניין הפטנטים מהזווית הזו- וגם לא נתקלתי בטענות דומות
      במסגרת התחקיר שערכתי. אף על פי כן, יש לי תחושה שיש גרגיר של אמת במה שאתה כותב, לכל הפחות. ארצות הברית
      היא מעצמה, וככזו יש לה השפעה ברורה על כל המדינות שסביבה- סביר להניח שגם בתחום הפטנטים.
      רן

  4. רן לוי הגיב:

    תודה, שרון! 🙂
    רן

  5. שרון הגיב:

    סופסוף התפנה לי זמן לשמוע – הפרק משובח ממש, וגם המוסיקה מעולה! תודה.

  6. gold account הגיב:

    לצורך הבנה של הטענה צריך אולי להבין את רציונאל הפטנטים על תוכנה. ככלל, פטנט היה ניתן להגנה למוצרים מוחשיים שמהווים ביטוי של רעיון שהוא בעל שימוש תעשייתי והתפתחות תעשייתית מוחשית. בהחלטה שניתנה לפני מספר שנים, קבע נועם מאיר, רשם הפטנטים, כי תוכנות לא זכאיות להגנה בפני תוכנה ( פט' 131733 אלי תמיר ) בין היתר כי הן זכאיות להגנת זכויות יוצרים; ופסק כי "החומרה (hardware) כשירה לפטנט ואילו התכנה (software) נמצאת מחוץ לתחום הכשירות (…) אמנם תכנת מחשב כשלעצמה אינה ברת פטנט, אך על מערכות ממוחשבות (computed systems) פיסיות, הכוללות ומשלבות בתוכן רכיבי חומרה ותכנה, או על שיטות (methods) העושות שימוש טכנולוגי בתכנה חדשה על מנת לתת תוצאה יישומית חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, יוענק פטנט בתנאים מסוימים".

  7. דווקא חשבתי על פיל. זו החיה היחידה שבאה בילד-אין עם שנורקל…

  8. הקטע עם החמות הפולנית – ענק!
    הפרק כולו מרתק, כהרגך.

  9. Yoav הגיב:

    בזמנו (לפני כשנתיים) נאמר שדגמי טויוטה אינם בטוחים בשל יציאה ספונטנית של שטיח הנהג מעגינה ונדידתו אל עבר דוושת הגז, לדעתי זו סכנה אפשרית כמידה שווה בכל דגמי המכוניות. ייתכן שמדובר פה בחוק טבע שנקרא לו "איום הזר הדומיננטי", כאשר הזר מתחיל לגרוף נתח שוק דומיננטי, מעל היצרן המקומי, נוצרת התקפה חסרת תקדים נגדו – זה קרה בתעשיית הרכב, והשבוע ראינו איך זה קרה עם SAMSUNG.

  10. רן לוי הגיב:

    יואב- תודה! 🙂 התזמון באמת היה מוצלח. קצת מזל אף פעם לא מזיק…מה היה העניין של טויטה והשטיחים? אני לא זוכר.
    אמיר- תודה על התיקון! תמשיך לתקן אותי, זו הדרך היחידה להשתפר 🙂
    רן

  11. בשמת הגיב:

    מעתיקה את התגובה שלי מאתר הידען…
    כרגיל תענוג לקרוא מאמרים שלך, מחכה לחלק השני של הקוף 🙂
    והערה – אני לא מקשיבה לאודיו אז אני כנראה מפספסת די הרבה, היה משמח אם פה ושם היית מעביר קצת יותר לכתב…

    לעצם העניין – יש סיפור ידוע יותר על קו של תאים שנקרא HeLa:
    http://www.haaretz.co.il/misc/1.1213428
    סיפור עצוב ונכתב עליו ספר מרתק.

    לגבי מוסד הפטנטים – הוא הפך לחוסם חדשנות במקום מעודד חדשנות.
    בנוסף לחסרונות שציינת, ישנו אספקט נוסף של "פטנטרוליזם" (כל הזכויות שמורות חח) – פטנטים חוסמים שאין להם שימוש מסחרי כלשעצמם, הם נהוגים בעיקר בתעשיית הביוטכנולוגיה והתרופות.

    אני בדעה שצריך לבטל את מוסד הפטנטים לחלוטין. חברה מסחרית צריכה לחדש או למות.
    לא צריך פטנט ובלעדיות בשביל זה – וזה נכון כפליים לתחום הטכנולוגיה שבו הדברים זזים מהר מאוד ויש חשיבות ליתרון הראשוניות.
    יוצא הדופן היחיד הוא פטנטים של אנשים פרטיים – אבל אך ורק אם הצליחו להפוך אותם למוצר מסחרי תוך פרק זמן סביר (דרושה הגדרה טובה יותר…).

    והנה דוגמה איך אפשר בלי פטנטים:

    לחברת BIC יש שני פטנטים שמשפיעים מאוד על היומיום שלנו – העט הכדורי ומצית (זיפו).
    כמה יצרים יש של עטים כדוריים ומציתים קיימים בשוק? למרות זאת החברה מעולם הגישה תביעת פטנט נגד מי מהם.
    הגישה שלהם היא עלות-תועלת-איכות-שיווק מקורי – נוסחה שעובדת עד היום – החברה מרוויחה כ-4 מיליארד יורו בשנה למרות כל החקיינים ובלי לבזבז כסף על תביעות.

    דעתי היא שאם חברה לא מסוגלת לחדש על בסיס קבוע – היא צריכה למות.
    אם ממציא רשם פטנט אבל לא הצליח להוציא אותו לשוק תוך זמן סביר – הוא לא צריך להרוויח עליו אם מישהו אחר כן הצליח.
    בתחום המסחרי אני בעד אבולוציה – הישרדות של המתאימים ביותר.
    כל השאר דינוזאורים.

  12. אמיר סימן טוב הגיב:

    צורת הרבים של המילה חָמוֹת היא חֲמָיוֹת (כמו אחוֹת – אֲחָיוֹת).
    https://www.google.co.il/search?q=חמות+ברבים

    לאוהבי השפה העברית כמוני, פתחתי קבוצה בפייס: https://www.facebook.com/groups/in.hebrew/

  13. יואב לי הגיב:

    היי רן, כרגיל היה מעולה.
    ברלוונטיות מדהימה לפרק האחרון שמענו את "גזר הדין" לגבי המשפט בארה"ב לטובת MAC – לדעתי האמריקאים ממש יורים לעצמם ברגל.
    האם מישהו נזכר בסיפורי השטיחים של טויוטה?

  14. הומר הגיב:

    האם גוגל קוראת לביטול פטנטים בתוכנה?
    http://linmagazine.co.il/node/view/50181

  15. צפריר כהן הגיב:

    הוזכר בפרק שמתישהו חברת Sun הצעירה שילמה לענקית IBM. לא יזיק לקשר כאן לסיפור המלא:
    http://www.forbes.com/asap/2002/0624/044.html
    (מופיע בתחילת הכתבה)

    כאמור, טרולי הפטנטים הם רק סימפטום של הבעיה. חברות המחשבים הגדולות חורקות שיניים ורושמות פטנטים. הן משלמות כסף רק על רישום הפטנטים, וגורפות סכומים לא מבוטלים מרישיונות שימוש בפטנטים. מיקרוסופט, לדוגמה, מרוויחה יותר כסף מרישיונות שימוש בפטנטים במכשירי אנדרואיד המתחרים של גוגל ושות' מאשר תמלוגים על מכשירי Windows Phones השונים. מלחמות הפטנטים שיש כיום הן משהו חריג שיסתיים (למרבה הצער) מן הסתם עוד כמה שנים באוסף בריתות לשימוש הדדי של פטנטים בין החברות הגדולות.

    השאלה היא האם בתחומי התוכנה ההגנה שמספקים הפטנטים באמת נדרשת כשי לעודד התקדמות, או שיש מספיק גורמים אחרים שמעודדים חדשנות? ממילא היום רוב התביעות בתחומי הפטנטים הן על המצאה מקבילה: ממציא אחר לא שמע על ההמצאה הישנה והמציא אותה מחדש. לעומת זאת בתחום התרופות רוב מוחלט של התביעות הן על שימוש לא חוקי במידע מהפטנט בזמן שהגנתו עדיין בתוקף.

  16. רן לוי הגיב:

    שניר, SD- שמח שאהבתם, ותודה על הקישורים. המשפט של אפל וסמסונג מספק לנו הרבה חומר עסיסי לפרק המשך, יום אחד… 🙂
    רן

  17. נעמי הגיב:

    תענוג, כל פעם שיוצא פודקאסט אני יוצאת להליכה להעביר שעה של כיף
    (המדרבן הכי טוב לעשות ספורט…).
    הפרסומות ממש לא מפריעות ואני לא חוששת שהרמה תרד מהסיבות שאמרת.
    בכלל, אני אסירת תודה על כל פרק.
    אם כבר אני כותבת, העיצוב הגרפי הקודם של האתר היה הרבה יותר יפה.
    הפונט לדוגמא של "עושים היסטוריה" זקוק לשיפוץ, וגם צבע החמרה.
    למה החלפת?

    • רן לוי הגיב:

      הי, נעמי,
      תודה רבה על הפידבק! אני מסכים לגבי הפונט והצבע בכותרת של דף הבית- גם אני
      לא ממש אוהב אותם. אני עובד על שינויים, בתקווה בקרוב 🙂
      רן

  18. רן שלום,
    תודה על הפרק המעניין.

    כמה הערות:
    יש מדינות שהגדירו שיטות רפואיות כלא ניתנות לרישום פטנט. דוגמה אחת למדינה כזו היא ישראל שקבעה כלל שכזה בסעיף 7 לחוק הפטנטים. דווקא הדוגמה של פרומיתיאוס פחות קשורה לשיטה רפואית ויותר קשורה לקו הגבול שבין תגלית של חוק טבע לבין אמצאה יצירת ידי אדם – קו גבול חמקמק וחשוב מאוד בדין האמריקאי.

    דווקא בדיון לגבי טרולי פטנטים, נראה לי שהדיון היה קצת שטחי מדי. חלק מהאמצאות של הטרולים הן בהחלט אמצאות חדשות ובעלות התקדמות המצאתית. העובדה שהאמצאות נקלטו בשוק כסטנדרט לא אומר שכשהם הומצאו הן לא עמדו בדרישות דיני הפטנטים.
    הפנית גם למאמר מ-2011, ואני מניח שמדובר במאמר The Private and Social Costs of Patent Trolls. המתודולוגיה של המחקר שם היא, לכל הפחות, מפוקפקת.

    טרולי פטנטים מאפשרים שכלול של שוק האמצאות ומאפשרים למקסם את שווי האמצאות. זכות הפטנט הינה זכות *למנוע* שימוש, ולכן השווי של הזכות נגזר באופן מיידי מהשאלה כמה גופים מפרים אותו. ככל שלא ניתן להימנע מהפרת הפטנט בתחום מסוים – המשמעות היא שהערך של הפטנט גדול יותר, וכך צריך להיות. זה אופיו של הכלי המשפטי הזה.

    הגדרת טרולי פטנטים היא דבר חמקמק. האם ממציא קטן שתובע חברת מסחריות שגנבו ממנו את הרעיון הוא טרול? (ראה את הדוגמה של רוברט קירנס). האם חברות המסחור של האוניברסיטאות שלא מייצרות בעצמן אלא נותנות רישיונות לגופים אחרים הן טרולי פטנטים?

    לבסוף, נקודה נוספת שצריך להבין היא שמתן פטנט אינה סוף פסוק. ישנו איזון של עלות-תועלת במערכת הפטנטים. לפי איזון זה, בוחני הפטנטים ("פקידי הפטנטים" כפי שקראת להם) משקיעים משאבים מוגבלים בבחינת בקשה לפטנט. משכך, באופן הגדרתי, מתקבלים גם פטנטים שלא היו צריכים להתקבל. מכיוון שאחוז זניח מכל הפטנטים מגיע לבתי המשפט, המסננת ששמות רשויות הפטנטים אינה מסננת מדויקת.
    וזה בלי להזכיר את הכלי של utility model שמאפשר קבלת פטנט בלי בחינה כלשהי.

    • רן לוי הגיב:

      הי, זיו,
      תודה רבה על התגובה המפורטת והמחכימה. ברור לי שהשארתי הרבה פרטים חשובים מחוץ לפרק, ובפרט
      בדיוק לגבי הטרולים: יש רק 45 לפרק, וכמויות אינסופיות של מידע…בכל אופן, אני שמח שהתגובה שלך
      מוסיפה ומתקנת את מה שאני לא הכנסתי פנימה, ובפרט את עניין 'ערך הפטנט', שזו נקודת מבט
      מרתקת שלא חשבתי עליה.
      לגבי המאמר המדובר: הכוונה למאמר Blackberries and Barnyards: Patent Trolls and the Perils of Innovation
      מאת Gerard N. Magliocca, ולא המאמר המפוקפק (לשמחתי…).
      נשתמע,
      רן

  19. sd הגיב:

    פרק מעולה כמו תמיד, ממש ממש תודה 🙂

    באותו נושא: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4270255,00.html

  20. שניר ד הגיב:

    פרק מעולה כתמיד. נהניתי מאוד.
    באותו עניין, אבל לא בדיוק, הרצאה מרתקת בטד על רמיקסים:
    http://www.ted.com/talks/kirby_ferguson_embrace_the_remix.html

  21. רועי הגיב:

    היי רן,
    זה היה פרק ממש ממש מעניין, כל הכבוד על ההשקעה בפרק ובתחקיר ותודה רבה, ממש נהניתי. העברת לי שעה כדקה. אז אפשר להגיד שעד כה העברת לי 115 דקות.

    בקשר לפרסומות, זה באמת תורם עד כדי כך לתכנית?
    בדרך כלל כשפודקאסט מתחיל להתמסחר, האיכות שלו תתחיל לרדת בהתאם.
    אבל אם החסות הכרחית בכדי להמשיך להקליט את התוכנית, ובכדי לקנות ציוד הקלטה איכותי, אז אני מבין אותך, אני תמיד בעד לשפר את רמת התוכנית.

    • רן לוי הגיב:

      הי, רועי,
      תודה! שמח שאהבת 🙂
      לגבי הפרסומות: שאלה טובה, ובמקום, ואני שמח לחלוק את המחשבות שלי בעניין הזה.

      במישור המעשי, יש הוצאות שצריך לכסות: איחסון האתר, איחסון קבצים, הוצאות חד פעמיות על ציוד ההקלטה וכו'.
      אפשר לעשות פודקאסט גם בהתנדבות מלאה, כמובן (כך עשיתי אותו עד היום.. 🙂 ), אבל ככל שהוא צובר פופולאריות גם ההוצאות
      גדלות בהתאם. אם מביטים יותר קדימה, להכנסות מפרסום יש יתרון בכך שהן מאפשרות לי להעז יותר: למשל, לאחרונה שידרגתי
      את איחסון האתר (עברתי לשרת חזק יותר, עם רוחב פס משודרג כדי לעמוד במספר הכניסות) בעלות גדולה פי 3 ממקודם. אלמלא
      הייתי בטוח שאני מסוגל לכסות את ההוצאות האלה מהפרסום, אולי לא הייתי ממהר לשדרג.

      לגבי ההתמסחרות:
      הסכנה בהתמסחרות היא שרמת התוכן תרד כדי לקלוע למכנה משותף נמוך יותר ובכך למשוך מספר גדול יותר של מאזינים- כמו שאנחנו
      רואים בטלוויזיה, עם הריאליטי והשעשועונים…
      זה איום ממשי, אבל אני חושב שבפודקאסטים הוא קצת פחות מפחיד: פודקאסט מטבעו הוא נישתי, ואני לא מנסה לקלוע למכנה משותף נמוך
      לכל אוכלוסיית ישראל, אלא לטעמם של אותו חלק באוכולוסיה שמתעניין במדע, טכנולוגיה, תרבות וכו'. אם רמת התוכנית תרד בגלל התמסחרות,
      אני לא ארוויח קהל 'חדש'- רק אפסיד את הקהל הקיים…לכן אין לי מוטיבציה להוריד את הרמה, כמו בטלוויזיה המסחרית למשל. הקהל של 'עושים
      היסטוריה' לא מחפש בידור זול, כי את זה יש לו בשפע: הוא מחפש תוכן מעניין.
      אפשר לראות את זה יפה בארצות הברית, שם עולם הפודקאסטים הוא מסחרי יותר. למרות המסחור, התוכניות המצליחות ביותר הן לא תוכניות בידור 'זולות'
      אלא הפודקאסטים האיכותיים יותר: רדיו-לאב, This America Life, This Week in Tech וכו'.

      אני שמח מאד לשמוע מהמאזינים מה דעתם על הנושא של פרסום בתוכנית, מה הם אוהבים ומה לא. אנחנו נמצאים רק בראשית
      הדרך בעניין הזה… 🙂
      רן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.