[עושים היסטוריה] 104: לבנות את מנהטן בתימן – על גורדי שחקים

הפעם נרים את מבטנו גבוה, ועוד יותר גבוה: כיצד מתכננים ובונים גורדי-שחקים, ובאלו אתגרים צפויים ובלתי-צפויים נתקלים האדריכלים והמהנדסים שבונים אותם?

 

 

פרק חדש יצא לאור וניתן להאזין לו באמצעות הנגן שבראש הפוסט, או להוריד אותו למחשב באמצעות לחיצה על הכפתור הבא (מקש ימני, Save As…):

לחץ כאן כדי לקרוא את הפרק במלואו

  • -על שיבאם, עיר מדברית של רבי קומות מהמאה ה-16…
  • -על הנרי בסמר שאחראי לחלק גדול מהתעשייה הכבדה המודרנית, ואלישה אוטיס שחסך לכולנו טיפוס מדרגות מתיש…
  • -ומדוע בחרו אנשי דובאי לקרוא לגורד-השחקים המדהים שלהם… על שמו של מישהו ממקום אחר?

תודה לדינה בר-מנחם על העריכה הלשונית (הפילפליות מהפרק הקודם לא באשמתה, דרך אגב 🙂 ), ולשניר דוד על הרעיון והסיוע בתחקיר.

החל מלפני שבועיים, 'עושים היסטוריה!' משודרת גם מעל גלי הרדיו, ברדיו הבינתחומי. ספרו לחברים ולמשפחה: ימי שני בשעה 15:00 בצהריים, בתדר 106.2FM באזור המרכז.

לא לשכוח! מפגש המאזינים השלישי, בשיתוף 'ספק סביר' המעולים, יתקיים ב-2.2.12. הרשמו לארוע מראש!

ביבליוגרפיה:

http://www.pbs.org/wgbh/buildingbig/skyscraper/index.html
http://www.shibamonline.net/eng/wadi12.php
http://books.google.co.il/books?id=pQAAAAAAMBAJ&pg=PA62&dq=skyscrapers+tube+design&hl=en&ei=pUjPTvvPPMTesgafsPXuDA&sa=X&oi=book_result&ct=result&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false 

========================================

לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.

התחברו אל רן בפייסבוק וגוגל+

========================================

פרקים קודמים בנושאים דומים:

פרק 83- שרוף את הפרק הזה! על הנפט.
פרק 72- אפילה ופחד בניו יורק: על הפסקות חשמל.
פרק 3- אדיסון וטסלה: מלחמת הזרמים.

יצירות אשר הושמעו במסגרת הפרק:

Tenebrous Brothers Carnival Act One- Kevin Mcleod
Mana Junkie- Reflections in the Rain.
Lancefield- Ethereal (NopMix).

You may also like...

22 Responses

  1. אלון הגיב:

    פרק מוצלח, נהנתי להקשיב

  2. דותן הגיב:

    צרם לי קצת שאמרתה שאדיסון הוא בחזית ההתקדמות, דבר שיצר לי רושם שהוא מדען מדהים למרות שהוא גנב לא מעט רעיונות מאנשים אחרים

    • רן לוי הגיב:

      הי, דותן!
      אני מניח שאפשר להתווכח על המקוריות והאתיקה של אדיסון- חלק מהשיטות העסקיות שלו היו נלוזות מאד (סיפרתי על כמה מהן בפרקים על 'מלחמת הזרמים', למשל).
      בכל זאת, אי אפשר להכחיש שהייתה לו השפעה אדירה על הקדמה הטכנולוגית של דורו. הוא ידע איך להפוך ידע תיאורטי למכשירים עובדים, ידע להפוך רעיונות למוצרים מצליחים וכו'- וגם זה כישרון לא מבוטל…
      נדמה לי שאפשר להשוות אותו לסטיב ג'ובס המנוח. שניהם היו בעלי קווי אישיות לא 'מדהימים', כנראה, אבל שניהם היו מוצלחים במה שעשו.
      רן

  3. אחד שהאזין פעמיים לכל הפודקאסטים הגיב:

    רן זה כל כך מרתק פשוט מעצבן לחכות שלושה שבועות אולי תחזור לעשות פודקאסט כל שבועיים

  4. נתנאל קראוס הגיב:

    מעניין מאוד
    תודה!

  5. אדם הגיב:

    רן שלום אתה יכול לעשות פרק על מה שהצתי לך
    ואהבתי את הפרק
    אדם

  6. yari הגיב:

    יש הגדרה ברורה לגורד שחקים והיא 100 מטר גובה ומעלה. יש כיום גם הגדרה של הCTBUH הועדה לבניינים גבוהים – לבניין סופר-גבוה supertall שזה חוג מצומצם של גורדי שחקים בני 300 מטר ומעלה, בו לצערנו איננו חברים עדיין וחבל שההגדרה הזו לא הוזכרה.

    • רן לוי הגיב:

      הי, ירי- אתה צודק, עקרונית, לגבי ההגדרה המדויקת. בחרתי שלא להזכיר את זה, מכיוון שאני לא חושב שהמידע הזה יעניין במיוחד את רוב המאזינים. עם זאת, פה ושם ראיתי אזכורים לקריטריונים נוספים של 'גורדי שחקים' ולא רציתי להכנס לדקויות.
      תודה על התוספת! 🙂
      רן

  7. רן לוי הגיב:

    תודה, יבגני, מירב! שמח שאהבתם 🙂
    רן

  8. מירב הגיב:

    פרק מרתק!!! גורם לך לחשוב על דברים שלוקחים כמובנים מאליהם. במיוחד מגניב הכדור הענק בקומה 92 🙂

  9. יבגני הגיב:

    פרק מעולה כמו תמיד רן, תודה רבה!!
    חזרתי מסין לא מזמן ולא חסר שם גורדי שחקים במיוחד בשנגחאי והונקונג.
    וכמובן מרתק לדעת מאיפה זה מגיע ואיך טכנולוגית בנית גורדי השחקים סובבת סביב כלכלה ותעשיה.

  10. אליהו החמוץ הגיב:

    השנה, לאחר שנים רבות של מגורים צמוד לקרקע, אני גר בבניין רב-קומות. אמנם לא גורד-שחקים, אלא רק בן עשר קומות ואני בשמינית. אז יהיה מעניין לשמוע את הפרק העוסק גם… בי ובמשפחתי.

  11. רן לוי הגיב:

    תודה על התיקון!
    רן

  12. redduck הגיב:

    תיקון קל:

    דובאי היא לא שכנתה של הUAE אלה של אבו דהאבי, הנסיכות שהזרימה את הכסף להצלת שוק הנדלן בדובאי. שניהן נסיכויות בUAE. הסיבה היא שאבו דהאבי מקבלת את רוב ההכנסות שלה משוק הנפט, ולא נפגע באופן חמור כמו שכנתה.

  13. רן לוי הגיב:

    לירונוס- אני מציע שתיכנס לפורום שלנו, שם מתנהל הדיון לגבי התשובות לחידה.
    חתול- שמח שאהבת! לגבי מגדלי התאומים: לא חשבתי שיש טעם להכנס לכל העניין של 9.11. המון תוכניות, מאמרים וספרים נכתבו על העניין- וכנראה שכולם שמעו את הדברים החשובים. העדפתי להתמקד בדברים שפחות מקבלים תשומת לב ביום יום.
    לגבי פלדה: נקודת ההתכה של פלדה גבוהה מזו של ברזל יצוק, אבל לאו דווקא מזו של לבנים, אני מניח. מצד שני, אין שום אפשרות לבנות גורדי-שחקים מלבנים…השריפה במגדלים היא זו שגרמה להחלשה של השלד (לא התכה טוטאלית, דרך אגב) ולכן ההתמוטטות. כנראה ששלד מברזל יצוק היה מתמוטט הרבה קודם…
    רן

  14. חתול הגיב:

    בדיוק בזמן כדי שיהיה לי מעניין לשטוף את הבית.
    פרק מרתק כרגיל. מעניין לחשוב שאם מנגנון הבטיחות של המעלית היה נכשל בהדגמה המציאות שלנו הייתה שונה וכנראה שלא היו גורדי שחקים. לפעמים אירועים קטנים משנים את המציאות.

    לא הבנתי איך פלדה עמידה יותר בפני שריפה. לפי מה שאני יודע, הקריסה של מגדלי התאומים נגרמה כי הפלדה הותכה בחום ולא הייתה מתרחשת בבנייני לבנים. ובכלל, למה מגדלי התאומים הוזכרו רק כדרך אגב? לא מגיע להם מקום גדול יותר בפרק?

  15. לירונוס הגיב:

    …בתגובה לשאלה של ניר דהן (דהאן?).

  16. לירונוס הגיב:

    האם החומרים מהם עשויים אותם בניינים בולעים את קרינת החום מהר יותר וכך יוצא שאיזור צפוף בחומרים (קרקע) סופג אליו קרינת חום בצורה מהירה מאוד מאשר בקומות הגבוהות ששם יש יותר אוויר ופחות אספלט וחומרי בנייה סופגי קרינת חום?…

  1. 20 בינואר 2012

    […] ויטמינים וכאלה). נושאי השיחה מאלפים: – גורדי שחקים (והנה פרק מ"עושים הסטוריה" בנושא) – על חתולים – פרסי האיג-נובל – איך עושים שוקולד שלא נמס […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.