[עושים היסטוריה] 69: ננו רובוטים וגזים של בננות- פרק שאלות ותשובות בשידור חי.

פרק זה זמין לרכישה כאן.


הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במיילiTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר


ב-22.2 התקיים השידור החי שבו אתם, המאזינים, התקלתם אותי ואת צוות התגבורת שלי (איתמר וייסברג מ'המשחקיה' ועידו עוזיאל מ'בלוג הבנאי') בשאלות מכל סוג ומין. האם הצלחנו לעמוד בכבוד באתגר? האזינו ותגלו…

-מה קורה כשמכניסים חבורה של בנות מזיעות לצוללת?

-איך עושים גלידה מקרח יבש?

-מה היה שם משפחתו של אברהם אבינו?

-ומה, לכל הרוחות, עושה הבננה לאבוקדו?

כל זאת ועוד, בפרק שלפניכם.

עדכון: שי ברגר העיר הערה נבונה ונכונה לגבי התשובה שנתנו על הקרח-היבש.

"יש, כנראה, קרח יבש ב"איכות מזון", וקרח יבש פחות טהור ונקי, שהוא מן הסתם יותר זול. לפני שלוקחים את הקרח היבש שמגיע מהסופר ומערבבים אותו עם אוכל, כדאי לוודא שהוא מאיכות מתאימה; יש סיבות לחשוד שהוא לא." שימו לב!

ב-21.4 יתקיים ערב הרצאות מיוחד בנושא 'מדע, מוח ורשת' שאירגנתי יחד עם רועי צזנה, אמנון כרמל, זיו קיטרו וליאור צורף. לאחריו, נעשה 'מיני-מפגש-מאזינים' (אני עדיין מחפש רעיון לפאב מוצלח באזור מרכז חמד"ע, רח' הפרדס בת"א. מכירים?).

האזנה נעימה,

רן

פרקים נוספים באותו נושא:

פרק 52: אגדות אורבניות ותיאוריות קונספירציה- ספיישל לכבוד יובל פרקים.

פרק 46: היסטוריה, או אוסף של שקרים? על מיתוסים וקלישאות.

You may also like...

6 Responses

  1. עודד הגיב:

    למייטב ידיעתי האבוקדו פולט הורמון גדילה בעת הבשלתו (זו הסיבה שעוטפים אותו בנייר עיתון ע"מ שיבשיל מהר, והגזים לא יפלטו לאוויר) ייתכן שגם הבננה מבצעת תהליך דומה וכך הם "מקרינים" זה על זה. מתוך הביטופ שלי אי שם בסוף שנות ה-80.

  2. רן לוי הגיב:

    טל, קיוורין- תודה על התגובות והתוספות הפנטסטיות!

    טל- לא ידעתי על ההשפעה של דמעות נשיות על גברים…מרתק. אני חושב שפרק
    על פרומונים והאדם יכול להיות פנטסטי: אנחנו תמיד רואים את עצמו כיצורים
    'הגיוניים' ו'אינטליגנטיים'- ולא מודעים להשפעה הדרמטית שיש למנגנונים הסמויים
    האלה עלינו…יהיה פרק.

    קיוורין- תודה על התוספות! אנקדוטות מרתקות לגבי המצרים ומנורות הרחוב…מעולה 🙂

    רן

  3. קיוורין הגיב:

    הגז שהבננות פולטות הוא אתן (אתילן) והוא אכן גורם להבשלה מוקדמת (גם של אבוקדו).

    מויקיפדיה:

    "לאתן חשיבות רבה בביולוגיה, והוא מהווה את אחד מחמשת ההורמונים הצמחיים העיקריים, ואת ההורמון הצמחי הגזי היחיד. כשאתן בא במגע עם רקמות שונות בצמח הוא מעודד הבשלה של פירות, פתיחה של פרחים, התפתחות ונשירה של עלים ונביטה של זרעים, והוא מגביר את עמידות הרקמה בפני מחלה או פגיעה פתוגנית. אתן מסונתז בתאי הצמח מחומצת האמינו מתיונין.

    ההשפעה של אתן על צמחים ידועה לאדם מזה אלפי שנים, אם כי רק ב-1934 התגלה כי הצמחים עצמם מייצרים אותו. המצרים הקדמונים נהגו לחשוף עצי תאנה לעשן מדורות (אשר מכיל מעט אתן) ולהגביר בכך את קצב הבשלת הפרי. ב-1864 הובחן כי עצים שצמחו בסמוך למנורות רחוב (אשר היו מבוססות באותה העת על שריפת שמן) הראו מורפולוגיה וסימני גדילה בלתי-שגרתיים; במהרה התגלה הקשר לאתן הנפלט מהמנורות. אתן משמש חקלאים כיום כדי לזרז באופן מלאכותי ההבשלה של פירות כגון תמרים, הדרים ובננות שנקטפו בעודם בוסר. תהליך זה נקרא הבחלה."

    היום מדברים על ננו -ייצור בגישה של "בוטם-אפ", בניגוד ל-"טופ-דאון". בטופ-דאון, בה משתמשים כיום, מכינים דברים קטנים מדברים גדולים יותר: למשל הכנת מעגלים חשמליים ע"י חריטה בעזרת קרן אור דקה. לשיטה הזאת יש גבול של קוטן אליו היא יכולה להגיע, כי אפילו אם משתמשים בקרני גמא, להם אורך גל קצר מאוד, מגיעים לגבול מינימלי של קוטן, ממנו אי אפשר לרדת (חצי מאורך הגל).
    השיטה השניה, אליה רוצים להתקדם, היא הרכבת הדברים "כמו לגו" , ע"י חיבור אטומים בודדים, והגדלת המבנה (רובוט, במקרה שלכם) בהדרגה. כיום יש מס' מחקרים שמראים התקדמות מעניינת בכיוון הזה.

    המילה "קווארקים" (לפי "קיצור תולדות הזמן", נדמה לי), נלקחה ממשפט מוזר מהספר "מועדון הפיקוויקים", בו מישהו הזמין 3 קווארקים במסעדה.

  4. טל הגיב:

    תודה על הפודקסט, ועל הפרק הזה בפרט – אני מניחה שלא פשוט לענות על שאלות בתחומים כה מגוונים בשידור חי. חיפשתי ולא מצאתי דיון בנושא בפורום מהזמן שהפרק יצא, ולכן מוסיפה כאן את הערותי. אני מקווה שאינני מתפרצת בדלת פתוחה…
    לגבי הפרומונים והשפעתם עלינו – אין צורך לסגור את הבנות בצוללת. שאל כל חבורת בנות צעירות שחיו יחד בפנימיה, במחנה קיץ ארוך או בצבא, והתגוררו באותו חדר/ אוהל (לפני גיל השימוש בגלולות שמשנה ממהותו את כל עניין המחזור החודשי) ותגלה שכולן הסתנכרנו זו לזו. לא ברור, לרוב, מי היא זו שמסתנכרנים לפיה, אבל העניין עצמו מאד נפוץ – אני יכולה להעיד על כך ממקור ראשון, ושמעתי מחברות על מקרים רבים נוספים.
    ככל הנראה לפרומונים תפקיד חשוב, אף כי לא מודע, במשיכה המינית אצל בני אדם. מחקר מעניין שהתפרסם לפני מספר חודשים הצביע על ירידה בהפרשת הטסטוסטרון, ובהתאם ברמת העוררות המינית, בקרב גברים שנחשפו ל"ריחן" של דמעות נשים (קרא, למשל, כאן: http://www.ifeel.co.il/page/18276).
    בכלל – פרומונים והשפעתם עלינו ועל בע"ח אחרים נשמע לי נושא מצויין לפרק בפני עצמו.

    לגבי האבוקדו והבננה – תהליך הבשלת פירות רבים כרוך בנוכחות ההורמון הצמחי אתילן (שהוא גז נדיף). בחקלאות המודרנית משתמשים הן בספיחת אתילן ע"מ לעכב הבשלת פירות ולהאריך את זמן המדף שלהם, והן בהוספתו כדי לזרז את הבשלת הפירות באופן מלאכותי (תהליך ההבחלה). ברמה הביתית טריק ידוע הוא אריזה יחדיו של בננה בשלה עם אבוקדו בוסר (או פרי אחר) בתוך עיתון או שקית נייר, כך שהאתילן המופרש מהבננה מזרז את הבשלת הפירות האחרים. כיום נמכרות (לפחות בארה"ב) גם שקיות נילון סופחות אתילן לשימוש ביתי, שנועדו להאריך את חיי המדף של ירקות ופירות. לא בדקתי – אין לי מושג אם זה עובד, אבל העיקרון הוא נכון (לדוגמה, וסליחה על הפרסום: http://www.evertfresh.com/?q=node/7).
    ושוב תודה על הפודקאסט המשובח ועל האתר הזה.
    טל

  5. אופיר הגיב:

    בשאלה לגבי צבעה החום של הצואה העלתם את ההשערה השגויה שמקור הצבע החום בערבוב של כל הצבעים של הדברים שאנו אוכלים. התשובה הנכונה היא יותר מעניינת לדעתי ובעלת בסיס ביולוגי.
    מקור הצבע החום הוא בילירובין שהוא תוצר של פירוק המוגלובין. מקורו בפירוק של כדוריות דם אדומות שסיימו את חייהן והוא מופרש למעי דרך כיס המרה.

    • רן לוי הגיב:

      תודה על ההסבר, אופיר! נראה לי שאתה צודק: זה נשמע הסבר הגיוני, ואני חושב שאולי אפילו נתקלתי בו בעבר איפה שהוא…
      רן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.