[עושים היסטוריה] 66: האם אנחנו אחראים להתחממות הגלובלית?

הכוכבים המקררים - האם אנחנו אחראים להתחממות הגלובלית? רן לוי

פרק זה זמין לרכישה כאן.

לחץ כאן כדי לקרוא את הפרק במלואו

לד"ר הנריק סוונסמרק, מומחה אקלים דני, ישנה תיאוריה מסוכנת מאוד. הוא טוען שלא פעילות האדם אחראית להתחממות הגלובלית, כי אם עוצמת הקרינה הקוסמית. אם הוא והחוקרים התומכים בו צודקים, ייתכן וכל מאמצינו להגביל את פליטת גזי החממה הם חסרי תועלת. הצטרפנו אלי אל השורה הראשונה בקרב איגרוף מדעי עקוב מדם…

-מה הפך את הכינורות של סטרדיוואריוס לטובים כל כך?
-מה הקשר בין כתמי השמש ואשפת חצים קדומה בהרי האלפים?
-מהי התגלית הישראלית שסייעה לביסוס התאוריה של הנריק?
-וראיון עם דייסון פרימן, המדען המיתולוגי שבסך הכל עשה קצת סדר במתמטיקה…

תודה לויקטור בן עזרא על הסיוע בהכנת התוכנית.
בפינת המרצה האורח אנחנו מארחים את לוטם אליהו, מורה לביולוגיה וכותבת הבלוג 'מדע וחיות אחרות'. לוטם תנסה לענות על שאלה מטרידה: האם הגנים שלנו יכולים לגרום לנו…לרצוח?
ניר דהן יצביע על צירוף מקרים קוסמי (או שלא), ואתם מתבקשים לרשום את התאריך: הפרק הבא בשידור חי יהיה ב-22.2.10 בשעה 2200. אל תגידו שלא הצלחתם לזכור…הכינו את השאלות.

האזנה נעימה,
רן.

פרקים קודמים בנושאים דומים:
פרק 57: הרוצח עדיין מסתובב חופשי- על הכחדות המוניות על פני כדור הארץ.
פרק 48: גשם של יהלומים, עננים של חומצה- על מזג האוויר בכוכבים אחרים.
פרק 46: היסטוריה, או אוסף של שקרים? על מיתוסים וקלישאות.

הערת זכויות יוצרים: בפרק הושמעו היצירות הבאות-
foreigner: cold as ice
Don Davis: kidfried
The Beatles: Here Comes The Sun

You may also like...

5 Responses

  1. שי הגיב:

    באיחור היסטרי, אבל הנושא עדיין רלוונטי – הפתעת אותי.
    כמדומני אתה חבר בקהילת הספקנים ולכן ציפיתי לכל אורך הפרק לרגע שבו תסביר מדוע התיאוריה הזו מופרכת, אך זה לא קרה.
    קודם כל – החכמתי, ואני שמח שנתת במה לתיאוריה, אפילו שהיא לא בקונצנזוס המדעי.
    כפי שציינת בסוף, התיאוריה הזו היא לא יותר מרעיון נסיבתי נחמד שלא ניתן להוכיח, לעומת עדויות הפוכות רבות. מבחינתי זה הדבר שהופך אותה לרעיון חביב שכדאי לחקור בזמן שממשיכים להיאבק בנושא פליטת גזי חממה. במקרה הגרוע – "בזבזנו" משאבים על פליטת פחות זיהום.

    עוד נקודה בנושא ההתחממות הגלובלית: גם אם נפסיק בסופו של דבר לשרוף דלקים, האנושות פיספסה לדעתי את השיעור החשוב מכל הנושא הזה, והוא ההתייחסות בכבוד לעולם וההבנה שמשאביו מתכלים, גם אלו שלא נראים כמתכלים. בארה"ב למשל רק עכשיו מבינים שכדאי לחסוך כמה שאפשר במים (וגם זה רק בחלק המערבי של ארה"ב, כי בחלק המזרחי יש כמובן מים בשפע..). כנ"ל לגבי צריכת המזון, כשבעולם המערבי ממשיך לזרוק כמויות גדולות של מזון פשוט כי אפשר. אפשר לקרוא לזה מוסר כלפי העולם או הבנה שאנחנו אורחים על הכדור ולא להיפך.

    הפרק הזה, יחד עם פרק 161 (האם יש אמת באסטרולוגיה) הראו לי שוב את הסגירות של הקהילה המדעית, סוג של משטרת מחשבות שבה כל מי שחורג מהמקובל מוקע ומנודה וחבל, כי המתקפות האישיות ומלחמות האגו פוגעות באמת המדעית שאליה מנסים לחתור.

    • רן לוי הגיב:

      תודה, שי!
      נדיר שאני מנסה 'לתקוף' תיאוריות שאינן בקונצזוס המדעי. אני לא מרגיש שזה תפקידי, לשפוט
      מה נכון ומה לא: בכל תחום של המדע יש אנשים טובים ומוכשרים ממני לעשות זאת…בנוסף,
      חלק מהעיסוק בהיסטוריה של המדע כרוך בהתקלות שוב ושוב (ושוב) בתאוריות נכונות שנדחו
      בתחילה על ידי הקהילה המדעית, ורק לאחר זמן רב אומצו על ידי המדענים: אני מניח שלמדתי
      להיות זהיר.. 🙂

      אגב, אני לא חושב שהקהילה המדעית סגורה לרעיונות חדשים – ההפך הוא הנכון! הסגירות וההתנגדות
      לשינוי היא תכונה אנושית בסיסית שכולנו לוקים בה. דווקא הקהילה המדעית פיתחה מנגנון מובנה – השיטה
      המדעית – שנועד כדי למזער את ההשפעה של החסרון האנושי הזה. ברור שעדיין אי אפשר להפטר
      ממנו לגמרי, אבל דווקא בעולם המדע הוא משפיע הרבה פחות מבכל תחום אחר, לדעתי.
      רן

  2. רז הגיב:

    משפט מחניבעל הדרקון האדום מסכם את מה שלוטם אליהו סיפרה בסוף הפרק:
    "He wasn't born a monster,This guy was made one through years of abuse"
    כן…אני זוכר את המשפט בעל פה
    כן…זה קצת מוזר

  3. רן לוי הגיב:

    תודה על הפידבק החשוב, דרור. אין ספק שככל שיעבור הזמן, נשמע על מחקרים מעודכנים ומדוייקים יותר- ויכול להיות שנגלה שהתאוריה של סוונסמרק הייתה כיוון מחשבה מוטעה…אולי אפילו יהיה עדיף, אם זה המצב: כך לפחות תהיה לנו תקווה לשלוט במהלך העניינים.
    בהחלט כדאי יהיה להמשיך ולעקוב אחר הסוגיה הזו בעתיד,
    רן

  4. יש בתוכנית כמה בעיות.

    האחת היא שיש תשובות של מדענים לטענות של סוונסון , ולא רק מתקפות אישיות. לדוגמה בבלוג של כמה מדענים תומכי התאוריה של התחממות עולמית מעשה ידי אדם , realclimate.org

    חיפשתי שם את השם Svensmark ומצאתי כמה דברים

    האחד הוא טענה שבניגוד לטענה של סוונסמארק – אין בכלל מגמה בקרניים קוסמיות בעשורים האחרונים:

    http://www.realclimate.org/index.php/archives/2004/12/recent-warming-but-no-trend-in-galactic-cosmic-rays

    חברי הבלוג "אקלים אמיתי" גם טוענים שסוונסמארק מתעלם במאמרים שלו מביקורות על המאמרים האלה.
    http://www.realclimate.org/index.php/archives/2007/03/cosmoclimatology-tired-old-arguments-in-new-clothes/

    (לא קראתי את המאמרים כך שאיני יודע).

    מקום אחר
    http://www.skepticalscience.com/print.php?n=388

    מביא גראפים דומים – אין מגמה של כמה עשורים לגבי השדה המגנטי של השמש, ואין מגמה של הקרינה הקוסמית.

    הקישור הזה מנסה לשבור את התאוריה של סוונסמארק בעוד מקומות – לדוגמה לא בטוח שיש עליה בכמות העננים.
    מעבר לזה , הקישור מזכיר דברים דומים, התאוריה של התחממות עולמית מעשה ידי אדם חזתה כמה דברים שנתבררו בהמשך כנכונים , מלבד התאור של התחממות – בין היתר הוא חימום יתר של השכבות התחתונות של האטמוספירה וקירור של השכבות העלוינות (על הנקודה הזו היו ויכוחים שלמים במשך תקופה, כי לא מצאו את זה בנתונים במשך זמן מה), והשני הוא התחממות גדולה יותר של הקטבים יחסית לשאר האיזורים. אני לא יודע אם התאוריה של קרינה קוסמית מסבירה את הדברים האלה גם.

    ===============

    ההערות של דייסון די לא קשורות לתחום ההתמחות שלו , ונוגעות לאקולוגיה, כלכלכה ועוד .

    קודם כל יש התייחסות (שלא קראתי) של הIPCC בקשר להשפעות אפשריות של שינויי אקלים על מה שעלול להיות כאן. יש טענות כמו של דייסון שהחקלאות בארצות צפוניות יכולה לפרוח – אבל מה לדוגמה יתרחש ביערות הגשם? בקשר לישראל לדוגמה התחזית לא ממש טובה (מחקרים ישראלים שמובאים בספר "הנה זה בא"). דוגמה להשפעה שמעטים לדבר עליה – עליה במפלס מי הים בעקבות הפשרת קרחוני יבשה, תביא לעליית מפלס מי הים המלוחים – ולכן להמלחת חלק מהאקוויפרים שאנחנו נשענים עליהם (לדוגמה אקוויפר החוף שהוא האקוויפר הגדול ביותר בישראל ומאפשר יכולות אגירה רב שנתיות).

    רוב האוכלוסיה האנושית יושבת ליד נהרות וליד ימים. עליה במפלס מי הים לא צפויה להיות דבר נעים.

    אולי החקלאות של רוסיה צפון סין וקנדה יפרחו, אבל מה תהיה תקופת המעבר ואיך זה יבוא לידי ביטוי? הסיכון של תקופת מעבר של כמה עשורים של ירידה ביבולים היא לא דבר שנחמד לנסות אותו, ולאו דווקא דבר שהייתי פונה לדייסון בשביל שינתח אותו.

    ==============
    מעבר לכך, יש 2 סיבות מצויינות לנסות לפתח אנרגיות מתחדשות, גם אם לא מאמינים בהתחממות עולמית אנושית.
    האחת היא שהדלקים המחצביים הם משאב מתכלה. ולכן נצטרך להביא עוד דלקים ממקומות אחרים (כמו הירח) או לפתח אנרגיה ממקורות מתחדשים. זה טווח של כמה עשורים או יותר, אבל זו עדיין סיבה טובה.

    הסיבה האחרת היא "שיא תפוקת הנפט" – עוד תאוריה שיש לה כושר ניבוי לא רע, ואומרת שהצרות עם הדלקים המחבציים יתחילו לא ביום שהם יגמרו , אלא בתקופה שבה העלות האנרגטית של הפקת הדלקים האלה תלך ותגדל (משמע היום בערך , או אולי 2005) – כמות הנפט (והפחם והגז והאורניום) היא בעלת משמעות, רק אם יודעים גם את איכות האנרגיה של כל מאגר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.