ביל גייטס מחלק מיליונים…ואנחנו לא שמענו מזה?

לפעמים, האינטרנט הוא מקום מופלא וקסום, שבו מתרחשים דברים משונים שאף פעם לא הייתם מאמינים שיתרחשו בעולם האמיתי. הנה, למשל, המייל הזה שהביא לידיעתי המאזין שגב א'. לקרוא ולגחך. (ערכתי וקיצרתי אותו לנוחיותכם).

"הזוי!! לא פחות!! משוגעים…רדו מהגג!!
קיבלתי את המייל הזה ואני מעבירה אותו הלאה- זה לא עולה כסף ובמקרה הכי גרוע לא נפסיד.
אני עורכת דין ואני מכירה את החוק- זה אמיתי. AOL ואינטל לא יפרו את דברם.

ביל גייטס עסוק כעת במשהו ענק והוא מוכן לשתף אתכם ברווחים. מיקרוסופט ו-AOL בודקים את 'חלונות'. אם תעבירו את ההודעה הזו לאנשי הקשר שלכם..על כל הודעה תקבלו מהחברה 245 יורו. ולכל איש קשר שאנשיכם ישלחו אליו את ההודעה תקבלו על כך 243 יורו, ובדור השלישי תקבלו על כל איש 241 יורו ממיקרוסופט.
בתוך שבועיים תצור אתכם קשר חברת מיקרוסופט כדי לוודא את כתובתם כדי לקבל את הצ'ק.

אני חשבתי שזו בדיחה או מכתב שרשרת, אבל אחרי שבועיים קיבלתי צ'ק בסך 248,000 יורו.
ירדנה, מנהלת-הפקות [שם המוסד המוכר והמכובד הושמטו, יחד עם מספר הטלפון שלה]."

בחינה קצרה של רשימת ה-FW מראה שהמייל הזה עבר לפחות 12 ידיים לפני שהגיע אל שגב, וכל אחד הפיץ את המייל למספר בלתי ידוע של אנשי קשר.
האם יכול להיות שביל גייטס באמת מוכן לוותר על הונו לטובת מתכתבי מייל אנונימיים? ברמה הבסיסית והפשטנית ביותר, אפשר להניח שאם זה היה המצב היינו כבר שומעים על כך בכל מהדורות החדשות. מכאן, שהמייל הזה הוא לא יותר מאשר מתיחה.
אבל לא באתי להציג בפניכם את המובן מאליו, אלא את מה שמסתתר מתחת לפני השטח. מדוע בחרו למעלה מ-12 איש להפיץ למכריהם מייל שהוא בברור לא הגיוני ואפילו מטופש? הבה נבחן את הטריקים הפסיכולוגיים הסמויים שמתחבאים בתוך המייל הסתמי-לכאורה.

"אני עורכת דין ואני מכירה את החוק."– פניה לסמכות, מוטיב קלאסי במכתבי שרשרת. אנחנו נוטים להאמין למומחים, וזה ידוע. אילו הייתה מציגה הכותבת את עצמה כקופאית בסופר (דוגמא סתמית, אין כוונה להפחית מערך הקופאיות 🙂 ) ספק אם המייל היה מופץ בכזו הצלחה. שימו לב שבסוף המייל הכותבת טוענת שכבר קיבלה כסף (אז למה היא צריכה להכיר את החוק? הרי יש לה הוכחות, לא?) והחתימה בסוף היא בכלל של מנהלת הפקות.

"במקרה הכי גרוע לא נפסיד."– עובדה פסיכולוגית: אנשים שונאים להפסיד יותר מאשר הם אוהבים להרוויח. אם מסירים את האפשרות להפסיד, סוללים את הדרך להפצת המייל.

"245 יורו לדור ראשון, 243 לדור שני, 241 לדור שלישי." – הירידה לפרטים וההקפדה על מספרים לא עגולים תורמים לאמינות: היא 'מעידה' על כך שהבודק טרח לבדוק את העובדות. גם שרבוב שמותיהן של מיקרוסופט, AOL ואינטל היא פניה לאמינות. ודרך אגב, מדוע אינטל מופיעה בהתחלת המכתב ו'נעלמת' בהמשך? ומה הקשר בין AOL ומיקרוסופט? אין כזה.

"גם אני חשבתי שזו בדיחה, וזכיתי במאות אלפי יורו."- לחץ חברתי הוא מניע מצוין, כמו תמיד. אף אחד לא רוצה להיות זה שקיבל את הזדמנות חייו להיות עשיר, ופספס אותה בגלל שהתעצל ללחוץ על 'שלח'.

ברשותכם, אני אעלה תיאוריה אפשרית לגבי המייל הזה. אני טוען שהמייל הזה הוא תוצאה של אבולוציה דארוויניסטית!
בתהליך שנמשך על פני מספר דורות, המכתב הזה עבר ברירה-טבעית שהפכה אותו למועמד טוב יותר להעברה על פני מיילים אחרים או גרסאות אחרות של אותו המייל. כיצד? נאמר שכמה נמענים קיבלו אותו והעבירו אותו הלאה, ורק אחת מהן הייתה עורכת דין (או טענה שהיא עורכת דין)- הגרסא שלה של המכתב נחשבת לאמינה יותר משאר הגרסאות, ולכן הועברה ליותר נמענים במורד הדרך, והשתלטה על 'איזור המחיה' של המיילים האחרים.
באותו האופן, שיבושים אקראיים כמו הוספה של אינטל בחלק הראשון של המייל, ותוספות אקראיות כמו 'אין לנו מה להפסיד' הן כמו מוטציות שהוכנסו למייל במהלך הדורות ושיפרו את שרידותו ביחס למיילים מתחרים אחרים.

איך אפשר לבחון את התיאוריה הזו? אם למישהו מכם, הקוראים, יש גרסא קודמת של המכתב הזה- שתף אותה איתנו. נבחן אותה, ונראה אם השינויים הנ"ל אכן התרחשו לאורך הזמן, או שהיו נוכחים בה מנקודת ההתחלה.

נשתמע,
רן

עדכון:
שני קוראים שלחו אלי גרסאות קדומות יותר של המייל המדובר. בכל אחת ישנן שינויים זעירים ביחס למייל המקורי:
ברק שם בתגובות גרסא שעליה חתומה מטפלת הוליסטית.
ערן שלח אלי גרסא שעליה חתומה בחורה בשם ס.כ (השם שמור במערכת), שהיא ככל הנראה מורה בבית ספר תיכון. ערן גם הוסיף: "דרך אגב, לו היה לי שקל על כל פעם שקיבלתי [את המכתב] בחודשים האחרונים, הייתי עכשיו בפנסיה מוקדמת בוילה בקיסריה."
השינויים הללו לכשעצמם אינם מוכיחים את התאוריה (שהיא אינה מקורית, דרך אגב- ראיתי רעיון דומה באחד המקומות), אבל זו התחלה טובה. אני אשמח לקבל עוד גרסאות, אם תמצאו כאלה.

פוסטים קודמים בנושאים דומים:
פרק 46- היסטוריה או אוסף של שקרים? על מיתוסים וקלישאות.
פרק 44- על חודו של תער- מסעה המופלא של 'הביגל'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.