[עושים היסטוריה] 62: על אנרגיות אדירות ביקום

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/bf/Artist%27s_redering_ULAS_J1120%2B0641.jpgפרק זה זמין לרכישה כאן.

לחץ כאן כדי לקרוא את הפרק במלואו

הפעם נבחן את אותן תופעות קוסמיות רבות עוצמה שלעומתן השמש שלנו היא לא יותר מאשר גפרור רפה. בפעם הבאה שאתם מרימים את הראש לשמיים, כדאי שתודו למזל שלנו שהציב אותנו בגלקסיה זקנה ומנומנמת.

-על פיצוצים חזקים מספיק כדי שנבחין בהם מהקצה השני של היקום…
-על נובה, סופר-נובה ו…היפר-נובה.
-מה קורה כששני כוכבי ניוטרון סופר-דחוסים מתנגשים זה בזה?
-והאם ייתכן שיש משהו חזק יותר מצ'אק נוריס? לא יכול להיות.

תודה לויקטור בן עזרא שכרגיל סייע בהכנת התוכנית.
ניר דהן ידבר איתו הפעם על כסף, ונביא את פתרון החידה הקודמת: מדוע הולכים על חבל נעזרים במקל לשיווי משקל?
בפינת האורח: יובל מלחי, הרוח החיה מאחורי 'קטעים בהיסטוריה' המשובחת, ייקח אותנו אל המאה ה-17 ואל הטירוף המשונה שאחז בהולנדים: ה'ציבעוני-מאניה'.
אני מזכיר שב-11.11, שעה 2200, נשדר את הפרק המיוחד של 'עושים היסטוריה!' בשידור חי! אתם מוזמנים להכין שאלות מקוריות, משונות ומוטרפות בכל נושא מדעי וטכנולוגי (או בכלל) ואני אצטרך לענות עליהן במקום. את השאלות תעבירו אלי בערוצים הרגילים- פייסבוק, טוויטר, מייל ובאתר. פרטים על האופן שבו ניתן לצפות בשידור החי- בהמשך.

האזנה נעימה!
רן

 

You may also like...

5 Responses

  1. שי הגיב:

    ועוד תיקון קטן: נאמר בפרק כי השמש שלנו בת 7 מיליארדי שנים לפחות. ההערכה המקובלת היא 4.5 מיליארדי שנים.

  2. trilliane הגיב:

    והערה נוספת ששכחתי: מקובל לבדל בין המונחים "נובה" ו"סופר נובה". "סופר נובה" מיוחסת רק למותו של כוכב; מקרה של ננס לבן שסופח חומר נקראת "נובה" בלבד.

  3. trilliane הגיב:

    נהניתי להאזין, תודה. עם זאת יש מונחים מקובלים באסטרונומיה העברית כמו "ננס לבן" אז למה לומר "גמד לבן"? (וגם "קוואזרים" מקובל להגות בעברית במלעיל, אבל זו סתם הערה קטנונית).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.