צור קשר

מלאו את הטופס כאן או השתמשו באחד האמצעים הנוספים ליצור איתנו קשר!


26 מחשבות על “צור קשר”

  1. רן שלום,

    רציתי להודות לכם על הפודקאסטים המעולים ובייחוד לעושים טכנולוגיה, מוגש בצורה סוחפת מרתקת ומתוך זוויות מבט לא שגרתיות . . .מטובל בחוש הומור . . . מעלה נושאים אקטואליים ומעוררי השראה. . . כל הכבוד לד"ר יובל דרור ובכלל לרן לוי ולצוות עושים היסטוריה . . . באמת הצלחתם לעשות היסטוריה בכל הנוגע לתחום הפודקאסטים . . . יישר כוח אוהבים אתכם משפחת מיקולסקי, משוהם

    הגב
  2. שלום רן! אני נהנת מאוד מהפודקאסטים שלך נומהאופן הברור בה אתה מסביר דברים מסובכים. תוכל בבקשה לדבר באחד הפודקאסטים שלך על הנושא של המשוואה של איינשטיין להפוך אנרגיה לחומר, והאם זה אומר שהתאוריה שאפשר לייצר על ידי אנרגיה כוכב לכת באזור הניתן לחיים יכולה להיות, גם בתור תאוריה, נכונה?

    הגב
  3. היי.
    אני חובב טכנולוגיה, בפרט מחשבים, רשתות ואבטחת מידע.
    בדרך כלל אני שומע מוזיקה בספוטיפיי. אבל יום חמישי אחד לפני שבועיים אני נכנסתי בטעות למחלקה של פודקסטים של ספוטיפיי. ראיתי שיש כל מיני תכנים ואמרתי "יאללה, בא נשמע משהו על בריאות ואוכל בריא".
    נתקלתי בפודקסט של איזה אישה שמדברת משעמם והמשכתי לדפדף ברשימת הפודקסטים. נתקלתי בפודקסט של עושים תוכנה ומשום מה הדלקתי אותו.
    חברים, אני לא מתכנת, רק שמעתי ויודע פה ושם על התכנות. אני עובד במחשבים, רשתות ואבטחת מידע, אבל לא מתכנת.
    תשמעו. היה לי מעניין לשמוע.
    שמעתי לפודקסט עושים תוכנה, משהו שקשור לפרילנס. ומאז נהיתי מכור… התחלתי לשלב בין עושים תוכנה לעושים טכנולוגיה. אחר כך עושים רכב. אחר כך פשוט מצאתי ערוץ בספוטיפיי "עושים היסטוריה" שהוא מכיל את כל הפודקאסטים לפי תאריך (חבל שזה מתחיל מאפריל 2019. למה אין מהתחלה?). ואני פשוט מריץ אותם ברצף ושומע בתור רדיו (משולש הברמודה, כוכבי לכת של רן לוי וכו'), מאז הפסקתי לבזבז זמן על שטויות. כל הזמן שאני נוסע ברכב, אני שומע את הדבר הזה. עושים תנ״ך, עושים היסטוריה, סיפור מהניידת וכו'. הדבר הזה שינה לי את החיים, אני אומר לכם. יש כל כך הרבה דברים נפלאים שלא ידעתי. זה נתן לי חשק ללמוד יותר חזק ולהגיע להשגים חדשים.
    לא יאומן!
    כל הכבוד על הפרוייקט הזה ואני תומך בכם מאוד!

    הגב
  4. קצת מביך לכתוב תגובה מתחת להודעות שמתוארכות חמש שנים אחורה, אבל גם מביך להיות אדם חסר פייסבוק כמוני, אז אגיב בכל זאת…

    אז דבר ראשון, רן – עשית לי טוב בחיים, וללא מעט אנשים נוספים שאני מכיר. כל כך טוב להאזין בדרכים לתכנים איכותיים במקום כל בזבוז הזמן האינסופי שבתחנות הרדיו. פשוט נפלא. כל הערוצים שלכם פשוט מעולים. תמשיכו ככה – אוהבים אתכם 🙂

    דבר שני: רן, יש לך כשרון להסביר דברים מסובכים, באמת! ולכן אני רוצה לאתגר אותך. יש תחום אחד שלא משנה כמה פעמים אקרא את הערכים הרלוונטיים בוויקיפדיה, אני לא מצליח לקבל תמונה שלמה. לתחום הזה קוראים ״המודל הסטנדרטי של האטום״. מה זה קווארקים? מה זה בוזונים? למה צריך את מאיץ החלקיקים? מי אמר שהמודל של האטום שאנחנו מתארים היום הוא המודל הנכון – יש הוכחות? נראה אותך מרים את הכפפה…

    הגב
  5. בשנת 395 חתם הקיסר הירונימוס על צו המורה על סגירת בתי הספר לגלדיאטורים, דבר שהפיל מיידית, את המשחקים המדממים האלה בזירות שבאימפריה הרומית. איך זה מתקבל עם הקרב האחרון בקולוסיאום בשנת 404, לא מובן לי כלל. לא הזכרת את הקרבות הימיים שנערכו בו. כמו כן חבל שלא הזכרת באותו פרק על הקולוסיאום על אפשרות השחרור ממנו כמו תיקו בימי טיטוס, וטריאנוס או פשוט על ידי ניצחון וקבלת חרב הרודיס למנצח. נוסף על כך הקולוסיאום שהוא נספח של העבדות ברומא, יכול היה לתת לך הזדמנות בלתי חוזרת להציץ לרגע לעולם אפל זה בכך, שאפשר היה לספר לקוראים' שהיו מספר אפשרויות להשתחרר מגורל אפל זה. אחת האפשרויות לשחרור מעבדות הוא ניצחון בזירה. על יתר האפשרויות נשוחח טלפונית. 5531396 050.
    חוץ מזה היה מעניין לקרוא את החומר. הוסיף לי המון.

    הגב
    • תודה על ההערות המחכימות, ירמי! הפרק היה מפוקס יותר על המבנה של הקולוסיאום עצמו ופחות על המשחקים הגלדיאטורים – אבל בהחלט
      היה מקום להזכיר את הקרבות הימיים, אם לא הזכרתי 🙂
      רן

      הגב
  6. הי רן, ברצוני לתרום לפרויקט מימון ההמונים של הפודקאסט המשובח שלך, "עושים היסטוריה", אך לצערי אין לי גישה לכרטיס אשראי. האם אפשרי שאשלח את תרומתי בדואר (ועדיין אקבל את הפרק המיוחד, כי איך אפשר בלי)?

    הגב
  7. הי רן, אני רוצה לתרום לפרויקט מימון ההמונים של העונה החדשה של הפודקאסט המעולה שלך, "עושים היסטוריה", אך לצערי אין לי גישה לכרטיס אשראי. האם זה אפשרי שאשלח לך את תרומתי בדואר (ועדיין אקבל את הפרק המיוחד, כי איך אפשר בלי 🙂 )?

    הגב
  8. רן,
    רציתי לברכך לרגל האירוע (וחצי) ולהביע את צערי על כך שלא אוכל להגיע להרצאתך היום.
    כמו תמיד, כיף לשמוע אותך בכל פרק חדש שאתה מוציא ואם זה היה תלוי בי, היית מועמד לפרס ישראל על כך שאתה מנעים את זמנם ומעשיר את עולמם של כל כך הרבה דוברי עברית ושומעיה בכל היקום.
    בפודקאסט, בספרים ובהרצאות.
    אז עד 120 פרקים אני לא אגיד, וגם בהקסה זה כבר לא רחוק, אסתפק בכך שתמשיך להוציא לנו פרקים כל עוד תמשיך להינות לעשות זאת ואני מבטיח להשאר מאזין אדוק שלך שממשיך להמליץ עליך בכל מקום שרק מוכנים להקשיב לי.

    תודה,
    סמי גביזון

    הגב
  9. הי רן,

    לאחרונה (לאור התחושה שהגעתי להווה הפודקאסט ואני מרגיש יותר "מחובר למציאות" :-)) העליתי הודעה לפורום (השטות עם תחרות המרתון…). מהתנסות בפורום יש לי כמה נקודות לשיפור שאולי כדאיאפשר להכניס.

    1. שמתי לב שבפורום, כשלוחצים על שרשור הדף מתרפרש ומגיע ישירות לתחתית הדף. אבל לא להודעה האחרונה אלא ממש לתחתית הדף (מתחת לניווט מהיר: קטוריות, תגיות, ניוות מהיר: חנות וכן הלאה). אני משער שזה סוג של "פיצ'ר"… בכל מקרה, לטעמי נח יותר להגיע לראש השרשור (מהעבר להווה) או אם מגיעים לתחתית (ההווה) אז להגיע להודעה האחרונה ולא לתחתית הדף.

    2. כדאי להוסיף כפתור שיפתח את כל ההודעות (במקום ללחוץ על כל הודעה והודעה בנפרד).

    תודה ניב

    הגב
  10. שלום רן, הייתי באחת מהרצאותיך בנושא "התעלומות הגדולות" ויש לי כמה שאלות –

    1. אילו דוגמאות מעניינות קיימות לשימושי ביוטכנולוגיה?
    2. מהו "סוד חיי הנצח"? אני לא הבנתי אם אלו התאים הסרטניים או המולקולה הנמצאת בהם.
    3. אני לא זוכר איך קוראים לאותה מולקולה המעריכה את קצוות הדנ"א, תוכל לתת לי אינפורמציה על כך?

    בתודה,

    דניאל

    הגב
    • הי, דניאל,
      תודה שבאת להרצאה! 🙂

      1. יש הרבה. למשל- 'כתיבת מידע' בתוך הדנ"א (כמו הספר שדיברתי עליו) או שינוי תכונות של חיידקים באופן יזום.
      2. תאי הסרטן של הנרייטה הם אלו שזכו ב'חיי נצח', אפשר לומר (במובן שהם ממשיכים להתחלק ללא הגבלה). המפתח להצלחתם זו
      הוא מולקולת הטלומרז'- אותו אנזים שדואג להשלים את הטלומרים (קצוות הדנ"א) שהולכים לאיבוד לאחר חלוקת התא.

      נשתמע,
      רן

      הגב
  11. הי, אוהד,
    תודה על המילים החמות, ותודה על ההצעה! רעיון יפה- אהבתי גם את החיבור בין
    הלחם והבירה 🙂 אני אקרא על זה עוד קצת, ואולי ייצא מזה פרק.
    נשתמע,
    רן

    הגב
  12. שלום רן, והרבה תודה על שעות האזנה רבות ומהנות. יישר כח.
    כאופה נלהב, הייתי שמח לשמוע פרק על ההיסטוריה של הלחם (והקרובה הרטובה, בירה). שהרי, בלי לחם אין תורה וללא אוכל סביר להניח שאין מדע ואין טכנולוגיה.
    תודה ולהשתמע.

    הגב
  13. שלום רן , אני מאזין כרגע לפרק ״התמנון שניצח את הקוף״ונאמר בו שהסיכוי שאותו מספר יצא פעמיים
    בהטלת קובייה הוא 1:36, מכפלת ההסתברות. אך בפרק ״הבריון עם הנבוט… על הטיות קוגנטיביות״ נאמר
    שהרולטה לא זוכרת מה היה בסיבוב האחרון, ושאין קשר בין הארועים, אז הייתי שמח לקבל הסבר. תודה מראש יובל

    הגב
    • הי, יובל,
      החישוב של מכפלת ההסתברויות נכון, בדיוןק מכיוון שהרולטה (או הקוביה) לא זוכרת מה היה בסיבוב האחרון.
      ראשית, נזכור שהסיכוי לקבלת מספר כלשהוא בקוביה הוא 1:6.
      נניח שיש לנו קוביה מזויפת, שבה תמיד מקבלים את אותו המספר פעמיים רצוף. זאת אומרת, הסיכוי למספר
      הראשון הוא 1:6, אבל הסיכוי לשני הוא 1:1 כי ניתן לחזות אותו בודאות על סמך ההטלה הקודמת.
      אז מה הסיכוי לקבל, למשל, 1 ו-1 בשתי הטלות רצופות? 1:6 כפול 1:1, שזה 1:6.
      עכשיו נלך לקיצוניות השניה: אין קשר בין ההטלות. אז הסיכויים הם 1:6 ו-1:6, והמכפלה 1:36.
      במילים אחרות, אם תנסה לנחש שתי הטלות רצופות, זה ממש כאילו אתה מנחש שתי הטלות שאין ביניהן
      שום קשר, ובכל אחת אתה צודק ב-1:6…
      מקווה שההסבר ברור מספיק 🙂
      רן

      הגב
      • זה נכון לגבי דאבלים.
        לגבי תוצאות אחרות, ההסתברות היא כפולה, כי סדר הקוביות לא משנה.
        אם לכל קוביה יש צבע אחר, ומתחשבים בצבע, אז ההסתברות היא שוב 1/36

        הגב
      • לפני שני ההטלות הסיכוי לדעת את שניהם הוא 1:36, [על ידי 1:6 כפול 1:6]
        לאחר ההטלה הראשונה כבר נבחר צד אחד מתוך שש, זו הכוונה שהרולטה לא זוכרת.. כעת נותרה רק עוד קוביה אחת וההסתברות לכל צד הוא כרגיל – 1:6].

        הגב

כתוב/כתבי תגובה