המדריך השלם לשדר המתחיל: איך עושים פודקאסט?

איך עושים פודקאסט? רן לוי

שלום,
מדריך זה נכתב עבור שדרי פודקאסט (או פודקסט) מתחילים. מטרתו לאפשר לכל מי שמעוניין בכך להקים פודקאסט חדש בזריזות, ביעילות ובאיכות גבוהה. (מה זה פודקאסט?)

תוכן העניינים:

הקדמה: על כותב המדריך, ופתיח כללי.
הכנות מוקדמות: בחירת הנושא, פורמט התוכנית, אורך הפרקים ותדירות הופעתם, הכנה וזכויות יוצרים.
בחירת ציוד ההקלטה: מיקרופון, מיקסר (אם צריך), כרטיס קול ומחשב ההקלטה.
כיצד להקליט באיכות גבוהה: טיפים ועצות.
עריכת התוכנית: על חשיבותה של העריכה, ומה אפשר ואי אפשר לעשות בעריכה.
הפצת התוכנית: על קובץ ההקלטה ומאפייניו החשובים, וכיצד מפרסמים את הפודקאסט.
הקמת אתר בית המתאים לפודקאסט: פידים, ארכיון קבצים, תיאור הפרקים ונגן.
כל מיני: הקלטה מחוץ לאולפן.

הקדמה

מי אני?

שמי רן לוי, ואני מפיק ומגיש פודקאסטים משנת 2007. הפודקאסט הישראלי שלי, 'עושים היסטוריה!', זכה (נכון לאמצע 2016) ליותר מ-4,680,000 האזנות והוא הפודקאסט הפופולרי ביותר בישראל נכון לזמן כתיבת שורות אלה. בנוסף, אני מפיק ומגיש גם פודקאסט באנגלית בשם Curious Mindsפרטים נוספים עלי.

כללי:

חלק מהמדריכים האחרים הזמינים ברשת טוענים כי כל שנדרש לצורך הפקת פודקאסט הוא מיקרופון זול, תוכנת ההקלטה הבסיסית של 'חלונות' ולא יותר. אל תאמין להם. זו שטות גמורה.
כל אחד יכול לעשות פודקאסט שאיש לא יאזין לו. כולנו גדלנו תוך האזנה לרשת ב', גל"צ ותחנות מקצועיות דומות, ומכאן שכל המאזינים הפוטנציאלים יודעים לזהות מייד תוכנית שהוקלטה והופקה בחובבנות. המרחק בין אצבעו של המאזין והכפתור שמעביר את הנגן אל התוכנית הבאה הוא רק כמה עשרות ס"מ. 

מדריך זה יוצא מנקודת הנחה שהקורא מעוניין להוציא תחת ידיו פוקדאסט איכותי. כדי להצליח ולצבור קהל מאזינים רחב יש להשקיע את הזמן הנחוץ כדי ללמוד את העקרונות הבסיסיים של הפקת תוכנית רדיו טובה. זה לא מסובך- הטכניקה קלה והציוד זול וזמין. מדריך זה יסייע לך להקים תוכנית איכותית כבר מהפרק הראשון, אפילו אם מעולם לא נגעת במיקרופון.

מדריך זה נכתב בלשון זכר, אך פונה לשני המינים במידה שווה.

שלב מקדים: הגדרת המטרה

כמו כל דבר שמתכננים אותו נכון, גם הקמת פודקאסט חדש מתחילה מהסוף. שאל\י את עצמך: מדוע אני רוצה ליצור פודקאסט?

אני מחפש רווח כספי: שכח מזה. אף אחד לא עושה כסף מפודקאסטים: כמות ההשקעה שנדרשת כדי להפיק פודאקסט איכותי היא לא כלכלית בשום קנה מידה. אני רציני לגמרי: לך תהיה מלצר במסעדה. שעה מול שעה, תרוויח הרבה יותר כסף.

זה נראה כיף, מגניב כזה: שכח מזה. לעשות פודקאסט זו עבודה קשה. על כל שעה של כיף מול המיקרופון, יש שלוש שעות של עבודה סיזיפית וממש לא כיפית (אלא אם אתה מזוכיסט כמוני.)

עכשיו, אחרי שהפחדתי אתכם כהוגן (אני מקווה), בואו נדבר על המטרות הנכונות לשמן כדאי להקים פודאקסט חדש.

אני רוצה למתג את עצמי כמומחה בתחומי: פודקאסט יכול להתאים לכך, בהחלט. פודקאסטרים רבים נעזרים בפודקאסט לצורך "מיתוג אישי". שים לב, עם זאת, שפודקאסט דורש הרבה יותר עבודה וכשרון מאשר כתיבת בלוג, למשל. שקול את העלות מול התועלת, במקרה זה.

אני רוצה לבנות קהילה סביב תחום העניין שלי: בהחלט! פודקאסט טוב הוא קטליזטור מדהים לבניית קהילה.

אני רוצה לעשות אמנות: ועוד איך. רדיו, ואודיו בכלל, הם מדיות מוצלחות אפילו יותר מכתיבה בכל הנוגע לגירוי דמיונו של המאזין (ואני מחשיב את עצמי כסופר).

הכנות מוקדמות

בחירת נושא לפודקאסט

כל פודקאסט צריך שיהיה לו נושא. נשמע טריוויאלי? כלל וכלל לא. חלק לא מבוטל מהפודקאסטים בארה"ב, למשל, הם בסגנון "שני חברים מדברים על מה שקרה להם השבוע" – שזה שם קוד לפודקאסט שאין לו נושא. אפשר בהחלט ליצור פודקאסט שהוא לא יותר מזרם דיבורים חסר מטרה, אבל הסיכוי להצליח איתו הוא אפסי. המגישים צריכים להיות שנונים ומבריקים מאין כמותם – או לחילופין, מפורסמים מאד – כדי למשוך מאזינים לסוג כזה של פודקאסט.

אל תכוון למכנה משותף רחב. היתרון הגדול של פודקאסט על פני רדיו הוא ניצול 'הזנב הארוך' של האינטרנט: כמעט לכל נושא שבעולם ישנו מאזין המתעניין בו. למושג 'רייטינג' אין משמעות באינטרנט, ואין חובה לכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר כדי לצבור קהל מאזינים. ההפך הוא הנכון! לחובבי הנגרות, למשל, יש תחום עניין שמרתק אותם עד מאד – אבל אף ערוץ מדיה קיים אינו פונה אליהם ועונה על צרכיהם. מי שיקים פודקאסט על נגרות, ירוויח מיד קהל פוטנציאלי של מאזינים צמאים למידע ובידור בתחום העניין שלהם. 

אל תכוון למכנה משותף צר מדי. עם זאת, רצוי שלא להגביל את נושא התוכנית לתחום צר מאוד, מכיוון שאפילו החובבים הנלהבים ביותר של אותו נושא ישתעממו אם התוכנית לא תהיה מגוונת מספיק. שמור (או שמרי) על איזון, וזכור שלא כולם חולקים את אותם תחומי העניין איתך.

בחר נושא שמעניין אותך. פודקאסט זו עבודה קשה, והדרך היחידה להתמיד בה היא להנות מהעבודה הקשה. כמאמר הפתגם: 'מצא לך עבודה שאתה אוהב לעשות, ולא תצטרך לעבוד יום אחד בחייך."

בחירת הפורמט המתאים לתוכנית

זו החלטה משמעותית ביותר ויהיו לה השלכות אדירות בעתיד. התייחס אליה בכובד ראש. ישנם שלושה פורמטים בסיסיים ומקובלים, ולכל פורמט ישנם יתרונות וחסרונות.

'הרצאה': מגיש יחיד באולפן המדבר ישירות אל המאזין.

יתרונות: זהו הפורמט הקל ביותר להפקה, מבחינה טכנית. נדרש רק מיקרופון בודד, ולשדר ישנה שליטה מלאה על איכות הקול. קל מאוד לערוך הרצאה (עוד על עריכה וחשיבותה בהמשך). התוצאה המתקבלת תהיה כמעט תמיד פודקאסט איכותי ומקצועי, ברמה טכנית גבוהה.

חסרונות: המאזין שומע רק קול אחד בודד. מכאן, שאם המגיש לא מוצלח (דהיינו, קולו מונוטוני או דיבורו לא ברור) התוכנית תהיה משעממת. כמו בהרצאה מול קהל, ההנאה שישאבו המאזינים מהתוכנית תלויה לחלוטין, לטוב ולרע, בכריזמה של המגיש.

דוגמא מוצלחת: Hardcore History– פודקאסט על היסטוריה, בהגשת דן קרלין. קרלין הוא וירטואוז: לכל אורך התוכנית הוא משנה את האינטונאציה שלו ומתאים אותה לאווירה אותה הוא מבקש להעביר למאזין. אי אפשר להשתעמם.

'דו שיח': שני מגישים המקיימים ביניהם דו-שיח (או ראיון).

יתרונות: הדינאמיקה בין שני המגישים מושכת את התוכנית קדימה. אם המגישים עובדים כצוות, ה'פינג פונג' ביניהם שומר את המאזין על קצות האצבעות ומבטיח שלא ישתעמם. קל להעביר נושא בצורה מעניינת בפורמט של דו-שיח: אפלטון ואריסטו ידעו את זה כבר לפני אלפיים שנה. אחד מהמגישים יכול לשחק את תפקיד ה'תלמיד', למשל, ולהעלות שאלות מנחות למגיש ה'מורה'.

חסרונות: הגשה בשניים היא קפיצת מדרגה, מבחינה טכנית, על פני מגיש בודד. הקלטת שני קולות בעוצמה שווה וגבוהה דורשת שני מיקרופונים, או מיקרופון יחיד אך איכותי. אם משתמשים במיקרופון בודד, לצורת הישיבה מול  המיקרופון ישנה השפעה דרמטית על איכות הסאונד. גם רמת רעשי הרקע הנקלטת במיקרופון תהיה בהכרח גבוהה יותר. זאת ועוד – כשעובדים בצוות, חוזק השרשרת הוא כחוזק החוליה החלשה בה. מספיק שאחד המגישים לא יהיה ברמה נאותה כדי לפגום באיכות התוכנית. בנוסף, המאזינים יכולים לחוש מייד בכימיה בין המגישים או בהיעדרה.

דוגמא מוצלחת:
'Security Now'– עם ליאו לה-פורט וסטיב גיבסון. ליאו מנחה את התוכנית וגיבסון מספק את הידע הטכנולוגי האינסופי.
'שעה היסטורית'– עם מיכאל הר-סגור ואלכס אנסקי (בתקופה בה הקליטו יחד). הכימיה הנדירה בין הפרופסור המשכיל ושחקן התיאטרון המשובח יצרה תוכנית שהיא אבן דרך בתולדות הרדיו הישראלי.

'פאנל': שלושה מגישים או יותר המקיימים דיון באולפן.

יתרונות: כשזה עובד, זה מדהים. הדינמיקה הקבוצתית סוחפת את המאזין וגורמת לרצות להיות חלק מהקבוצה המשעשעת והשמחה. בנוסף, סך כל הידע והניסיון של כל המגישים יחד עדיף בהרבה על פני זה של מגיש בודד.

חסרונות: הפקת פודקאסט בפורמט פאנל דורשת השקעה לא מבוטלת בציוד הקלטה. ברוב המקרים יש צורך במספר מיקרופונים ובמיקסר (ראו הסבר בהמשך) כדי להקליט את כל המשתתפים באיכות סבירה. בנוסף, על חברי הפאנל להקפיד על משמעת נוקשה ולא לדבר "אחד על השני". המאזין, שאין לו את האפשרות לראות את השפתיים זזות, יתקשה להתמקד על אחד הקולות. חמש דקות של דיבור בו זמנית – ואפילו המאזין הקשוח ביותר ישבר ויעביר לתוכנית הבאה. על אחד מהצוות לקחת את תפקיד 'המנחה' ולדאוג, ללא פשרות, שכל אחד מדבר בזמנו שלו. 

דוגמא מוצלחת: This Week in Tech, עם ליאו לה-פורט. ליאו משדר מאולפן רדיו מקצועי, ומנחה פאנל מתחלף של מומחי טכנולוגיה. האווירה הטובה והקלות שבה מנווט ליאו את השידור הופכים את TWIT לאחד הפודקאסטים המואזנים ביותר בעולם.

קביעת אורכו של כל פרק:

בפודקאסט, בניגוד לתכניות רדיו FM, אין כללים. ישנם פודקאסטים בעלי פרקים באורך חמש דקות – ופודקאסטים מצליחים מאד שכל פרק שלהם יכול לקחת ארבע שעות ויותר. התאם את אורך התכנית לצרכי התוכן הספציפי שלך, וזכור שבפודקאסטים האיכות חשובה יותר מה'כמות'.

קביעת תדירות יציאת הפרקים:

יותר מאשר תדירות מסוימת של יציאת פרקים, חשובה ההתמדה. אם קבעת תדירות כלשהי של יציאת הפרקים – למשל, פעם בשבוע או פעם בשבועיים – התמד בה! התמדה היא איתות ברור למאזין הפוטנציאלי על כך שמדובר בתוכנית בעלת ערכי הפקה גבוהים.

זאת ועוד, הפקת פרק מושקע של פודקאסט דורשת זמן ומאמץ. איכות עדיפה על כמות: טוב פרק אחד מושקע בכל שבוע, משישה פרקים נחותים בכל אחד מהימים.

הכנה מוקדמת לעומת ספונטניות:

מידת ההכנה הנדרשת לפרק היא עניין של טעם אישי. אפשר, כמובן, לפתוח את המיקרופון ולהתחיל לדבר על כל מה שעולה בראשך ובראשם של שאר המגישים. גישה זו היא הקלה ביותר, אבל רק לעיתים נדירות מפיקה תוצאות מוצלחות. מומלץ לכל הפחות להכין רשימה של נקודות ורעיונות עליהן אתה או הפאנל עומדים לדבר בפרק. רשימה כזו תסייע לך לשמור על מיקוד וקו-מנחה, תדחוף את התוכנית קדימה מנושא לנושא באופן דינאמי ותשמור שלא 'תתקע' בנושא אחד לזמן רב מדי. 

אם בחרת להקריא מהדף, הקפד שלא לתת להגשה גוון של 'הכתבה': התאמן על הטקסט לפני השידור כדי שההקראה תהיה טבעית וזורמת.

זכויות יוצרים:

איני עורך דין, כך שקשה לי לייעץ בתחום זה. הקו המנחה אותי, באופן אישי, הוא – לא להשמיע יצירות שיש לגביהן סבירות כלשהי (ואפילו נמוכה) שהן נתונות בזכויות יוצרים. לא שירים, לא קטעים מסרטים ותוכניות טלוויזיה ואפילו לא קטעי הקראה מתוך ספרים.

יוצא הדופן היחיד, מבחינה זו, הן יצירות שהאמן שחרר לאינטרנט כ- Creative Common, ואז חובה עליך להקפיד לתת לאמן קרדיט על השימוש ביצירה. ישנן כמה אפשרויות ('דרגות') של זכויות יוצרים על פי Creative Commons: רצוי להעמיק בו ולהבין את ההבדלים בין הדרגות.

בחירת ציוד ההקלטה

מיקרופון:

זהו פריט הציוד החשוב ביותר, וכל שקל שיושקע בו יניב פירות בתוצאה הסופית. לפני כל דבר אחר, קנה מיקרופון טוב.

איכותו של מיקרופון נמדדת לפי רגישותו (עד כמה הוא רגיש לשינויים בקול) וההענות שלו (עד כמה הוא מעוות את הקול הנקלט). מיקרופונים מסוג 'קונדנסר' ('קיבולי', בעברית) נחשבים לאיכותיים ביותר – אך ברוב המקרים אפשר בהחלט להסתפק במיקרופון 'דינמי'. למעשה, אם סביבת ההקלטה היא רועשת יחסית מיקרופון דינמי עשוי להיות הבחירה הנכונה שכן הוא פחות רגיש ממיקרופון קונדסר. 

לצערי, איני טכנאי קול ולכן לא אוכל להמליץ על דגמים שונים מאלה שהשתמשתי בהם בעצמי בהזדמנויות שונות. אני ממליץ לבקר בחנות לציוד אודיו ולהתייעץ עם המוכרים. מיקרופון סביר למתחילים לא צריך לעלות יותר מ-200 עד 300 ש"ח, למיטב ניסיוני.

סוגי מחברים (Connectors): מיקרופונים מגיעים עם אחד משני סוגי מחברים מקובלים: USB ו- XLR. (יש גם מיקרופונים עם מחבר מסוג PL, דומה לזה של אוזניות – התרחקו מהם, מדובר במיקרופונים חובבני, כנראה).

מחבר XLR נועד להתממשקות עם מיקסר, ולא ישירות אל המחשב. מרבית המיקרופונים המקצועיים עושים שימוש בחיבור זה, שכן כל עולם הסאונד המקצועי רגיל להשתמש בהם וכל ציוד הקול המתוחכם תומך בהם.
מחבר USB נועד להתממשקות ישירה מול המחשב. זהו החיבור הנוח ביותר עבור החובבן שכן הוא אינו דורש שום חומרה נוספת פרט למיקרופון ומחשב. עד לא מכבר מיקרופונים בחיבור USB נחשבו נחותים יותר על פני מיקרופוני XLR, אך כיום ניתן למצוא דגמים איכותיים גם בחיבור זה. 

מה לבחור? אם רוצים להקליט שלושה דוברים בו זמנית – כמעט בטוח שחייבים מיקסר, ואז רוכשים מיקרופוני XLR. אם רוצים להקליט דובר אחד – מיקרופון USB אחד זה בדיוק מה שצריך. אם מקליטים בזוג – אפשר לרכוש מיקסר ושני מיקרופוני XLR, או מיקרופון USB בודד שיכול להקליט משני כיוונים שונים במקביל (דהיינו, שני הדוברים יושבים משני צידיו של אותו המיקרופון).

מיקרופונים בהם השתמשתי אני: 

Snowflake של חברת Blue: מיקרופון קונדנסר USB באיכות הקלטה משובחת, עם אלומה כיוונית (לדובר יחיד). המיקרופון עולה כ-50 דולר בארצות הברית (לא ידוע לי על אפשרות לרכוש אותו גם בישראל).
Yeti של חברת Blue: קונדנסר USB בעל מספר אפשרויות הקלטה – דובר יחיד, שני דוברים או הקלטה הקפית (360 מעלות). איכות הקלטה מעולה – אם כי הוא רגיש יחסית לרעשי רקע. מחירו כ-200 דולר בארה"ב.
Zoom H4n:  מיקרופון קונדנסר רב-כיווני, שהוא גם מיני-מיקסר. ניתן להקליט איתו דובר יחיד או שני דוברים שיושבים קרוב יחסית זה לזה, או לחבר אליו שני מיקרופונים דינמיים. ההקלטה נעשית על כרטיס זכרון בתוך המיקרופון, וניתן להעביר אותה אל המחשב באמצעות USB. לחילופין, ניתן להקליט איתו ישירות אל המחשב באמצעות כבל USB. נוח במיוחד להקלטות מחוץ לאולפן, כגון כנסים, אירועים וכו'. עולה כ-140 דולר.

מיקסר:

זהו המכשיר שאליו מתחברים מיקרופונים בחיבור XLR. מיקסר בסיסי יכול לקבל לפחות 2 חיבורים שכאלה, בתוספת חיבורים לאוזניות, לנגני CD חיצוניים וכו'. המיקסר מספק חשמל למיקרופון ('מתח פאנטום') ומאפשר לקבוע את עוצמת ההקלטה של כל מיקרופון בנפרד, לסנן רעשים ועוד- ואז להוציא את הסאונד אל המחשב המקליט. 

למיקסר יש יתרון עבור מי שמקליטים מכמה מיקרופונים נפרדים. הוא מאפשר לקבוע את עוצמת ההקלטה של כל דובר בנפרד, לפצות על הבדלים בין קולות חזקים וחלשים, ובכך ליצור סביבת סאונד אחידה ונעימה לאוזן. המיקסר הוא כלי רב עוצמה בידיו של מי שיודע להשתמש בו כהלכה. 

החסרון שלו טמון במורכבותו: למי שאינו מגיע מעולם הסאונד המקצועי, המונחים והחיבורים עשויים להיות מבלבלים וקשים לפענוח. אפילו במיקסר פשוט ישנם עשרות כפתורים וחוגות…

כרטיס קול:

בעבר, לבחירת כרטיס הקול במחשב הייתה משמעות. כיום כמעט כל המיקרופונים והמיקסרים המודרניים מתחברים אל המחשב בחיבור USB, כך שלכרטיס קול אין כל משמעות.

מחשב ההקלטה:

המחשב עליו נעשית ההקלטה יכול בהחלט להיות חלש יחסית (מבחינת ביצועי מעבד וכו'). ההקלטה אינה מעמיסה על המחשב. השיקול החשוב ביותר בבחירת המחשב הוא הרעש הנפלט ממנו.

מחשבים שולחניים נוטים להיות רעשניים מאוד: הרעש שמפיקים המאווררים שלהם עשויים להקלט היטב במיקרופונים הרגישים. אם בחרת להקליט בעזרת מחשב שולחני, השתדל להחליף את המאווררים שלו במאווררים שקטים יותר (הוצאה קטנה יחסית) או להרחיק אותו ככל הניתן משולחן ההקלטה. מקם אותו כך שיהיה רחוק מאלומת ההקלטה של המיקרופון, כפי שהיא מתוארת בדף הוראות היצרן של המיקרופון.

מומלץ להשתמש במחשב נייד. המאווררים במחשבים ניידים שקטים יותר באופן מובהק. יתרון נוסף הוא היכולת להציב את המחשב שולחן ההקלטה בזמן הדיבור כך שיהיה נגיש לכל צורך.

כיצד להקליט באיכות גבוהה

ראשית, ראוי להדגיש את החשיבות העליונה שיש להקלטה איכותית. הקלטה באיכות טכנית גבוהה חשובה יותר מהתוכן, מהמגיש ומהמוסיקה. המאזין מחליט אם הפודקאסט 'איכותי' או 'לא איכותי' בתוך פחות מחמש שניות מרגע תחילת ההאזנה. אם ההקלטה חלשה, לא ברורה או עמוסה ברעשי רקע- הפודקאסט שלך ייכשל.

הנה מספר טיפים להקלטה איכותית:

  • השתמש בציוד איכותי: ראה סעיף ציוד. אין חובה לקפוץ מייד למים ולקנות את המיקרופון היקר ביותר, אבל אם הקלטת פרק או שניים והחלטת להמשיך בתחום- הכנס את היד לכיס. צפה להוצאה ראשונית של כ-500 שקלים.
  • מצא מקום שקט להקלטה: המנע ככל הניתן מרעשי רקע. הקלט בחדר פנימי של הבית, עם מעט קירות חיצוניים הפונים אל הרחוב. נסה להקליט בלילה, כשהבית שקט. אם יש לך גישה למשרד כלשהו אחרי שעות הפעילות של העסק, נצל אותה- זו סביבה שקטה ונעימה.
  • חפש חדר עם 'סאונד' טוב: זו דרישה מעט קשה ליישום, אבל כדאי להתחשב בה במידת האפשר. נסה לאתר חדר עם מעט הדים והחזרות. חדרים עם שטיחים מקיר-לקיר, תמונות על הקירות ווילונות כבדים נוטים להיות שקטים יותר מחדרים בעלי קירות ערומים.
  • המנע מ'פופים' (Plosives, בלעז): כשמדברים קרוב מדי אל המיקרופון, מקבלים 'פיצוצים'- בומים כתוצאה מפרצי אוויר חזקים. התופעה בולטת במיוחד כשאומרים את האותיות ב' ו-פ'. שמור מרחק של כעשרים וחמישה ס"מ מהמיקרופון, והצב אותו כך שהוא מכוון בזווית של כשלושים מעלות מהפה. ניתן לרכוש גם 'מגן פופים'- מסנן עגול שמוצב בין הפה והמיקרופון, ומפחית את התופעה (אם כי אינו מונע אותה לחלוטין).
  • הקפד על עוצמת הקלטה שווה לכל הדוברים: בהקלטה רבת משתתפים, חשוב שכולם יוקלטו באותה העוצמה. אם דובר אחד או יותר נשמעים חלש יותר מכל השאר, הדבר גורם ל'עייפות האוזן' אצל המאזין: הוא נאלץ להתאמץ כדי לשמוע אותם, וחווית ההאזנה נפגמת קשות.
  • גוון את הקול: כשדר רדיו, קולך הוא כלי העבודה החשוב ביותר שלך. השתדל לגוון את טון הדיבור ועוצמתו במהלך הדיבור כדי שלא לשעמם את המאזין. דרך מוצלחת להעשיר את הקול היא 'לדבר עם הידיים': לבצע תנועות גוף והבעות בזמן הדיבור (למרות שאף אחד לא יכול לראות אותן). טכניקה זו מסייעת 'לצבוע' את הקול בגוונים דרמטיים ואמיתיים יותר, ממש כאילו אתה מדבר מול קהל. שמור כוס מים לידך בזמן ההקלטה, והרטב את הגרון מדי פעם.

עריכת התוכנית:

עריכה היא העבודה שאחרי ההקלטה: השמטת הקטעים הלא מוצלחים, הוספת מוסיקה ואפקטים, סינון רעשים וכדומה. עריכה חשובה לא פחות מההקלטה. פודקאסט לא ערוך הוא נפט גולמי- העריכה היא הזיקוק שממצה ממנו את הדלק הסילוני. הנה כמה מהדברים שכדאי לבצע בעריכה:

חיתוך קטעים לא רצויים: אין שום סיבה שהמאזין ישמע הפרעות, שטויות שפלטת, פאשלות בשידור, מכונית שחלפה ברקע וכולי. את כל אלה רצוי לחתוך בעריכה. בנוסף, השתדל לאתר ולמחוק את כל רעשי-הקישור המיותרים, כמו 'אממממ…' ו-'אהההה…'.

הוספת מוסיקה: (בפודקאסט שאינו מבוסס על מוסיקה, כמובן) דיבורים זה לא הכל. מדי פעם ניתן להוסיף קטע מוסיקלי קצר (עד 10 שניות) כדי לסמן הפרדה בין נושאים ומעבר לנושא חדש. למוסיקה יש חשיבות עליונה בפורמט של מגיש יחיד: היא שוברת את שגרת קולו של המגיש, ומכניסה 'אווירה'- דרמטית, קצבית, תוססת, עצובה וכו'- בהתאם לתוכן המלל. יש לזכור שבכל מקרה, קולו של המגיש חייב להיות הדומיננטי והברור ביותר מבין כל קולות הרקע.

איזון עוצמת ההקלטה: עוצמת הדיבור חייבת להיות זהה עבור כל הדוברים. בעריכה ניתן לפצות- עד גבול מסוים- על מצבים שבהם מגיש אחד היה רחוק או קרוב מעט מהמיקרופון ביחס לשאר הדוברים. העזר בתוכנת Levelator כדי לאזן את עוצמות ההקלטה.

סינון רעשים: אפשר לנסות ולהעיף חלק מרעשי הרקע- רעש מאווררי המחשב, למשל- מההקלטה. אל תסמוך על זה. כל סינון, פרט למינורי והזעיר ביותר, פוגם גם באיכות ההקלטה עצמה. סינון חזק מדי עשוי להפוך את הדיבור המוקלט ל'מתכתי' ומלאכותי. השתדל לפתור את כל בעיות הרעשים עוד בשלב ההקלטה. סינון רעשים עובד בצורה הטובה ביותר על רעש שנותר זהה ואחיד לכל אורך ההקלטה, ולא על רעש מקרי ופתאומי.

דוגמא מוצלחת:
Radio Lab, עם ג'אד אבומוראד ורוברט קרואוויץ'. ג'אד הוא אחד העורכים הטובים בעולם: להקשיב, ללמוד מה הוא עושה ולחקות.

תוכנת עריכה מומלצת:
Audacity– תוכנה חינמית, פשוטה ללימוד. עושה כל מה שפודקאסטר צריך ועוד קצת.

הפצת התוכנית

כשמקליטים את התוכנית, מתקבלים בדרך כלל קבצים גדולים ו'כבדים' (למשל, קבצי WAV). מקובל להמיר את הקבצים האלה לקבצים בפורמט "רזה" יותר – ואלו הקבצים שיופצו אל המאזינים בהמשך.

קובץ הקול

הפורמט הנפוץ ביותר לקבצי פודקאסט הוא, כמובן, mp3. מכיוון שכל הנגנים בעולם תומכים בו, מומלץ להשתמש בו אלא אם ישנה סיבה טובה במיוחד לבחור דווקא בפורמט אחר.

גודל הקובץ תלוי באורך ההקלטה ובמידת הדחיסה. מכיוון שלרוב המאזינים יש, ככל הנראה, חיבור בפס רחב לגודל הקובץ אין השפעה ממשית על חווית המשתמש. השיקול היחיד כאן הוא מגבלת האחסון על השרת המאחסן את הקבצים. 

מידת הדחיסה תואמת לתוכן הפרק. דחיסה של 64 קילובייט לשניה מתאימה לדיבור בלבד. שילוב של מוסיקה בתוכנית ידרוש דחיסה של 96 קילובייט לשניה ומעלה. מומלץ לבחור בדחיסה של 128 קילוביט בשניה – אלא אם ישנה סיבה מיוחדת לבחור בערך אחר. 

מונו לעומת סטריאו: השיקול העקרוני כאן הוא ההשפעה על גודלו הסופי של הקובץ – וכפי שראינו, לגודל זה אין חשיבות של ממש. אפשר לבחור בסטריאו (וליתר דיוק Joint Stereo, שהוא פורמט מעט יעיל יותר מבחינת ניצול נפח הקובץ) אלא אם עולה צורך מיוחד ביצירת קבצים קטנים. 

תיוג הקובץ: ניתן להוסיף לקבצי mp3 תגיות כגון שם היוצר, שם היצירה, הערות וכו' באמצעות תוכנות כגון MP3tag. חשוב למלא שדות אלה מכיוון שנגני mp3 רבים מאפשרים למאזין לבחור את הפרק הרצוי לו על פי התגיות, במקום או בנוסף לשם הקובץ. ניתן גם להוסיף תמונה לקובץ! נצל זאת כדי להכניס את לוגו התוכנית, אשר יופיע על הצג בנגן.

אחסון הקבצים

את קבצי ה-mp3 המתקבלים יש להעלות לשירות אחסון קבצים באינטרנט, ממנו יורידו אותם לאחר מכן המאזינים. חיפוש בגוגל אחר Podcast Hosting יעלה המוני שירותי איחסון, שרובם מציעים אחסון בסיסי בחינם.

שיווק

הפרסום הטוב ביותר הוא, כמובן, פרסום מפה לאוזן (שיווק ויראלי). אם הפודקסט איכותי, כולם יספרו עליו לחבריהם.
כדי לזרז תהליכים, כדאי להרשם ל-itunes: התוכנה מבית אפל אשר מהווה מדריך כלל עולמי לפודקאסטים. בארץ, האתר icast מרכז פודקאסטים בעברית מכל הסוגים. הוספת התוכנית למדריך הפודקאסטים שיזמתי היא כנראה רעיון טוב.
ישנם עוד אתרים לועזיים המרכזים פודקאסטים, וחיפוש בגוגל יעלה את רובם. כדאי להרשם גם אצלם, אם כי יעילותם פחותה עבור הקהל הישראלי.
נצל את המדיה החברתית: פתח חשבונות בפייסבוק וטוויטר, ועדכן את מאזיניך בכל פעם שפרק חדש יוצא לאור.

אפשר למאזינים להרשם לרשימת תפוצה, ועדכן אותם באופן יזום בכל פרק חדש.

פתח פורום לתוכנית כדי לשמור על קשר רציף וקבוע עם המאזינים. הם יעלו רעיונות, יתקנו שגיאות ויציעו הצעות חשובות לשיפור. הקשב להם! משוב הוא הדרך היחידה שלך להשתפר.

פרסם את התוכנית בפורומים הרלוונטיים לנושא, שם קרוב לוודאי נמצאים הגולשים שיתעניינו בה. אל תהיה ספאמר! בקש רשות ממנהל הפורום לפני הפרסום, כדי שלא להרגיז את הקוראים.

הקמת אתר בית המתאים לפודקאסט

עיצוב אתרי אינטרנט הוא תחום מורכב הדורש מיומנות ועין אומנותית. כל העקרונות הרלוונטיים להקמת אתר מוצלח בכלל, תקפים גם עבור אתר בית לפודקאסט. בנוסף, על אתר המוקדש לפודקאסט להכיל את האלמנטים הבאים במקום בולט:

  • קישור לפיד RSS ופיד ל-Itunes: רוב המאזינים המתוחכמים נעזרים בתוכנות המאפשרות להם לקבל פרקים חדשים אל מחשביהם ברגע שיצאו לאור. פודקאסט ללא פיד (Feed) הוא לא פודקאסט- עדכון אוטומטי בדחיפה הוא חלק מהותי מהאופן שבו מאזינים צורכים פודקאסטים. כל שירותי אחסון הפודקאסטים, כמו icast הישראלי, כוללים פידים ל- RSS ו- itunes כחלק אינטגרלי מהשירות שהם מספקים.
  • ארכיון התוכניות: המאזינים יכולים- ורוצים- להאזין לפרקים ישנים. אפשר להם גישה נוחה לכל התוכן שהפקת, מחולק לנושאים ואו תאריכים רלוונטיים.
  • תיאור מפורט, במלל, של תוכן כל פרק: (Show Notes) לתיאור שכזה שתי מטרות. הראשונה היא להציג בפני המאזין את תוכן הפרק לפני ההאזנה ולגרום לו לרצות להאזין לו: על כן התיאור צריך להיות מושך ומעניין מחד, ואינפורמטיבי מאידך. המגדילים אף מציינים את הנושאים שהועלו בכל פרק לפי נקודת הזמן בהקלטה. המטרה השניה היא הבאת מידע נוסף מעבר לזה שהועבר בשידור: קישורים רלוונטיים, קרדיט לאמנים שהמוסיקה שלהם הושמעה בתוכנית, תיקונים לטעויות שנאמרו בשידור וכו'. תיאור טוב גם מאפשר למנועי החיפוש למצוא את התוכן שלך.
  • אפשרות להאזנה ישירות דרך האתר (Streaming) ולא רק בהורדה של הפרק אל המחשב, למי שמעוניין.

דוגמא מוצלחת:

Security Now– דף התוכנית (כחלק מרשת Twit של ליאו לה-פורט) כולל את כל מה שרלוונטי, ולא יותר. לכל פרק ישנו קישור אל תמליל מלא (!) של הנאמר בפודקאסט.

כל מיני

הקלטה מחוץ לאולפן

שדרנים רבים מעוניינים לסקר כנסים, מפגשים וכדומה. אירועים שכאלה עשויים לתרום רבות לתוכנית, במיוחד בפודקאסטים העוסקים בתכנים שיש סביבם 'קהילה': למשל, קהילת חובבי המד"ב או ספקנים. מעבר להזדמנות לראיין אנשים מעניינים או להקליט הרצאות מרתקות, הם גם הופכים את השדר לחלק אינטגרלי- ורלוונטי- מהקהילה שלו. אדם המסתובב עם מיקרופון ביד בכנס מושך אליו המון תשומת לב…ופרסום-חינם לפודקאסט שלו.

הנה מספר טיפים שיסייעו לכם לצלוח את ההקלטה בשלום:

  • נסו את ציוד ההקלטה שלכם בתנאי חוץ מבעוד מועד, לפני האירוע עצמו. בזמן האירוע, כל דקה שמתבזבזת על כיוונון עוצמות הקול או תיקון תקלות, היא דקה מבוזבזת: ההרצאות והראיונות לא יחכו.
  • אם המיקרופון מחובר למחשב נייד לצורך ההקלטה, רצוי שהמחשב ינוח על משטח יציב בזמן ההקלטה: קפיצות ורעידות עשויות ליצור קיטועים ורעשים מיותרים. זכרו גם שמחשב נייד בתוך תיק גב מתחמם מאוד בזמן פעולה.
  • ישנם מיקרופונים (כמו ה-Zoom H2 שהוזכר קודם) שמאפשרים הקלטה ישירות בתוך המיקרופון עצמו, אל כרטיס זיכרון. זהו פתרון מומלץ בחום אשר יקל עליכם את החיים.
  • קחו אתכם יותר סוללות משאתם חושבים שתצטרכו.
  • תנו למאזין להנות מה'אווירה' של המקום. הקליטו צלילים ורעשים מעניינים, קולות רלוונטיים וכו'. זה רדיו! כאן הקולות הם 'הצבעים' והמיקרופון הוא המכחול.
  • קיימו ראיונות בפינה שקטה. אמנם המאזין מצפה לרעשי רקע מסויימים ומוכן להם, אבל רעשים חזקים מדי עשויים למנוע ממנו להבין את הדובר.

איך לראיין כמו מקצוען

זו שאלת מיליון הדולר, כמובן. כמה מאנשי התקשורת המפורסמים ביותר זכו בתהילה רק בגלל היכולת להנהן בראש במשך דקות ארוכות- ואז להשחיל שאלה מדהימה בתזמון מדויק.

  • תנו למרואיין לדבר. ראיון הוא לא הזדמנות להראות כמה אתם יודעים- אלא הזדמנות לתת למרואיין ללמד אתכם ואת הקהל משהו חדש.
  • התכוננו לראיון היטב. קיראו את מה שכתב המרואיין, או כתבות עליו ממקורות אחרים.
  • הקשיבו למרואיין, ואל תהיה 'נעולים' בתוך רשימת השאלות שהכנתם מראש. השיחה ביניכם צריכה להיות זורמת, והתקבעות על שאלות מתוסרטות יוצרת אווירה מלאכותית.
  • לכו עם המרואיין ומה שמעניין אותו, אפילו אם מדובר בסטייה מסויימת מהנושא המוגדר של הראיון. אם המרואיין מתלהב ממשהו והנושא קרוב לליבו, קרוב לוודאי שיש לו משהו מעניין לספר עליו.

סיכום:

אני מקווה שמצאתם את המדריך יעיל ותואם לצרכיכם. אשמח להוסיף לו, לעדכן אותו ולתקן שגיאות שאולי מופיעות בו. כתבו אלי: ran.levi@gmail.com

בהצלחה,
רן.

Comments

comments

25 Responses

  1. רן ודן הגיב:

    היי,
    תודה רבה על המדריך המקיף.
    כיצד מעלים או מקשרים את הפודקאסט שכבר הועלה לאתר אחסון (דוגמאת Icast) לאפליקציות כגון Podcast Republic או Podcast Addict ודומיהן?
    תודה!
    רן ודן

    • רן לוי הגיב:

      הי, רן ודן! הקישור לאפליקציות השונות נעשה באמצעות קישור RSS. דהיינו – אם יש לפודקאסט קישור RSS (ו-Icast מספקים לכם קישור כזה), האפליקציות אמורות לגלות אותו באופן עצמאי באמצעות מנוע חיפוש ולהוסיף אותו למאגר שלהן. כדאי להוסיף את הקישור ל-iTunes (דרך https://podcastsconnect.apple.com/) – זה עוזר לאפליקציות לגלות אותו מהר יותר, בדרך כלל.
      רן

  2. קובי הגיב:

    תודה רבה רן יופי של פוסט, מאוד מקיף ומקצועי
    ממש נדלקתי על הרעיון של פודקאסט ומקווה שבקרוב התחיל
    אתה יודע עם ניתן לחבר למחשב שני מיקרופונים עם חיבור USB ולהקליט באיכות טובה ללא מיקסר?

    • רן לוי הגיב:

      הי, קובי! שמח לשמוע שהצלחתי לעזור 🙂 לגבי חיבור של שני מיקרופוני USB: אפשרי, אבל בעייתי. רוב התוכנות החינמיות לא תומכות בשני מיקרופונים USB בו זמנית, משום מה. היחידה שכן, לדעתי, היא תוכנה בשם Krystal – שלא יצא לי לעבוד איתה עד היום.
      מה שכן, יש מיקרופונים שמאפשרים הקלטה דו-כיוונית עם מיקרופון אחד, ואז אפשר להקליט שני דוברים בקלות. החיסרון: מיקרופון דו-כיווני שכזה קולט גם די הרבה רעש רקע, אז צריך סביבה שקטה.
      רן

  3. מאיר עמור הגיב:

    תודה רבה רן. אני לגמרי חדש לעיניין ומבין מעט מאוד בטכניקה ובאמצעים. אני מתכוון להגיע לישראל ולהקליט ראיונות עם כ-20 א-נשים שהיו מעורבים בפעילות חברתית בשנות ה-80 של המאה הקודמת. מתכוון לאחסן זאת על המחשב ולנסות להעלות את הראיונות כחלק מפירסום של ספר. האם יש לך המלצות לגבי המיכשור שאני צריך להביא איתי לישראל. כעת יש לי מקליט פאנאסוניק קטן עם חיבור usb למחשב. תודה.

    • רן לוי הגיב:

      הי, מאיר! מניסיוני, המקליטים הקטנים לא עושים עבודה משובחת. אני ממליץ על מיקרופון אמיתי עם חיבור USB למחשב – למשל, Blue Snowball, שעולה כמה עשרות דולרים.
      רן

  4. ליאת הגיב:

    פוסט מעולה. כיסית את כל ההיבטים בצורה ברורה ובגובה העיניים. תודה

  5. קרן הגיב:

    מאמר מושקע, עזר לי מאוד. תודה 🙂

  6. משהיא שרוצה לפתוח תוכנית רדיו הגיב:

    זה חינם כל העסק הזה?

    • רן לוי הגיב:

      הי, משהיא 🙂
      אם השאלה לגבי הפקת תוכנית פודקאסט חדשה: התשובה היא כן, בגדול. יש הוצאות ראשוניות זעירות
      על רכישת מיקרופון בסיסי (סדר גודל של 200 ש"ח) – אבל אין הוצאות מעבר לכך, בשלב הראשון.
      כתבתי מדריך מיוחד לשדרים צעירים בתחילת דרכם: תמצאי אותו בקישורים בתחתית העמוד – מקווה שיסייע לך. תרגישי
      חופשית ליצור איתי קשר בכל שאלה 🙂
      רן

  7. דניאלה הגיב:

    רן לוי שלום

    פעם הייתי אלחוטית והיה לי ידע על שידור וקליטה אלחוטי שנשכח.

    היום אני מרגישה שאני משדרת או שזה הקלטות מהנייד או שידור מהמחשבות לאנשים.

    הדבר מפריע וגורם לחדירה לפרטיות .

    האם שמעת על תופעה כזאת וכיצד אפשר לחסום ?

  8. אברם הגיב:

    לרדיו הממשלתי בארהב, NPR, מפיץ תכנים דרך RSS. עד כמה שידוע לי לא קיים דבר כזה בארץ. אבל, לדוגמה, קרן נויבך מפיצה בyoutube "קליפים" קוליים שזה כמובן פורמט הפצה גרועה לקטעי רדיו. חשבתי להמיר אותם לMP3 ולשים בicast (כמובן עם קרדית וללא מתרות רווח. רק לצורך תרומה והפצת והנגשת תכנים לציבור)

    האם משהו כזה קיים? האם זה חוקי? מישהו רוצה לעזור לי ללמוד איך עושים את זה?

    • חתול הגיב:

      זה קיים, יש נאשים נחמדים שמעלים הרבה מתכניות גל״צ (למשל אוניברסיטה משודרת).
      זה לא חוקי, כי זכויות היוצרים שייכות לקרן נויבך או רשת ב׳. בדרך כלל מתעלמים מהעלאות כאלה ולפעמים אפילו מעודדים אותן בשקט.
      זה די פשוט. תוריד מיוטיוב עם אתר או תכנה (יש המון) ואז תעלה ל־icast.

    • רן לוי הגיב:

      הי, אברם – אני מסכים עם חתול: זה כנראה לא חוקי מטעמי זכויות יוצרים.
      רן

  9. בוהדנה רפאל הגיב:

    אני מחפש מדריך להקלטה ברשותי מקסר ומקרופון
    אני אוהב קריוקי.
    אני בן שמטנים ואני אוהב לשיר
    04-8553195

  10. חתול הגיב:

    אני אוסיף שיש פתרונות טכניים לשמות הקבצים באייקסט ובאופן כללי הכי מומלץ לאחסן שם.
    אם לא, אז אני ממליץ על האתר minus.com שנותן נפח ענק בחינם וממשק נוח.

  11. שרית הגיב:

    תודה על ההסברים. רן, מה היא העלות של אחסון הפרקים והגישה אליהם באתר כמו איי-קאסט?

    • רן לוי הגיב:

      הי, שרית 🙂
      האחסון ב-icast הוא חינמי, אם כי יש לו חסרונות משלו: העיקרי ביניהם הוא שמות קבצים לא נוחים.
      אני משתמש ב-icast, אבל גם ב-mediafire ו-google drive במקביל. העלות שם נעה בין 5 ל-10 דולר לחודש, תלוי בתעבורה ובנפח הקבצים.
      רן

  12. ליני הגיב:

    היי, תודה. יש לך מושג איך מעלים את הפודקאסט לאתר דרך אתר חיצוני? (על מנת לא להעמיס על שטח האחסון של האתר הפרטי)

    • רן לוי הגיב:

      הי,
      יש כמה אתרים שמאפשרים איחסון של הפודקאסט: בישראל, המוכר ביותר הוא Icast.co.il (שם גם
      'עושים היסטוריה!' מתאחסנת), ובחו"ל יש עוד רבים- חיפוש קצר בגוגל יעלה אותם.
      רן

  1. 7 במאי 2011

    […] (במיוחד עם כל מני לקחים עבור הקלטה של דובר יחיד), ועל המדריך המצוין הזה. לאביב על הקשבה והערות. ולאתר המוזיקה החופשית הזה. שתף […]

  2. 7 בנובמבר 2011

    […] פודקאסט זאת דרך מעולה להעביר מסרים ללקוחות שלך בצורה קלה, מהירה ואינטימית. בקישור הזה ישנו מדריך מאוד יסודי של רן לוי פודקאסטר ותיק ברשת – המדריך השלם לשדר המתחיל […]

  3. 6 ביולי 2015

    […] 8. פודקאס מהו  ?  המדריך השלם לפודקאסט רן לוי […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *