Category: רפואה וגוף האדם

מפגש מאזינים במוזיאון ישראל - הפודקאסט עושים היסטוריה

207: "אלכס" המומיה, והאם יציאת מצרים התרחשה באמת? מפגש המאזינים במוזיאון ישראל, חלק ב'

לפני כחודש קיימנו את מפגש המאזינים השנתי של עושים היסטוריה, במוזיאון ישראל שבירושלים. בפרק הקודם שמעתם את ההקלטה של ההרצאה שלי – תחת הכותרת 'מי באמת בנה את הפירמידות?' – וכעת נשמע שתי הקלטות נוספות, עדיין סביב התמה של מצרים העתיקה. הראשונה שנשמע היא דוק' ליאורה רביד שתדון איתי בשאלה האם יציאת מצרים התרחשה באמת – והשניה היא גלית בנט-דהן, אוצרת תערוכת המומיה במוזיאון, שתספר על סריקת ה-CT שנערכה ל'אלכס' המומיה והממצאים המפתיעים שנתגלו בה.

203: על הפסיכולוגיה של קהל (ש.ח.)

הפרק הפעם עוסק בתופעות המשונות המתרחשות כאשר בני אדם מתקבצים יחדיו. אנחנו חיות חברתיות, ובתוך קהל של אנשים אנחנו…פשוט לא עצמנו. נשמע על גלוריה רמירז, 'הגברת הרעילה', על מגיפת הריקודים המסתורית של 1518, על הרצח המזעזע של קיטי גנוביס והשפעותיו על המחקר הפסיכולוגי – ועל סינדרום משונה שגורם לאיברי המין הגברים…להעלם.

אפקט פלצבו - הפודקאסט עושים היסטוריה

192: אפקט הפלצבו – הונאה או תרופת פלא? חלק ב'

עד תחילת המאה העשרים היה הפלצבו כלי מקובל בארגז הכלים של הרופא – אך האם כדאי לנו להפוך את השקר והרמייה לחלק בלתי נפרד מהרפואה המודרנית? התשובה אינה ברורה מאליה. רן וגלעד דיאמנט ("חשיבה חדה") יספרו על הבסיס הפסיכולוגי והנוירולוגי של אפקט הפלצבו, והשלכותיה של התופעה על הרפואה האלטרנטיבית והקונבנציונלית.

191: הונאה או תרופת פלא? אפקט הפלצבו, חלק א'

191: הונאה או תרופת פלא? אפקט הפלצבו, חלק א'

אפקט הפלצבו היא תופעה מרתקת: חולה שמקבל תרופת-דמה, שאינה מכילה חומר פעיל, ירגיש במקרים רבים טוב יותר. רן וגלעד דיאמנט ("חשיבה חדה") משוחחים על ההיסטוריה של התופעה, ומדוע כל כך קשה להוכיח את עוצמתו של אפקט הפלצבו במחקרים מדעיים.

173: לייקה, חלוצת החלל – חלק א'

בנובמבר 1957 הדהימה ברית המועצות את העולם כאשר שיגרה, בפעם השנייה בתוך כחודש, לווין לחלל. על ספוטניק 2 הייתה נוסעת: כלבה קטנה (וחמודה) בשם 'לייקה' ('נבחנית', ברוסית). אבל התגובה לשיגורה המוצלח של לייקה לא הייתה התגובה לה ציפתה ברית המועצות… הסערה התקשורתית שעוררה לייקה לא דעכה מאז ועד ימינו, והייתה לה השפעה קריטית על האתיקה של ניסויים מדעיים בכמעט כל תחום, ולא רק בחלל.

169: ההיסטוריה של הגנטיקה, או – טיפול 10,000 לארנבת (ש.ח)

לגרגור מנדל הייתה בעיה: לחץ. בכל פעם שעמד בפני אתגר מלחיץ, מנדל התמוטט ולא תיפקד. בלית ברירה 'היגלה' את עצמו מרצון למנזר שקט ונידח ושם, הרחק מעיני שאר העולם, ערך ניסויים באפונה. איש לא ידע זאת, אך מנדל היה הגנטיקאי הראשון.

168: לשים את האטומים במקום הנכון – על מיחשוב ביולוגי

חוק מור ליווה אותנו נאמנה במשך כחמישים שנה – אך נדמה שמהנדסי השבבים מתקשים להמשיך ולמזער את רכיבי הסיליקון. הביולוגיה הסינטתית מציעה מהפכה דרמטית: מחשבים המבוססים על רכיבים ביולוגים, כדוגמת דנ"א וחלבונים. מילת המפתח היא – סטנדרטיזציה.

(ש.ח) להתיש את הקודו – על ריצה למרחקים ארוכים

עד לאחרונה האמינו מרבית המדענים כי הריצה היא יכולת זניחה וחסרת חשיבות. בשנים האחרונות, עם זאת, צפה השערה מרתקת ובלתי צפוייה. האם יכול להיות שאנחנו, בני האדם, הננו למעשה…מכונת הריצה המושלמת?