[עושים היסטוריה] 202: כת המגילות הגנוזות – מלחמת בני האור בבני החושך (חלק 2 מתוך 2)

מקוואות טהרה בקומראן - הפודקאסט עושים היסטוריה
הורד את הקובץ (mp3)
הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במיילiTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

חברי הכת בקומראן, מי שכתבו את המגילות הגנוזות, נקטו במנהגי טהרה קיצוניים באופן יוצא דופן – עד כדי אי עשיית צרכים בשבת וטבילה אובססיבית במקוואות. מה הוביל לקנאות הדתית הזו? בפרק זה נשמע על השחיתות של משפחת הכהנים מבית צדוק שהובילה למלחמת אזרחים בעם היהודי בארץ ישראל, וגירושם של בני המשפחה אל קצה המדבר – שם זממו להשתלט מחדש על בית המקדש באמצעות זירוז, לא פחות ולא יותר – יום הדין. 

– קישור לפרופיל הפייסבוק של דוק' ליאורה רביד ולדף הפייסבוק של הספר 'התנ"ך היה באמת'.


כת המגילות הגנוזות – מלחמת בני האור בבני החושך (חלק 2 מתוך 2)

כשאני שומע על מישהו שהלך להתבודד במדבר, אני מודה שהתמונה המנטלית שעולה במוחי היא מעין פרשנות הוליוודית של סצנת התבודדות במדבר: אדם לבוש גלימה לבנה שיושב לו על קצה צוק מסוים, או אולי בפתחה של מערה, ומהרהר על משמעות החיים, והקשר העמוק שבין האדם לטבע.

תגרשו את התמונה הזו מראשכם, ומהר. בכל הקשור בכת הנזירים שחיה בקומראן לפני אלפיים ומאתיים שנים – עלינו לזנוח את הרומנטיות ההוליוודית מאחורינו. הנזירים שחיו קומראן לא היו גרסה קדומה של ההיפים מקליפורניה: הם היו חבורה של קנאים דתיים בצורה קיצונית. הם הקפידו על טקסי טומאה והיטהרות במידה שקשה לתפוס אותה, והקפדנות הקנאית שלהם מדהימה עוד יותר כשלוקחים בחשבון שבחרו להתיישב באחדד המקומות הצחיחים והקשים ביותר למגורי אדם שניתן לדמיין.

"החוקים שקבעה הכת לעצמה מפורטים בספר שנקרא 'סרך היחד'. שם הם אומרים דבר כזה: אסור לאנשי הכת לצחוק. אסור להלך ערומים. אסור להם להתערב איש בשיחת רעהו. אסור להם לאכול מזון שלא יוצר בתוך הכת. החשש הוא תמיד שטומאה תחדור פנימה דרך המזון, מה שמסביר את ההמצאות של הכבשן ואת זה שיצרו לעצמם כלים.
מתוך מגילת המלחמה ברור שלא מתפנים לצרכים גדולים בשבת.
[רן] זאת אומרת, ביום שבת אתה לא הולך לשירותים לעשות דברים גדולים יותר…
[ליאורה] זה מדהים. מי ששם לב לדבר הזה, וזה הדהים אותו, היה יוסף בן מתתיהו, שאומר – "כי אינם נועזים להעתיק כלי ממקומו ולצאת חוץ (=מחוץ לתחום השבת) להיפנות לצרכיהם. וביתר הימים הם חופרים במעדר … חור עמוק באדמה ומכסים אותו במעילם לבל יכלימו את אור האלוהים … ולמעשה הזה הם בוחרים מקומות שוממים. " הם בוחרים פינה, חופרים בור עמוק ואחר כך מכסים את מה שהם עשו.
[רן] זו ממש טרחה רצינית כל פעם שאתה רוצה ללכת לשירותים.
[ליאורה] ומוסיף בן מתתיהו ואומר – "ואף כי הטלת צואה היא צורך הטבע לאדם, הם חושבים כי היא מטמאה את הגוף ונוהגים לרחוץ אחריה את בשרם במים.
"ישנה מגילה שנקראת 'ברית דמשק'. המגילה אומרת שאסור להזיז כלי ביום שבת, גם לא לשם הצלת חיי אדם. אתה הולך אל הקיצוני ביותר. כאשר אלה החולים, אתה מבין שהחשש מטומאה מכתיב את כל אורחות חייהם.
אמרנו שהם אכלו יחד, ויוסף בן מתתיהו מתאר שלפני כל ארוחה הם הטהרו באחת המקוואות, החליפו את בגדי העבודה לבגדי לבן, נכנסו אל אולם ההסעדה והוא אומר כך –

'ואחרי זאת הם מתאספים אל מקום אחד וחוגרים אזור בד ורוחצים את בשרם במים קרים. ואחרי טהרתם הם פונים כולם למדור מיוחד (=אולם ההסעדה) ששמה אינם נותנים לבוא לאיש זר אשר לא מחברתם. והם הולכים בטהרה, כהולך למקום קדוש, ובאים אל מקום ההסעדה הזה. ובבואם שמה הם יושבים במנוחה, והאופה עובר עליהם ומניח לפני כל איש את לחמו בסדר, והמבשל (=טבח) מגיש לכל אחד קערה עם תבשיל אחר. והכהן מתפלל לפני אוכלם, וקודם התפילה אסור עליהם לטעום דבר. ואחרי כלותם את הארוחה, קורא הכהן תפילה שנית. ככה הם פותחים וגומרים סעודתם בתפילה לאלוהים המכלכל חיים. ואחרי זאת הם פושטים את בגדי הקודש ושבים לעשות את מלאכתם עד ערב. וגם בסעודת הערב הם עושים כן … '

[רן] זאת אומרת, כל ארוחה הופכת להיות טקס דתי של הטהרות, תפילה ובגדים מיוחדים.
[ליאורה] אין לזה שום צידוק, אלא אם אתה רוצה להרוויח משהו. להביא את הקץ."

להמשך הטקסט המלא: כת המגילות הגנוזות – מלחמת בני האור בבני החושך

 פועלים הייטק - הפודקאסט עושים היסטוריה

 


יצירות שהופיעו בפרק:

https://soundcloud.com/harmonic-rush/desert
https://soundcloud.com/sepgil/traveling-through-the
https://soundcloud.com/isaac-p-rez-riera/desert-movement
https://soundcloud.com/myuu/growing-shadows-creepy-ambient-music
https://soundcloud.com/bjarke-tan/war-begins
https://soundcloud.com/bjarke-tan/warfare
https://soundcloud.com/bjarke-tan/let-there-be-war
https://soundcloud.com/eyatt-warp/nights-in-a-desert

You may also like...

29 Responses

  1. זיו אומן הגיב:

    נאמר בפרק שכהנים לא מוזכרים בתקופת שמואל- מה עם עלי הכהן ושני בניו? (כבר אז היתה ביקורת נגד השחיתות של הכוהנים).

  2. יעקב הגיב:

    ליאורה שלום
    איך יודעים שהתנך נכתב בבית המקדש ולא תוך כדי המאורעות שקרו .
    ולמה לדעתך חזל אומרים שהתנך נכתב בזמן קרות סיפורי התנך
    תודה יעקב

  3. חן הגיב:

    רן וליאורה שלום
    הפרקים האחרונים (לצד "כיצד עלה גן עדן השמיימה") משאירים אותי פעם אחר פעם פעור פה ובתחושת פליאה שלא חוויתי הרבה מאז הילדות.
    פשוט נפלא, ואשמח מאוד אם תמשיכו בשיתוף הפעולה

  4. איתן הגיב:

    פעם היה אחד חבר כנסת יעקב חזן ממייסדי מפם והשמוצ אמר משפט שמסתבר (מהפרק הזה לפחות) נכון גם להיום: "רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי הארצות".

  5. אורן ה. הגיב:

    שלום,
    אם כינויך 'סקרן' ראוי שתהיה כזה ולא תאמץ כתורה מסיני דברים של פרופסור, מכובדת ככל שתהיה, ללא בדיקה. קראתי את הספר שהפנת אליו וראיתי את ההרצאה שבקישור. מרתק ובמבט ראשון פרופ' אליאור משכנעת מאד. מדי. זיהויה את כת קומראן כבני צדוק אינו שונה במהותו מדבריה של ד"ר רביד. נושא זה גם מקבל ביסוס רחב אצלה ומיסמוך רב. לעומת זאת, עניין לוח השנה שאותו היא מציגה כאמת שאין בלתה מבוסס בקריאה יות עומקה על גימטריה ונומרולוגיה ומיעוט מקורות וקבלה מוחלטת של כל המקורות הדתיים ללא ערעור מחקרי, אלא להפך- התבססות עליהם למשחקי מספרים. לפרקים הרגשתי שאני בהרצאה של זמיר כהן או של הבבא בובה. עם כל הכבוד אגב לבני צדוק, העוול שגרמו להם בני חשמונאי הביא לכך שעדיין יש עם יהודי ולא נטמענו בעולם ההלניסטי לפני אלפי שנים- אבל זאת דעתי האישית.
    בכל מקרה ממליץ לקרוא בשיקול דעת ולהצליב מקורות.
    אורן

  6. דוד ברמה הגיב:

    היה ראוי לציין ולו במשפט שהתאור ההיסטורי המובא לא מהווה קונצנזוס במחקר, ואף רחוק מכך. שאלת זיהוי כותבי המגילות אף היא אינה פשוטה.

    • רן לוי הגיב:

      הי, דוד! נהפוך הוא – רוב המתואר בפרק מתאר את הקונצנזוס במחקר בתחום. במקום שלא – ליאורה ציינה זאת במפורש.
      רן

  7. אורן הגיב:

    היי רן וליאורה,
    נהנתי לשמוע את 2 פרקים בנושא, כרגיל עשוי היטב ומעשיר מאוד . יישר כח .. תוכלו להגיד האם ישנה אפשרות לרכוש את הספר של ליאורה "התנ"ך היה באמת" בגרסאת דיגיטל? אם כן אז אשמח לקבל הכוונה ובמידה ולא קיים גרסאת דיגיטל איך ניתן לרכוש את הספר ישירות מליאורה בגרסא העברית ? תודה מראש . אורן

  8. שרון הגיב:

    הי רן וליאורה,

    הטענה להשתלת דמות אהרון מעניינת וזו אינה הפעם הראשונה שנחשפתי אליה.
    גם בתוכנית הסאטירה "היהודים" התייחסו לזה.
    איפה אפשר למצוא מאמרים בנושא ?

    המון תודה,
    שרון

  9. אביחי הגיב:

    יש במחקר הזה כמה טעויות מאוד יסודיות
    א. הסתמכות על מעט מקורות
    ב. אי הבנה מעמיקה בתחומים בסיסיים ביהדות
    נראה כאילו כל המחקר נשען על יוספוס פלביוס.
    אני אנסה להסביר
    א. בעניין ה"כת". ברור שמכיוון שהם היו כוהנים הם היו חייבים לשמור על טהרה. ובוודאי כוהנים שמשרתים במקדש.
    ב. בעניין הכתיבה.
    כפי הנראה ומהדברים שעלו. המקום היווה מעיין בית דפוס ענק. מה שחייב מקום יבש יחסית כדי לשמור על הכתבים
    חוץ מזה. ידוע בקרב סופרים (גם כיום) שנוהגים לטבול במקווה, כל פעם שהולכים לכתוב שם השם. מה שמחייב מקווה קרוב. וכשיש המון סופרים, אז גם צריך כמה בריכות (חוץ מזה שהם כוהנים שחייבים לטבול על כל נגיעה בשרץ או בנידה או לך תדע)
    ברגע שהוכח שהם כוהנים, נפתרה כל התעלומה. הם לא היו כת מוזרה. הם היו כוהנים. ולכן כל הוואווו הזה סביב המחקר הוא מיותר ומפספס את המטרה האמיתית

  10. איציק הגיב:

    אחרי כל התגובות הקשות שהיו כאן, ולדעתי אינן מוצדקות בכלל (אך איני מומחה בתחום).
    אני רוצה לציין לחיוב את העבודה המשותפת שלכם יחד.
    בזמנו האזנתי לפודקאסט בנושא "כיצד עלה גן עדן השמיימה" והייתי מרותק לחלוטין.
    כל מה שקיוויתי לו היה שיבוא היום ותחברו יחדיו ליצירת פרק נוסף.
    והינה פתאום באו שני הפרקים האחרונים שהיו פשוט הנאה אחת צרופה.
    אין בי שום רצון פרט ללהגיד תודה! היה פשוט כיף.
    (חוץ מזה שאישתי צעקה עלי כי נשארתי באוטו לסיים להאזין לפרק ולא עליתי עם הקניות… )

    שוב… תודה תודה תודה!

    • liora ravid הגיב:

      היי איציק,

      אכן הייתה תגובה אחת, בוטה במיוחד.
      מהכיוון שלי זו הייתה הפעם הראשונה, והאחרונה,
      שביקורת שנכתבה בשפה כל כך משתלחת הצליחה להוציא
      ממני תגובה.

      אני מאד מודה לך על דבריך,
      ליאורה

  11. liora ravid הגיב:

    ישראל שלום,
    תודה על תשובתך – והשאלה מי משנינו טועה, נתונה לדיון.

    מכל מקום, וזו התרשמות שלי וכאן יתכן שאני טועה לגמרי, נראה לי שאתה נוטה לקבל את הטקסט המקראי בשלמותו, כמקובל על אנשים בעלי תפיסה דתית עמוקה שמתקשים לקבל עמדות אחרות.

    לענייננו,
    1. מקדש הוא לא משכן ולא אוהל – והתנ"ך בלשונו ובשפתו מבחין היטב בין השניים.

    2. ציטוט מדבריך : "צדוק זה לא שם יבוסי. יבוסים כנראה היו חיתים הודו-אירופים. צדוק זה שם שמי מובהק. תקראי לו כנעני או עברי או פרוטו ישראלי, אבל בכל מקרה לא "יבוסי". זה שהוא שם לא יהודאי, לא אומר שהוא לא עברי או ישראלי ויש דוגמאות טובות אחרות, כמו דוד ושלמה".
    נניח שהיית צודק – ואתה טועה – גם אז בדבריך שלך אישרת את הטענה שצדוק איננו שם עברי.

    3. העובדה שאינך יודע על דעת איזה חוקרים אני מתבססת, מעידה בראש ובראשונה עליך. היא מעידה על חוסר בקיאותך במחקרים שעוסקים בהיסטוריה של התנ"ך. היות שלא ציינת באיזו אוניברסיטה למדת, מה למדת ומה היקף ההשכלה שלך, הרי שהטענה "לא שמעתי מרצים שטוענים שאהרון הוא השתלה" איננה רצינית ולא ראויה להתייחסות.
    ולגופו של עניין, מקורות לא מביאים בפודקאסט, אלא אם אתה מצטט מתוכם.
    יחד עם זאת אם רצונך במקורות מסודרים, הדוקטורט שלי מצוי בכל אוניברסיטה, אתה מוזמן לגשת ולעיין בו – אתה תמצא בו את המקורות החסרים שלך.
    ואגב, לו כתבת בצורה תרבותית, הייתי מוסיפה לדברים אלה את המקורות.

    4. הדברים : "בחיי! אנטיוכוס אפיפנס הוא לא בן סלווקוס!!! הוא בן אנטיוכוס השלישי! למחוק במחזור, זה פשוט מביך שדוקטור אמרה את זה. ומי זה slavekus הוא משבט הסלאבים? שמו seleukus " – פרט לאופן הגס שבו אתה מתנסח, הרי שהערותיך מעידות על בור עמוק עמוק בהשכלתך.

  12. ישראל הגיב:

    אתה יודע רן, כאשר אתה מעביר את הפרק לבד, גם אם יש טעויות היסטוריות – זה חפיף, אתה יודע, זה כמו שיחת חברים, נהנים גם משטויות. אבל כאשר דוקטור מרשה לעצמה להגיד מילים כמו "נו באמת! בגדי כהונה במדבר!?". זה כבר מעיק, כי זה שטחי. מה גם שהיו לה מלא טעויות מביכות.
    צדוק זה לא שם יבוסי. יבוסים כנראה היו חיתים הודו-אירופים. צדוק זה שם שמי מובהק. תקראי לו כנעני או עברי או פרוטו ישראלי, אבל בכל מקרה לא "יבוסי". זה שהוא שם לא יהודאי, לא אומר שהוא לא עברי או ישראלי ויש דוגמאות טובות אחרות, כמו דוד ושלמה.
    להגיד שאהרון הושתל בסיפור התנ"כי, זה כמו להגיד שהשר ידין והשר דיין הוא אותה דמות וזה פשוט טעות סופר של הציונים שהזיזו את היוד. אני לא יודע על איזה "חוקרים רבים" היא מסתמכת ואיך ניתן להוציא את סיפורו של אהרון בלי לפגום ברצף הסיפורי. גם אם משה ואהרון ביחד הם המצאה, הרצף הסיפורי הוא טוב ובאוניברסיטה לא שמעתי מרצים שטוענים שאהרון הוא השתלה. היא צריכה להביא מקורות.
    הדוקטור טענה שלא היה מקדש במדבר? ודאי שהיה ושמו משכן. מקדשי נוודים פוגשים גם במקומות רבים אחרים מחוץ לסיפור התנ"כי. האפיזודה הזאת – היא פשוט שטות. תמחק את זה, כאשר תמחזר את הפרק בעתיד.
    האם אין כהונים עם בגדי שרד במדבר? מה זה הטיעון המדעי הזה, "נו באמת"? תגיד לגברת שהיא צריכה להיות רצינית בטענות שלה ואנחנו צריכים לכתוב בטוקבק שטויות בסגנון "נו באמת" ולא ההפך…
    ובחיי! אנטיוכוס אפיפנס הוא לא בן סלווקוס!!! הוא בן אנטיוכוס השלישי! למחוק במחזור, זה פשוט מביך שדוקטור אמרה את זה. ומי זה slavekus הוא משבט הסלאבים? שמו seleukus . לא כדאי להביא את ד"ר רביד בפעם הבאה, היא מורידה את הרמה של הפודקסט p:

    • רן לוי הגיב:

      הי, ישראל – תודה על הפידבק!
      אני לא יכול להתייחס לטענות כגון האם 'צדוק' הוא שם יבוסי או לא, או האם אהרון 'הושתל' בתורה בדיעבד: ליאורה היא המומחית לעניין הזה, והיא תוכל לענות
      טוב יותר ממני, מן הסתם. ספציפית לעניין בגדי השרד של הכהנים, ראיתי את תשובתה של ליאורה למאזין אחר שתהה בעניין הזה: הסיכוי שלבני ישראל
      היה זמן לקחת זהב ובדים יקרים מהמצרים – אבל לא היה להם זמן לתת ללחם להחמיץ, הוא לא גדול. סביר להניח שלא היו להם המון בדים יקרים וזהב במדבר.

      בכל אופן, אני חושב שאתה מגזים בחשיבותן של השגיאות – אם אכן מדובר בשגיאות. בכל שיחה כמו הראיון שערכתי עם ליאורה ישתרבבו מן הסתם טעויות
      ושיבושי לשון. אל תשכח שלא מדובר במאמר מדעי שאפשר לעבור עליו, לתקן כל אות וכל פסיק: זהו ראיון, וכל מה שנאמר בו בהכרח נשלף מן הזכרון
      בו במקום (למרות שליאורה הביאה איתה ערימה מכובדת של ספרים ומאמרים… 🙂 ). שגיאות שכאלה, אם ישנן, אני בדרך כלל מתקן בפוסט של הפרק בדיעבד.

      קח צעד אחורה והבט בתמונה הגדולה, שהיא סיפורה של כת בקומראן. גם אם דווקא היו לכהנים בגדי שרד במדבר – זה לא ממש משנה את תקפותם של שאר הטיעונים,
      שמבוססים על מחקרים רבים ונרחבים.
      רן

      • ישראל הגיב:

        הי רן, אני אחדד את הדברים: אם אתה תגיד בפוד' שלך שזה foodcast זה יהיה פאדיחה,
        או בחור שמרצה על גיוס המוני ולא מצליח להדפיס את הספר שלו ע"י גיוס המוני, זה פאדיחה.
        זה שהיא מומחית לבית שני ולעניין קומראן אבל לא יודעת מה שמו של סלווקוס ובן מי היה אנטיוכוס 4, זה פאדיחה וזה מעצבן. ובעיקר זה מערער את האימון של המאזין לגבי "העובדות" שהיא מספרת לגבי הכת. ההרגשה היא שאם היא טועה לגבי דברים בסיסיים – איך נסמוך עליה לגבי דברים שהם פרשנות? זה באמת העיקר בביקורת שלי כלפיה וכלפי איך שזה משפיע על הפוד'.
        הייתה הרצאה שלך יחד עם איזה טייס, והוא תיקן אותך על דברים מינוריים כמה פעמיים, והמחשבה שעברה לי בראש: "טוב יאללה, רן הוא לא טייס, תעזוב אותו ותמשיך הלאה", אבל אם אתה היית אומר שהצוללת דקר היא diker ושהיא הייתה אבטיפוס של צוללות הגרעין האמריקאיות – זה כבר היה צורם. כי אתה מחיל ים ועל זה גם האמריקאים לא היו סולחים לך…
        נ.ב. ספיציפית לגבי בגדי הכהונה והטיעון שלה לגבי זמני הפעולה של לקיחת זהב במצרים, אפשר להגיד כמה דברים:
        1. אם הייתה יציאת מצרים כמו שכתוב בתורה, ודאי שהיה לבני ישראל מספיק זמן לשדוד את המצרים, שהיא תקרא את הפסוקים שוב. לאסיסי יש קייס טוב…
        2. אם כל הסיפור הוא המצאה והגזמה, אין מה ללמוד על בגדי הכהונה מסיפור יציאת מצרים. ואז צריך לפנות אל הארכאולוגיה ואנתרו' (לדוג' אוצרות עין גדי או אוצרות נחל קנה). בכל מקרה היא לא יכולה לפסוק כלאחר יד שלא היו בגדי כהונה אצל בני ישראל הבדווים. במיוחד שאתה בדווי וזה מעליב…

  13. יפתח מזור הגיב:

    הי ליאורה ורן,
    במהלך הפרק תיארתם את אורך חיי הכת ע"פ התיאור של האיסיים אצל פלביוס. בעוד שבהמשך אמרתם בכלל שמדובר בכהנים מבני צדוק. א. מכיוון שבמגילות מדבר יהודה לא מוזכרים איסיים, זה נשאר בגדר השערה (שבאה בסתירה לממצא שמדובר בבני צדוק שדווקא כן מוזכרים), ולכן תיאור אורך חיי הכת ע"פ תיאור אורך חיי האיסיים היה צריך לפי דעתי להיות יותר מסוייג (במידה ומדובר ב..), ב. הזכרתם שהם איסיים, אח"כ אמרתם שהם בני צדוק, אבל לא עשיתם את הסינטזה בין השניים. הרי הם לא יכולים להיות שני דברים בעת ובעונה אחת. או שכן, אבל אז צריך להסביר.

    בנוסף, חבל שלא הוזכרה המחלוקת האפשרית על נושא הלוח (שמשי מול ירחי) שמוזכר רבות בכתבים שנמצאו במדבר יהודה. ויתכן שאף היה סלע המחלוקת המרכזי לפרישתם למדבר (כך לפחות ע"פ פרופ' רחל אליאור).

    ושאלת תם (לגבי עניין התפילה): יהודים רחוקים מבית המקדש היו תמיד: אפילו בימי בית ראשון (כפי שמתואר למשל בסיפור 'שושנה' שבספר דניאל). האם אותם גולים לא פיתחו במהלך מאות השנים האלו מסורת איתנה של יהדות בלי מקדש (בדומה לבני צדוק מהמדבר)? הם אפילו חיו במשך עשרות שנים בלי מקדש בין חורבן בית ראשון לבנייתו של בית שני. העניין הזה תמיד סקרן אותי.

    תודה על פרק מעניין במיוחד.
    יפתח

    • רן לוי הגיב:

      הי, יפתח!
      כפי שהסבירה ליאורה בפרק, הקישור בין האיסיים של בן-מתתיהו והכת בקומראן מבוסס בעיקר על תיאורי מנהגי הטהרה של הכת. כמובן שמדובר בהשערה – אבל למיטב הבנתי, זו השערה שנחשבת
      למיין-סטרים בקרב החוקרים.
      לגבי לוח השנה: אכן, החלטתי שלא להכנס לעניין הזה בפרק מפאת המורכבות הטכנית שלו, והפרקים היו עמוסים גם כך.
      רן

    • liora ravid הגיב:

      היי יפתח

      הערתך נכונה. אם תקשיב פעם נוספת, תיווכח לדעת שאני מציינת בפירוש שאנשי הכת כינו את עצמם בשם "יחד" או "עדה". השם איסיים מצוי אצל פלביוס (ופליניוס).
      היות שקיים דמיון רב בין האופן שבו תיאר פלביוס את האיסיים, לבין אורח חיי הכת, החוקרים סבורים שמדובר באותה קבוצה עצמה.

      לגבי לוח השנה: אתה צודק גם כאן. נושא זה לא עלה בשיחה, שממילא התפרסה על נושאים רבים. יחד עם זאת, המחלוקת ששררה סביב לוח השנה היא נושא מרתק בפני עצמו, שאפשר – לדעתי אפילו רצוי – לייחד לו תכנית שלמה.
      אותי שאלת הלוח העסיקה תקופה ארוכה, ובמשך 3 שנים השתתפתי בקורס שעניינו לוחות שנה במחלקה למתמטיקה באונ' בר אילן.
      לוח שנה, הוא בראש ובראשונה מתמטיקה.

      לעניין התפילה – ושושנה. אתה צודק, בשלהי ימי הבית הראשון נמלטו יהודים למצרים. ירמיהו הוגלה למצרים ומת שם.
      לדברי החוקרים ספר דניאל חובר בשנת 176 לפנהס (אנטיוכוס 167 לפנהס). כלומר, עמוק בימי הבית השני ובימי שלטון יוון.
      לספר דניאל צורפו בשלב מאוחר בהרבה אגדות, כמו זו שציינת.
      באותו שלב חלק גדול ממי שהיו 12 השבטים אבדו – ואיבדו את זהותם האוטנטית.
      האם ישנן קהילות גולות שפיתחו לעצמן דרכי תפילה?
      ככל הידוע לי, התשובה לכך היא שלילית.
      אך אם ניקח את הקהילה האתיופית כדוגמה – אין ספק שהם שמרו על מנהגים ועל זהות יהודית.
      כדבריך, אכן שאלה מרתקת.

  14. דניאל הגיב:

    שלום, נהניתי לשמוע את הפרק, הוא ושאר הפרקים עשויים בצורה נוחה לשמיעה והבנה, תודה!.

    הערה קטנה על משהו שולי מאוד, אמרתם שהסיבה היחידה של כורש לתת ליהודים לחזור ולבנות את בית המקדש היא תאוות בצע.
    זו טעות לצייר אנשים היסטוריים כפי שמספרים לילד: כורש היה מלאך אלוהים או עשה את המעשים מתוך טוב לב.
    זו עדיין טעות לצייר אנשים היסטוריים בצורה צינית: הכל בא מתוך אינטרסים אישיים.
    במיוחד כשהאיש בן 2500 שנה ואין עליו מספיק מקורות…
    מצטער אם אני נשמע קטנוני.

    • רן לוי הגיב:

      הי, דניאל,
      אתה צודק – לומר על כורש שהיה תאב-בצע זה לצבוע אותו במכחול גס מאד…אבל ברמה המעשית, מכיוון שהפרק לא מתמקד בכורש עצמו
      אלא בנושא אחר שכורש רק משיק לו, אני מרשה לעצמי להכליל הכללות גסות שכאלה. בפרק שיעסוק בדמותו ופועלו של כורש, יהיה מקום
      להרחיב עליו כפי שמתבקש.
      רן

    • liora ravid הגיב:

      היי יפתח

      הערתך נכונה. אם תקשיב פעם נוספת, תיווכח לדעת שאני מציינת בפירוש שאנשי הכת כינו את עצמם בשם "יחד" או "עדה". השם איסיים מצוי אצל פלביוס (ופליניוס).
      היות שקיים דמיון רב בין האופן שבו תיאר פלביוס את האיסיים, לבין אורח חיי הכת, החוקרים סבורים שמדובר באותה קבוצה עצמה.

      לגבי לוח השנה: אתה צודק גם כאן. נושא זה לא עלה בשיחה, שממילא התפרסה על נושאים רבים. יחד עם זאת, המחלוקת ששררה סביב לוח השנה היא נושא מרתק בפני עצמו, שאפשר – לדעתי אפילו רצוי – לייחד לו תכנית שלמה.
      אותי שאלת הלוח העסיקה תקופה ארוכה, ובמשך 3 שנים השתתפתי בקורס שעניינו לוחות שנה במחלקה למתמטיקה באונ' בר אילן.
      לוח שנה, הוא בראש ובראשונה מתמטיקה.

      לעניין התפילה – ושושנה. אתה צודק, בשלהי ימי הבית הראשון נמלטו יהודים למצרים. ירמיהו הוגלה למצרים ומת שם.
      לדברי החוקרים ספר דניאל חובר בשנת 176 לפנהס (אנטיוכוס 167 לפנהס). כלומר, עמוק בימי הבית השני ובימי שלטון יוון.
      לספר דניאל צורפו בשלב מאוחר בהרבה אגדות, כמו זו שציינת.
      באותו שלב חלק גדול ממי שהיו 12 השבטים אבדו – ואיבדו את זהותם האוטנטית.
      האם ישנן קהילות גולות שפיתחו לעצמן דרכי תפילה?
      ככל הידוע לי, התשובה לכך היא שלילית.
      אך אם ניקח את הקהילה האתיופית כדוגמה – אין ספק שהם שמרו על מנהגים ועל זהות יהודית.
      כדבריך, אכן שאלה מרתקת.

    • liora ravid הגיב:

      היי דניאל,
      אם תקשיב לקטע המתייחס לכורש, תיווכח לדעת שהנימוק שהצגתי להרשאתו של כורש לתת ליהודים (אגב, לא רק ליהודים אלא לכל העמים הגולים. ראה גליל כורש, תמצא בגוגל) לשוב לארצם ולשקם את בתי המקדש שהרסו קודמיו הייתה כלכלית.
      בתי המקדש היו המקום שאליו נאספו המיסים שהטילו העמים הכובשים.
      היות שכורש, וצאצאיו שמלכו אחריו, היו צריכים לכלכל צבא ענק ואדמיניסטרציה ענקית, היה להם אינטרס כלכלי מובהק לשקם את המקדשים ההרוסים ולכונן מערכת יחסים טובה עם הכוהנים.

      אני מקווה שתשובתי מניחה את דעתך. תודה על הערתך, ליאורה

  15. סקרן הגיב:

    הפרק שהעליתם מלא בסתירות היסטוריות שלדעתי מגמדים את כל מה שנעשה עד היום בפרויקט הנפלא שלכם . אני מפנה אותך לספר זיכרון ונשייה שנכתב על ידי אחת החוקרות הגדולות פרופ רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית. את תמצית הספר אפשר לראות גם בהרצאתה ״מי כתב את המגילות הגנוזות״ הקישור מצורף . הדברים שהעליתם בפרק הם עוול היסטורי שנוסף לעוול ההיסטורי שנעשה על ידי בית חשמונאי . אתם היוםמשמים כפלטפורמה של הפצת ידע חשובה ועליכם מוטלת האחריות הכבדה לדייק בעובדות ולחקור אותם לתומם .
    https://www.youtube.com/watch?v=nYRq5iQRSN4

    • רן לוי הגיב:

      הי, סקרן,
      תודה על הביקורת – אני תמיד שמח לשמוע תיקונים. אם נתקלת בסתירה היסטורית כלשהי בפרק – אשמח לשמוע. למיטב ידיעתי
      (ודוק' רביד היא מומחית בתחום) הדברים מדוייקים.
      רן

    • liora ravid הגיב:

      היי סקרן,
      תודה על תגובתך.

      הנושאים הקשורים בכת קומראן עומדים במחלוקת בין החוקרים – ואין להם הסכמה.
      לדבריה של פרופ' רחל אליאור תומכים רבים – ומתנגדים רבים שלא מהססים לסתור את דבריה.

      המטרה שעמדה לנגד עיניו של רן ושלי הייתה להביא סיפור מבוסס היטב, ולא להפוך את התכנית לזירה שמציגה את הסתירות שהחוקרים מוצאים אלה בדברי אלה, כמקובל בכנסים, במאמרים ובספרים מדעיים, שבהם החוקר מציג את מגוון הדעות השונות – ולבסוף לנמק מדוע בחרתי להציג את העמדה שהצגתי, ולא את המתנגדת לה.

      לו הצגת דוגמה קונקרטית לסתירה היסטורית, או לעוול היסטורי, שהוספתי על זה שנעשה על ידי בית חשמונאי, אפשר שהייתי יכולה לענות לטענתך באופן נקודתי, ולא להסתפק באמירה כללית על קיומן של מחלוקות בין החוקרים השונים.

  16. אסף הגיב:

    קומראן אמנם מקום לא פשוט למגורי אדם
    אך עטלפים בהחלט גרים שם ועוד מגוון יחודי של בע"ח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *