[עושים היסטוריה] 186: ההיסטוריה של שיתוף הקבצים, חלק א' – עלייתה ונפילתה של נאפסטר

נאפסטר (Napster) הייתה תוכנה פורצת דרך שנכתבה במרתון בודד של 60 שעות תכנות – ומהרגע שהגיחה לאוויר העולם עמדה במרכזה של מתקפה משפטית אכזרית וחסרת תקדים. נפילתה של נאפסטר היתה הזרז לעלייתה של טכנולוגיית שיתוף קבצים חדשה ומשופרת: FastTrack. תוכנות כדוגמת Kazaa, Grokster, eMule ודומיהן הציפו את עולם שיתוף הקבצים. חברות התקליטים והסרטים המשיכו להלחם בהן בבית המשפט, ומשכשלו – פנו לטקטיקות מלוכלכות יותר…ואז הגיעה Bittorent, וטרפה את כל הקלפים.

קישור לחלק ב'


חלק א' – הורד את הקובץ (mp3)
הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במיילiTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

חלק א' – עלייתה ונפילתה של נאפסטר

שיתוף קבצים מוגנים בזכויות יוצרים היא תופעה הנוכחת ברשת האינטרנט כמעט מראשיתה. ב'שיתוף קבצים', הכוונה להעברה של קבצים כגון שירים, סרטים, תמונות ומסמכים ממחשב למחשב. עוד בשנות השמונים של המאה העשרים, כשתקשורת בין מחשבים הייתה אך בחיתוליה ורק מעטים הבינו בטכנולוגיה המתקדמת הזו – כבר אז היה שיתוף קבצים תופעה נפוצה. למשל, ב-1993 פשטו סוכני FBI על ביתם של אדי ואדווינה הארדנבורו (Hardenburgh) בקליפורניה. אדי ואשתו הפעילו מחדר השינה שלהם שירות שיתוף קבצים באמצעות מודמים, למי מאיתנו שזוכר את הטכנולוגיה העתיקה הזו. מודם הוא מכשיר המאפשר לשני מחשבים לתקשר ביניהם באמצעות קווי הטלפון – ולאדי ולאשתו היו בביתם לא פחות מ-124 קווי טלפון, עדות לאימפריית שיתוף הקבצים שהקימו. אלפי משתמשים החליפו ביניהם בכל יום ג'יגות רבות של משחקים, תכנות פרוצות ותמונות פורנוגרפיות. סוכני הבולשת החרימו מאות רבות של מחשבים מביתם של בני הזוג.

כמות המשחקים, התמונות והסרטונים שאדם ממוצע יכל לשמור על המחשב הביתי שלו גדלה בהתמדה,.שכן בכל שנה שחלפה המחשבים השתכללו, מחירם של אמצעי האחסון הדיגיטליים צנח ונפחם נסק – בדומה לרוחב הפס של התקשורת לאינטרנט. מאות אלפי משתמשים נעזרו בטכנולוגיות כדוגמת IRC, FTP, קבוצות newsgroups ו-BBSים כדי לשתף ביניהם קבצים. אם לא הבנתם מילה מהמשפט האחרון שאמרתי – אל דאגה: כולן טכנולוגיות עתיקות שהן היום נחלת גיקים מדופלמים בלבד, ובחלק מהמקרים אף נעלמו לחלוטין מהעולם הדיגיטלי.

להמשך קריאה: ההיסטוריה של שיתוף הקבצים – עלייתה ונפילתה של נאפסטר


קרדיט ליוצרים שיצירותיהם הופיעו בפרק:

sketch 014 by Jan Aulbach
Computer music! by Doctor poo
The Magic Door by Sofamusik
Bad vibe wait (Pop mix) by Silent factory
I Disappear – In Extremo by Arcifere
Danger – [Dark Ambient] by myuu
I Like Peanuts By Jason Shaw

You may also like...

14 Responses

  1. שי הגיב:

    אוי לאזניים לכך שומעות…
    מאיפה הבאת את הקאבר המזעזע הזה ל – I Disappear ?!
    XD

    תודה על הפרק!

  2. מיכאל הגיב:

    לטעמי הפרק הכי טוב מאז שעזבת את העבודה הקודמת.
    מחכה בקוצר רוח לפרק השני.

  3. רועי הגיב:

    יש טעות במספר הפרק בדף הבית. מספר הפרק הוא 186, ובדף הבית כתוב 188.

  4. יונתן הגיב:

    הגרסה הכי מוזרה ששמעתי עד היום של I Disappear

    אחלה פרק 🙂

    • רן לוי הגיב:

      תודה, יונתן! לא במקרה – זה קאבר…הרי לא יכולתי להפר את זכויות היוצרים של מטאליקה בפרק שמדבר על הפרת זכויות היוצרים של מטאליקה. היקום היה קורס לתוך עצמו! 😉
      רן

  5. אלדד הגיב:

    אחד הפרקים המוצלחים אם לא ה…
    😉

  6. סופי הגיב:

    פרק מצוין, תודה. רק הערה לגבי רדיוהד: לא נכון לומר שהדליפה של Kid A טרם שחרורו הרשמי היא שהביאה לכך שהאלבום התברג במקום הראשון, כמו שממש לא נכון לומר שרדיוהד לא הייתה להקה מצליחה לפני שיצא Kid A.
    OK Computer שיצא ב-1997 הביא לזינוק *עצום* בפופולריות של הלהקה, כמו גם להצלחה מסחרית מרשימה (כולל מקום ראשון בטבלת האלבומים הבריטית, סינגלים שהגיעו לעשירייה הראשונה במצעד וכו'). כנראה שגם לקידום המכירות של נאפסטר הייתה השפעה מסוימת, אבל לדעתי את ההצלחה של Kid A צריך לייחס בעיקר להצלחה של האלבום שקדם לו.

    • רן לוי הגיב:

      הי, סופי! יש אמת בדבריך, כמובן – רדיוהד הייתה מוכרת, ו- ok computer נחשב ליצירת מופת שלה. אבל בארה"ב
      היא הייתה פופולרית רק בקולג'ים, ולא נכנסה למיינסטרים. מבחינה זו, לנאפסטר הייתה השפעה אדירה על ההצלחה
      שלה לדעתי..
      רן

  7. אריאל הגיב:

    תודה על הפרק המעשיר והמרתק, אני כבר מחכה להמשך!
    ובינתיים, יש לי הצעה ובקשה לפרק מיוחד על תולדות ה – mp3, זה ממש מתכתב עם נושאי הפרק הנוכחי, וכפי שאני מבין, גם לזה שיבוא אחריו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *