[עושים היסטוריה] 133: ההיסטוריה של השפה העברית

היסטוריה של העברית. איור: נועם קופרשטיין

השפה העברית היא מקרה מיוחד ויוצא דופן בתולדות השפות כולן: שורשיה בימים שבהם הכתב עצמו עוד היה המצאה טרייה – אך היא חיה ובועטת גם במאה העשרים ואחת. כיצד שרדה העברית שלושת אלפי שנים, ומי היו השפות שהשפיעו עליה?

תיקון טעות: אודי מנור, מאזין ותיק, הביא לידיעתי שהרצל – שבפרק סיפרתי שלא האמין שהעברית תזכה לחיים חדשים במדינה העתידית – למעשה *התחרט* על הדברים שכתב וחזר בהם מאוחר יותר! הנה קישור למאמר של זאב גלילי ובו הסיפור המלא על הפרשה. תודה, אודי 🙂

קישור אל 'על כתפי גמדים': ערן אבירם ואורי ליפשיץ עושים פודקאסט מעולה ובאיכות גבוהה כבר שלושים ושלושה פרקים! שווה לבדוק. קישור אל שרשור התשובות לחידתו של ניר דהן.


הורד את הקובץ (mp3)
הרשמה לפודקאסט: רשימת תפוצה במיילiTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

התוכנית בחסות vpbx.co.il, המרכזיה הוירטואלית שלך.


ההיסטוריה של השפה העברית והכתב העברי הקדום

כתב: רן לוי

לא מזמן הוזמנתי להרצות בשני אירועים בירושלים. ההרצאה הראשונה הייתה בבוקר והשנייה בערב, כך שבתווך היו לי כמה שעות פנויות. ניצלתי את ההזדמנות וקפצתי לבקר במוזאון ישראל, באגף לארכאולוגיה. זו הייתה חוויה נהדרת, משתי סיבות. הראשונה, הייתי לבד – ללא האישה וללא הילדים: כפי שכל גבר יודע, עובדה זו לכשעצמה הופכת אפילו שיטוט בסופרמרקט לרבע שעה של אושר צרוף. הסיבה השנייה היא שמדובר באמת ובתמים במוזאון מדהים ומושקע, שכל חובב היסטוריה כמוני יכול ללכת בו לאיבוד במשך ימים.

אחד המוצגים הזכורים לי ביותר מהביקור באגף הארכאולוגיה הוא שורת מצבות קבורה יהודיות מתקופת ישו. למרות אלפיים השנים שהפרידו בינינו, יכולתי לקרוא ולהבין את הכתוב על המצבות: השמות והמקומות נכתבו בעברית ארכאית ומיושנת ולעתים באיות שונה במעט מזה שמוכר לנו כיום – אך אף על פי כן אפשר היה לפענח את תוכן המצבות ללא מאמץ. העובדה שהייתי מסוגל לקרוא את הכתובות שעל המצבות חיברה אותי, מבחינה רגשית, אל האלמונים שכתבו אותן לפני אלפיים שנה. השפה המשותפת הייתה מעין 'גשר' רגשי שקישר ביני לבין אבותיי הקדומים, והפך את המצבות לזכורות ומעניינות הרבה יותר מאשר מאות שרידים עתיקים אחרים המוצגים במוזאון – שרידים שהכתובות המופיעות עליהם נכתבו בלטינית, ביוונית או בערבית. החוויה הזו הזכירה לי עד כמה באמת עתיקה היא העברית, ועד כמה מרתקת ומדהימה העובדה שאנו מדברים בה כיום, אלפי שנים לאחר שהופיעה לראשונה- וכך נולד הפרק שאתם מאזינים לו כעת.

להמשך קריאה: ההיסטוריה של השפה העברית והכתב העברי הקדום

יצירות אשר הושמעו במסגרת הפרק:

https://soundcloud.com/malakaibeats/derbyshire-doom-run-the-beat

https://soundcloud.com/sepgil/ancient-voices

http://jamen.do/t/286690

https://soundcloud.com/scienceteheran/and-i-am-sad-again

https://soundcloud.com/campoy83/darbuka

https://soundcloud.com/prsnt/tense

עברים אנחנו – צוות יוצאי להקת הנחל 1990

You may also like...

23 Responses

  1. מרדכי הגיב:

    שלום רן.
    תודה על האתר המקסים. אני מבקר מזדמן, אבל אולי אהפך לקבוע…

    הערה קטנונית אולי: תהיתי לעצמי אם השימוש באנכרוניזמים כמו 'החינוך החרדי'
    או 'חזרה בשאלה' הם מכוונים או לא. לטעמי השימוש הזה לא כ"כ מוצלח.
    ועוד בקטנה: קשה לומר שראשוני תנועת ההשכלה 'עזבו את הגמרא'. רבים מהם
    היו תלמידי-חכמים גדולים, שהמשיכו בעיסוקם התלמודי במקביל להשכלתם (אחדים
    היו אפילו רבני קהילות, כדוגמת שי"ר – רפפורט).

    שוב תודה, ובהצלחה.

    • רן לוי הגיב:

      הי, מרדכי,
      אני לא בטוח באיזה הקשר אתה מתכוון לשימוש ב'חינוך חרדי' ו'חזרה בשאלה' – אבל אלו ביטויים מוכרים מאד שנעשה בהם שימוש יום-יומי בעיתונות, כך שלא מדובר בהמצאות שלי… 🙂
      לגבי ראשוני תנועת ההשכלה: אני מקבל את התיקון, תודה!
      רן

  2. זאב גלילי הגיב:

    הגעתי במקרה לאתר המרתק שלכם בעקבות קישור לאתרי שהגיע מכאן [אודות הרצל והעברית].
    אשמח אם תרשו לי מדי פעם לפרסם באתרי מאוצרותיכם וגם לקבל תרומות ממני. [כמובן תוך הפניה הדדית לקישורים].
    הנה למשל מאמר העוסק גם בלשון וגם בטכנולוגיה – ראיון עם פרוסור משה קופל.
    http://www.zeevgalili.com/2009/09/6551
    בברכה
    זאב גלילי

    • רן לוי הגיב:

      תודה, זאב! אתה מוזמן בהחלט לפרסם חומרים מתוך האתר. אהבתי את המאמר על משה קופל – ובכלל, בלוג מעניין מאד: אהבתי גם את הפוסט על 'זקני צפת' 🙂
      רן

  3. איל הגיב:

    פרק מצויין, כתמיד (ומסכים עם joni ביחס לטעויות)

    מעבר לסיבות שמנית בתחילת הפרק כטריגר ומניע לפרק זה הנה עוד אחד: ב-26 באוקטובר יצויין 100 שנה לפרוץ מלחמת השפות

  4. joni הגיב:

    פרק מעניין ומעולה. הטעויות אינן משמעותיות להבנת כלל הסיפור, וכלל הסיפור היה מרתק. תודה!

  5. רימון הגיב:

    שלום רן,
    תודה על ההרצאות המעניינות. עוד משהו על שפת החרטומים המצרי ופיענוחו אפשר לקרוא כאן:
    http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=2271

  6. נעם הגיב:

    אחלה פרק.
    ומה לגבי הכתב ה"רגיל" אותיות כתב ולא דפוס. מאיפה הן הגיעו?
    לגבי אליעזר בן יהודה
    א. שמו יהודה במילרע ולא מלעיל. (שזה גם בארמית). מתי כספי התנצל פעם מאוד שכשכתב את הלחן לשיר יצא לא בן יהודה (במלעיל) וככה זה נתקע בשפה.
    ב. החוגים החרדים מחרימים אותו עד היום. הבית שלו שבסמטת החבשים (אתיופיה היום) הגובלת בשכונת מאה שערים לא נושא שלט זיהוי. כל פעם שהעיריה שמה שלט, "יד אלמונית" תולשת אותו. כך שמי שעובר ברחוב צריך לדעת מה לחפש כדי למצוא את הבית

    • רן לוי הגיב:

      יופי של תוספות, נעם! לא ידעתי שצריך לבטא את שמו במילרע.
      לגבי כתב יד: התלבטתי, ובסוף לא הכנסתי את זה לפרק…אולי בפרק המשך 🙂
      רן

  7. אורן ש. הגיב:

    הי רן,

    תוספת קטנה לגבי פתרון החידה. יש עוד שימוש נפוץ מאוד ודי מעניין לראיה דרך חריר קטן לשיפור התמונה וזה מיקרוסקופיה קונפוקלית. המכשירים אמנם מורכבים אבל עיקרון הפעולה הבסיסי הוא הגבלת איסוף האור ע"י חריר צר לקבלת תמונה אך ורק ממישור הרצוי להדמיה. שיטת המיקרוסקופיה הזאת נפוצה מאוד במדעי החיים אך גם בתחומים אחרים.

  8. אסף שולמן הגיב:

    הי רן .
    מאוד אהבתי את הפרק אני לא מספיק מבין בתחום השפות ןלא מפריע לי טעויות קטנות פה ושם
    אני מאו דמאמין במשפט : "מי שלא עושה לא טועה"…..זאת חוכמה קטנה מאוד לתקן במקום לעשות .
    כתגובה לכותב על השפה האנגלית והפשטת נזכרתי בכתבה (בדיחה!!) שקראתי לאחרונה …
    http://www.davidpbrown.co.uk/jokes/european-commission.html
    אותי ואת חבריי זה הצחיק.

    תמשיך בעשייה .
    שולמן

  9. Uri L הגיב:

    עגבנייה!
    לא יכולתי להתאפק 🙂
    רן, פרק מצוין ומעניין מאוד גם אם נפלו בו אי-דיוקים.
    ההערה שלך לגבי שפה חיה היא נכונה ונדמה לי שבפרק שלך "למה החרדים לא לומדים תורה?" אמרת שבעוד דור או שניים רוב ילדי ישראל כבר לא יבינו כלל את התנ"ך ויזדקקו לפירוש מקיף בשפה העכשווית (ישראלית מדוברת?).
    קצת עצוב אבל הגיוני מאוד.
    אינפלציה יש לא רק בכסף אלא גם בעושר השפה. אני זוכר ששמעתי ברדיו לפני כמה שנים שיש דרישה בצרפת לפשט את הצרפתית הנלמדת בתיכונים כי היא סבוכה וקשה מדי לצעירים.
    אתה יודע מה אומרים, "זה לא מה שהיה פעם" …

    • admin הגיב:

      אורי – בלי גסויות, אני מבקש! 🙂 תודה, שמח שאהבת…אגב עושר השפה: האיות בשפה האנגלית הוא כל כך מסובך עד שמדי פעם צצות תנועות חברתיות שמנסות לדרבן לפשט את האיות. שווה לעשות על זה פרק…
      רן

  10. חיים שוורץ הגיב:

    שלום רן,

    תודה על הפרק הנהדר! הפעם הנושא היה קרוב יותר לתחום עיסוקי.

    הערה אחת – הייתה לי תחושה של חוסר בהירות בחלק של "מכתב ציורי לכתב עיצורי" ביחס שבין הכתב לשפה, כשהמושגים אינם חופפים. כלומר – יכול להיות שהכתב העברי קשור בהתפתחותו לכתב השומרי, אך השפה העברית איננה קשורה (כמעט) לשומרית. במילים אחרות: שפה יכולה להתקיים ללא כתב, ושאילת כתב איננה בהכרח מעידה על קשר הדוק בין השפות.
    נקודה למחשבה.

    שוב תודה,
    חיים

    • admin הגיב:

      הי, חיים,
      תודה – שמח שאהבת את הפרק!
      אתה צודק: במבט נוסף, אני חושב שהייתי צריך לעשות הבחנה ברורה יותר בין 'כתב' ו'שפה'. כשחשבתי
      על המילה 'שפה', כללתי בה גם את הכתב וגם את השפה המדוברת: יש מקום להבדיל בין השניים.
      רן

  11. מוטי הגיב:

    אוי ואבוי!
    "צומת מסחרית מרכזית", ועוד בפרק שעוסק בשפה העברית…
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%AA

  12. achia הגיב:

    מעולה! תודה רבה.
    ולגבי החידה, זו שאלה ששאלתי את עצמי עוד כשהייתי ילד (אז חשבתי שזה בועות אוויר שנלכדות בכניסת המדחף למים [כמו בשחייה] אבל בדקתי וזה קיים גם במדחף ששקוע כולו..)..
    תשובת אופיר בפורים מעניינת, מחכה לראות אם היא נכונה.

  13. רועי הגיב:

    היה פרק ממש מעניין, למדתי הרבה דברים חדשים על עברית שלא ידעתי קודם. תודה רבה! D=

  14. אודי מנור הגיב:

    כמה חבל שרן לוי, איש יקר וחכם, ממשיך להתעקש וליפול בכל פעם שהוא חורג מהקו של 'עושים היסטוריה' ועובר מהטכנולוגיה לעניינים מורכבים פי כמה כמו למשל ההיסטוריה של השפה העברית. חבל מאד שגם באתר של 'עושים היסטוריה' משחזר את האגדות אודות הרצל והעברית, שבחיפוש פשוט בגוגל אפשר היה למנוע אותן: http://www.zeevgalili.com/2004/02/328
    בשורה התחתונה: הרצל אכן כתב מה שכתב על העברית ב'מדינת היהודים' אך בשונה מלא מעט אנשים בימינו, שבניגוד אל אנשי זמנו נהנים מנגישות בלתי נתפסת בקלותה ובמהירותה למאגרי מידע עצומים (הכוללים למשל מידע על יחס הרצל לשפה העברית), הרצל מוכן היה לבדוק את עצמו וללמוד מטעויות. הרצל לא היה מתבולל. הרצל לא היה טריטוריאליסט ('אוגנדה' בלה בלה) והרצל האמין בשפה העברית. ועכשיו לך תצפה שטוקבק אחד יוציא מהבאר את אותה אבן מפורסמת מהפתגם הידוע ההוא. חבל חבל חבל. שוב אציע את עזרתי, לא אמרתי זאת אבל היסטוריה היא מקצועי, לפני פרסום כל פרק החורג מעניינים חשובים ומורכבים לכשעצמם כמו קווארקים או טבעות מביוס. שנה טובה ושבוע טוב.

    • admin הגיב:

      הי, אודי!
      אכן טעות. לא נתקלתי בכתבה של גלילי, לצערי…חבל, הסיפור האמיתי על הרצל הרבה יותר מעניין מהגרסא שאני הבאתי בפרק! 🙂
      אני אוסיף תיקון טעות בפוסט של הפרק.
      תודה! 🙂
      רן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *