פרק 96: מפחיד יותר מ'הנוסע השמיני'- על טפילים ותוכנות זדוניות

http://www.flickr.com/photos/rtim_30/5356398684/

קנה את הפרק | קרא את הטקסט

הפעם נעסוק באחד הנושאים המצמררים ביותר בעולם החי, טפילות, וננסה לברר האם ייתכן שוירוסים ממוחשבים הם בעצם סוג של טפיל? ואם כן, מה משמעות הדבר לגבי עתידם?

-על הטוקסופלסמה, טפיל שגורם לעכברושים להתאהב בחתולים…
-על פטריה שמנצלת את הטרמיטים כדי לגדל את צאצאיה…
-ועל 'ספוטניק', הנגיף-שבתוך-הנגיף.

כל זאת ועוד בפרק שלפניכם. תודה רבה לויקטור בן-עזרא על הסיוע בהפקת הפרק. המוזיקה (המשובחת!) שתשמעו בפרק היא של מאיה איזקוביץ' ומיטל-אלה, ותודה לענבר ולניסים (שטמפר) פרין שהביאו את היוצרות הצעירות לידיעתי. אם גם אתם מכירים, או בעצמכם, יוצרים ישראלים צעירים שכדאי לשלב את המוזיקה שלהם בפרקי התוכנית, צרו עימי קשר.

לפני כשבועיים התארחתי ברדיו סמינר-הקיבוצים, בתוכנית הראיונות של טלי אשר- 'סנטימנטלי'. טלי ראיינה אותי על הפודקאסט, על הספר הראשון שלי, על געגועים ועל חרטות…בסוף הפרק תוכלו לשמוע את הראיון המלא שאורכו כעשר דקות. הנה קישור לפודקאסט 'סנטימנטלי'.

השידור החי שלנו יתקיים בעוד פחות מחודש: ה-16.6.2011, יום ה', שעה 2200. אתם מוזמנים להכין שאלות קשות ובלתי שגרתיות ולהתקיל אותי ואת האורח המסתורי שלי בשידור חי…יהיה כיף 🙂 פרטים נוספים ואיך להאזין לשידור החי, בפוסט שאעלה לאתר ימים ספורים לפני השידור עצמו.

ב-14.7 אשתתף בערב הרצאות מרתק במיוחד בנושא 'אישיות, קדמה וחברה: על הקשר שבין אנשים יוצאי דופן ותהליכים היסטוריים ותרבותיים'. אני ארצה שם על מדענים בעלי אישיות בלתי שגרתית ותרומתם למדע, ויחד עימי ירצו גם רועי צזנה וניר להב- שניים מהשורה הראשונה של המרצים בישראל. שרון דפנר, מאזינה ותיקה של 'עושים היסטוריה!', מפיקה את הערב שיתקיים בת"א. אם אתם מתעניינים במדע, פסיכולוגיה וחברה- הערב הזה עבורכם..פרטים נוספים בפוסט הזה.

האזנה נעימה,
רן

RSS ו-Itunes.

פרקים נוספים בנושאים דומים:
פרק 71: טיפול עשרת אלפים לארנבת- על ההיסטוריה של הגנטיקה.
פרק 63: מה מסתתר בתוך הטלפון של פריס הילטון? על הנדסה חברתית.
פרק 54: הסיוט הגדול ביותר של הכינים- על מגיפות קטלניות.

יצירות אשר שולבו בפרק:
מאיה איזקוביץ- Free Yourself
מיטל אלה-Preciously
מיטל אלה- Stars
Numbernaut – Minimai

You may also like...

18 Responses

  1. בר הגיב:

    מדהים/מרתק!!!

  2. אלי סיטבון הגיב:

    מאמר מעניין בנושא טוקסופלזמה בהארץ:

    http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1692677

  3. קאז הגיב:

    מאוד לפרק של רדיו לאב שעסק בנושא

  4. יואב הגיב:

    שלום לכולם!
    כרגיל מאוד נהנתי מההאזנה – לא הכרתי את הפרטים לגבי הטוקסופלזמה וזה מרתק.
    רציתי לספר עוד טפילות מאוד מעניין.
    כל הפרטים מופיעים במאמר שפירסמו גיל שרון, יוג'ין רוזנבלט ושותפיהם מאונ' ת"א בPNAS לפני כשנה – http://www.pnas.org/content/early/2010/10/25/1009906107
    אביא בקצרה את הסיכום – קראתי את המאמר מספר פעמים ודיברתי עם המחברים אז אני מקווה שלא אפגע יותר מדי בתוכן.
    היה ידוע זה מכבר שאם לוקחים זבובים מסוג דרוזופילה מלנוגסטר ומגדלים אותם על שני סוגי סוכרים שונים, הם מפתחים העדפה מינית ברורה לדומים להם – כלומר, אלו שגדלו על סוכר א מעדיפים להזדווג עם אלו שגדלו על סוכר א וכולי.
    במחקר הנ"ל החוקרים שחזרו את הניסוי הידוע וקיבלו את אותה תוצאה. לאחר מכן הם נתנו אנטיביוטיקה לזבובים, וההעדפה שנצפתה קודם נעלמה כלא הייתה. מכך עולה החשד שההעדפה הייתה קשורה לחיידקים – כלומר הטפילים – שחיים עם הזבובים.
    בדיקה של הרכב החיידקים שממוצים מזבובים מסוכר א ומזבובים מסוכר ב העלתה את החשד בנוגע לחיידק שמעורב ביצירת ההעדפה, ואכן, זבובים שטופלו באנטיביוטיקה ולאחר מכן הודבקו בחיידק הספציפי הראו שוב את ההעדפה המינית הברורה.
    עוד התברר שהרכב הקוטיקולה – הקליפה המבריקה והקשיחה של הזבובים – מושפע מאוד מהרכב החיידקים שחיים עם הזבובים, ומכאן קצרה הדרך להניח שהחיידקים משפיעים על ייצור ההורמונים ובכך על ההעדפות המיניות.
    אני חושב שזה מחקר מרתק, ושבניגוד לטוקסופלזמה, שכמו שרן ציין היא הרסנית לפונדקאי האנושי/עכברושי, פה מדובר בחיידק שחי בשלום עם המארח ואף עוזר לו לפרק את הסוכר הרלוונטי. מעבר לכך הוא משפיע על ההעדפה המינית, אולם עדיין לא ברור מה הגורם להעדפה המינית הזו והאם היא עוזרת או מפריעה לזבובים.
    החוקר הראשי (רוזנברג) שהוביל את המחקר הזה מקדם תיאוריה שהוא קורא לה תיאורית ההולוג'נום – hologenome theory. תיאוריה זו גורסת שכאשר אנו מנסים להסביר את האבולוציה של מין מסוים, אנחנו חייבים להסתכל על כל פרט כמכלול שכולל גם את כל הטפילים (מי זדוני ומי תועלתני) שחיים עם הפרט. לדוגמה, בגוף של אדם ממוצע יש יותר תאים חיידקיים מאשר תאים אנושיים ויותר גנים חיידקים שונים מגנים אנושיים שונים. כמוכן, חיידקים ושאר טפילים עוברים בתורשה מההורים לצאצאים ולכן חלה עליהם הברירה הטבעית. בנוסף, הם עוברים אבולוציה מהר יותר – גם בגלל שגודל האוכלוסייה שלהם גדול יותר וגם בגלל שזמן הדור שלהם קצר בהרבה.
    אני חושב שתיאוריה הזו תהיה מאוד חשובה בעתיד ותהיה חלק משמעותי מהתאוריה האבולוציונית – וכידוע, "שום דבר בביולוגיה לא הגיוני אלא לאורה של האבולוציה" (דובז'נסקי 1973).
    ערב נעים
    יואב

  5. רן לוי הגיב:

    הי, יוסי,
    תודה רבה על המחמאה!
    הספר החדש אמור היה לצאת בשבוע הספר, אבל נדחה…ככל
    הנראה ייצא לאור במהלך חודש יולי (אני מקווה).
    אל דאגה, ברגע שיצא אעדכן בתוכנית עצמה וגם באתר.
    רן

  6. יוסי מהדרום הגיב:

    רן שלום
    הפודקסט שלך יותר ממעולה ותודה לך על הכול. בלעדיך הג'וגינג שלי היה משעמם מאד.
    שאלה – בראיון עם טלי אתה מזכיר ספר חדש שיצא לחנויות בשבוע הספר. חיפשתי בצומת ספרים והם לא יודעים דבר מלבד אודות סיפרך הראשון. האם אתה יודע איפה אפשר להשיג את סיפרך החדש?
    בברכת יישר כח
    יוסי

  7. אליהו החמוץ הגיב:

    אשה בהריון מכילה בתוכה טפיל גם ללא טוקסופלסמה… הרי הוא העובר הניזון ממנה!
    נושא מרתק מאוד, הפרזיטיות. שילוב המוזיקה החללית ברקע מעולה.

  8. Sro הגיב:

    תגובתי (לינקים של הדוגמאות – אצלי בבלוג):

    נבחין בהבדל התנהגותי בין תוכנה שרכשת בתשלום לתוכנה חינמית של חברה מסחרית. תוכנה בתשלום, לא תנסה (במרבית הפעמים) להתקרצץ לך על המחשב עם תוכנות נוספות וכד'. תוכנה חינמית, כן תנסה לעשות עוד פעולות שרובם אתה לא יכול/יודע למנוע (גם אם אתה לוחץ אישור או משהו, זה עדיין לא אומר שזה לגמרי ביודעין. מרבית המשתמשים לא מבינים מה הם עושים). דוגמא אקטואלית: Go של Skype וגוגל שאספה מידע על רשתות אלחוטיות. כך שלדעתי, טפיל זה כל תוכנה חינמית שכזו שמצליחה להתעלק עליך בגלל המעלות שבה. כמובן שזה יצר רעש ושם גרוע לסקייפ וגוגל, ולכן הם כנראה יחזרו כמה שפחות על הטעויות המביכות האלה (הטעות היא שזה נחשף…).

    מה שאנחנו רואים בדוגמאות האלה, שלמרות שאתה מתקין אותם ביודעין, מבחינתם זו שיטה אחת להתפשטות. הם ניסו גם שיטות אחרות, רק שהברירה הטבעית גרמה להם להתמקד בשיטה הזו. ובמשל הביולוגי, היום כשאנחנו משתמשים בחיסונים ותרופות ומכירים יותר את החיידקים, תתבצע סימביוזה הרבה יותר מהירה.

  9. Sro הגיב:

    התגובה שלי ארוכה, אז הקדשתי לה פוסט אצלי בבלוג:
    רן, גוגל ופייסבוק טפילים

    • רן לוי הגיב:

      אתם מוזמנים לבקר בבלוג של סרו ולקרוא את תגובתו. הנה התגובה שלי כפי שהעלתי אותה גם בבלוג של סרו:

      הי, סרו!
      תודה על התגובה המפורטת והמשובחת. ההשוואה בין טפילות ביולוגיות וממוחשבת, לכל הפחות, יוצרת דיונים מרתקים…

      כפי שציינת, בפודקאסט טענתי שלא נראה הרבה סימביוזה עם וירוסים 'טובים'.
      ראשית, אני מוציא מהדיון תוכנות לגיטימיות שמבוססות על פרסום, כמו השירותים של גוגל, מהסיבה הפשוטה: אנחנו מאשרים להן להתקין את עצמן על המחשב שלנו. אנחנו שולטים בהן.
      טפילים 'אמיתיים' לא מבקשים רשות, באותו האופן שיתוש לא מבקש רשות לעקוץ אותך. מבחינה זו, מהפכה סימביוטית אמיתית תהיה מצב שבו אנחנו מאפשרים לתוכנות 'זרות' לחלוטין להסתנן למחשב שלנו ומאבדים שליטה על מעשיהן: אין 'לוח בקרה' עם סימוני וי שאפשר להסיר, אי אפשר לעשות uninstall, אי אפשר אפילו לראות את התיקייה שבה מותקנת התוכנה.
      במילים אחרות, תוכנה שמתנהגת ממש כמו תוכנה זדונית טיפוסית.

      שנית, האם סימביוזה כזו אפשרית בהיקף נרחב?
      אני חושב שלא. זו כבר תחושת בטן, אני מודה. במצב שקיים היום, אם התוכנה היא לגיטימית, היא לא 'מחוייבת' להתחבא ולכן אין עליה ברירה טבעית. התוכנות שמסתתרות הן זדוניות, והן (נכון להיום) פוגעות במשתמש ולא מסייעות לו.

      כאמור, דיון מרתק…
      רן

  10. נעם הגיב:

    לגבי השוואה של טפיל לתוכנה, יש מבט של בריאתנות ואבולוציה. הטפיל התפתח אחרי מיליוני שנה של אבולוציה למה שהוא היום. התוכנה – יצר אותה "תבונה עליונה" והיא לא מתפתחת בעצמה אלא ה"כח עליון" משנה אותה להתאימה להתפתחות הנדרשת

    • רן לוי הגיב:

      הי, נעם,
      כפי שכתבתי בתגובה הקודמת, אני חושב שההבחנה בין אבולוציה ביולוגית ואבולוציית התוכנות היא מטושטשת יותר משנדמה במבט ראשון.
      בהנחה שישנם מיליוני (?) כותבי וירוסים ברחבי העולם, וכל אחד מהם פועל באופן עצמאי, אפשר אולי להתייחס אליהם כאל יצורים ביולוגיים
      שפועלים במסגרת ברירה טבעית: במקרה שלהם, הלחצים הסביבתיים הם איומים מצד אנטי-וירוס, מניעים כלכליים, תחרות מול וירוסים
      אחרים וכו'.
      במצב כזה, אולי ההבדל בין אבולוציה ביולוגית וטכנולוגית אינו כה מובהק?..
      רן

  11. רן לוי הגיב:

    תודה, אריאל! 🙂

    הקול שאתם שומעים בסוף הפרק הוא של אשתי…

    לגבי הטפילים והתוכנות:
    ברור שיש הבדל ביניהם בגלל קיומו של מתכנן בתוכנה. למרות זאת, אני חושב שההבדל הזה
    הוא פחות מהותי מכפי שהוא נראה. סיבה ראשונה: ישנם המון מתכננים ולא מתכנן בודד, ולכן ההשפעה
    של אדם יחיד והכוונות שלו אינה משמעותית לגבי מגמות כלליות (כמו המעבר לרווח כלכלי מוירוסים).
    סיבה שניה: הרי גם לכותבי הוירוסים יש אינטרסים משלהם, ולמרות שיש להם אשליה (?) של שליטה
    מוחלטת על התוכנה שהם כותבים, בפועל הם מצייתים לכוחות חזקים מהם- כמו הצורך להתחרות
    בוירוסים אחרים, לעשות כסף מהוירוס וכו'.

    לגבי שיווי משקל: הדוגמא שישר עולה לי בראש היא זו של מלריה. זו מחלה טפילית שהורגת המון
    בני אדם, כבר המון שנים. במקרה הזה, לא הגענו לשיווי משקל איתה מסיבה אחרת: לא מעניין את הטפיל
    מה יקרה לבן אדם, אלא רק עד כמה קל יהיה ליתוש אחר לעקוץ אותו. במצב כזה, האינטרס בטווח הקצר
    יהיה לגרום לפונדקאי להיות חלש מספיק עד שלא יהיה מסוגל להתחמק מיתושים…
    ברור שגם במקרים קיצוניים כמו נגיף כשל חיסוני תהיה נטיה ברורה לכיוון זנים פחות אלימים, מהסיבה שתיארת.
    הנקודה שלי הייתה שהנגיפים לא מגיעים בסוף לסימביוזה מושלמת, אלא בכל זאת ממשיכים לגרום למותו
    של הפונדקאי- אפילו אם על פני זמן ארוך יותר.

    נשתמע,
    רן

  12. אריאל הגיב:

    פרק מרתק, אתה יודע לספר סיפור ולרתק את המאזינים! היה גם מעניין להקשיב לך מדבר על עצמך קצת.

    שאלה שמזמן אני רוצה לשאול: מי זאת שאומרת בסוף כל פרק: פרקים נוספים באתר הבית של רן לוי וכו' וכו'.

    לגבי תוכן הפרק, כפי שרמזת בסוף, הדמיון בין טפילים ביולוגיים לתוכנות זדוניות הוא יותר דמיון חיצוני ויש הבדל מהותי ביניהם: טפילים ביולוגיים מתפתחים באבולוציה ללא מתכנן ואילו תוכנות מחשב מתפתחות בעזרת מתכנן, ולמתכנן יש את האינטרסים שלו שלאו דווקא עולים בקנה אחד עם האינטרסים של התוכנה (אם יש דבר כזה בכלל).

    חוץ מזה, אשמח להפניות (אם יש) לרעיון המעניין שטפילות לא דווקא מגיעה לשיווי משקל עם המארח.

    עד כמה שאני מבין, אמנם יש תחרות בין זנים שונים של אותו טפיל בתוך אותו מארח ונראה לכאורה שהטפילים האגרסיביים יהפכו לזן השולט. מצד שני אני יודע שזני נגיף הכשל החיסוני האנושי היום פחות אגרסיביים מהזנים בעבר, מהסיבה הפשוטה שהזנים הפחות אלימים התפשטו יותר ממארח למארח בגלל שככל שהנשא פחות חולה יש סיכוי רב יותר שהוא יעביר את הנגיף הלאה. וכן אני יודע שחלק גדול מהנגיפים הפוגעים קשות בבני־אדם – כמעט שלא מזיקים למאגר בע"ח בו הם מתקיימים. (עם יוצאים מן הכלל כמו כלבת ביונקים).

  13. יאן הגיב:

    פרק מעניין במיוחד!
    כל הכבוד 🙂

  1. 17 בספטמבר 2011

    […] 1. אכן כן – המקור מויקיפדיה, והפרק המעולה של עושים היסטוריה שעסק בטפילים. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *