[עושים היסטוריה] 84: מבטה המאיים של פירנצה – על יצירות מופת באמנות

דוד של מיכאלאנגלו - הפודקאסט עושים היסטוריה
קנה את הפרק | קרא את הטקסט

מהו ההבדל בין יצירת אמנות 'סטנדרטית', לבין 'יצירת מופת'? בפרק זה ננסה להפריד בין האמן ויצירתו, ולגלות היכן מסתתרת הגאונות האמיתית- אם בכלל.

-מיהו 'גוליית' מולו התמודד 'דוד', פסלו המפורסם של מיכאלאנג'לו?
– מי היה הפטריוט האיטלקי שהצליח לגנוב את ה'מונה ליזה'?
-והאם ישנן יצירות מופת שרק מכונאיי רכב מנוסים יכולים לזהות?


כל זאת ועוד בפרק שלפניכם. תודה לויקטור בן עזרא על הסיוע בהכנת התוכנית. תעיפו מבט בקליפ הבא אותו ערך ויק- אחד המשובחים. המוסיקה, דרך אגב, היא של קומבי זומבי- תזכרו את השם הזה.

הערות והארות: בפרק 'רצחתי' כמה שמות לועזיים. למשל, צ"ל 'גיום' ולא 'גוליום', ו'וינצ'נזו פרוג'ה' במקום 'פרוגיה'. כמו כן, המוזיאון האיטלקי הוא 'גלריית אופיצי' ולא כפי שביטאתי זאת. תודה לעדי וערן על התיקונים!

פרק זה מגיע אליכם היישר ממעבדת המחקר של הצוות המובחר שלנו. אלעד טורצ'ין היה הפרופסור והמוביל של התחקיר, יחד עם מרב הדר, יובל פרנק, אסתר אטאלי, יותם אביטל, סיגל ה. ושרון מרקס  שכל אחד מהם תרם מאמרים מעניינים, קישורים, רעיונות וכיוונים לפרק: עבודת צוות של ממש. אני מודה להם על עזרתם ותרומתם.

 

יצירות אשר הושמעו בפרק:

Origen-Kyrie Eleison
airtone- tokyoStreet
rocavaco – Adagio teru
xtheoutsiderx – Sleep Alone


מבטה המאיים של פירנצה – על יצירות מופת באמנות

כתב: רן לוי

מהו ההבדל בין יצירת אמנות 'סטנדרטית', לבין 'יצירת מופת'? בפרק זה ננסה להפריד בין האמן ויצירתו, ולגלות היכן מסתתרת הגאונות האמיתית- אם בכלל. מיהו 'גוליית' מולו התמודד 'דוד'? מי היה הפטריוט האיטלקי שהצליח לגנוב את ה'מונה ליזה'? והאם ישנן יצירות מופת שרק מכונאיי רכב מנוסים יכולים לזהות?…

אדם עומד במוזאון. הוא נמצא במסדרון ארוך ורחב ידיים בעל תקרה גבוהה וקשתית. בקצה החדר יש פסל. זהו פסל אדיר ממדים: הוא מתנשא לגובה של למעלה מחמישה מטרים, אבל בשל הדומיננטיות הכריזמטית שלו נדמה כי הוא ממלא חלל גדול עוד יותר ומגמד את כל שאר המוצגים שסביבו.

האדם נעמד למרגלות הפסל. הוא רזה למדי. ראשו קירח פרט לשובל ארוך של שיער מעל עורפו. יש לו זקן שחור וארוך והוא לובש מעיל. מתחת למעיל הוא מסתיר פטיש. שאר המבקרים במוזאון אינם חושדים בדבר. לפתע, בתנועה מהירה, האיש שולף את הפטיש ומסתער על הפסל בחמת זעם רצחנית. כל הראשים בחדר פונים אליו בבת אחת. כל הפיות נפערים בתדהמה. מתכת פוגשת באבן בקול ריסוק שמהדהד בתוך החדר הגדול. השנה היא 1991. המוזאון הוא 'גלריה אקדמיה' בפירנצה. שמו של האיש הוא פיירו קנטה, מובטל בן 47. הפסל הוא 'דוד' של מיכאלאנג'לו.

בתוך שניות מתעשתים שאר המבקרים. כמה מהם מזנקים על פיירו ונאבקים בו. הם מרתקים אותו לריצפה עד שמגיעים השומרים – אך הנזק כבר נעשה. אחת מאצבעות רגליו של 'דוד' נעלמה והפכה לרסיסי שיש לבן שמפוזרים כעת על רצפת המוזאון. מדת הנזק הייתה זעירה ביחס לממדי הפסל, אבל לא מדובר 'בעוד יצירת אמנות'. 'דוד' הוא בן 500 שנים, בבת עינה של העיר פירנצה ושל איטליה כולה וככל הנראה הפסל המפורסם ביותר בעולם. אינני יודע אם האנשים שתפסו את פיירו קנטה הספיקו להחליף איתו כמה מילים לפני שנלקח משם על ידי המשטרה, אבל אם כן – אני משוכנע שהשאלה הראשונה שנשאל קנטה הייתה 'למה?'

להמשך קריאה: מבטה המאיים של פירנצה – על יצירות מופת באמנות

You may also like...

17 Responses

  1. ranlevi הגיב:

    אני מסכים לגמרי לגבי איקאה. כמהנדס, אני חושב שיש גאונות מסוימת ביכולת ליצור משהו שיהיה גם טוב וגם זול. זה אומר שההבנה והידע שלך בעקרונות הבסיסיים של המקצוע טובים מספיק כדי לזהות מה חשוב ומה מיותר, ולחתוך את מה שמיותר…
    רן

  2. אסף בלום הגיב:

    פרק מצויין
    העובדות של הפרספקטיבה של הפסלים של מיכלאנג'לו ממש מעניינות ומחכימות
    *אם אתה לוקח ספה של איקיה ומשווה אותה לספה של מותג המתמחה בספות אז ברור שידה תהיה על התחתונה אבל ההתמחות של איקיה זה לייצר מוצרים זולים קומפקטים עם אפשרות הובלה והרכבה עצמית טעם כל זה למרות ולעמוד בסטנדרת האופנתי ובזה מגיע להם יצירת מופת (הרבה בזכות שהם היחידים בקטגוריה הנ"ל 😉 )

  3. אנה הגיב:

    שלום רמי,
    אני סטודנטית לעיצוב גרפי. ויצא לי ללמוד על המונה ליזה כמה וכמה פעמים במסגרת לימודי תולדות אומנות, מעולם לא הצלחתי להבין את ההתפעלות ממנה. הפרק שלך שפך הרבה אור על העניין בשבילי ונתן לי פרספקטיבה חדשה על הנושא.
    תודה

  4. ורדה הגיב:

    נשמע מענין וברור, שמעתי רק על "דוד"-מיכאלאנג'לו, אשמח לשמוע אם יש עוד פרקים באמנות

    • רן לוי הגיב:

      תודה, ורדה!
      את מוזמנת להאזין לפרק 89 (מוזיקה וכלי נגינה), וכל פרק עשירי של התוכנית שעוסק בספרות המד"ב.
      רן

  5. רן לוי הגיב:

    תודה על הפידבק, אמיר- הגיית השמות נכון היא תמיד בעייתית.
    לקחתי את העניין לתשומת ליבי.
    נשתמע,
    רן

  6. אמיר הגיב:

    רן וצוות הפקה של 8 אנשים עשו כאן יופי של עבודה, אבל מה שאני אזכור מהפרק הזה הם העיוותים הצורמים של שמות באיטלקית ובצרפתית. אני דובר את שתי השפות, אז זה כנראה מפריע לי יותר מהמאזין הרגיל.
    אבל זה קורה כל הזמן, גם בפרקים אחרים, וכבר הצעתי כאן בעבר:
    1) אל תכתוב מילים לועזיות בעברית ואח"כ תקריא אותן מהטקסט עם שגיאות.
    2) וודא שאתה בטוח בהגייה הפונטית הנכונה של השמות האלו.
    תודה.

  7. שי פישר הגיב:

    כן אני יודע מי זה
    שגנב ת'מונה ליזה
    אבל הם חושבים אני זה,
    אני קורבן של השיטה

    (דני סנדרסון, )

  8. רן לוי הגיב:

    יובל, תודה!
    משה- אין בעיה, רק בלי פטישים 🙂
    ג'ינג'י- בדרך כלל אני רק מעניין או רק פלצני? 🙂
    רן

  9. zipdrive הגיב:

    מה זו כל האומנות הזו לכם? לכם ולא לא…
    אהמ, לא חשוב.
    בכל מקרה, רן, הצלחת להשמע מעניין ופלצני בו זמנית, אני חושב שז הישג. תקבל על זה נקודות באס-בוקס 🙂

  10. משה הגיב:

    פרק מקסים.
    גם לאחר ששמעתי אותו לא הצלחתי להבין את היופי העילאי שביצירות האומנות שהזכרת שם. אוף, גם אני רוצה להיות פלצן 🙂

    מועדים לשמחה

  11. יובל הגיב:

    רן… פשוט נפלא 🙂

  12. רפי ארזי הגיב:

    יו איזה יופי של פרק.
    לכל צוות ההפקה (אלעד,מירב,יובל,אסתר,יותם,אביטל,סיגל ושרון) היאח הידד. כשראיתי את הנושא באתר ההפקה חשבתי שזה יקח עוד שנים של התעסקות בסוגיות עקרוניות ונדהמתי לראות כמה מהר יצא הפרק.
    אני חושב שהוא מעולה ומוסיף המון לפודקאסט.
    רן, גם לך, כרגיל, מחמאות על פרק מגניב נוסף.

    רפי

    • רן לוי הגיב:

      תודה, רפי!
      אין מה להגיד, הצוות הביא כאן רעיונות יפים…רק חלק מהם נכנס לפרק, בסופו של דבר, פשוט מכיוון שאחרת הפרק היה נמשך שלוש שעות! 🙂
      רן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *