79: תרמיות מדעיות, או – האישה שילדה 16 ארנבים

פרק זה זמין לרכישה: קנה | קרא את הטקסט

מה גורם למדענים רציניים, מומחים בתחומם, ליפול קורבן לתרמיות שנראות בדיעבד אבסורדיות לחלוטין? בפרק זה נחקור את הסיבות שתרמו להצלחתן של תרמיות מדעיות מפורסמות.

-על מארי טופט, שילדה 16 ארנבונים…או שלא?
-על האיש מפילטדאון שכמעט וניצח את המדענים- אך לבסוף הובס על ידי ילד בן 3….
-על התרנגולת שהביכה את המגזין 'נשיונל גיאוגרפיק'…
-ובני שבט אינדיאני בעלי מנהגים משונים מאין כמותם.

כל זאת ועוד בפרק שלפניכם. תודה לויקטור בן עזרא על הסיוע בהכנת התוכנית: אם אתם אוהבי פינק פלויד, כדאי לכם לקפוץ לביקור בבלוג שלו.

מפגש המאזינים שלנו בפתח: הרשמו עכשיו (כדאי לכם, זה בחינם! 🙂 ) והבטיחו את מקומכם. אל תשכחו לרשום את נושאי השיחה המעניינים אתכם.

גם הקליפ שלנו, 'ליפדאב עושים היסטוריה!' ממתין למשתתפים פוטנציאלים. הרשמו ותהיו כוכבי אינטרנט (אולי).

ניר דהן לוקח אתכם אל מרומי האלפים- כוונו את השעונים הישנים.

עדכון: בפרק סיפרתי אודות החוקר קסו סינג. גיא שבבו, מהחוג ללימודי אסיה של אונ' קולומביה, תיקן אותי שההגיה הנכונה של השם היא 'הסו הסינג'. תודה, גיא!

האזנה נעימה,
רן

========================================

לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.

התחברו אל רן בפייסבוק וגוגל+

========================================

 

You may also like...

21 Responses

  1. אמיר הגיב:

    יש! מצאתי אותו – http://m.reversim.com/reversim63_history.mp3
    טוב, 64kbps זה באמת לא משהו, הסאונד מתכתי משהו ומי זה רן תבורי?…
    לפחות האוסף שלי מושלם עכשיו (כולל 2 פרקי הפיילוט האבודים) 🙂 תודה.

  2. אמיר הגיב:

    תודה רן, אבל הלינק שבפורום:
    http://rapidshare.com/files/407774756/reversim63_history.mp3
    לא מוביל לשום מקום, יותר נכון לדף שאומר שהקובץ הוסר 🙁

  3. אמיר הגיב:

    איפה פרק 78 ?

  4. מאיר הגיב:

    נקודה מעניינת שפותחת נושא אחר שהוא לא פחות בעייתי.

    אוריינות מדעית.

    אחת הבעיות הגדולות ביותר כיום היא שרוב הציבור לא מסוגל לקרוא טקסט מדעי ולהבין אותו.
    לא מדובר כאן על חוכמה אלא פשוט על העובדה שלא לימדו אותם את זה בבית הספר.
    הבעיה רק מחריפה בגלל הנגישות למידע באינטרנט.
    האינטרנט הוא חופשי לחלוטין וזה נפלא.
    מצד שני -יכולים לגור זה ליד זה אתר מדעי מעולה ואתר קקיוני לחלוטין שמתיימר להיות מדעי. המצב אפילו יותר מסובך מכיוון שלרוב האתר הקיקיוני הוא הרבה יותר מעניין ומזמין.
    אדם מן השורה שמחפש מידע לא מסוגל להבדיל בין השניים ולרוב נופל בפח וקורא את המידע השיקרי ומאמין בו.
    אני יודע את זה כי אני מנהל ברשת מדור מדעי כבר 3 שנים וכמות השאלות או הטענות המדעיות שקיבלנו באתר המתבססות על מידע מוטעה שנקרא ברשת מגיע למאות ואלפיםשל פניות.

    הבעיה מחריפה עוד יותר בגלל העובדה שהמדע כל כך מתקדם היום שיש בו דברים שנראים לאדם הפשוט כמו קסם. ואם קסם קיים במדע מדוע שהומאופתיה לא תעבוד?

    בכול מקרה לגבי הטענה שאתה מעלה.
    זה מזכיר לי בדיחה קצרה:
    איך אתה מרגיש?
    במילה אחת – טוב.
    בשתי מילים – לא טוב.

    בקיצור הוספת מילה אחת משנה את כל המשמעות.

    "אקלים גייט" הוא סיפור עצוב.
    במקרה הטוב הוא בחירה שגויה של מילים. במקרה הרע זאת פשוט רמייה או במילים אחרות תיאוריית קונספירציה שהייתה ממש מצחיקה אם לא הייתה עצובה.

    התחממות כדור הארץ בשנים האחרונות ואפקט החממה הודגמו מספר רב של פעמים באלפי מחקרים שונים שעשרות ארצות שונות. גם ההשפעה של האדם על התחממות זאת כמעט מוסכמת ללא עוררין על הקהילה המדעית.
    אקלים-גייט בעצם טוען לקונספירציה עולמית של אלפי מדענים בעשרות ארצות שכולם משקרים כדי להשיג מה? וזה לא דלף החוצה? אתה באמת מאמין בזה?

    הרי כל נושא השיחה שלנו היה תרמיות מדעיות וממש קשה לי להאמין שאתה רוצה לטעון שההתחממות הגלובאלית היא שקר.

    במקרה ה"טוב" אני מוכן לתת קרדיט ולומר שאולי המדענים לא נהגו בשקיפות מלאה (אני לא אומר את זה כי אני לא יודע, אני רק מציין לצורך הדיון). עדיין הם לא עסקו בתרמית ולא היטו תוצאות וזה הרי נושא השיחה שלנו.

    אני בעצמי משתמש לעיתים במילים ל"הסתיר נתונים".
    כשאתה מנסה לבודד תופעה אתה מנסה בעיבוד להוריד את הרעש ולכן אתה מסתיר נתונים מסויים. זה נעשה לצרכים מסויימים ולא כחלק מאיזו הסתרה של נתונים או זריקה שלהם מהמחקר כי הם לא מתאימים לי.

    לבסוף ושוב רק לצורך הדיון.
    גם אם תוכיח שקליימט-גייט היה מזימה של מדענים אז אני אטען ששוב צדקתי -עובדה שזה נחשף. וזה בדיוק מה שאמרתי, כיום מדענים לא מסוגלים לזייף "מימצא" משמעותי לאורך זמן כי זה יתגלה ולכן בטווח הארוך לא תהיה השפעה לרעה על המדע.

    אם אתה מוכן להשקיע מעט זמן ולהקשיב לדיון הבא אולי תקבל את התמונה הנכונה:
    יש חילוקי דעות ויש דיון אבל תרמית? לא בבית ספרנו 🙂

    http://mitworld.mit.edu/video/730

  5. חתול הגיב:

    מאיר איך לדוגמה התרחש הזיוף שהתפרסם בתור פרשת אקלים־גייט?
    מדענים פרסמו ממצאים שתמכו בגישה השולטת אבל לא הציגו ממצאים שסתרו אותה.

  6. מאיר הגיב:

    צודק ולא צודק.
    למרות שארכאולוגיה היא לא תחום ההתמחות שלי אתרה מזלי וב8 השנים האחרונות אני קשור בעקיפין גם למחקר בארכיאולוגיה ואנתרפולוגיה. הימים של אינדיאנה גונס עברו מהעולם. היום הרבה ארכאולוגים הם עכברי מעבדה ממושקפים.
    שנת העבודה שלהם נראת בערך כך:

    מספר חודשים (2-3) של חפירות ואז 8-9 חודשים של עבודה במעבדה.
    העבודה במעבדה לא כוללת שימוש במכחול, דבק ומצלמת סטילס (אם כי יש גם את זה) אלא אמצעי הי-טק שלא היו מביישים מעבדות פיסיקה (גם שם ישבתי 4-5 שנים).
    שיטות תיארוך בשימוש בקרינה אינפרא אדומה, לייזרים למדידה מדוייקת, קיטים כימיים למציאת שאריות ביולוגיות, סורקים תלת מימדיים המודדים כל חלק בתלת מימד ועוזרים בהרכבה ועוד ועוד.

    תרמית כמו איש פילטדאון לא יכולה להתרחש כיום מכיוון שתוך יומיים יגלו
    (א). שהעצמות הרבה פחות עתיקות מהטענה.
    (ב). שאין התאמה בין הלסת לעצם הגולגולת.

    אתה יכול לטעון שלא לכול מעבדה יש את הכלים הללו ואתה צודק. אבל כאן בדיוק נכנסת הנקודה עליה אני מדבר.
    אם אותו חוקר יזזיף ממצע אקראי ובלי חשיבות זה יהיה מעשה טפשי לחלוטין.
    מצד אחד הסיכון שהוא לוקח על עצמו הוא עצום – אם התרמית תתגלה הוא איבד את הקרירה שלו לעולמים. שום מוסד לא יתן לו משרה.
    מצד שני מה הוא יכול להרוויח? פרסום קטן באיזה עיתון. את היכול לטעון שזה לא דבר של מה בכך (ואתה צודק) אבל בקונטקסט של המדע אין כאן ממש נזק.
    אם למשל החוקר מפרסם ממצא חדש שתומך בעשרות מחקרים קודמים הרי שבכול מקרה הפרדיגמה שהוא מציעה שולטת כרגע והוא לא שינה במאום. אם לחילופין הממצא שלו סותר פרדיגמה קיימת אף אחד לא ייתיחס לממצא ברצינות מלאה עד שלא ימצו הוכחות נוספות. עד אז זה יחשב כממצא אזוטרי מעניין ותו לא. כלומר גם במקרה כזה אין פגיעה במדע האמיתי.

    אם לחילופין הממצא של החוקר הוא מרעיש. למשל אם אני אגלה מחר מנוע 6 בוכנות בן 8 אלף שנה ואנסה לפרסם בנייצר. קודם כל אם המעבדה שלי לא מצויידת במכשירים מתקדמים ידרשו ממני לאפשר בדיקות חיצוניות לפני הפרסום. גם אם המאמר יתפרסם הקהילה המדעית התחום תהיה כמרקחה ותוך מספר חודשים מאות (והדגש הוא על מאות) מחקים חדשים יתבצעו בתחום כדי לחזור על התוצאות.
    כמובן שאם רימית זה יתגלה מהר מאוד.

    השתלשלות הארועים שאני מציג נכונה לכול תחום במדעים המדוייקים.
    כך שאני חוזר ואומר רמייה בהחלט אפשרית אך השגת אפקט משמעותי לאורך זמן שישפיע על מסקנות מדעיות- הסיכוי נמוך עד בלתי אפשרי.

  7. חתול הגיב:

    מאיר, התמקדת בעיקר בפיזיקה שם באמת קשה לזייף ממצאים. אני לא טוען שחוק הכבידה הוא זיוף. אבל ייתכן שיהיו זיופים אחרים.
    למשל אם ארכאולוג יזייף ממצא לא בטוח שהדבר יתגלה.

  8. zipdrive הגיב:

    כמו שמאיר אומר, קשה מאוד היום לעבוד על מדענים.
    עם זאת, קל מאוד לעבוד על הקהל הרחב.
    בשל כך כדאי לכל אחד לפתח מחשבה ביקורתית וכלים לניתוח טענות כאלה ואחרות. הפתרון השני הוא לסמוך על המומחים אבל הבעיה היא שכיום יש נטייה לאנשים (בעיקר בעולם המערבי) לחשוד כל הזמן שהממסד (כולל הממסד המדעי) רוצה לרמות אותם ולשקר להם.

    בקיצור, לכו תאזינו ל"ספק סביר" והוריו הלועזיים.

  9. מאיר הגיב:

    אתה צודק שיש בטח המון אנשים שמשתמשים במדע בצורה נלוזה וכדי להטעות, אבל זה נושא אחר. רק היום התפרסם בynet מאמר איך התוויות על המזון בארץ מעוותות ומטעות את הלקוחות.
    על שמפו מסויים כתוב נבדק דרמטולוגית (בדיקה מדעית) מה שיכול לתת לך תחושה שזה מוצר בטוח במיוחד רק שהם לא רשמו מה התוצאה מחד ומאידך האמת היא שכל מוצרי השמפו חייבים בבדיקה כזו (אין בה משהו מיוחד) רק שהחברה הנ"ל פשוט פרסמה את בזה על האריזה.

    אנשים משתמשים במדע לגנוב, לזייף, לשקר וכו'.
    המדע יכול להיות כלי חזק מאוד.
    כיום כשיש בו תחומים שנראים לאדם ההדיוט כמו קסם, גם קל מאוד להטעות את הציבור עם מילים גבוהות. מספיק שתקרא את הספר של רן לוי על פרפטום מובילה כדי גלות כמה פטנטים אושרו ע"י משרד הפטנטים של ארצות הברית להמצאות מסוג זה (שהן כמובן בלתי אפשריות) פשוט ע"י שימוש במילים מפוצצות.

    הנקודה שנידונה כאן היא האם כל זה מוביל את המדע לשגיאות -כמו לדוגמא תרמית איש פילטדאון או היתוך קר (שוב בהנחה שזה היה תרמית) והתשובה במקרים האלו היא ברור שלא.
    אני לא ממש מכיר את התרמית שאתה מדבר עליה אך אם נשקול את השפעתה על העולם המדעי היא אפסית.
    יתכן ויש חוקר אחד או שניים שהוסיפו את ה"ממצא" השקרי כעובדה באיזה ספר או עיתון; יתכן שלא. אבל זאת רק "הוכחה" אחת, זניחה.

    ניתן לדמות את המדע לקיר ענק שמורכב מלבנים רבות חלק מהלבנים יותר משמעותיות, כמו אבן הראשה בשער (שמחזיקה את כל הקשת במקום) אך רובן הן "עוד לבנה בחומה".
    אם נוציא מספר לבנים "פשוטות" פה ושם – לא תהיה שום השפעה על החומה.
    מנגד אם נוסיף מספר לבנים פשוטות – שוב החומה לא ממש תגדל.
    יהיה צורך להוסיף עוד מאות לבנים ("מאמרים", "פוסטרים", "הרצאות", "ספרים") נוספות כדי שהיא תתקבל בעולם המדעי ותשפיע באמת (או בהשאלה כדי שהחומה באמת תגבהה או תתרחב לאזור מסויים). הסיכוי שזה יקרה בתרמית פשוטה כמו שאתה מתאר היא קטנה מאוד.
    אם לעומת זאת לא מדובר באבן פשוטה אלא באבן הראשה (לדוגמא היתוך קר) מייד מזנקים מאות מדענים ומנסים לחזור על התוצאות ואם הם לא מצליחים האבן מסולקת ממקומה.

  10. שניר ד הגיב:

    מאיר אתה מדבר על תרמיות מדע טהורות, אבל מה עם תרמיות שהשתמשו במדע? כמו שכבר אמרתי על הדוגמה בהקדמה של הספר BLINK, הפסל שנראה אותנטי לחלוטין גם בעיני המדע עם תיארוך החלקיקים וכו'וכ'ו.. יש כל כך הרבה תרמיות כאלו, שאף אחד כבר לא יתפוס לעולם.

  11. מאיר הגיב:

    הי חתול.
    בתור אחד שעוסק במדע כבר כמעט 7 שנים, צר לי "להרוס" לך את תיאוריית הקונספירצייה :-).
    היופי בכולם המדעי הוא שאם מחר יראו בניסויים שאיינשטיין טעה ועתוצאה תחזור על עצמה במעבדות שונות אז מייד יצאו בהכרזה שאיינשטיין טעה – לא ינסו לגונן עליו. יתרה מזאת, אני די בטוח שאם איינשטיין היה חי היום הוא היה מוריד את הכובע ומצטרף לכיוון החדש (וזה בניגוד לרוב האנשים שאני מכיר וכול אנשי הדת שאני מכיר).

    בכול מקרה, תרמית מדעית לשמה (כלומר ביודעין) נעשת קשה יותר מיום ליום.
    זה לא ממש קשה לפברק תוצאות במעבדה בנושא כבר קיים וידוע אבל אז אתה סתם שקרן פשוט. הכוונה שאם אני אצהיר שהצלחתי לסנתז חומר "X" שכבר עשרות מעבדות אחרות יצרו (ולמעשה לא יצרתי אותו, או לא הצלחתי) זה לא תהיה חדשה מרעישה ומבחינת העולם המדעי זה לא ממש ישנה אם הצלחתי או לא כי זה לא תרם משהו חדש.

    אם לעומת זאת אצא בהצהרה על חומר חדש – בהחלט ייתכן שיפרסמו אותו בעיתון נחשב (במיוחד עם אני בעל שם או לחילופין אם כתבתי את זה מספיק טוב). אבל, וכאן מגיע האבל הגדול – מייד יתחיל מרוץ מטורף של עשרות מעבדות בעולם לחזור על התוצאות (ואני מתכוון לעשרות מעבדות – כיום כמות אנשי האקדמיה בעולם היא גדולה מאוד וממשיכה לגדול). כל פסיק וכל טענה יבדקו הלוך וחזור ומהר מאוד כל טעות תתגלה. כלומר גם אם הטענה שלי נכונה אך יתגלו אי דיוקים- הם יתפרסמו.

    אם תנסה לצייר עקומה של מספר תרמיות מדעיות עם השנים תראה שהן הולכות ויורדות.
    אם תצייר עקומה של הזמן שלוקח עד לגילוי התרמית המבלך השנים תגלה שגם עקומה זאת הולכת ויורדת.
    דוגמא אחת היא איש פילדאון מתחילת המאה ה 20 ששיטה בעולם המדעי עשרות שנים ולעומת זאת את המדען הקוראני שטען שהצליח לשבט עוברי אדם ו"נתפס" תוך פחות משנה, חוקר מערכת החיסון המפורסם שטען שיש קשר בין חיסון משולש ואוטיזם ותוך מספר שנים התברר שלא רק שזייף את התוצאות אלא שהוא מומן ע"י חברה מתחרה שיצרה תרכיב בודד ל3 המחלות (3 חיסונים יותר רווחיים מאחד משולב), והחוקרים שטענו שהצליחו לבצע היתוך קר ולאחר שאף מעבדה לא הצליחה לשחזר את התוצאות הפרסום נמשך מהעיתון והחוקרים הוקעו (אם כי במקרה הזה עדיין לא ברור אם מדובר בתרמית או טעות).

    בקיצור ייתכן שיש עדיין תרמיות מדעיות עתיקות יומין שלעולם לא נדע על קיומן מחד (אך הן כנראה משפיעות פחות ופחות על העולם של ימנו) אך קשה עד בלתי אפשרי ליצר תרמית מדעית חדשה שתחזיק לאורך זמן – אלא אם אתה מאמים בתיאוריות קשר עולמיות.

  12. חתול הגיב:

    רן, התכוונת שאלה התרמיות המדעיות הידועות.
    מעניין כמה תרמיות מדעיות יש שלא התגלו עד היום. (-:

  13. אייל הגיב:

    איפה פרק 78?

  14. רן לוי הגיב:

    הי, מאיה- רעיון יפה! נושא מסקרן ללא ספק. אני אקרא עליו עוד ונראה אם יש דברים בגו.
    תודה,
    רן

  15. מאיה הגיב:

    רן, אולי אתה מוכן להקדיש פרק למוגלי, טרזן והחברים האמיתיים שלהם? נורא מעניין אותי לדעת אם באמת היו ילדים שגודלו ע"י חיות והצליחו לעבור את גיל הינקות ואין זה השפיע עליהם. ממה שהצלחתי למצוא – הכל סיפורים. אלא אם כן הקוראים הנבונים ואתה תספרו לי אחרת 🙂

  16. מאיר הגיב:

    פרק מעניין ועשוי היטב כרגיל.

    הארה אחת – במהלך הפרק רן מזכיר ארנבים וארנבונים ומשתשמש בשני ההגדרות לאותו בע"ח ולא היא (זה בסדר רן, מותר לך כמהנדס).
    ארנב = hare
    ארנבון = rabbit
    אלו שני בעלי חיים שונים לחלוטין.

    ואם כבר דנו בבעלי חיים אז נמשיך מעט…
    השפן הקטן שכך לסגור הדלת, הצטנן המסכן וקיבל נזלת.
    אני בטוח שלכולכם עולה בראש יצור פרוותי לבן עם אזניים גדולות… שוב שגיאה שאחראי לה הפעם המאייר של הספר המקורי.
    שפן הוא ייצור דמוי חולדה, בהחלט פחות מושך את העין והלב, אבל זאת האמת.

    באותה נשימה יען ובת יענה אינם אותו בעל חיים.
    היען טומן ראשו בחול ואילו בת היענה היא ציפור טרף המוזכרת בתורה והיא "קרובה" של האיה והדיה (בקיצור נראת כמו נשר).

    לקינוח דווקא דרור ואנקור השם שמות שונים לאותה ציפור.

    לך תבין

    לילה טוב 🙂

  17. שניר ד הגיב:

    פרק מעולה!
    המלצה לקריאה נוספת, BLINK של מלקולם גלאדוול, ההקדמה מדברת על הונאה אומנותית, אך באמצעים מדעיים, ואיך בעצם מומחים גדולים, רק ממבט של שניה, הבינו שמשהוא לא בסדר, למרות שהמוזיאון בדק את הפסל ואת כל ההיסטוריה שלו במשך 14 חודשים והכל יצא מצוין.
    בכלל מלקולם גלאדוול כותב מחונן, ממליץ על כל ספריו ובכלל זאת במיוחד על outliers.

  18. Vick BE הגיב:

    רן, פרק מעולה! שמחתי שזכיתי לקרוא אותו ולשמוע אותו אחרי שפיספסתי את הרצאתך 🙂

    תודה על אזכור הבלוג שלי והתוכנית על פינק פלויד. רק תיקון קטן – לא הכנתי את המיקס, רק ערכתי את התוכנית. מי שהקליט אותה הוא ידידי אורן עמרם.

  19. יובל הגיב:

    נהנתי מאוד מהפרק(!), למרות שנכחתי בהרצאה.
    אגב, העריכה המוסיקלית הייתה נפלאה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *