צור קשר

כאן המקום להשאיר לי הודעות: שאלות, רעיונות, הצעות ובקשות יתקבלות בברכה. אני עונה לכל פנייה, גם אם זה לוקח לי כמה ימים.

נשתמע,

רן

(קישורים מהירים: פייסבוק, גוגל+, טוויטר, RSS, iTunes, הצטרפות לרשימת התפוצה)

Fields marked with an * are required

14 Responses

  1. ירמי בן זאב הגיב:

    בשנת 395 חתם הקיסר הירונימוס על צו המורה על סגירת בתי הספר לגלדיאטורים, דבר שהפיל מיידית, את המשחקים המדממים האלה בזירות שבאימפריה הרומית. איך זה מתקבל עם הקרב האחרון בקולוסיאום בשנת 404, לא מובן לי כלל. לא הזכרת את הקרבות הימיים שנערכו בו. כמו כן חבל שלא הזכרת באותו פרק על הקולוסיאום על אפשרות השחרור ממנו כמו תיקו בימי טיטוס, וטריאנוס או פשוט על ידי ניצחון וקבלת חרב הרודיס למנצח. נוסף על כך הקולוסיאום שהוא נספח של העבדות ברומא, יכול היה לתת לך הזדמנות בלתי חוזרת להציץ לרגע לעולם אפל זה בכך, שאפשר היה לספר לקוראים' שהיו מספר אפשרויות להשתחרר מגורל אפל זה. אחת האפשרויות לשחרור מעבדות הוא ניצחון בזירה. על יתר האפשרויות נשוחח טלפונית. 5531396 050.
    חוץ מזה היה מעניין לקרוא את החומר. הוסיף לי המון.

    • רן לוי הגיב:

      תודה על ההערות המחכימות, ירמי! הפרק היה מפוקס יותר על המבנה של הקולוסיאום עצמו ופחות על המשחקים הגלדיאטורים – אבל בהחלט
      היה מקום להזכיר את הקרבות הימיים, אם לא הזכרתי 🙂
      רן

  2. ריק פלג הגיב:

    הצעה לשם לגרסה האנגלית של הפודקסט: History In and Out
    in and out – במובן קפדני וכד׳.

  3. Matan הגיב:

    הי רן, ברצוני לתרום לפרויקט מימון ההמונים של הפודקאסט המשובח שלך, "עושים היסטוריה", אך לצערי אין לי גישה לכרטיס אשראי. האם אפשרי שאשלח את תרומתי בדואר (ועדיין אקבל את הפרק המיוחד, כי איך אפשר בלי)?

  4. Matan הגיב:

    הי רן, אני רוצה לתרום לפרויקט מימון ההמונים של העונה החדשה של הפודקאסט המעולה שלך, "עושים היסטוריה", אך לצערי אין לי גישה לכרטיס אשראי. האם זה אפשרי שאשלח לך את תרומתי בדואר (ועדיין אקבל את הפרק המיוחד, כי איך אפשר בלי 🙂 )?

  5. סמי גביזון הגיב:

    רן,
    רציתי לברכך לרגל האירוע (וחצי) ולהביע את צערי על כך שלא אוכל להגיע להרצאתך היום.
    כמו תמיד, כיף לשמוע אותך בכל פרק חדש שאתה מוציא ואם זה היה תלוי בי, היית מועמד לפרס ישראל על כך שאתה מנעים את זמנם ומעשיר את עולמם של כל כך הרבה דוברי עברית ושומעיה בכל היקום.
    בפודקאסט, בספרים ובהרצאות.
    אז עד 120 פרקים אני לא אגיד, וגם בהקסה זה כבר לא רחוק, אסתפק בכך שתמשיך להוציא לנו פרקים כל עוד תמשיך להינות לעשות זאת ואני מבטיח להשאר מאזין אדוק שלך שממשיך להמליץ עליך בכל מקום שרק מוכנים להקשיב לי.

    תודה,
    סמי גביזון

  6. Niv Sarig הגיב:

    הי רן,

    לאחרונה (לאור התחושה שהגעתי להווה הפודקאסט ואני מרגיש יותר "מחובר למציאות" :-)) העליתי הודעה לפורום (השטות עם תחרות המרתון…). מהתנסות בפורום יש לי כמה נקודות לשיפור שאולי כדאיאפשר להכניס.

    1. שמתי לב שבפורום, כשלוחצים על שרשור הדף מתרפרש ומגיע ישירות לתחתית הדף. אבל לא להודעה האחרונה אלא ממש לתחתית הדף (מתחת לניווט מהיר: קטוריות, תגיות, ניוות מהיר: חנות וכן הלאה). אני משער שזה סוג של "פיצ'ר"… בכל מקרה, לטעמי נח יותר להגיע לראש השרשור (מהעבר להווה) או אם מגיעים לתחתית (ההווה) אז להגיע להודעה האחרונה ולא לתחתית הדף.

    2. כדאי להוסיף כפתור שיפתח את כל ההודעות (במקום ללחוץ על כל הודעה והודעה בנפרד).

    תודה ניב

  7. דניאל הגיב:

    שלום רן, הייתי באחת מהרצאותיך בנושא "התעלומות הגדולות" ויש לי כמה שאלות –

    1. אילו דוגמאות מעניינות קיימות לשימושי ביוטכנולוגיה?
    2. מהו "סוד חיי הנצח"? אני לא הבנתי אם אלו התאים הסרטניים או המולקולה הנמצאת בהם.
    3. אני לא זוכר איך קוראים לאותה מולקולה המעריכה את קצוות הדנ"א, תוכל לתת לי אינפורמציה על כך?

    בתודה,

    דניאל

    • רן לוי הגיב:

      הי, דניאל,
      תודה שבאת להרצאה! 🙂

      1. יש הרבה. למשל- 'כתיבת מידע' בתוך הדנ"א (כמו הספר שדיברתי עליו) או שינוי תכונות של חיידקים באופן יזום.
      2. תאי הסרטן של הנרייטה הם אלו שזכו ב'חיי נצח', אפשר לומר (במובן שהם ממשיכים להתחלק ללא הגבלה). המפתח להצלחתם זו
      הוא מולקולת הטלומרז'- אותו אנזים שדואג להשלים את הטלומרים (קצוות הדנ"א) שהולכים לאיבוד לאחר חלוקת התא.

      נשתמע,
      רן

  8. רן לוי הגיב:

    הי, אוהד,
    תודה על המילים החמות, ותודה על ההצעה! רעיון יפה- אהבתי גם את החיבור בין
    הלחם והבירה 🙂 אני אקרא על זה עוד קצת, ואולי ייצא מזה פרק.
    נשתמע,
    רן

  9. אוהד הגיב:

    שלום רן, והרבה תודה על שעות האזנה רבות ומהנות. יישר כח.
    כאופה נלהב, הייתי שמח לשמוע פרק על ההיסטוריה של הלחם (והקרובה הרטובה, בירה). שהרי, בלי לחם אין תורה וללא אוכל סביר להניח שאין מדע ואין טכנולוגיה.
    תודה ולהשתמע.

  10. יובל עופר הגיב:

    שלום רן , אני מאזין כרגע לפרק ״התמנון שניצח את הקוף״ונאמר בו שהסיכוי שאותו מספר יצא פעמיים
    בהטלת קובייה הוא 1:36, מכפלת ההסתברות. אך בפרק ״הבריון עם הנבוט… על הטיות קוגנטיביות״ נאמר
    שהרולטה לא זוכרת מה היה בסיבוב האחרון, ושאין קשר בין הארועים, אז הייתי שמח לקבל הסבר. תודה מראש יובל

    • רן לוי הגיב:

      הי, יובל,
      החישוב של מכפלת ההסתברויות נכון, בדיוןק מכיוון שהרולטה (או הקוביה) לא זוכרת מה היה בסיבוב האחרון.
      ראשית, נזכור שהסיכוי לקבלת מספר כלשהוא בקוביה הוא 1:6.
      נניח שיש לנו קוביה מזויפת, שבה תמיד מקבלים את אותו המספר פעמיים רצוף. זאת אומרת, הסיכוי למספר
      הראשון הוא 1:6, אבל הסיכוי לשני הוא 1:1 כי ניתן לחזות אותו בודאות על סמך ההטלה הקודמת.
      אז מה הסיכוי לקבל, למשל, 1 ו-1 בשתי הטלות רצופות? 1:6 כפול 1:1, שזה 1:6.
      עכשיו נלך לקיצוניות השניה: אין קשר בין ההטלות. אז הסיכויים הם 1:6 ו-1:6, והמכפלה 1:36.
      במילים אחרות, אם תנסה לנחש שתי הטלות רצופות, זה ממש כאילו אתה מנחש שתי הטלות שאין ביניהן
      שום קשר, ובכל אחת אתה צודק ב-1:6…
      מקווה שההסבר ברור מספיק 🙂
      רן

      • עודד לבנה הגיב:

        זה נכון לגבי דאבלים.
        לגבי תוצאות אחרות, ההסתברות היא כפולה, כי סדר הקוביות לא משנה.
        אם לכל קוביה יש צבע אחר, ומתחשבים בצבע, אז ההסתברות היא שוב 1/36

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *